ילדים עולים? לחינוך מיוחד

"עמדתי עם שני הילדים ופתאום ניגש ילד ונתן לבן שלי מכה חזקה. אמרתי לאחת המורות שעברה שם: תראי מה עשו לבן שלי. אבל היא התעלמה. החלטתי שזה הסוף. לקחתי את הילדים והתחלנו לצעוד החוצה. ואז חטפתי אבן חזקה בגב. ילדים פשוט זרקו עלינו אבנים"

שלומית (שם בדוי), תושבת אשקלון

הכל החל בגלל שני ילדים מאשקלון. שני תלמידים, היה צריך לומר, אבל הם לא הולכים לבית הספר. למעשה, מאז חודש נובמבר שעבר הם יושבים בבית, כשהם אינם משובצים באף מסגרת חינוכית. חינוך חובה? הבעיה כאן היא בעצם "חינוך מיוחד", והאם תלמידים עולים הופכים למועמדים אוטומטיים עבורו - למרות שבמקרים רבים, הם הקורבנות. 

בעיריית אשקלון החליטו בשנה שעברה כי שני הילדים, בני 11 ו-12, ינותבו למסגרת החינוך המיוחד. הסיבה הרשמית: בעיות קשב. אמם של הילדים, שלומית (השם האמיתי שמור במערכת) החליטה לערער על ההחלטה בנימוק שהילדים אינם מתאימים לחינוך המיוחד אלא לחינוך הרגיל. היא אף הצטיידה בחוות דעת פסיכולוגיות שמוכיחות כי מדובר בילדים רגילים לחלוטין שזכו לדבריה לתיוג לא הוגן בעקבות סדרה קשה של טראומות שעברו שכללו אלימות והשפלה.

המשפחה עלתה לארץ מברית המועצות לשעבר לפני כ-8 שנים. שני הילדים למדו במסגרת החינוך הדתי באשקלון, אולם האם שלומית החליטה להעביר אותם לבית ספר יסודי רגיל בשכונת שמשון בעיר.

לדברי שלומית, באחד הימים חזר בנה בן ה-11 וסיפר לה כי "ילדים מבית הספר התנפלו עלי, הרביצו לי והורידו לי את המכנסיים". שלומית מיהרה לבית הספר, "שם אמרו לי שהבן שלי הוא ילד אלים. אבל עשיתי בירור אצל הילדים האחרים בבית הספר והם אמרו שילדים תוקפים אותו ומרביצים לו. מה שהפתיע אותי יותר היה שהחליטו להעניש דווקא את הבן שלי ולא את הילדים שתקפו אותו".

מאז התקרית חזרו לדבריה סיפורי האלימות ושני ילדיה שבו לא פעם עם סימני אלימות על גופם, אבל דווקא שניהם הושעו שוב ושוב. באחד הימים ראתה שלומית את האלימות נגד ילדיה אל מול עיניה, כשהמתינה ליד חדרה של מנהלת בית הספר. "עמדתי עם שני הילדים ופתאום ניגש ילד ונתן לבן שלי מכה חזקה. אמרתי לאחת המורות שעברה שם: תראי מה עשו לבן שלי. אבל היא התעלמה. החלטתי שזה הסוף. לקחתי את הילדים והתחלנו לצעוד החוצה. ואז חטפתי אבן חזקה בגב. ילדים פשוט זרקו עלינו אבנים".

שני ילדיה של שלומית אובחנו בעקבות המקרים כסובלים מבעיות קשב וריכוז והופנו לוועדת השמה, כדי להפנותם לחינוך המיוחד. חברי הוועדה קבעו כי הילדים סובלים מהתפרצויות, בעיות קשב וריכוז - והם הופנו לכיתת חינוך מיוחד. ההורים מיהרו להגיש ערר על ההחלטה ואף צירפו לבקשה חוות דעת שסותרות החלטות הוועדה, אך לשווא. הילדים לא לומדים וכנראה לא ילמדו גם בשנת הלימודים הנוכחית.

"אני לא יודעת היכן הם ילמדו בשנה הבאה הם לא שובצו עדיין" אומרת שלומית, "הם חצי שנה לא הולכים לבית ספר והם גם לא יילכו בשנה הבאה. פניתי לכל הגורמים, ביקשתי תשובות. רק שישנו את ההחלטה וישבצו אותם בבית ספר רגיל ולא בכיתת חינוך מיוחד. אבל לא מוכנים לשמוע אותנו ולא לענות לנו למכתבים". בעירייה, אגב, החליטו לנקוט נגד האם בצעדים משפטיים על כך שעברה על חוק חינוך מיוחד.

מתייגים ילדים עולים ושולחים לחינוך המיוחד?

סיפורם של שלומית וילדיה הוא רק אחד מ-43 מקרים דומים בהם מטפלת עמותת לעט"י (עולים לעתיד טוב יותר). חברי העמותה טוענים כי באשקלון יש אחוז גבוה של ילדים עולים בכיתות החינוך המיוחד. "אנחנו חושבים שבכיתות הללו כנראה צריכים מיכסה מסוימת, ולכן הכי קל לקחת ילד שקצת מפריע ולתייג אותו כילד לקוי למידה" אומר אבי מיכאלי מלעט"י, "במיוחד כאשר מדובר בעולים, וכך למעשה נוצרת סטיגמה וכמו כדור שלג זה הולך ומתגלגל. לצערנו, הילדים הללו מופנים רק בגלל בעיות אלימות קשות נגדם. הם הקורבן בסיפור הזה".

הסיפור של שלומית וילדיה, כמו גם סיפורים רבים אחרים הצליח לצבור תשומת לב ולהגיע עד לפתחה של הכנסת, שם התקיים בחודש שעבר דיון סוער בהשתתפות נציגים מוועדת הקליטה, וועדת חינוך ותרבות, הוועדה לשלום וזכויות הילד, משרד החינוך, המשרד לקליטת העלייה, משרד העבודה והרווחה, נציגי עיריית אשקלון, ארגון לעט"י - וגם שלומית וילדיה. הנושא הוגדר: "ניתוב תלמידים עולים לחינוך מיוחד".

הדיון היה סוער במיוחד. מנכ"לית "פורום הורים עולים ידידות ועבודה",

רעיה ריגר, דיווחה לוועדה כי , "עשרות עולים, בעיקר מאשקלון, מתלוננים כי ילדיהם מופנים לחינוך המיוחד בגלל בעיות אלימות. ההורים טוענים שאינם מוזמנים לוועדות ההשמה בניגוד לחוק או שניתנים להם הסברים חלקיים בדבר העברת הילד".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור, העיר: "זהו מצב חמור ובלתי נסבל שבעיר אשקלון נותבו 44 תלמידים עולים למערכת החינוך המיוחד. אני מגנה את ההכחשה המוחלטת של משרד החינוך את התופעה". הוא הוסיף: "צריך לבדוק מדוע יש אחוז גבוה יחסית של עולים בחינוך המיוחד. לצערנו, לא נמסרו לנו הנתונים בוועדה. דברים כאלה יכולים להוביל לסטיגמטיזציה של ילדי עולים. החינוך המיוחד הוא אמצעי חינוכי ולא כלי משמעת".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ אילן שלגי, אמר בדיון: "אני דורש בתוקף ממשרד החינוך הסברים לגבי הטענות הקשות שהושמעו בוועדה לגבי ניתוב תלמידים עולים מאשקלון לחינוך המיוחד". ח"כ רומן ברונפמן חיזק את הדברים: "אני מוחה על שמשרד החינוך ועיריית אשקלון אינם משיבים לפניותיי מזה חצי שנה בנוגע למקרה הספיציפי של בני משפחתה של שלומית, שנותבו לחינוך המיוחד".

הממונה על וועדות ההשמה במשרד החינוך, כרמלה איגל, השיבה לטענות: "אנחנו מנסים למצות כל אפשרות במסגרת החינוך הרגיל לפני שמפנים לוועדת השמה". נציג עיריית אשקלון, שלמה קבסה, שהוא מנהל המחלקה הפדגוגית בעירייה ויו"ר וועדות ההשמה, טען: "

לא הגיעו לידי כלל תלונות של ילדים עולים שנותבו לחינוך המיוחד לשווא. הילדים הללו נותבו לכיתה סובלנית, כיתה מיוחדת בבית ספר רגיל".

בסוף סיכמו, כפי שעושים בכנסת, להמשיך לעקוב אחר התופעה ולדרוש הסברים מעיריית אשקלון וממשרד החינוך. "אני מאוד מקווה שאתחיל ללמוד כבר", אומר אחד מילדיה של שלומית. "אני רוצה לחזור לבית ספר, וכל הסיפור הזה די עצוב עבורנו. ההורים שלנו עושים מאמצים גדולים מאוד כדי שנלמד, ואנחנו מאמינים שנלמד בסוף. הם הבטיחו שיהיה לנו איבחון חדש ונחזור ללמוד בכיתה רגילה - שם אנו צריכים להיות".

תגובה: "תבענו את ההורים הסרבנים"

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה לסיפור כי "העירייה עשתה מעל ומעבר על מנת לשלב את ילדי המשפחה במסגרת לימודית מתאימה. לילדי המשפחה הוצעו מסגרות שונות ללימוד באשקלון, אך לצערנו ההורים מסרבים לשלוח את ילדיהם למסגרות המתאימות שהוצעו. עקב סירוב ההורים לשלוח את ילדיהם למסגרות המתאימות לילדיהם, הגישה העירייה תביעה משפטית נגד ההורים הסרבנים, שתתברר בימים הקרובים".