שתף קטע נבחר

נווה צדק: שמורת טבע של שימור

בצל גורדי השחקים של תל-אביב פורחת שכונת נווה צדק העתיקה. ילדותה של העיר מתעוררת לחיים גם באמצעות מפגש חווייתי-תיאטרלי ברוח התקופה ההיא. ובסימטאות הקטנות, בחנויות המעוצבות, מוצעות קרמיקות מסוגננות, עוגיות בכלים יפים וגלידה של סבתא

נווה צדק היתה כפר שמריהו של תחילת המאה ה-20. "פריז הקטנה" היה הכינוי שדבק בשכונה התל-אביבית שבתיה התהדרו בחידושים ארכיטקטוניים שלא היו מוכרים בארץ באותן שנים. סימטאות צרות חצו אותה ובהן נעו כרכרות אלגנטיות. לכל משפחה היו "בית הכבוד" (השירותים) ו"בית התבשיל" (המטבח), כמנהג העשירים המופלגים. הסופר ק. צטניק הגדיר את המייסדים "משפחות מייפלאוור", ביטוי השאול מהאבות המייסדים של ארצות-הברית.

 

משפחות ידועות התגוררו באותה תקופה בנווה צדק - שלוש, מויאל, רוקח,

 אמזלק, ברנט. כל השמות האלה כרוכים בחזון הציוני. יוסף אמזלק, סוחר עתיר נכסים מגיברלטר, עלה לארץ ישראל ב-1816 והקים בית מפואר בירושלים. אמזלק דאג לחתן את ילדיו עם בני משפחות ספרדיות עשירות ובנו חיים הפך לסוחר מצליח ומנהיג הקהילה היהודית ביפו. לשיא תהילתו הגיע חיים אמזלק כשהתמנה לסגן הקונסול הבריטי בארץ. בביתו המפואר בנווה צדק היתה באותם ימים בריכת דגים, והוא נהג לארח סביבה את הסלבריטאים של אז.

 

אמזלק ובניו

 

משה מונטיפיורי מתאר את העושר בבית משפחת אמזלק בספרו "משה וירושלים". הוא נפעם מגרם המדרגות המפואר שהוביל אל הגג, ממנו אפשר היה לצפות אל הגן הפורח ולעבר הים. בגינת הבית הוקמו ארבעה אוהלים מהודרים בסגנון המזרח, כדי לשעשע את המשפחה והאורחים.

 

ארוחות הצהריים שהוכנו בבית היו עשויות בסגנון אירופי והוגשו בכלים מעוצבים שהובאו מסוריה ומצרפת. את המאכלים הגישו משרתים שדיברו בשפות שונות וכולם לבשו מדים צרפתיים. אלמלא עקיצות היתושים והחום, אפשר היה לחשוב שהם נמצאים באירופה.

 

בניו של חיים אמזלק הקימו אף הם את בתיהם בנווה צדק. בתי אמזלק היו מוארים בחשמל באמצעות גנרטור-דינמו ומצוידים בכל הנוחות המודרנית, כולל צנרת משוכללת ומים זורמים. שבעה בניינים מרכיבים את המתחם מוקף החומה שמשקיף אל הים, כולם בנויים מאבן מסותתת ומצופים טיח. גגות רעפים יובאו ממרסיי, עבודות הנגרות הורכבו מארזי הלבנון ובין הבתים בלטו ריצוף אבן, גינות מסוגננות ובוסתני עצים.

 

נעמי טיסדייל, נינתו של חיים אמזלק, שדודה ליאון נהג באחת המכוניות

 הראשונות שהופיעו בתל-אביב, זוכרת מעקה של עמודים יווניים, שפע פרחי נוי וצמחי תבלין. בסלון ביתם היו כורסאות כבדות עם מסעדים מגולפים בצורת ראשי אריות וריפודים מקטיפה אדומה.

 

ד"ר יעל אמזלק, אחותה, מספרת על אביהן שמעון, שהיה אחד התלמידים הראשונים בגמנסיה הרצליה, גדל ביפו ועבר לגור באחוזה המשפחה בנווה צדק. הוא המשיך לנהל את סוכנות הביטוח "ללוידס" שהיתה בבעלות המשפחה למעלה מ-75 שנים.

 

כל הכבוד לשר

 

בני משפחת שלוש לא נפלו בעושרם מבני אמזלק. אברהם שלוש עלה מאלג'יר ב-1840 והתיישב ביפו. בנו אהרון גדל בארץ, עסק בצורפות ובחלפנות ועמד בקשרי מסחר עם חברות בלונדון. יחד עם חיים אמזלק ויוסף מויאל הוא רכש קרקעות מחוץ ליפו שעליהן הוקמו נווה צדק, נווה שלום, מחנה יוסף, מחנה יהודה ועוד. הוא היה הראשון שבנה את ביתו בנווה צדק, בשנים 1886-1883, ועודד מתיישבים אחרים לצאת מיפו.

 

בית אהרון שלוש (בנו הבכור של אברהם) הכיל בתחילה רק שני חדרים, אבל עם השנים הורחב והפך לבית אבן מפואר בעל שתי קומות. נוספו חדרים, חצר פנימית עם בית כנסת, גינה רחבת ידיים וחומה גבוהה שהקיפה את המבנה. אהרון שלוש היה יוצא מדי בוקר לבית המסחר שלו ביפו בכרכרה רתומה לשני סוסים. כמה שנים לאחר מכן הקים בסמוך לביתו בית חרושת לחומרי בנייה ולאריחים מצויירים, ששרידיו קיימים עד היום.  

 

על חיי בני משפחת רוקח ניתן ללמוד ממראה עיניים. הבית פתוח למבקרים ומשמש כגלריה לפסליה של לאה מג'רו-מינץ, נכדתו של שמעון רוקח. תושבי השכונה קראו לו השר. אלה היו גם ראשי התיבות של שמו, אבל בעיקר הלמו את מראהו, אופיו, מתינותו וכושר המנהיגות שלו. 

 

בית רוקח בלט בכיפה הזהובה שהתנוססה על גגו ובעיצובו המיוחד: החללים הגדולים, התקרות הגבוהות, הגן שהפך לימים למיני-מוזיאון לפסליה של מג'רו-מינץ. מכל פינה מביטים בבאים פסלי נשים צעירות, בשלות, בוגרות, קשישות, עייפות, חייכניות ועצובות. על שיקום ושיחזור הבית זכתה הפסלת בפרס ראשון מטעם קרן פורד ובפרס נוסף מהמועצה לשימור אתרים. המשפחה שמרה על הרהיטים, האבזרים, הבגדים, והצילומים והבית ממחיש את הסיפור ההיסטורי של התקופה והשכונה.

 

תיאטרון בית רוקח

 

החודש נוסף ממד חדש בבית רוקח. בימי חמישי ושישי מתקיים בבית מפגש

 חווייתי שמשלב תיאטרון עם אירוח ברוח התקופה ההיא. שחקנים בני זמננו עוטים לבוש של ימים עברו ומקבלים את האורחים תוך שיחה בשפה שהיתה נהוגה באותם ימים. "שמעון רוקח" יושב בכורסת העור ומעיין במסמכים ובתו הצעירה מובילה את האורחים אל בית התבשיל, שם מוגשים בסירי נחושת ממורקים קרפלעך, קישקע, קוגל מתוק, קציצות ירק ועלי גפן ממולאים.

 

בחדר הסמוך ממרקת "לאה" את כלי הכסף, עורכת את השולחן ומציעה לאורחים להתכבד בחזרת כתומה עם שמאלץ. בגינת הבית, בין פסלי הנשים, מחלק ערבי בכאפיה תה מתוק וחברו מנגן על עוד. למשוטטים בגינה מוצעים שקדים חמים, עוגיות עם עלי גרניום, רחאת-לאקום וקפה עם הל שנמזג מבאקרות לפינג'נים קטנים.

 

לאחר הכיבוד מוזמנים האורחים לקומה השנייה, בה נערכו הישיבות של ראשי הקהילה. היום מועלית שם הצגה שמעירה מחדש את רגעי העבר: "חנה רוקח" משחזרת את זיכרונותיה מבית אביה ובו בזמן מוצג תיאטרון בובות שממחיז את הדמויות, המאבקים ומימוש החלומות. ההצגות יתקיימו עד סוף החודש מדי חמישי ושישי. אירוח בבית וצפייה בהצגה - 95 ש"ח לאדם. טל' 5168042 03.

 

בית הסופרים

 

במרחק של כמה בתים מבית רוקח נמצא המבנה ההיסטורי של בית הסופרים, שבו התגוררה ופעלה האליטה האינטלקטואלית של נווה צדק. הבית היה שייך למשפחת שולמן, שהשכירה את חלקו לדיירי משנה.

 

בשנת 1907 החלו להוציא לאור בבניין את העיתון המפלגתי הפועל הצעיר,

 בעריכת יוסף אהרונוביץ'. במשך השנים נוצר בשכונה גרעין של אנשי רוח, סופרים, משוררים והוגי דעות שחיו ויצרו כאן: שי עגנון, אשר ברש, דוד שמעונוביץ, א.ז. רבינוביץ', דוד ילין, יהודה בורלא ומשה סמילנסקי. בבית הסופרים גרו בקומה השנייה העורך יוסף אהרונוביץ' ורעייתו העורכת הספרותית דבורה בארון, ובקומה הראשונה הסופר והמורה יוסף חיים ברנר. לפני כשבע שנים שופץ ושוחזר הבניין והפך למוזיאון המוקדש ליצירותיו של הצייר נחום גוטמן. טל' 5108554 03.

 

ספא, גלריה וקפה

 

זוהרה של נווה צדק הועם בשנים שלאחר קום המדינה כשבתיה אוכלסו על ידי עולים חדשים וימיה המפוארים נשכחו. הניצנים הראשונים שהשיבו עטרה ליושנה נבטו לפני כשני עשורים, כשהוקם מרכז סוזן דלל והחלה תנופת שיפוץ ושימור הבתים היפהפיים על ידי אנשים פרטיים.

 

צמד בתי שלוש מול קולנוע עדן (שהתפתח מראינוע עדן העתיק) הפכו לסמלה המתחדש של השכונה. בית רוקח, מוזיאון גוטמן, ביתו המיתולוגי של אהרון שלוש - בו הוצגו כמה תערוכות - ובתים נוספים שזוכים לקוסמטיקה עדינה ורגישה, מתעוררים לחיים מדי יום. נווה צדק הולכת ומקבלת שוב את מראה פריז הקטנה, בגירסת המאה ה- 21.

 

ברחוב שלוש מספר 30, בצמוד לבית החרושת לייצור אריחים, הוקם "פלנט ספא", המעוצב בסגנון ספארי אנגלי משנות ה-20. בלובי, שכולו עץ וריפודי זברה, מגישים תה בכלי כסף וחרסינה אנגליים, מתכבדים בעוגיות חמאה ופרלינים משוקולד ומעיינים במגזינים מכל העולם. בשעות אחר הצהרים מקבלים קוקטייל או אפריטיף בזמן ההמתנה לטיפול.

 

התקרה הגבוהה איפשרה להקים בתוך החלל ארבעה אוהלים

 שמשמשים כחדרי טיפולים נפרדים. על המיטות פרוסות שמיכות בהשראת עור נמר ומגוון הטיפולים נע מתאילנדי, לשוודי, שיאצו, אינדיאני וסיני. כדי להעלות את רמת הפינוק מייצרים בפלנט ספא תכשירי קוסמטיקה לטיפולי פנים על בסיס פנינים וצדפות, מעסים את הקרקפת, מטפלים בכפות הידיים ומעניקים טיפול קוסמטי לכל הגוף. טל' 5109876 03.

 

בצמוד לספא נמצאת גלריה "שלוש שלושים", שמופעלת על ידי 11 אמני קרמיקה בעלי סגנונות שונים. אלה מציגים בה תערוכות ומוכרים את יצירותיהם. פתוח כל השבוע, טל' 5106067 03.

 

מעבר לכביש חנות כלי בית וריהוט, "חפצים", שכבר יצרה לעצמה מוניטין רבים במקוריות וייחודיות הפריטים שנמכרים בה. בסימטה המובילה אל רחבת סוזן דלל נמצאת "גלידת סבתא", שהחלה כחנות גלידה תוצרת בית והתפתחה לבית קפה בסגנון אירופי, עם אספרסו וקרואסונים. וכן, ממשיכים למכור שם גלידה מתוצרת עצמית, ב-24 טעמים מתחלפים מדי יום. טל' 5160716 03.

 

חנויות של מעצבות תכשיטים, חנויות לבגדי ילדים וכן בתי קפה מנקדים את הסימטאות. ב"אקילס" מעצבים נעליים בהזמנה מיוחדת, אצל סמי דוד נמכרים כלי אוכל מצופים בזהב ואצל "טלי'ס" חוזרים הימים שבהם קישטו את הבתים בנווה צדק בכלים שיובאו מצרפת.

 

טלי, בעלת המקום, התחילה כאופה קטנה שהיטיבה להכין עוגיות. חוש האסתטיקה שלה דחף אותה למכור את העוגיות בתוך כלים יפים. היא נסעה לצרפת והחלה לייבא כלים וחפצי נוי מיוחדים, ולפני שנה פתחה את החנות בנווה צדק. טלי מסדרת פרחי נוי וצמחים בתוך כלי זכוכית גדולים או יוצקת עליהם שעווה של נרות. מקריסטלים שפורקו ממנורות תקרה היא יוצרת פמוטות, וכן מרכיבה נרות ריחניים מתמציות שונות, מכינה שקיות ארומטיות לארונות ולאמבטיות, כריות נוי, חלוקים ומגבות בצבעים האופנתיים - והכל ארוז בקופסאות צבעוניות שהיא מזמינה במיוחד. טל' 5108848 03.

 

הכיוון הקולינרי: מנהטן

 

אם עייפתם ממסע הקניות היוקרתי, תמצאו שגם בתחום הקולינרי נווה צדק

 מתחילה לקבל כיוון של מנהטן. הסנונית הראשונה של פורטרהאוס נחתה דווקא כאן, בדמות מסעדת "אנג'י", שנפתחה לפני כשנה וחצי. הבית נשמר בסגנון העבר, עם חלונות קמורים גדולים, תקרה גבוהה וקירות אבן מסיביים.

 

שף אופיר ג'ובאני הספיק לעבוד במלון דן באילת ובמסעדות "מול ים" ו"פרונטו". באנג'י הוא נחת אחרי פסק זמן בהודו. כאן הוא מטפל בסטייקים עסיסיים במשקלים של עד קילו וחצי ועושה בהם נפלאות.

 

התפריט של אנג'י ממוקד מאוד וכל מנה זוכה ליחס מיוחד. מנת הקרפצ'יו הפכה לפרחים בנוסח גלילי סושי. כדורים של תפוחי אדמה הוא מצפה בפנקו. צלעות טלה מוגשות ברוטב תפוזים, פטריות פורטובלו במילוי מוצרלה, ובימים הקרים מגישים במסעדה מרקי נזיד סמיכים ותבשילי קדירה של בקר בפטריות וכמהין או אוסובוקו בדלעת, ערמונים ובירה. פתוח כל השבוע מ-12:00 עד הסועד האחרון. טל' 5167888 03.


פורסם לראשונה 19/01/2005 11:02

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בית בנווה צדק. לכל משפחה היו בית כבוד ובית תבשיל
צילום: דודו בכר
סימטה לדוגמה. כמו בימים הראשונים של ההיסטוריה
צילום: רונית סבירסקי
מומלצים