הורים  פסיכולוגיה  לידה
מחקר: רוב הגברים מתארים את הלידה כאירוע טראומטי
אריאלה איילון
פורסם: 18.11.05, 11:11
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 165 תגובות ב-163 דיונים
1. ווקא בעלי עד היום צוחק מהאירוע. כל משך הלידה והצירים הוא חיך
אמא ל2   (18.11.05)
וצחק, לא יודעת מה הצחיק אותו, אני הייתי בכאבים והוא היה מאושר ומשועשע. גם בלידה. הכל ניראה לו אירוע מצחיק משום מה. ועוד שאלה: רק אני שנאתי להיות בהריון או שיש עוד כמוני?
2. נשים, קחו את הכתבה כגימיק. זה ממש לא רציני
אבא גאה ל- 3 ילדים   (18.11.05)
3. גם עבורי זה היה טרואמתי. ממש לא הרגע המאושר בחיי
נועה   (18.11.05)
לא יודעת למה רוב הנשים אומרות שהלידה זו החוויה הכי טהורה ויפה ועליאית שהם עברו בחיים שלהן. עבורי זה היה עונש כמעט - כואב, ארוך, קשה, פשוט אירוע נוראי שלא יודעת אם ארצה או אוכל לעבור שוב. אז או שכל הנשים בעולם עברו לידה קלה או שהן מסתירות את האמת הכואבת (תרתי משמע).
4. בהחלט טרואמה - קשה, ארוך וכואב וירד המון דם.
שירי   (18.11.05)
לקיים יחסי מין בפעם הראשונה זה לא פיקניק.
5. לידה היא ארוע נשי מאז ומתמיד.
זהר   (18.11.05)
אשה בלידה זקוקה מסביבה למעטפת תומכת של נשים שמבינות אותה, מעסות אותה ומייעצות לה. מעט מאוד גברים מסוגלים לתת לנשותיהם תמיכה מהסוג הזה. אחת הסיבות לשיתוף הגברי החדש הוא התמוטטות המשפחה השבטית המורחבת והפיכתה למשפחה קטנה גרעינית שבה יש אמא אבא וילדים, לכן גברים נאלצים להשתתף בכל החוויות של נשותיהן (ולהיפך) כולל חוויות שאינן מיועדות לגברים. . גברים אינם בנויים נפשית להשתתף בארועים נשיים כמו מחזור או לידה - אלו ארועים נשיים לחלוטין ורצוי שישארו כאלה. כולם יוצאים נפסדים מכך בסופו של דבר.
6. בעלי נהנה מכל רגע
(18.11.05)
7. אם היא רוצה גם את אמא שלה/ אחותה אז אני לא שם
דוד   (18.11.05)
8. זה ממש נשמע כמו אוי אוי אוי..
חלי   (18.11.05)
9. כואב אך מדהים.
חני ,   תל-אביב   (18.11.05)
הלידה הייתה ארוכה וכואבת, אבלללל בן זוגי היה שם בלתמוך בי בכל השעות הקשות באהבה .
10. זו כתבה רצינית?
גלעם ,   פלורנטין   (18.11.05)
לא ידעתי שאפשר לקטלג את הגבר לחמישה אבי-טיפוסים, כולם נכים רגשית, מרוחקים ולא מעורבים באמת ובצורה כנה. קיצר, קפצי לי יא פמיניסטית
11. היה טראומטי בגלל היחס בבית חולים כרמל
חיפה   (18.11.05)
הלידה חוויה מדהימה אבל הצוות היה זוועה תזהרו לכם
12. קצת בכיינות יש כאן לא?
ליאת   (18.11.05)
גם אם בן הזוג שלי היה עובר ניתוח קשה והיה לי מאוד לא קל עם זה לא הייתי מרשה לעצמי לבכות מולו ולהפגין רגשות, כל שכן בלידה. נראה שלגברים פשוט קשה להיות פעם אחת בחיים שלהם לא המרכז ובטח לא הדומיננטי- סתם בכיינות.
13. ל-1 אני מזדהה איתך 100%, בעלי צופה, וצוחק, ולא עזר לי בכלל.
יולדת פעם 2   (18.11.05)
גם אני לא אהבתי ההריונות.
14. לידה
מיה   (18.11.05)
מי שלא מסוגל לראות את אשתו יולדת הוא לא גבר ! (לדעתי זה אפילו מעליב) דעתי האישית כמובן גם שהוא בטח יצא מי בכלל רצה להסתכל על אמא שלו או עליו יאלה יאלה זה לא ניתוח לב פתוח זה לידה הלו ... במקרה זה גם שלו לדעתי הוא אמור להיות שותף מלא לחויה /טראומה כל אחד יכול לכנות את הלידה אייך שהוא רוצה זו דעתי יום טוב לכולם
15. צודק זהר במאה אחוז!
אורה   (18.11.05)
16. רגעים קסומים! אבא לא גנוב
ulu   (18.11.05)
17. לא הייתי מתמודדת ללא בן הזוג
ד.   (18.11.05)
אמנם חווית הלידה היא חוויה נשית מעיקרה אבל חשיבות תמיכתו של בן הזוג היא ענקית. יש לי אם ואחיות שאני מאד קשורה אליהן ולא הייתי נותנת להן להיות איתי בחדר הלידה בשום אופן. גם אם היו לבן זוגי רגעים קשים (והיו 3 לידות) הם בטלים בשישים אל מול עצמת החוויה, השותפות והיצירה. אני לא הייתי מחליפה אותו ולא נראה לי שהוא היה שמח להיות מוחלף ע"י אדם כלשהו.
18. המטרה אמורה להיות שהגבר נמצא שם בשביל להקל על כאבי האשה
normal ,   ת"א   (18.11.05)
ולתת תמיכה נפשית. הגבר עובר טראומה נפשית? אולי במקום להתרכז בעצמו שיחשוב על כך שאשתו עוברת טראומה נפשית וטראומה פיזית גם יחד. אז שירגע ושיפסיק לרחם על עצמו. יש גבול לפינוק. אנחנו רוצות גברים אמיתיים ולא כאלה שהאימהות שלהם אמרו להם שהם מרכז העולם.
19. אירוע טראומתי למי?
אמא ל-3 ,   חיפה   (18.11.05)
אולי נוכחות הבעל מהווה אירוע טראומתי ליולדת? (לפעמים..לא תמיד..)
20. חויה שלא הייתי מחמיץ בעד שום הון בעולם
עודד ,   ראשון   (18.11.05)
22. אחרי 3 שעות צירים הבנתי מה צריך לעשות וקראתי לאמא שלי
בעלי התגלה כמשת"פ: ,   עשה מה שאמר לו הצוות   (18.11.05)
23. מספיק עם הצביעות..
גומר והולך..   (18.11.05)
הלידה היא ארוע שלא רצוי להיות נוכח בו.. צר לי, אחי הגברים,תכנתו אותכם להרגיש ייסורי מצפון לנצח.. אף גבר שנכח בלידת בנו/בתו לא יודה בפומבי בדיעבד,שהיה מעדיף לשבת בחוץ ולהמתין.. בכל פעם שתשאל גבר איך היה בלידה,הוא וכל השאר ישתמשו באותם מילים בדיוק.. כי הם חוששים להגיד את האמת.. זו כמובן גישה השרדותית,כי גם כך,לאחר הלידה,הגבר יורד למקום האחרון בבית.. אפילו מתחת לחיית המחמד הביתית.. ואם גם יספר את האמת על הלידה-הוא לעולם לא יזכה לראות חיוך מבני המשפחה.. אבל האמת-זה ארוע לא נחמד,לא חוויתי ובהחלט לא מחזק את הקשר בין האב לאם..נו ועכשיו כל האימהות מוזמנות להתנפל עלי כאן..
24. הסימפטומים מופיעים גם בחתונה
לירן ,   נתניה   (18.11.05)
חלחלה, גועל וטראומה
25. לכל אותם גברים....
סתם אחת...... ,   אשקלון   (18.11.05)
אתם מתארים כך את התינוקות.....אבל כשנולדתם גם אתם ניראתם ככה:) סתם שתדעו!!!!
26. צודקים, הלידה שלי היתה מאד קשה (תשאלו את אמא שלי)
גבר גבר   (18.11.05)
27. בעלי לא היה איתי לפי דרישתי...
אילנה   (18.11.05)
אני בפירוש לא הסכמתי שבעלי יהיה נוכח הוא עבר את הטראומהבנישואים קודמים והיה מזועזע מחוסר האונים ומהקושי הבילתי ניתן לתפיסה. אחרי שילדתי הבנתי כמה חכם היה הדבר כל האזור לא נראה דומה ליומיום וזה בהחלט פוגע בעל הנושא המיני סליחה לכל הנשים שנפגעות מזה אבל זה היה מאוד....בהתנסחות הכי עדינה שלי ...קצת חייתי\בהמי
28. מה הסיפור
הקשוח   (18.11.05)
ירדו המים, נכנסנו למכונית והגענו לתל השומר. חלק מצוות הרופאים למד איתי בתיכון והיה עימי בצופים. אחרי 18 שנה שלא התארינו היו לנו שעות רבות להשלים את החסר הם רפואה אני ביוטכנולוגיה. אחר כך ישנתי קצת על הכורסא והעברתי דאחקות עם המרדים. . אחרי 16 שעות עשו ואקום הילדה יצאה. לקחתי המספריים לנתק את חבל הטבור. ואחרי כן נשיקה לאמא. כמובן לא וויתרתי על הספינינג אחרי הצהריים. ועוד כמה עבודות רס"ר. טראומה נפשית ברצינות מימה בדיוק
29. איזה שטויות - הייתי בשתי הלידות, האחיות
רוני הגבר   (18.11.05)
היו מצוינות, טפלתי בבן ולקחתי אותו על היידים ישר ואח"כ לקחתי אותו לשקילה. חוויה מצויינת בשבילי. אני אכלה גבר.
30. לא הסכמתי שבעלי יכנס איתי לחדר הלידה, ולא מצטערת.
מירב   (18.11.05)
תגובות נוספות
חזרה לכתבה