יש פתרון פשוט לכל הסיפור הזה, והפתרון מתחיל בנו, חיילי המילואים. אספר לכם סיפור: בשנה שעברה נקראתי לתעסוקה של אבטחת יישובים בשטחים (היום כבר קוראים לזה הגנ"ש). לאחר אימון קצרצר נקבע שאני צריך ללכת ולאבטח מאחז בלתי חוקי. סירבתי לאבטח אותו ואמרתי לקמב"ץ שעם כל הכבוד אני לא מבזבז את הזמן היקר שלי על עבריינים. הקמב"ץ לא רצה לשלוח אותי לכלא כי אז יירד לו חייל מהסד"כ אז הוא רצה שאשמור על עמנואל (תושבי עמנואל, כידוע, הם חרדים שרובם אינו משרת בצבא). הודעתי לו חד משמעית שאני לא מאבטח משתמטים. בסופו של דבר נשלחתי לכלא. הדבר שאני אומר הוא פשוט: בשום פנים ואופן לא לסרב לשרת באופן גורף, עם זאת יש לסרב להגן על מאחזים בלתי חוקיים, יישובים מיותרים (חברון היא דוגמא טובה), ויישובי משתמטים. אם מספיק חיילים ינהגו כמוני, לנבחרינו לא תהייה ברירה אלא להישיר עיניים למציאות. תחשבו על זה