חובה לכל מי שאוהב סיפורי קונספירציה עם היסטוריה דן בראון גנב ממנו הכל ב-"צופן דה וינצ'י" רק שעשה זאת ברמת כיתה ד'

ברוך שפטרנו... טוב שנגמר...

"בתרגומה היפה בדרך כלל של מרים שוסטרמן ..." הגיע הזמן שגם ידיעות המכובד (סליחה ynet) יכתוב משהוא על הספרים המדהימים שמחוץ לקרטל ההוצאות לאור. ישנן הוצאות איכותיות כדוגמת "אוריון" ששם ניתן למצוא אוצרות ספרותיים: "השפוי בדמשק", "סוכריות בטעם מריר", "התולעת" ... למה לא לפרגן בלי שיכולים כלכליים? מדוע האחראי על ההגבלים ... אינו זועק על העובדה שלא מזמינים יותר מאלו לאחר שכולם נמכרו על מדף הספרים החדשים. תחשבו על זה...

וואלה, יפה אני ספק מבקר אינטלגנט... תגיד את האמת קראת את הספר? נראה לי שקראת תקציר שלו. נכון, אקו אינטלקטואל מדרגה ראשונה... זה רע? הסיפור מורכב מאד... גם זה רע? באמת הבנת את כל המשמעויות? כי אני עדיין לא. סתם עוד מבקר שרק יודע לקטול תקשיבו לי ספר מדהים! וכמו תמיד בסופו של דבר עם אקו ששווה את המאמץ. נכון הוא דורש מהקורא סבלנות, נכון שהוא דורש מהקורא (או תורם לקורא) ידע נרחב בהיסטוריה ובמיתולוגיה הנוצרית אז מה... לפחות זה לא רם אורן

ללא ספק...כל ספריו פומפוזים ומלאי פאתוס וחשיבות עצמי. העמודים הראשונים מרשימים, לאחר מכן משעממים, ובסוף - פאתטים

תגובתך מתנשאת ולא עניינית. טענתך לא ברורה. השעמום שלך, עם כל הכבוד, אינו אינדיקציה לכלום, כל אחד וטעמיו. בקורת ספרות צריכה להיות מעוגנת בטענות יותר קונקרטיות. היא גם צריכה להיות מעניינת. להשוות את אקו לקרת??? נו באמת.

חסר פה משהו שבולט בספר (וגם ב"מטוטלת"), וזה הסאטירה החריפה כנגד הכנסיה ומוסדותיה. הלעג הקיצוני הופך גם את הספר למצחיק מאוד בקטעים מסוימים. אקו הוא באמת לא לכל קורא אבל המעמד שלו ככוכב מאפשר לו לתת מנה גדושה של אינפורמציה- שעבור סקרנים אמיתיים קשה למצוא אצל סופרים אחרים.

נכון שהספרים של אקו, למעט "שם הורד" טרחניים מעט עמוסי פרטים ופריטים ולא תמיד ברור הקשר שבין הדמויות. אבל אחרי שמבסיימים את הספר נשאר משקע וזה לא שאריות.

איך אתה מעז לכנות את זה שהוציא את "שם הורד" בתואר "סופר קטן"? איך? אוקי, הוא כתב ספר פחות מוצלח בעיניך. אולי אתה צודק. אולי הספר הזה פחות טוב. מה לעשות, אין אנשים מושלמים, וגם סופרים גדולים עלולים להכשל ולהוציא יצירה פחות מוצלחת ממה שאתה מצפה מהם. זה עוד לא הופך אותם ל"סופרים קטנים". חצוף. יש דרכים להעביר ביקורת.

אולי הוא קרוב משפחה שלי?

אקו סופר נדיר, אינטלקטואל אמיתי ולא מבקר ספרות מתוסכל

אז הערתי כמובן מופנית אליו.

פעם, כשחייתי באיטליה,שמעתי כי אומברטו אקו מואשם בגניבת הרעיון של בשם הוורד מסופר איטלקי אחר.

שהיא האוניברסיטה הראשונה בעולם. הוא אחד מהסופרים האהובים עליי. המטוטלת של פקו קרע אותי נפשית אבל היה שווה כל רגע. באדולינו היה מייגע אבל למדתי להנות מזה. קליינברג לימד אותי בתל אביב והיה אחד מהמרצים האהובים עליי. דעתו היא שלו והיא לגיטימית, אין צורך לרדת לרמה של קטנוניות. קשה לי להבין למה גם בתגובות לביקורות ספרים הרמה בטוקבקים יורדת לפעמים אל מתחת לאפס. לפחות כאן שזה לא יקרה :(

אני מתקשה להאמין שאנשים שצלחו את ספריו של אומברטו אקו הם אותם אלו שכתבו כאן חלק מהביקורות התוקפניות, המגעילות והמזלזלות נגד קליינברג.

ואכן, דן בראון חקיין בגרוש בלי טיפת כשרון. ולצערי, אכן, אומברטו אקו להוט להוכיח את השכלתו בכל ספר שהוא כתב.

קליינברג, אתה כזה פאלי. ומה מעניין בביקורת שלך? מה אמרת בה?

אולי המבקר צריך לומר את דברו על הצד החיובי, לדוגמה ''אם את/ה קורא שאוהב/ת להתענג על זוטות מימי הביניים זה הפיהוק, סליחה בשבילך''

מה פתאום ההשוואה הזאת לאתגר קרת? אלה שני כותבים שונים בתכלית השינוי, עם סגנון כתיבה אחר וראש אחר. אין בכלל מקום להשוואה ביניהם; לא רק כסופרים, אלא בכלל.... להמחשה: אפשר להנות ממנת פלפל, אבל אי אפשר להשוות מנת פלפל לארוחה גדולה וארוכה שכוללת מספר מנות מגוונות, יין משובח וקינוח נפלא. ונכון שכדי להנות מכתיבתו של אקו צריך לבוא עם ידע רחב ואהבה לכתיבה טובה. מזל שיש סופר מדהים עם חוש הומור וחכם כמו אומברטו אקו שכותב ספרים מעניינים ומרתקים. עוד ספר מעניין ומיוחד שלו שתורגם לאנגלית* הוא The Mysterious FLAME of Queen Loana, from the Incomparable Eco *עדיף לקרוא את אקו במקור - איטלקית, או מתורגם לאנגלית [בתרגום של Geoffrey Brock].

היכולת הזו של מבקרים לחשוב שהם רמים ונשאים מעם ורק להם הבשורה והמתת, היא מבישה במקרה הטוב וכעורה בכל מקרה. אין יותר קל לו למבקר, שהוא מן הסתם סופר מתוסכל שאת כל יכולתו בנוצת מילותיו הוא יכול להפנות כנגד סופרים אחרים, טובים ממנו. לידיעתך, אומברטו אקו נחשב לאחד מגדולי האינטלקטואלים בימינו. קבל זאת כזכות גדולה שאתה יכול לקרוא מכתביו ומרעיונותיו. האם אתה מודע ו/או טרחת לספר לנו על פרויקט הספריה הענק אותו הוא מקדם באיטליה? פרויקט שאפתני וחסר תקדים כמעט? האם אתה משוכנע שנכון לקרוא את אומברטו אקו כפשוטו? לא. הוא הרי פסאודו אינטלקטואל מהמעלה האחרונה ואתה הלוא אורים ותומים ספרותיים ואין בלתך. כתוב ספר פופולרי ונחל הצלחה לפני שתפנס את חצי ארסך כלפי הטובים והמצליחים. אומברטו אקו מעמיס את ספריו בסימנים, סמלים, אגדות ופירושים ברמה הגבוהה ביותר. תענוג לקרוא אותו ותענוג גדול עוד יותר להתעמת עם הטקסט ולהיות יכולים לו. אבל אתה מבקר קטנטן עם הבנה עוד יותר קטנה ואת כל תסכולך אתה בשורות אלו. טרם הרווחת ולו כזית מהיכולת לבקר את אקו. קח שני אקמול וכתוב לנו מחר בבוקר. חצוף!!!

קטן מאוד

ביקורת לכאורה "ספרותית" ללא הבנה של הרקע האינטלקטואלי והמסרים שאקו מעביר דרך ספריו ומאמריו .אפשר לפטור אותה ברשלנות מקצועית. אך להגדיר זאת בצורה המתנשאת שמבקר זה משתמש, זו חוצפה וגסות רוח.

ביקורת איומה !

וזה שהשיגו אותו בשביל הביקורת הזאת זה פשוט רווח גדול. כי על ספר כמו של אומברטו אקו צריך לשמוע תגובה של חוקר ימי הביניים שמתמחה גם באידיאות הגדולות וגם באיזוטריות הקטנות. את מה שאקו מזכיר בדרך אגב, אביעד קליינברג מכיר מכל כיוון אפשרי ולכן ההרצאות שלו הם תענוג שאנשים מוכנים להיות נוכחים בו, אפילו בעמידה. ולכל אלה שקפצו בגלל הכותרת - עוד לא למדתם שאת הכותרת נותנת המערכת ולא המבקר?

הספר מורכב, ובשליש האחרון שלו גם מתיש לקריאה, אני מודה, אבל ככה בונה אקו את ספריו - הם לא נועדו לתרבות ה"אינסטנט" שהמבקר הנכבד אוהב, כמו שזה נראה. אתה צריך ידע כללי נרחב, אתה מקבל ידע כללי נרחב וגם סיפור ששזור בעלילות ועלילות משנה ומשמעויות ומשמעויות משנה בלי סוף. תענוג צרוף, למי שמוכן (ומסוגל) להשקיע ולהתאמץ. סבל לבינוניים ולרדודים.

מהבקורת הזו. איך אפשר לכתוב בצורה כל כך שטחית, לפחות כמו דמות של אקו, ולטעון ש"שם הוורד", יצירתו הראשונה היא הגדולה ביותר? אני משוכנע שעבור איטלקי "המטוטלת של פוקו" משמעותית אפילו יותר מאשר קורא שסתם מתרשם ממנה כיצירת מופת על הבלות האדם. "באודולינו" הינו ספר פשוט ולא יומרני - כגיבורו, אנושי מאוד, שלצערי עדיין מחייב ידע היסטורי מקיף כדי שיותן להנות ממנו. אגב, תרגום קריא מאוד אך אין לסלוח לעריכה המדעית שלא מצאה לנכון לבאר את כל התרגילים של הספר.