בין 1976 -1978 היה מפקד מרחב שלמה.

כפקוד לשעבר-- מפקד "על הפנים" גס רוח ובלתי אהוד.

אלוף אריה מועלם הודיע למשפחה שללוחם שלחם בכל מערכות ישראל ובהם נפצע וכתוצאה מזה נפטר מהפציעות לא מגיע הלוויה צבאית. אם ראש הממשלה שרון היה בקו הבריאות לא היה מהסס לרגע כי הוא לא שוכח לוחמים וחברים לנשק

בירו היה מפקד בחטיבה ששרתתי בה. לאחר מלחמת ששת הימים. בירו היה אדם מחוספס, גס רוח. כדי להפגין פיקוד נהג בין השאר לירות לחיילים בין הרגליים, או מעל לראשם. מפקד מסוגו, צה"ל לא היה מחזיק היום. ולצד השלילה יש לזכור ולהוקיר את גבורתו כלוחם. יהיה זכרו ברוך.

גס רוח, שולח ידיים, יורה לחיילים בין הרגליים!!!!. לא מתחשב באף אחד. מפקד אמיתי צריך להיות קודם כל - בעל תואר ב.א. - בן אדם.

הכרתי את בירו אישית , אבל איני כותב כאן בשמי המלא , כי למדתי שתגובות של טיפוסים הזויים אינן מוסיפות כבוד לאיש ואין לי עניין להתעסק כאן עם טיפוסים מפוקפקים . צר לי שלא הובלט מספיק חלקו של בירו שהיה מג'ד שריון במלחמת ששת הימים , עת הוביל את חטיבת השריון שלו ביום שישי בבוקר במעלה הדרך בואכה לקלעה . אחרי שנפצע קשה בצריח הטנק שלו , ניסה מפקד הפלס'ר החטיבתית להוביל את הטור , אולם רס'נ רפי מוקדי ז'ל נהרג . את הפיקוד נטל סגן מיל' נתי הורביץ שהיה מ'פ והוביל את הקרב עד הגיעו עם מספר טנקים בודדים לקלעה . נתי זכה לאות הגבורה על חלקו בקרב , החליף שם משפחתו לגולן ולימים סיים שרותו בצה'ל בדרגת תא'ל . נתי נפטר לפני כשנתיים ממחלה קשה . קרב הטנקים ומלחמתם הקשה של חיילי גולני באותן שעות בתל פאחר , אפשרו כיבוש הרמה באותו יום שישי 9 ביוני 67. בירו לאחר שנפצע , החלים ונשאר עם נכות קשה , אולם בנחישות בה לחם והוביל עד אז המשיך בתפקידים מגוונים , היה מח'ט ובהמשך מפקד מרש'ל וקחל'ר - מה שמוכר יותר כראש הג'א . למחלת הסרטן לא היה יכול ואנו איבדנו אחד מאותם מפקדים שעליהם מלמדים מורשת קרב מהי . העיסוק הרב יחסית כאן בעניין אירועי מבצע קדש - אולי מביא עובדות נכונות , אך מסיט את העיקר הצידה ועכשיו יעסקו שוב בעניין זה במקום להנציח את מורשתו של תא'ל אריה בירו - ז'ל !!

מכיר את הסיפור של ה-101 ובכלל, אז אכן אין לנו אלא להצטער שהמפקדים של היום או קברניטי המדינה לא כאלה. יהיה זכרו ברוך ושנשמתו תזכה למנוחה. תנחומי לבני משפחתו.

יהי זיכרו מבורך!!! למשפחה, חיה, פוסי, יוקי, סמי ורונית, משתתף בצערכם העמוק!!! לכל אלה שמלכלכים על אריה ז"ל, בושה וכלימה!!! בזכותו של אריה וכאלה שכמותו המדינה הזו קיימת! ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו, התגייס לצה"ל בכדי שאף אוייב לא יצליח לעשות לעם היהודי את מה שעשו לנו הנאצים, לחם בגבורה עילעית בכל מלחמות ישראל, נפצע אנושות, סירב להיתפנות בגלל רצונו לשמש דוגמא לחייליו. כן, אריה היה אדם קשוח, השואה ומלחמות ישראל הקשיחו אותו והכשירו אותו להיות מפקד נועז, דוגמא יוצאת דופן לדבקות במשימה ולהגנת אדמתה של מדינת ישראל, מפקד אמיתי!!! מה שמאפשר כמה חלאות אדם ללכלך עליו לאחר שהלך. אני הכרתי אותו אישית, תאמינו לי, לא הייתם מעיזים לדבר אליו או עליו כך אפילו בשנותיו האחרונות כי הוא היה מכסח אתכם עם יד אחת קשורה מאחורי גבו!!!, גבר שבגברים!!! יהי זיכרו מבורך!!! חיים

העלובה, טלנבלה בע"מ, השיר שלנו ושאר תוכניות הרפש, וקצת קורא ספרים אז אולי היית יודע משהו על הסביבה בה אתה חי.

וכמובן לא טרחתם לכסות את הקבר או השתמשתם בבטון זול?

יצא לי להכיר את בירו במלחמת יום כפור כשנפצע קשה בפעם המי יודע כמה... עוד לפני שהכרתי אותו, היה האדם לאגדה בחייו, בשירותו בקדש כמג"ד שריון ולאחר מכן כמפקד בצנחנים. הנקודה החשובה : אריה בירו הוא ניצול שואה, וכששוחרר מהמחנה בתור נער, נשאל מה הוא צריך, ענה: פת לחם ורובה.זה מה שהדריך אותו כל חייו. הוא לא היה עדין - היה מאד מחוספס עד הקצה, ויש גם שהגזים בכך, אך ראה בכך צורך כדי שאנשים יתחשלו לנוכח העתיד העגום שראה כצפוי להם. לגבי ההתבטאות שלו ב1995 - זה רק מוכיח שהיה ישר עד כדי חרמה,בכל אופן ישר הרבה יותר משמעון פרס שמוזכר בכתבה...

בירו היה קצין שאין כדוגמתו. אם היו לנו היום בצבא מפקדים כמוהו, בלי התחכום והמליצות לא היינו מתבזים כמו במלחמת לבנון השניה. בירו יכנס לפנתאון הלאומי. יההי זכרו ברוך.

מפקד קשוח, מחוספס עד אימה אבל בלב, בלב אוהב את חייליו ודואג להם, כמו אמא רחמניה. בירו דאג לאנשיו ולעצמו אף פעם.שרדאת אאושויץ מגיל 13 עד 15. כל משפחתו הושמדה שם. חזר לעיר הולדתו בהונגריה, השיג אקדח מהפרטיזנים וחיסל משתפי פולה עם הנאצים. אחר כך עלה לא''י. התנדב לפלמ''ח והיה בפלוגת הסיירים של הגדוד הרביעי. המשיך צנח, היה ב- 101, הצטרף לצנחנים היה סמך של מוטה ואח''כ מ''פ הפלוגה שצנחה בא-טור. לאחר המלחמה, עשה הסבה לשריון שירת בבית הספר לשריון ומג''ד הטנקים שטיפס לקלע ברמה''ג במלחמת 6 הימים.במלחמת יוה''כ פיקד על חטיבת טנקים (שרמן). ניפצע קשה גם ביום הכיפורים, כדור גוריאנוב פילח את לסתו. ברו מנותר בטנק המפקד, קשר את שרידי השלון לשפה עם סיכת ביטחון וכתב פקודות לשליש החטיבה שישב במקומו בכסא המפקד והקריא פקודות בקשר. המח''ט ישב על הכיפה במעלה הצריח. אחרי המלחמה שסרת ניתוחים, והוא קיבל את הפיקוד על מרש''ל. היה המפקד האחראי על תחילת הסכמי החזרת השטחים למצרים, מסיני.לאחר המלחמה פיקד על אוגמ''ר אדום. מאוחר יותר קיבל את הפיקוד על הקחל''ר (פקע''ר בגלגולו הקודם). בין היתר סייע בחילוץ הסט''יל שנחת בחופי סעודיה.לאחר שהבטחות הרמטכ''ל רפולף חברו לקדמו לא מומשו, השתחרר מצה''ל. משך כל שנותיו אימץ חיילים בודדים וחיילים עם רקע בעייתי, החזירם למוטב דאג להם לעבודה והכשרה, על מנת שיהיו אזרחים מועילים ותורמים לעצמם ולמדינה אותה כה אהב. בירו היה קשוח מאד. טבע את המושג "פאדלאות". דרש עבודה קשה ודאגה מוחלטת לפקודים. הצבא והמדינה היו קדושים עבורו. סוג של גנרל שלא לקח לעצמו מאום! בירו שיכנע את החיילים ללמוד והסביר כי ימי הרובה חלפו ועלינו לקדם את התמקצעות והלימודים כדי לשמור על סיכוי להשתלב בחברה המודרנית.זכר השואה היה כנר לרגליו, על תקן:"לא עוד".גר בצניעות עד למותו בשכונת נווה עמל בפאתי הרצליה. לוחם אמיץ, מפקד נערץ. יהי זכור ברוך.

בירו ז"ל - היה אדם אמיתי .... ילד יהודי שריד ניצול שואה - חסר כוח... אדם נבון שידע אמת אחת - יש ליהיות חזק ולוחם כדי לשרוד בעולם אמיתי האכזרי.... בירו לוחם, ומפקד ללא חת..שפך הרבה דם - דם אויבים ודם שלו [ נפצע חמש פעמים ] בירו חינך לוחמי צנחנים ושריון בירו אמר תמיד אמת ... לאורו הולכים הטובים והגיבורים בזכות בירו ורבים כמותו [ לא פוליטיקאיים מושחתים = אריק שרון, ומגלגלי עיניים ] מדינת ישראל והעם היהודי - ישרדו לנצח !!!!