שנקרא רגשות. לרוב הגברים הרבה יותר קל להזדיין ככה סתם. אצל רוב הנשים זה לא ככה. אין סיבה שהיא תעשה את זה אם היא לא רוצה. אתה בעצם מציע לה פה להיות זונה. ראבק גם כן גברים.

כאשר עבדתי בחברת כח אדם, הבוסית היתה קצת חולת נפש, את כל העצבים הוציאה עלי, סבלתי זאת במשך שנתיים עד שנכנסתי להריון, ואז חודשיים לפני סיום ההריון חליתי ברעלת הריון, והיו צריכים ליילד אותי מוקדם, ונולד לי בן פג. היום אני בודקת טוב טוב את מקום העבודה לפני שאני מוכנה להתקבל.

הבעיה היא שככל שיש יותר אנשים שסובלים מהתעללות נפשית במקום העבודה, כך הדברים עוברים כאילו כלום. אני עובדת ליד מפעל לתרופות בבעלות פרטית. הבוס שם (ואשתו שמנצחת על כולם) ממש מתעלל בכל אבל בכל העובדים שלו, הוא ממשיך להרוויח את כספו והעובדים ממשיכים לעבוד מכורח ולא מרצון ושום דבר לא משתנה . חבל !

היית מזדיין עם המזכירה השמנה של הבוס (בת 55) רק כדי לקבל כמה בונוסים בעבודה? אל תהיה חכם על נשים, אה? יא שוביניסט מגעיל.

סליחה צריכים לתת למעביד על הראש. תביאו טייפ מנהלים קטן ותקליטו את השיחה ביניכם לבין המעביד. בשביל הוכחות.

במשך שנים אני אוכלת את הלב "איך נתתי לו להתעלל בי כך". רק עכשיו אני מבינה כמה זה נפוץ. הטראומה דחפה אותי לעבודה כעצמאית. אני פשוט לא מוכנה יותר בוס על הראש!

יכול להיות אבל בדרך כלל הטיפוס המטריד הוא רק לוקח ולוקח ואף פעם לא נותן

ואם הבוס הייה מציע לך זיון בתחת בתמורה לכך שהוא לא יתעלל בך יותר היית מסכים?

ואם היו מציעים דבר כזה לאחותך, אישתך, חברה שלך או אמך גם היית ממליץ להן לעשות את זה?

עד היום, כשאני פוגשת את חברותי לעבודה מאותה תקופה זה נשמע כמו קבוצת תמיכה של נשים מוכות. כמה שהעובדת היתה יותר יעילה, יותר משכילה ויותר טובה, ככה הוא יותר השמיץ והתעלל. בעקבות שינוי מבני בחברה היתה הזדמנות לעזוב עם פיצויים ולהפתעתו הוא ביום אחד נשאר עם שליש צוות, "מוניטין" שהלך לפניו בכל העיר, ואנחנו היינו חופשיות! בחוץ, כשראינו כמה בעצם אנחנו כן מבוקשות ויודעות לתת תפוקה והישגים, חזר לכולנו הביטחון העצמי והכבוד העצמי. זה היה תהליך שלקח שנים אבל כולנו היום בעמדות יותר גבוהות מהמנוול.

כאשר יש לך יום גרוע במיוחד בעבודה, נסה את הפרוצדורה הבאה: בדרכך מהעבודה, עצור בבית מרקחת וגש למחלקת מדי החום. קנה מד חום לשימוש רקטלי (דרך הישבן) שיוצר על ידי "ג 'ונסון אנד ג'ונסון ". ודא שתקבל רק מהפירמה הזאת. כאשר תגיע הביתה, נעל את הדלתות, משוך את הוילונות, ונתק את הטלפון כך שלא תופרע במשך התרפיה שלך. החלף לבגדים נוחים, כמו סווטשירט, ושכב במיטה שלך. פתח את החבילה והוצא את מד החום. בזהירות שים אותו על השידה כך שלא יישבר. הוצא את דף ההוראות שבא עם מד החום וקרא אותו. שים לב שבקצה התדפיס יש הצהרה: "כל מד חום רקטלי שיוצר על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון נבחן אישית" עכשיו עצום את עיניך ואמור בכוונה גדולה ובקול רם חמש פעמים : "אני כל כך שמח שאני לא עובד בבקרת האיכות של ג'ונסון אנד ג'ונסון". שיהיה לך יום יפה וזכור, שיש תמיד מישהו עם עבודה גרועה יותר משלך

באחת מתחנות מד"א בארץ הוצנח מנהל. במהלך שלטונו באותה תחנה האוירה הפכה לבלתי נסבלת עד כדי כך שמספר פארמדיקים "ערקו" לחברות פרטיות. אותו מנהל מוצנח, לוייאלי למערכת, חיבל באפשרותם לקבל פיצויים מלאים ו"דאג" כי יקבלו כ30% מכספים אלה... יש לציין כי מרבית העוזבים ציינו במכתבי התפטרותם כי אותו מנהל הוא הסיבה הישירה והעקיפה לעזיבתם את מד"א. אגב רובם המכריע של העוזבים נחשבו במד"א לעובדים מקצועיים ביותר שעבדו שנים רבות בארגון ולא היו מוכנים להמשיך תחת הביריונות וההתכנכלויות של אותו מנהל כלפיהם וכלפי חבריהם. אותו מנהל "לוייאלי" טען כי העובדים "מזבזים" סדינים וכי אין צורך להחליף סדין כין חולה לחולה, אין תורך להשתמש בכפפות עבור כל חולה וכי סבון לידיים יביאו מהבית... מזל שלא רצה שיתדלקו את האמבולנסים על חשבונם. לאחר מספר שנים, בבדיקה פנימית, נתפס המנהל ה"לוייאלי" והודה בגניבה "לוייאלית" של סכום שנאמד בכ-1 מיליון ש"ח. הכל בשם הלוייאליות שלו כמנהל כלפי המערכת. ואם לזה לא ייקרא בריונות והתעמרות בעובדים כשהמערכת מעלימה עין מכך, אזי מהי בריונות? אגב- המנהל ה"לוייאלי" יושב בכלא באופן לוייאלי מאד וזאת לתקופה של שנה ועוד 6 חודשים על-תנאי. כל הפרטים הללו פורסמו בתקשורת פעמים רבות, כך שאין בכך חידוש...

מה זה יעזור, תגידו לי, כשלבוס הדפוק שלי יש מי שמחזק אותו ומחזיק ממנו(למרות שאני בטוחה שאותו "מגן" יודע ומכיר את דרך התנהלותו של המנהל)ואני ה"צ'יפ" הקטן לא יכולה לחשוף את מעלליו הנוראיים ...הפתרון שלי היה,נא לפתוח אזניים ועיניים, לבעוט בחזרה ולשמור על תחומי באדיקות תהומית וללמוד לענות בדיוק כמו שאני רוצה שהתשובה תהיה, וראה זה פלא הדפוק מתקפל לא מעיז לענות לי ,עושה מדי פעם רעש וצילצולים אך אני לא נשארת חייבת ושוב יש לי תקופת שקט עד הפעם הבאה שהוא מנסה להראות לי """מי הבוס""" זה ממש לא מפריע לי מי הבוס כי אני(הדגש על אני לא מחזיקה ממנו כ-בוס )מאד התחזקתי מאז אני מרגישה,לאחר שהייתי תקופה מסויימת -זומבי- ששבים אלי הכוחות והנקמה הקטנה והכואבת כל פעם מגיעה בצורה אחרת. תזכרו תמיד שהגלגל הוא עגול וגם מסתובב והוא -הבוס לא יכול להיות למעלה כל הדרך וכל בוס שיזכור טוב טוב שהדרך במדרגות למעלה מסתיימת לפעמים גם בדרך למטה והנפילה כואבת אז לכל הנדכאים והחלשים תתחזקו כי אותם זה מחליש....

מאז שחבר לצוות גילה שאני לא, איך לאמר, מצביע מרצ, הוא החל להפיץ שמועות שאני רוצה להקים מחנות ריכוז לערבים, שאני הומו, היה מטפטף כל הזמן רמזים כמה שאני איש אלים, סיפר לחברי קבוצות אחרות שאני לא עושה כלום, ועוד ועוד.

לכל השכונה.....

שרית, את צריכה לצאת מנקודת הנחה שלמעשה הכח אצלך בידיים. גשי לנעמ"ת או ויצ"ו או אפילו להסתדרות אם את חברה בה רצוי לייעוץ המשפטי שניתן בכל אחד מהמקומות, ניתן גם לפנות לשי"ל (שירות ייעוץ לאזרח שניתן בחינם בכל רשות מקומית) וספרי את סיפורך, הם כבר ידעו איך לעזור לך. אם יש לך אפשרות להקליט את הבוס במשך מס' ימים רצופים זה מאוד יועיל כנשק נגדו במידה ותאלצי להגיע לבית המשפט, אם יש מעליו עוד מנהלים, פני אליהם עם ההוכחות והשמיעי להם אותן, אל תוותרי משום שגם לך יש זכויות. בכל מקרה אני הייתי מתחילה לחפש מקום עבודה אחר, ועוזבת אותו מהיום למחר. ותשובה ל-27, תראה אדם כזה כוחני, אינו מסתפק בפעם אחת, במידה והיא תסכים ליחסי מין עימו הוא ידרוש עוד ועוד וזה לא יגמר וכאשר היא כבר לא תסכים יותר זה יגמר באונס או אולי אף יותר גרוע, מה גם ששום דבר אינו מבטיח לה שיחסי מין עימו אכן יקנו לה את ההטבות אולי הוא יסחוט ממנה באיומים? והיא כבר תהיה במצב שפעם אחת היא הסכימה אז אין לה ברירה אלא להסכים שוב, למעשה זה הופך אותה לשפחת מין ואני בטוחה שלא לזה התכוונת, נכון?

1. ניסחת את זה יפה. 2. בגלל שהן הגיעו לפסגת הקריירה שלהן וכואב להן לראות שאחרים ממשיכים להתקדם.

אני מזכירה בכירה למעלה מ-20 שנה ומעולם לא תפסתי תחת, לעומת זאת במקום עבודתי האחרון התחלף הבוס והגיע אחד חדש עם כישורים ששואפים לאפס (אבל הוא הבוס) ובמשך חודשים רבים לא הפסיק לרדת עליי כמה שאני כזאת ואחרת (כי אני כבר לא מספיק צעירה וחתיכה בשבילו) ואני מזכירה לך שיש לי כישורים מפה ועד להודעה חדשה בוודאי לעומת הכישורים העלובים שלו ובסוף אחרי 6 חודשים של עלבונות בלתי פוסקים הוא פיטר אותי והביא פרחה מטומטמת אבל חתיכה שלא יודעת אפילו להעביר שיחות טלפון, שלא לדבר על לארגן ישיבות, ולנהל יומן אלקטרוני וכו' וכו' ואני תשאלי מה קורה איתי אני יושבת בבית כבר למעלה משנה ולא מוצאת עבודה כי בגיל 45 את כבר זקנה

אולי תשלחי לו את הכתבה הזו בעילום שם?

זה ב-ד-יוק מה שעברתי מילה במילה. בסוף קמתי ועזבתי אבל זה היה מאוד מאוד קשה וכל מי שעומד מהצד ונותן עצות שיזכור שלעשות את הצעד מאוד קשה. בהצלחה לכל מי שנמצא במצב הזה!!!

אולי תנצלי את הזמן שאת בבית מובטלת לעבוד קצת על עצמך חיצונית - כך תוכלי להשיג שוב עבודה ביתר קלות.

אני עובד במפעל לייצור חוקנים...

בראיון קבלה לעבודה ,אפשר לראיין את העובד.לשאול למשל עד כמה הוא מאפשר יוזמה אישית.עד כמה הוא מוכן להתיעץ או/ו להדריך את העובדים כך שרצונו יעשה וכולם יהיו מרוצים.מהם התנאים הסוציאלים.עד כמה יתחשב בך כשאתה חולה או ילדך חולה וכו. במידה ולא מוצא חן בעינך.אתה לא חייב לעבוד בכל מחיר.קווי אופי-רע- לא משתנים,להיפך עמדת הכח מגבירה את הכח שבידי הבוס.ראו הוזהרתם

הכתבה פה מספרת את שעבר עלי לפני כמה שנים במקום עבודתי. המעביד היה מתעלל בי נפשית בצורה ניבזית! יורה בי הערות מעליבות ליד עובדים אחרים, מקלל בסגנון הנמוך ביותר, משליך לעברי חפצים במשרד, מונע ממני שיחות טלפון וכן ימי חופש שהגיעו לי. תמיד היה לו תירוץ מדוע אינני יכולה לצאת לחופש, אף פעם זה לא התאים לי. על-אף כל הדברים שציינתי מעולם לא נכנעתי לו, עניתי לו במטבע לשון דומה לשלו, העמדתי אותו במקומו על אף שנפגעתי נפשית עמוקות. הוא מיוזמתו, מעולם לא פיטר אותי למרות שאיים בכך. הייתי עובדת לויאלית ונחוצה. בוקר אחד, ליתר דיוק: בוקר זוועתי אחד, הוא שוב הגיע עצבני למקום העבודה ששייך לו ופשוט החליט שהרדיו המשמיע ניגונים חרישיים מעצבן אותו, לפיכך, הוא שבר אותו בטירוף על שולחני, מול פני ההמומות וצרח עלי שאני לעולם עוד לא אשמע מוסיקה במשרד ! הבנתי שעד כאן, לקחתי חפצי ועפתי משם. כמו אנשים אלימים אחרים, הוא התקשר אלי, התנצל, כמו תמיד אחרי התקפי הזעם שלו. רק שהפעם ידעתי לשים קץ לדבר ופשוט ידעתי שהוא אף פעם לא ישתנה, זאת החברה שלו, כך הוא בוחר לנהל אותה, בעייה שלו. אני היום כמה שנים אחרי התקופה הזאת. מאושרת ולרגע לא מצטערת שעזבתי!

אני מורה והשנה אני בבית ספר חדש, המנהלת ממש מדברת אלי רק באגרסיביות,ובהשפלות ליד תלמידים, אני גרושה ואם חד הורית ולכן אין באפשרותי לעזוב, אך הדבר גרם להפרעות בקצב הלב,ולחרדות,שאין לי מושג מה לעשות.וכל הזמן יש את האיום בפיטורין,פשוט ממררים את חיי, ואין לי מוצא,לפעמים אני מרגישה שנמאס לי מהכל.....

תקליטי אותו (פעולה פשוטה ניתנת בקלות אפילו מטלפון סלולרי) ואז הוא בידיים שלך. הוא יהיה חייב לתת לך פיצויי פיטורין כפולים ומכופלים. חבל שתשארי כך, הנזק והטראומה שאת עלולה לחוות יכולים להמשך שנים.

זה קרה לי באופן אישי הבוס במשרד בו עבדתי רצה לפטר אותי ועוד עובדת מסיבות כלכליות- לא היו לא תלונות עלינו באופן אישי אז הוא עשה לנו את המוות- כמו שאומרים- עישן לנו בפרצוף, דיבר לא יפה, צחק עלינו,התלונן שמבזבזים במשרד יותר מידי נייר טואלט!!! בסוף הוא נשבר ופיטר אותנו בערב פסח(מתנה לחג...)