אחרי הצהרותיה של לבנת על הנצחת הקיפוח באה לנו הידיעה הסנסציונית החדשה. תודה לעיתונאי .... אנדב לעתונאי החרוץ עוד סקופ במדינת ישראל פיגור של עשירים מכונה "אוטיזם גבוה ". הכיס של הממשלה פתוח שם יותר מזה של ילדי מצוקה אמיתיים. בתי הספר של הפיגור מתאכלס בילדי מצוקה ואילו ילדי העשירים יוצאים לכיתה משלבת תקשורתית ..... סוגיה בדוקה שכל העוסק בתחום יודע . היא ניתנת לבדיקה סטטיסטית פשוטה ביותר אולם משרד החינוך אוסר מחקרים מסוג זה .נגע האוטיזם בין הירקון לנתניה הוא הרחק מהממוצע הארצי והעולמי . כמובן שרצוי להופיע בעיתונות בסוגיות של אולימפיאדה ושל מצוינות . הרייטינג הוא זה שקובע.

לא משנה מה נעשה,עד כמה טוב נשלוט בעברית וכמה נפלא נשתלב בתעשייה : תמיד נשאר עולים. יש לנו עבר הלא משותף איתכם, ילידי הארץ. ואף אחד לא אשם בזה לא אתם ולא אנחנו. העובדה היא שאנחנו שונים ואף אכלוסיה שבעולם לא מתה על גוף זר שהוחדר בגופה. ומן הסתם גם אנחנו תמיד נהיה באנטי, כי העבר שלנו חשוב לנו וחלופה שתרבות ישראילית מציאה לא תמיד מקובלת אלינו. והילדים שלנו, גם אם הם נולדו בארץ גם אם יש להם שמות ישראלים, נושאים את המטען הזה נרצה או לא נרצה. כדרך אגף, הילדים שלכם נטענים בבתיהם במטען נגדי אלינו ואל ילדים שלנו... וכך זה יימשך להערכתי לפחות עוד 20-30 שנים עד שהדור שעלה בשנות 90 ואלה שקיבלו אותו בשנות 90 לא יחלוף מין העולם.

נעשה כאן עוול רציני. כבר היתה כתבה על כך בחדשות לפני מס' חודשים. הילדים הללו יהרסו בגלל מערכת החינוך שמחליטה להציבם עם עבריינים ואנשים בתת רמה רצינית.

יהיו במקום הרבה יותר טוב מהילדים שזרקו אליהם היום את האבנים. צריך לשלוח את אלה עם האבנים לחינוך מיוחד, ולא את ילדי עולים.

יכול מאוד להיות שהאם צודקת ואם כך פני הדברים עליה להאבק. מאידך אני מורה בבית הספר ואנו כצוות וגם התלמידים נפגעים רבות מתלמידים אלימים מאוד . הוריהם דרך אגב בטוחים שהם נפלאים ואין להם שום בעיה ולרוב מסרבים לשתף פעולה בפתרון הבעיה. כל נסיונותינו להפנות את הילדים לטיפול, או להפנות את הילדים למסגרת מיוחדת המתאימה להם נכשלו. רוצים דוגמה: ביוםן האחרון ללימודים שלוש מורות החזיקו תלמיד בכתה א ' בבית ספר רגיל . שלושתינו חזרנו עם סימנים כחולים , רטובות מיריקות ונשיכות על הידיים. תארו לעצמכם שאלמלא היינו שם הבן שלכם היה חוטף את זה. אז בואו אל תמהרו להסיק מסקנות , המערכת לא סתם מפנה ילדים.......אנחנו פשוט לא יכולות להתמודד עם קשיים כאלה בתנאים הנוכחיים.

לפני מספר שבועות פורסם על מקרה דומה שבו ילד שבו התעללו הורחק מבית הספר בעוד שהמתעללים נשארו ללא פגע. במקרה הזה דובר בצרפת ובילדים אלימים של שייחים עשירים. אז קמה צעקה רמה נגד הגזענות הצרפתית ועד כמה זה לא בסדר שעדיין יש דברים כאלו בצרפת לנוכח מקרה דרייפוס. מסתבר, והאמת שוב מאד כואבת, שאנחנו בחלק הרע של "ככל העמים". נוח יותר להיות גזענים ולהרחיק את אלה שבהם התעללו מאשר להפנות משאבים למערכת החינוך החולה שלנו. כמה חבל.

ככה זה אצלנו במדינה, כשלא מסוגלים להשתלט על הילדים הברברים התוקפניים אז ישר הולכים ומטפלים בחלשים ומחפשים להם כל מיני מסגרות לא מתאימות!!

עצוב לשמוע - המערכות אטומות וגם חינוך מיוחד לא יעזור להם. אולי אם ביבי יקטין תקציב לרשות מקומית במידה והיא מפנה ילדים לחינוך מיוחד ולא דואגת לשלבם במערכות רגילות יתחילו לדאוג באמת לילדים ולא לעבודה של עובדי הרשויות. אמא גיבורה החזיקי מעמד

עצוב מאוד שכך מערך חינוכי מתייחס לילדים שהוריהם מחבר העמים. אני רואה זאת כהסתכלות של בי'ס או יותר נכון של הנהלת בי'סכלא רוצה ילדי עולים בבי'ס. וחבל. משרד החינוך נותן תקציבים לבי'ס , בי'ס שלא מוכן להכניס ילדים אלו לבי'ס לא צריך לתת לבי'ס כסף וכל זה ללא תנאי.

הילדים המסכנים האלה מקבלים מהיום הראשון שלהם בארץ אבנים על ראשם מהילדים שלך. במצב כזה כל ילד יהפוך להיות אלים, כי הוא ידע שבחברה הזאת יש רק שפה אחת - אלימות. והילדים שלך הצברים הם האלה שאשמים בזה. כי ככה הם "הסבירו" לו איך צריך להתנהג. נתנו דוגמא אישית "למופת".

עצוב עצוב מאוד שדווקא כאן זה קורה. הפיתרון הוא לדעתי לעזוב את הארץ לחלוטין,אין פה שום דבר שיכול לעזור לאוכולסיה החלשה הזאת הם רק סובלים פה!!! פשוט בושה וחרפה מעניין אם שרת החינוך הכלומניקית הזאת ראתה את הכתבה עוד אחד מן הרבים שיושבת בכנסת ולא עושה כלום למען חינוך ילדי ישראל היא רק יודעת לבלות ובזמו הזה אין לילדים מה לאכול תתבישי לךךךךך אני פשוט מתבייש להיות חלק מן נעם הזאת זה בגלל אנשים עמוך לבנתתת!

בעולם הזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב בלבדחך ופעם כך יהיה !!!

יש כאלה ילדים שיושבים סתם בכיתות ליקוי למידה שנים ברגע שועדת השמה מחליטה אף אחד לא יכול לשנות החלטה זו חבל שאנשי מקצוע טובים לא בודקים ליקוים אלו תלכו ותראו ילדים אפילו לא מקבלים את מה שמגיע להםכמו מחשב בכיתה אוריפוי באומנות

שלום לך מר מלכיאור, בוקר טוב לך אילן שלגי! איפו הייתם כשהכניסו אותנו ילדים מזרחיים לבתי ספר מיוחדים? איפו הייתם כששלחו ילדים מזרחים מוכשרים (ואתה יכול למצוא הרבה מהם במקום טוב בחברה) ללמוד מסגרות ותפירה? ובקשר לילדים העולים מרוסיה. מר קדמן אמר לא מזמן שלא נותנים לו לפרסם דברים שלילים בקשר לילדי העולים מחשש לסטיגמה. עפ"י מר קדמן בקרב ילדי העולים יש הרבה אלימות ואת זה אני יודעת משיחות עם מורות.

מה לנו כי נלין שבצרפת יש אנטישמיות גם כלפי ילדי יהודים? כמו בפריס ששם 2 ילדים אלימים שהפנו את אלימותם נגד ילד יהודי חלש נשארו בבית הספר ואנחנו צעקנו חמס. אבל, אצלינו בבית נכשלנו בטיפול בגזענות הפנימית שלנו. וחמור מכל כשיש רמת אלימות כה גבוהה בבית הספר את מי מרחיקים? כמובן, את החלש אז אנחנו צבועים שכמונו עוד צועקים על הגזענות של אחרים? בושה וחרפה. איפה הילדים המכים? קרוב לודאי שבבית הספר. איפה המורות המתעלמות (במקרה הטוב) ממשיכות ללמד. אז מה הפלא שיש אלימות כזו גבוהה בבית הספר. דוגמא חינוכית טובה.

לרדת מהארץ ! אני כבר בדרך :)

הרגת אותי. בו באמת בו תשווה את רמת השרון ואשקלון....

כאם לילד שלומד במערכת החינוך הרגיל, אשר הביא פעם אלינו הביתה ילד עולה, אני יכולה לספר על דבר דומה שארע במקום מגוריי. מדובר באותו ילד שביקר אצלנו. לימים סיפר לי בני שאיליה, כך קראו לחברו, הושפל ע''י המורה למוסיקה לעיני שאר הכיתה וכונה על ידה בכינויים גזעניים מעליבים. בני גם הוסיף וסיפר שבהזדמנויות אחרות אותה מורה התיחסה באופן דומה לילדי עולים אחרים, כאשר ברור שיחס זה היה על רקע היותם עולים (שימוש בביטויים כמו אתם העולים עופו מפה וכדו') לא יכולתי להחריש. הרמתי טלפון לבית הספר ודרשתי לדבר עם המנהלת. המנהלת התייחסה בכובד ראש לדבריי ועשתה מעשה. היא דיברה עם אותה מורה ונזפה בה. בני דיווח לי שהמורה הנ''ל אף אמרה לו לאיליה : ''אז יש לך שומר הא..'' בקיצור אפשר גם אחרת

חרפה למדינה! שמערכת חינוכית תתנהל כך? מה הפלא שערכי העם הנוער ובכלל בשפל?

גם אני עליתי כילד בשנות ה 70 לארץ. וכן גם אני סבלתי התעללויות והצקות. אבל בניגוד לחלק מהעליה הזאת. לא גרנו בשכונות "רוסיות" לא הייתה לנו טלויזיה ברוסית ולא מכולת ברוסית ובטח שלא פרסומות או בחירות ברוסית. לא הייתה ברירה ולמדנו עברית. תהליך ההתעקלמות ערך כ 8 שנים בערך והיום אף ישראלי לא חושב שלא נולדתי בארץ כשהוא מדבר איתי. אני מאוד גאה במורשת שהבאתי אתי מברית המועצות לשעבר. אבל אני מרגיש את עצמי ישראלי ב 100%. נכון הישראלים רחוקים מלהיות סובלנים כלפי עולים חדשים אבל גם מכם נדרש מאמץ רב כדי שהקליטה שלכם תהיה מוצלחת. וזה תלוי רק בכם וביכולת שלכם להתנתק מהעבר ולקבל את הישראליות או לפחות את החלקים הטובים שבה בראש פתוח. בכל מקרה אני מקווה שהקליטה שלכם תהיה קצרה מכפי שאת מתאר.

בכיתות "סובלניות" בביה"ס רגיל ילדים נורמליים יכולים להפוך לאלימים. בד"כ האווירה בכיתות האלה מאד לא בריאה. בביה"ס שבני למד ניסו להעבירו לכיתה כזאת לכמה ימים בתור עונש (אני לא צוחק!). אז כנרא, ילדים שלומדים שם הם בעונש קבוע? לא הסכמתי לעונש כזה , הסתכסכתי עם ביה"ס, ונאלצתי להעביר את בני לביה"ס אחר. למזלי, עיריה עזרה לי מאד, אבל לילד הסיפור נגמר בטיפול נגד דיכאון...

מישהו שם למעלה (ואני לא מתכוון לאלוהים, כרגע) חייב להבין: אנחנו מדינה שאין לה מכרות זהב, לא נפט ולא פחם. המשאב הכי חשוב שיש לנו הוא בני-אדם. ובני-אדם, כידוע, מתחילים להיות בני-אדם עוד כשהם ילדים. אם לא תשקיעו במשאב החשוב הזה שיש לנו, אם לא תטפחו אותו ותפתחו אותו, תקנו לו חינוך וערכים, וחשוב מכך גם בטחון עצמי, הרי שאפילו את המשאב הזה נאבד. מספיק עם כל ההסללות וההקבצות שאתם עושים, מספיק עם כל בתי-הספר המקצועיים שמכשירים ארבע שנים ילד להיות צבעי וגורמים להורים שלו לחשוב שהוא "לפחות ייצא עם מקצוע". הוא יכול להיות צבעי גם בלי עזרת משרד החינוך, וגם אם יהיה צבעי למה שלא יהיה צבעי משכיל? אסור למוכניקים, חשמלאים וצבעים לרכוש ידע?! הורים, אל תוותרו!!! זה העתיד קודם כל של הילדים שלכם, אח"כ שלכם ואחכ של החברה כולה. יש ארגונים שמסייעים במיוחד במקרים כאלו. אל תתעצלו ואל תרימו ידיים, תפנו אליהם ותהיו מעורבים בחינוך של הילדים שלכם.

אני עליתי לארץ בשנת 90 כשהייתי בת 11. סיימתי את לימודי בארץ. כיום אני יכולה להגיד שזו הייתה התקופה העגומה ביותר בחיי. תמיד התנפלו עלי ועל חברי העולים, הרביצו לנו וקראו לנו בכל מני שמות גנאי, לעיתים הייתי חוזרת הביתה בוכה. פעם אחת אפילו קיבלתי אבן בראש בבית הספר. מה שאני יכולה להגיד היום ,זה שהחינוך הישראלי הוא על הפנים. אני לא ייתן לילד שלי ללמוד בבית ספר ציבורי- רק פרטי.

אני מכירה ילד שעלה מרוסיה. הוא לומד בבית הספר יחד עם כולם. בשנה שעברה למד בכיתה ז'. איש לא טרח ללמדו עברית. היום הוא כבר מדבר עברית כי הוא קלט אותה באופן טבעי אבל הוא מתקשה בקריאת עברית ובכתיבה ובכ"ז נדרש ממנו להכין שעורי בית כמו כולם וכל הזמן באים אליו בטענות: שהוא מפוזר, שאינו מקשיב בשעור וכן הלאה... כששאלתי בבית הספר מדוע לא קיבל שעורי עזר בעברית נאמר לי שאין תקציב לכך ממשרד החינוך - בדקתי וזה נכון: לימור ליבנת התעוררי נא אין זה חשוב לחבק מקבלי מדליות, אותם מחבקים כולם ממילא, ילדי העולים, שהם ילדינו נופלים בין הכסאות ואת מדברת גבוהה גבוהה על ענינים אחרים - נמאסת.

ברוב המערכות בארץ - מקומות עבודה, בתי חולים כללים או לחולי נפש, ביטוח לאומי, מע' חינוך שונות ועוד - לא רוצים ולא משתדלים בכלל להתמודד עם קשיים ובעיות כמו שנדרש. יותר קל להעניש ולהרוס את הבן אדם. היכן האחריות והמחויבות האנושית והמקצועית. הגיעו מים עד נפש. מי יציל אותנו?

יפה דיברת! כדאי אולי גם להוסיף שמעט החדרת דרך ארץ לתלמידי ביה"ס היסודי לא תזיק. אומרים שהחינוך מהבית הוא הקובע אבל זוהי סתם תשובה מתחמקת. ישנם ספרים רבים ללימוד דרך ארץ. הקנייתם לגיל הרך תפתור הרבה בעיות בעתיד

ואני רוצה להוסיף כי מפלים גם תלמידים אתיופים ואצלם הבעייה עוד יותר חמורה לצערי רב.