כל האנשים הרעשניים ונטולי התרבות... אל תרגישו חובה לבוא ולהרוס את השלווה של האיזור הזה.

איך ניתן להגיע לנווי צדק מהמלונות שנמצאים בטיילת ? זה במרחק הליכה ? יש אוטובוס ?

אכן, זה בטווח הליכה קצרה. בילוי נעים

זה בדיוק 2 דקות הליכה משם

לך לאורך הטיילת עד הדולפינריום, חצה את הכביש למסגד חסן בק והמשך ישר. פניה ראשונה ימינה בכיכר לרחוב המרד - חצה את אחד החניונים לתוך נוה צדק או פנה שמאלה עם רכב.

אזה שלווה ואיזה תרבות? המקום חביב ונעים לטייל אבל לא הייתי מגדירה את הדיירים שם כ"תרבותיים" אלה בעיקר ככאלה (החדשים) עם הרבה הרבה כסף שיכולים להרשות לעצמם בית במרכז העיר ואחרים (ישנים) מסכנים שמשלמים דמי שכירות מוגנת ובעלי החורבות שהם גרים בהם מחכים שימותו או יתפנו כדי למכור לפראיירים שמוכנים לשלם גם חצי מליון דולר .

אלו האיזורים שעדיין נשמרת בהם מעט ממה שהיה פעם מת"א הקטנה,ניתן לראות בתים ישנים אך יפייפים סמטאות קטנות גנים -האיזור הכי נחמד בת"א.

רצינו לחגוג יום הולדת לאחת מבנות המשפחה והחלטנו שניקח את היסטורית המשפחה ונשלב אותה בטיול חיפשנו מישהו שיוביל אותנו בין הסיפורים של אנשי נוה צדק ואחוזת בית , המלצו לנו על מדריך בשם שמוליק כ. אינני רוצה ליצור כאן רושם של פירסומת אך נהנתי מהסיור ולמען האמת הוא הצליח לתת לי תחושה של ילדותי בשכונה ועל כך תודתי ותודת בני ביתי כה לחי שמוליק

נוה צדק היא אכן שכונה מקסימה ,אך בנוגע לאחוזת בית ,לא נשאר ממנה כלום לצערי למעט הבית ברחוב הרצל פינת אחד העם (מסעדת ג'קו)

אני חייב לתקן אותך, הבתים בנוה צדק נמכרים, כיום, במעל למליון דולר. ותאמין לי, כתושב השכונה, אין שום הצדקה לכך. כנראה במדינת ישראל, יש היום מספר לא קטן של אנשים שלרכוש בתים בסכומים כאלה זה עניין של מה בכך (ברחוב שלי נקנו לאחרונה 4 בתים בסכומים של מליון עד שני מליון דולר).

הם נמצאים שם 4 שנים והם הגיעו לשם יחד עם השלט של "60 שנה ניסיון". לפני זה הייתה שם גלידה באר שבע. הם לא כאלה טובים, והם סתם עושים קופה על האמהות המסכנות שמגיעות לסוזן דלל עם הילדים ביום חם.

ויש כאלה שקנו שם בית בזול לפני 15 שנה, שיפצו אותו וגרים שם עד היום בהנאה. יום טוב לך.

נגעתם רק בקצה המזלג.האם ישלכם חומר על ההווי האנושי של השכונה? על בתי הכנסת,סופרים,משוררים וציירים? על עמדתה של השכונה במאבק נגד השכנים מיפו?עולם ומלואו.

את הנגריה של ניסים ברחוב שלוש. נגריה קטנה עם כסאות מהממים.

על פינת רחוב אאורבך (החל מהעליה ממסעדת קרן) המצטלב עם רחוב בר-הופמן שוכנת המושבה האמריקאית טמפלרית הישנה והמוזנחת, שגלום בה פוטנציאל רב לשימור ושחזור של בתי מושבה מעץ (עץ נדיר פר-דאגלס) שיובאו ממדינת מיין ב1866 ע"י מתיישבים משיחיים אמריקאיים, ואשר התישבו בה גם טמפלרים ואנשים מפורסמים כדוגמת הברון אסימוב שהקים בה גן עם עצי נוי ופרי. בה גם הוקם מלון ירושלים המיוחד, בו השתכן הקייזר האוסטרי בביקורו ההיסטורי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20. בשכונה יש גם כנסייה אוונגליסיטית קטנה ויפה ותרבות נוצרית משגשגת, צריך לשמר את האיזור הזה בדחיפות, איזור מיוחד ושונה מהסביבה גם טופוגרפית וגם מבחינת אופי הבינוי.

הפנינה של נווה צדק.

חבל לכם על הזמן. זה חינני ומהנה ביותר וטעים. גם לא יקר עם כל הכיבוד המוגש. הם בטח מפסידים המון כסף.

כואב לי לקרוא שיש הצגה מדהימה על תולדות השכונה בבית רוקח, שזה מוזיאון פרטי צנוע המוחזק על ידי צאצאי רוקח ולדעת שהבית שלנו, של שלוש, נמכר לנדלניסטים שהפעילו גלריה למשך שנה וכמובן שהתייאשו ועכשיו ימכרו שם דירות פרטיות. אני מתבייש!

תיאטרון עשיר בדמיון ושורשי ההיסטוריה מעשירים אותו כל הכבוד למחזאי הבמאי וצוות השחקנים שהיה ויטואז

הבית נמכר כי ריבוי היורשים גרר אחריו גם ריבוי סכסוכים. חבל רק שהבית לא נמכר לאחד מבני המשפחה. אולי עכשיו ירימו כמה מעשירי המשפחה את הכפפה, וירכשו יחדיו את הבניין, כדי לשמר את זכר אביהם המשותף וכדי למנוע מצב שבו הבית החשוב כל כך יהיה סגור לציבור.

אחלה הצגה אתם ממש חוזרים במנהרת הזמן כמו שהיה בבית של פעם גם האירוח

ישבתי שם אם משפחתי ליקקו גלידה כמו מטורפים קיבלנו יחם של מלכים ופינוקים עד השמים שווה לנסות את השוקלד מסופלה שלהם הוא פשוט חלומי ואל הפנקוטה אין אל מה לדבר פשוט סופני לפי דעתי ודעת משפחתי שווה לנסות את גלידת סבתא

אני ובני משפחתי אכלנו גלידה בהרבה מקומות בארץ ובעולם אבל שטעמנו את הגלידה בסוזן דלל הרגשנו שאי אפשר להפסיק לאכול זה ממכר וזה טבעי אז אין לך מעצורים ממש מדהים שווה לנסות אני ממליץ בחום גם על השירות הנהדר.

איך אפשר להזכיר חנויות בנוה צדק בלי לציין את חנות התכשיטים המקסימה של המעצבת אורית איבשין,שמלבד תכשיטים מהממים ומוכר חתיך ,פשוט תענוג להכנס לחנות ולקבל יחס מדהים!

אכן לא משהו, אכן יקר, אכן , לדאבוני, כמו כל הגלידות בישראל. גם בנושא זה ניתן להגדיר ישראבלוף, גלידהבלוף. אין קונצים גלידה טובה עושים עם חומרים טבעיים טובים...בישראל עושים גלידות דמה ומוכרים במחיר אמת...

מסעדה בינונית לגמרי, רחוק מ- ה - מסעדה התל אביבית PAR EXCELLENCE , "אורנה ואלה" שבה מעולם אבל מ-עו-לם לא טיפול.

שאני זוכרת מילדותי שבכלל קראו לה "המושבה הגרמנית". מקום קסום ודי שערורייתי שכך הזניחו ומזניחים אותו. לחשוב שבמשך עשרות השנים האחרונות דאגו להרוס - ממש להרוס - את בתי העץ שם - זה ממש כואב. השכונה הזו שמסתיימת היום איכשהו בקצה הרחוב ובתי העץ היו בכל המגרש הגדול, שזה מה שנשאר ממנה. מקום מדהים.

העיר הזאת מאוד יפה אבל לא לדעתי כי היום אנו חיים בתקופה אחרת ומאוד חדשנית לכן בשבילי העיר הזאת היא לא משהו ... להתראות!

ברצוני לספר שבמסגרת עבדת מחקר לתואר שני . מתברר שבשכונת מחנה יוסף, והרחובות הסמוכים לה התגוררה קהילה גדולה של יוצאי עדן. בראש הקהילה היה הסוחר המפורסם והנדבן יוסף דוד או כמו שכונה בקהילתו יוסוף דואוד . תרם את המגרש שגר בו להקמת בית הכנסת ברחוב החרמון שהיווה מוקד משיכה ומוסד מלכד לעדה העדנית . פתח חנות מכולת ומשקאות ששימשו גם כמרכז לסיוע לקהילה, מספרים שיוסף היה יושב בחנות וחותם על פתקי הפניה לד"ר כהן שלימים נבחר כסגן ראש ערית תל אביב, אישיות מיוחדת במינה. יוסף שהיה בעל כריזמה אישית ,טוב לב ונכונות לעזור , סייע לקהילה בהסדר המסמכים מול השלטונות הבריטים. תרם נכסים וקרקעות לגאולת המולדת . זקני המקום עדיין זוכרים אותו והצעירים עדיין מגיעים לבקר בשכונה בעיקר ביום שמחת תורה שהפך להיות כיום כנס שכונתי לכל יוצאי השכונה ליד בית הכנסת שהקים.ביתו ברחוב דגניה עדיין קיים בבעלות המשפחה המתגוררת בו עד עצם היום הזה.

השלט לא אומר כמה זמן הם נמצאים שם אלא מה גילו של המתכון של הגלידה.... וזה אחלה גלידה- למה ללכלך... 100% טבעי...