משחר ילדותי אחלתי ופלה, "לה גופרה דה ליז'" הטעימה מכולן בלי רוטבים, בלי גלידה, איך שהיא, היא מעדן. אחלתי בירושלים במושבה הגרמנית קיוסק 3 כסאות בחוץ קור ירושלמי עז וגם בשמאי 16, מחכים הרבה זמן תמיד עבדה לבדה בזמנה.
הטעימות שאחלתי זה בירשלים, בעיקר בזכות הקרם והרוטב המופלא. הגופרה עצמה פשוט ולא משהוא יוצא דופן. לא כמו "הגופרה של ליז'. "
לא של נמורץ לא בריסל, לא אנטוורפן ולא הגופרה פלאמנד (FLAMANDE)
טובות לא יותר מזה.