מדהים מדהים מדהים תודה תודה תודה

קצת ארוך בשביל האינטרנט אבל כתוב נהדר!

Anxiety and Depression are very real. I reccommend anybody who knows someone with these problems or just wants to know how it feels and more about the human psyche to read this one. It is very well written

כמישהי שהתנסתה בחוויה הלא נעימה, אני מאוד ממליצה לא להרגיש בושה להודות בזה, לטפל בזה ולקחת כדורים. הכדורים האלה יכולים להציל את החיים. הכתבה מדהימה!

לזה לא ציפיתי. סוחף ומצחיק ומעורר מחשבה

אני מנוי לבלייזר ויש התחלה שלא מופיעה כאן, סתם שתדעו

בחודש שעבר, כשקראתי את הכתבה הזאת, המצב הזה נראה לי מפחיד אבל מוכר. מוכר, כי מסתבר שאני עוברת את אותו תהליך. כשקראתי, לא ידעתי שחודש לאחר מכן אאושפז ואסבול מהתמוטטות נפשית מוחלטת. חשבתי בהתחלה שזה סרטן במוח, מסתבר שהכל תקין והנפש היא הפגועה. מי שלא עבר את זה לא יוכל להבין לעולם. אני מקווה שתהיה עוד כתבה כזו, יש משהו מנחם בלדעת שאני לא המשוגעת היחידה.

מדוע גם בכתבה על מצוקות אנושיות חייבים להכניס התייחסות למועדונים, יעל בר זוהר וכל השאר. אם כבר מוכיחים בבלייזר שהם מסוגלים להקשיב גם לקטעים בחיים שהם באמת מחכימים ומבגרים אז חייבים להוסיף את השטויות הרגילות? אני אהיה קצת יותר בוטה: פלא שיש עלייה ברמת החרדה? אם החברה משדרת לאדם שהוא לא שווה אלא אם כן הוא מיליונר, דוגמן, וכו'? ליברליות כלפי השונה? לא בחברה שתאר הפסיכיאטר בכתבה והוא כל כך צודק. לפחות קם מישהו ומודיע על זה.

שבערך כ-70% מכלל האוכלוסיה עובר התקפי פאניקה, אני עצמי עברתי במשך חצי שנה התקפים כאלה, ורק בעזרת כתבה שקראתי הבנתי מה אני עובר בכלל!, וטפלתי בזה באופן עצמאי (הרבה חיזוקים נפשים ;), והבעיה זה שלא יודעים איך זה יתקוף, פחד מלמות זה די מטורף , תודעו!. אז לפחות תדעו שאם מישהו ממש מפחד לפעמיים יש אחלה דרכים לעזור לו!!! וזה כבר מצווה!.

הכותב סבל אבל שיחק אותה! זה מצחיק ועצוב, כמו רכבת הרים רק בתוך כתבה!

האומץ לחשוף מה שכולם חוששים לדבר עליו, ההתבוננות העכשוית מול סיפור העבר... להוריד את הכובע, עשית צעד חשוב ואמיץ שאולי הוא הראשון בסדרת צעדי מודעות לכל הנושא הזה. מתברר שיש כאלה שחושבים עצמם למשוגעים... וזה עצוב. לי הנושא היה זר לגמרי עד שקראתי את הכתבה. תודה. החכמתי ושמחתי בעבור מי שזקוק בדיוק למלים האלה, להומור הזה ולהתייחסות החדשה והרעננה הזו .

חיזוקים עצמיים???!! חבל על כל העבודה הקשה אתה לא יודע מה את מפסיד בפרוזק (:

ולמרות שהיא ארוכה כאורך הגלות - היא פשוט שווה כל שנייה של קריאה. ואפילו שהיא באינטרנט וקשה לקרוא כאן טקסטים ארוכים - זה זורם ומדהים. אני כבר מחכה לספר של רם גלבוע (גם אם זה לא השם שלו וזה סתם פסבדונים...).

יש אותך או אין אותך? היו לך התקפי חרדה או לא היו לך? יש אמא צמח או אין אמא צמח? הדבר היחיד שיכולתי לאתר כלא-אמין בכתבה הזאת היה הזנב של הדיבור על הקוקאין - קוקאין שלוקחים חבר'ה בשירותים של מסיבות לא עושה שום קריז, זה פשוט לא נכון. השאר נשמע קצת מופרז לפעמים, הדו שיח עם הפסיכיאטר נשמע מומצא, אבל השאר אמין למדי. אז בכל מקרה - אמת או בדיון - קבל ח"ח, ספר לנו כשייצא לך ספר, נהיה שם בשבילך.

של אליזבת וורצל

סחתיין גדול.

יום שישי בצהריים עכשיו , אני שומע מוזיקה יוונית באוזניות. גם אני בן 19 גם אני בצבא ואני פשוט מזיל דמעה. הילד הזה הוא אני.

גם עליי עברו חיוויות דומות וקשות מהמתוארות בכתבה ,וגם אני כמוך ניסיתי להתמודד איתן בעזרת חיזוקים חברים וכו' ,אבל בסופו של דבר ללא עזרה מקצועית (תרופתית ו/או אחרת)המצב רק הולך ומתדרדר ומביא אותך למקומות מאד נמוכים.אני מציע לך בחום רב ללכת ולקבל טיפול, כל מה שצריך זה פשוט לפנות לרופא משפחה . בהצלחה.

דור הפרוזק הוא אחד הספרים המשעממים שקראתי. ואני קוראת הרבה.