מהכשרון שלך להעביר ניחוחות וטעמי מקום רחוק. צר לי שלא פגשתי אותך ביום חמישי. הפסד שלי.

השובך אחלה מסעדה.

...והריגוש לא מסתיים עם הבוואריה בסוף. תמיד יש סיכוי שתתפוצץ שם מאיזה מחבל מתאבד שיחליט שהיום הוא היום. אז כפי שנאמר - סעו לישראל - ארץ ממש פיצוץ!!!

ביקרתי מספר פעמים באוקינאווה שם התוודעתי למרק עם אודון ושאר מרעין. אשמח אם תכתבי על כך.

והבשר הכי טוב זה כבש, לא? או שביפן אין כבשים? רק מהמחשבה הפכתי לזאב...כבש והזאב..אחלה שידוך.. נראה לי שהבעיה היחידה היא כמות הבשר. פחות מארבע מאות גרם וזה כמו קינוח..במחשבה שניה, מכינים שאבו שאבו בבית, ורצים לקנות איזה שווארמה בשביל הדזרט. ביחד זה כמו מנה עיקרית, לא? אחלה כתבה, נהניתי מכל אות, טעם, צבע, וריח (בדמיוני לצערי)

מותר לשאול מה גרם לשיקומך המטאורי? לבנייתך המחודשת? ליציאה מההריסות?

וחוץ מזה הלכתי לסרט הבלגי-יפני "בכבוד ורעדה" ונזכרתי. הרוס בעדינות שברירית....

לצערי עוד לא הייתי באוקינאווה כשאהיה שם-אדווח. אודון-יאמי! לוקח אצלי את הסובה עם יד אחת קשורה. (-:

במפגש, וליפן, שלצערי לא ביקרתי בה מעודי. ואיך המצאתי שאבו שאבו מטעמי דיאטה, תוכלי לקרוא בפורום.

כשהייתי ביפן נתקלתי בשאבו שאבו איכותי, אכול ככל יכולתך, ב5000 יין לסועד(80₪) לא היה בשר של סטייק, אבל היה הרבה pork, שניתן להזמין בחופשיות, יהיה עוף, והיו ירקות טריים ופטריות ואצות והכל. תענוג לגמרי. לא היה צורך בנוף. היה כל כך הרבה מהבשר שהיה יכול להספיק. מדהים