נתחיל מהסוף: כשדיברתי על החומה (המטפורית) לא התייחסתי בכלל לגדר הבטחון. דיברתי על החיץ ההולך וגובה בגלל הטיפשים והמרושעים מבין יהודי ישראל וערביי ישראל-בשעה שמה שנדרש הוא דווקא שילובם בחברה. ואם כבר מדברים על גדר הבטחון, אני הייתי בעד גדר כזאת הרבה לפני שפוליטיקאנו הששים אלי סקר דיברו עליה-ודווקא בזכות אותה מערכת שיקולים שאתה מעלה(בטחון טוב יותר נגד הטרור והסתננות עשרות ומאות אלפי שבח"ים, בלי הדרדרות למעשים אנטי מוסריים בעליל). ההצעה של מערכת הבטחון בהתחלה הייתה הנכונה והייתה בעיקרו על בסיס הקו הירוק עם תיקוני תוואי הנובעים משיקולי בטחון טובים ועלות נמוכה יותר. התוואי התעוות ורמת הבטחון שהוא ייספק ירדה פלאים, בעוד שהעלות הרקיעה שחקים-ושיא הטימטום ה"בטחוני" הוא הקמת גדר בלב שכונות ערביות בירושלים-שהצבא פשוט לא יהיה בטוח לידה וחשוף לפגיעות נוסח עזה. לגבי ההערה התחבירית אתה צודק: אלו שני חלקי משפט חשובים. שביחד בונים את התממשות החזון המיוני ההומני במדינת ישראל. כשביאליק אמר שנהפוך למדינה נורמלית כאשר תקום הזונה העיבריה הראשונה, הוא לא התכוון שהזנות היא החזון הציוני (אך גם לזונות יהודיות זכות לחיות בישראל). באותה מידה (אך דבר המעורר יותר בחילה) יש ליהודים אנטי דמוקרטיים זכות לחיות בישראל-אך אף אדם נורמלי אינו חושב שזנות רוחנית זאת היא חלק מהחזון הציוני. לגבי שוויון זכויות וחובות: האם אתה מציע לשלול אזרחות של חרדים או נערות דתיות שאינם מתגייסים ולגרשם מהמדינה? אני בעד שרות לאומי לכל (חרדים, דתיות, ערבים), וגיוס לצהל במידת האפשר של כל האוכלוסיה הצעירה. אם אתה רואה זאת כנבוב-זכותך לטעות, אך בכל מקרה, אפילו אם ישנה מערכת הסדרים ממלכתית הפוטרת חלק משרות צבאי או לאומי, זה אינו אומר כי אין להם זכויות אזרח מלאות. והערה לסיום: אני יודע שהמילה מר"צ אקויולנטית אצלך למילה "חזיר" אצל דתיים-אך כדאי לך להבין שאני אינני "משפריץ" פלקטים של מר"צ, אלא מגיע למסקנות בעצמי ומחפש התחברות פוליטית אל הקרובים לדעותי. למרות כל הערכתי לפעולות המבורכות של אורי אבנרי למשל בשנות השישים והשבעים (שבזכות שכמותם אבנרי, ולובה אליאב, ומאירקה פעיל ומתי פלד יהיו בכותל המזרח של עם ישראל במאבק על השלום והבטחון), הפסקתי את תמיכתי הפוליטית בו לאור אי הסכמה על מספר דברים חשובים. באותה מידה יש לי הסכמה או אי הסכמה לגבי דגשים מסויימים של מר"צ (שככלל היא המפלגה הטובה וההוגנת ביותר בעיני כיום)

שנה שלימה לפני מלחמת לבנון נשמר הסכם שביתת האש בין ישראל לאש"ף בלבנון-ורצח השגריר בלומדון על ידי אבו נידל הייתה טוענה שיקרית נגד אש"ף, כדי לקדם מטרות נפוליוניות של שרון. בוודאי שלבנון שימשה מרבץ לאירגוני הטרור וממנה יצאו מעשי טרור אכזריים(לא בהכרח הצבא האדום)-וישראל אכן פעלה נגדם מספר פעמים, כולל מבצע ליטאני אחרי הטבח בכביש החוף. עדיין, כיבוש לבנון שנועד לדחוף את אש"ף חזרה לירדן כדי שישתלט עליה ויהפוך אותה למדינה הפלשתינאית (ואז ישראל תספח חלקים גדולים בגדה)-הייתה נפוליאונית ושגויה בבסיסה. הסדר הפוליטי של הקמת מדינת חסות לבנונית היה שולי בתמונה זאת-ומלכתחילה גם לא הייתה כוונה להתנגש חזיתית עם הצבא הסורי. הנסיגה מדרום לבנון הייתה צעד אמיץ של ברק (אך זאת לאחר ה"משא ומתן הנסוג" עם הסורים: עדיף היה להשיג הסכמה עם הסורים על שלום ונסיגה מלבנון-שניהם תוך בקרה ובחבילה אחת) לגבי שינויי החשיבה שהביאה הנסיגה מדרום לבנון יש דעות חלוקות: מצד אחד זה הכניס לראשם שישראל אכן משנה עמדות תחת טרור, ומצד שני די ברור שערפת רצה להגיע למדינה פלשתינאית על בסיס 67 ומזרח ירושלים הערבית בירתה בהסכמים ולא דרך אינטיפדה. צריך דמיון פרוע כדי לייחס לברק כוונות נסתרות של "הצבת פיתוי לפני ערפת כדי שיכנס למערכת טרור לפני הסגת הסכמים"-ואף אדם בשמאל או במרכז(או בימין) לא חושב כך. ברק טעה בהצעותיו בקמפ דויד בהבנת הצרכים המינימליים ההכרחיים להשגת הסכם שלום, ולכן הבקורת עליו מצד מחנה השלום-אך כוונות מקייבליות נסתרות להביא לאינטיפדה???????? וכן: אני מסכים אתך ששרון רצה לקבור את אוסלו והבנות זנווה-ולהעמיק את ההתנחלויות במחצית הגדה. צא ולמד עד כמה טעה ברק: היום מדובר על קוי ההתכנסות החד צדדית (תמורת כלום) שהם פחות ממה שברק הציע בסוף קמפ דויד תמורת שלום מלא

"הסיפורים שלי" לגבי 73 לא חשפו ולו טפח אחד מכל מה שפורסם על המלחמה ההיא, ההיפך הוא הנכון. זה מעיד עד כמה אתה לא מכיר את הפירסומים על המלחמה ההיא בספרים ובמאמרים ע"י בכירים שלנו. בהחלט מתאים ומסביר את הרמה ההזויה והמנותקת של תגובותיך. גם שאר תגובתך זו עומדת על אותה רמת הזייה ולכן אני אני פטור מלהתווכח עם גס רוח וסלפן כמוך.

בהחלט כן הייתי חוזר על מלחמת לבנון לאור מה שהתרחש בלבנון ומלבנון. על רמת טרור הרבה יותר נמוכה בתקופת הפידאינים יצא ב"ג למלחמת סיני. אבל הייתי לוקח בשיקולים גם את הבוגדנות והניבזות של השמאל דבר אותו לא שיערו בגין ושרון.

איני שולח איש להילחם.טוב ,את זה אמרתי.שים לב ,כשמדברים על מלחמת לבנון מתכוונים לכל התקופה של שהיית צהל בדרום הארץ הזו.לעניות דעתי ,זו הדילמה .מי שתמך במבצע , והרוב תמך, תארו לעצמם '' נקיון'' וסילוק הפתחלאנד.כשזה הצליח היה על צהל לחזור הביתה. טעותו הגדולה של שרון היתה בכניסה למעבי הפוליטיקה הלבנונית אשר היא קן צפעים. לפני זמן מה חזרתי לקרוא מאמרים , תחזיות, עיתונאים לבנונים, של אותה תקופה. רובם היו , היום קשה להאמין, מבסוטים מסילוק ערפת ורוצחיו מארצם.המכה שצהל הנחיל לפתחלאנד הספיקה והיתה משאירה ''פחד אלוהים'' על כל הקבוצות הלבנוניות. בהשארות שם לאורך זמן ישראל עשתה טעויות גדולות כמו תמיכה בג'ומייל שאביו היה כל דבר חוץ מחובב ציון.המוסלמים הרגישו שלוקחים מהם חלק גדול יותר מהעוגה, איראן הסתננה אט אט, עד שבסופו של דבר צהל הפך לצבא כיבוש שיש להילחם בו. בשהיה הסטטית של צהל היה סיפק לחיזבללא ללמוד . לו שרון היה מחזיר הביתה את צהל לאחר גירוש ערפת משם ,איני בטוח שהיינו מבטים על אותה מלחמה בעינים של היום. כשגנרל עושה טעות זו בעיה. כשגנרל גדול עושה טעות זו בכיה לדורות. יום טוב לך.

על אוסלו, לא מוציאה אותי מדעתי, להיפך, היא דווקא די מבדרת... בקטע הזה אל תפסיק, אחרת אתה גורם לנו עוול... לגבי האיום הקונבנציונאלי אסתפק במה שכתבתי ב-55 - ואתה רשאי להיות מבודח, אחרי שכל כך הרבה בידחת אותנו כאן - קבל תמורה. בדח לי ואבדח לך.

זה רק מראה כמה חשוב להרחיק אותך ואת החושבים כמוך מההגה וכמה צדק הציבור שנתן לכם רק 8 מנדטים. לרצות לחזור על האסון של לבנון, שהייתה המלחמה הראשונה שמדינת ישראל לא ממש ניצחה בה. שהייתה האירוע שגרם לראשונה לאובדן האמונה בצדקת הדרך לחלק גדול מהעם, שגרמה לאסון למעמדה של ישראל בדעת הקהל המערבית ולעוד ועוד בזיונות כאלה ואחרים, כולל ייסוד החיזבאללה כאויב על הגדר שלנו, יכול רק מישהו הזוי באמת. ושבת שלום מהעמק.

אני מבין שהחלטת שאתה לא חייב שיהיה גם תוכן לתגובות שלך. אז שלא יהיה... ושבת שלום מהעמק.

אחרי מלחמת העצמאות הקשה, הארוכה ועקובת הדם שבה נפלו אחוז שלם מהאוכלוסיה בקרבות, ומבין הצעירים בהתישבות העובדת הגיעו האבדות אפילו לעשרה אחוז-בכירי הלוחמים והמפקדים עזבו את הצבא, והדרדרות הרמה הביאה להפסד מחפיר ומרובה אבדות שנתים לאחר מכן של גנדי מול הסורים, הגבולות היו פרוצים לגניבות של הפליטים היושבים מעבר לגבול ולמשלוח מחבלים על ידי צבאות מצרים וירדן. ובמקביל עולה מנהיג כריזמטי, נאצר, עם מטרה לאיחוד כלל ערבי, ויצירה הדרגתית של מערכת קשרים צבאית עם ברית המועצות (כשמנגד פעולות התגמול הישראליות הנועזות מגיעות לקצה גבול יכולתן הצבאית תוך גביית קורבנות הולכים וגדלים)-וכל זאת מול מדינה שקלטה יהודים פי שנים מאוכלוסייתה תוך מספר שנים מהרבה מדינת מצוקה -אך הבסיס הכלכלי והחברתי של אינטגרציה במדינה היה חלש ודרש הרבה מאד שנים של השקעה מאומצת. ומצב קשה זה אתה משווה לראשית שנות השמונים??? ישראל רק חתמה חוזה שלום טרי עם מצרים, המדינה הערבית הגדולה, וזאת לאחר שני נצחונות מזהירים(67 ו73 לאחר הפתעה קשה). כן, היה גם שלטון כיבוש בשטחים מעבר לקוי 67 שפורר את העם וניוול חלקים ממנו יותר ויותר, והיו חדירות טרור רבות שגבו מחיר יקר בנפש-אך היו גם מכות נגד חזקות ומוגבלות עם נסיגה מהירה כמו מבצע ליטני-ושום מדינה ערבית או קבוצת מדינות לא ניהלה מולנו מערכת עוינת אלימה. וגם התוצאות היו שונות לחלוטין: -הנצחון בסיני והנסיגה ממנו הביאו למצב של חיזוק ישראל פנימה ובינלאומית, השגת עשר השנים השקטות ביותר לישראל מבחינת מחבלים ופעולות צבאיות-והסכמה בינלאומית על מערכת פירוזים והסכמות. -הכיבוש המתמשך בלבנון הביא לקרע בעם, ולכשלון הולך ונמשך של שלטון הכיבוש בלבנון(ודרומה) תוך יצירת כוח חדש ואפקטיבי נגדנו של החיזבאללה, עם קשרים אירניים וסורים חזקים.-ובידוד ישראל בעולם המערבי. והמשך הכיבוש בגדה ועזה הביא לפריצת התקוממית עממית נגדנו ובידוד גדול עוד יותר בעולם.

1. החסרון היחידי של מלחמת לבנון היה רק מפני שהוא נעשה ע"י הימין.ושהשמאל הבוגדני היה באופוזיציה. 2. דווקא הבנתי שהחברים שלך אז לשלום הונסו מלבנון, אז למה לך כי תלין שלא ניצחנו בה ? 3. אני מבין כי היית זקוק לקונטרה על אוסלו אך צר לי, אין שום דימיון בין השניים, אני הצגתי לך את השאלה על אוסלו (עליה קבלתי תשובה מגומגמת) כדי להראות לך כי ההסכם היה אסון (בלתי הפיך !) אליו הובלתם את העם ברוב אווילותכם.

על שאלה טיפשית מקבלים תשובה טיפשית, אני מסב את זה: על תגובה לא רצינית (60) - מקבלים באותו מטבע...

1. החסרון הבולט של מלחמת לבנון היה שהיא הייתה מלחמה מטומטמת שנעשתה באופן שגרם לנו לנזקים גדולים. 2. מה ההשתלחות המטומטמת הזאת? בכל פעם כשאתה נכנס למצוקה אתה תחפש להדביק לי "חברים". מה יש בימניות שגורם לאנשים להתבטא בצורה משולחת ומטומטמת? 3. קיבלת על אוסלו תשובה ברורה מאד לפיה אם הייתה ברירה לעשות אותה שוב לבין לא לעשות אותה, הייתי עושה אותה שוב, מפני שאוסלו לא היה האסון שאתם מנסים לעשות ממנה. אתה נתת תשובה ברורה על לבנון לפיה היית חוזר על מעשה האיוולת הזה. זה מראה שאתה לא אדם אחראי, וטוב עשה הבוחר הישראלי ששלח את מפלגתך לאופוזיציה ולמיעוט מבוטל. ושבת שלום מהעמק.

מוסכם שמחלקת סיפורי הסבתא היא שלך... ושבת שלום מהעמק.

הסכם שלום מלא קשה לעשות כיום (והיו נקודות זמן בעבר שהיה סיכוי טוב להשיגו)-ולעומת זאת אפשרי בהחלט להשיג הסכמי ביניים ארוכי טווח ויציבים. על נסיגה חד צדדית תהיה בהגדרתה קצרת טווח עד התחדשות הלחץ הבינלאומי, ובעלת סכנות רבות יותר מאשר הסכמי ביניים, הן לנו והן למתונים יותר בשלטון הפלשתינאי. ואגב: כמה פעמים חזרת על טעות שלא הערתי עליה: אוסלו לא היה הסכם ביניים, אלא הסכם מסגרת שנועד להוביל לשלום דרך שלבי ביניים. ככזה הוא מחייב משפטית את שני הצדדים (למשל, ישראל התחייבה שלא לעשות כל מעשה חד צדדי בשטחי A של הרשות ללא הסכמתם-ולמעשה גם בשטחי B במגבלות הבטחוניות)

א. האמת שלכם מצוייה איפוא שהוא באמצע, שניי המהלכים הנדונים התחילו בסבירות ונסתיימו בפרסה. ב. הסכם אוסלו א (עזה יריחו) היה סביר, המשך יישומו כשל טוטלית וגבל בהונאה ציבורית בליווי אופורייה חסרת כל בסיס, פרסיי נובל, מוכרז נתב"ג 2000 בצפייה ל 15 מיליון תיירים בשנת המילניום, צמיחה גבוהה, פיתוח מואץ בכבישים. "בחסות" הטרור חל גם מהפך שלטוני ב 96 בישראל ואוסלו הופך לכלי ניגוח פוליטי וכמובן מאבד כל ערך רלוונטי עד לגסיסתו הסופית. ב. ייעודו של צה"ל אבטחת קיומנו במרחב, ולא כפיית הסדרים מדיניים חד צדדים וממשליים "אוהדים" במדינות שכנות, מה שהחל בצידוק רב הלך והתברר כהונאה וטשטוש יעדים (תוכניות אורנים למינהן שייראו אור בעוד מספר שנים) ועדת קהאן עמדה על כך ואינני מתייחס לסברה ושתילה (אלא על עדויותייהם של מוטקה ציפורי, ברמן, ושמיר) ומסקנותייה. סילוקו של ערפאת לטוניס הסיר את העילה לשהותנו בלבנון, ולא להותיר את צה"ל חסר כל ייעוד ומשלם מחיר איום ונורא. קראתי את מאמרו של אפריים סנה (אינני זוכר אייזה תפקיד מילא אז) באותם ימים אילו טעויות ושיקול דעת מוטעה הינחה את הדרג המדיני, החל מ"הימור" על המרונים בלבנון, בהפצצת ערים ופגיעה בתשתיות, נסיון לכפות משטר "אוהד" במדינה ערבית בתקווה שיחלחל לשאר מדינות ערב והמטרה העיקרית סיפוח יו"ש. ברור שכל יעדייה כשלו עם כינונו של של נמר שיעי בגבולנו הצפוני, ודריסת רגל סורית ואירנית על סף ביתנו.

1. למה שתתבייש בהם ? הרי חתמתם אתם הסכם, הבאתם אותם מתוניס, (לשם נשלחו מלבנון...) חימשתם אותם, וטענתם שהם יעשו עבורינו את העבודה בהדברת הטרור (הרי הם חברים שלנו לא ?) וקיבלתם על כך פרס נובל משותף. 2. ככה מתעלמים כעת מחברים מוישה ? 3. הרי בהמשך לתגובתך אתה מציין כי היית חוזר על אוסלו שוב - סימן שפעם חברים שלך, תמיד חברים... 4. אתה רוצה לספר לי כי שוב כך סתם היית מכניס אותם בידיעה ברורה כי הם הולכים להונות אותך ולבצע באוכלוסיה האזרחית שלנו מרחץ דמים ? 5. אין גבול לטיפשות מוישה ? 6. מלחמת לבנון לא הייתה שונה משום מלחמה אחרת, למעט העובדה שהשמאל הניבזי היה באופוזיציה והמריד את העם.

אתה מספר לעצמך סיפורי מעשיות, ואחרי כן מנסה להתנחם בהם ומתחיל להאמין בהם. אין סיכוי כעת לשום הסדרים ואין עם מי לחותם עליהם. אין מוקד מנהיגות מוגדר וסמכותי ברשות הפלסטינית שאפשר לחתום אתו על הסכם שיחזיק מעמד. יתכן, וגם זה לא בטוח, שניתן למלא ניירות חסרי תוכן. נסיגה חד צדדית תהיה צעד נכון במסגרת המלחמה, לא במסגרת השלום. לכן כל מנה שאתה אומר עליה לא רלוונטי. אל תצחיק אותי עם "לחץ בינלאומי" ועם "קצרת טווח". ישראל עומדת בו כבר 39 שנים ולא ביטלה את הכיבוש, ככה שהוא לא בעיה אמיתית ו"קצר טווח" במזרח התיכון יכול להיות מאד ארוך טווח. הבעיה האמתית היא לזהות נכון את האינטרס העצמי שלנו בהפסקתו של הכיבוש, ולצאת מהר מכל מקום שאנחנו לא צריכים להיות בו. את השאר להחזיק עד שהערבים יתעשתו ויבינו שהשלום הוא אינטרס שלהם יותר משלנו. לדעתי, זה עניין לעוד דור או שניים. "הסכם מסגרת שנועד להוביל לשלום דרך שלבי ביניים" הוא בעברית פשוטה הסכם ביניים. אתה סתם מתעסק בהתעמלות רוחנית כשאתה מנסה להגיד אחרת. כל הסכם מחייב משפטית את שני הצדדים, אבל ראה זה פלא, שני הצדדים, והצד הפלסטיני יותר מהצד הישראלי, הפרו אותו בקטן עד אוקטובר 2000, ואז ערפאת חיסל אותו לכל צורך ועניין, והוא מת ונקבר. בקיצור, וכרגיל, הגיע הזמן לצאת מאיזור האשליות ולהתחבר למציאות, מר אחד העם. גם לוחמי שלום ותיקים צריכים להתבגר באיזשהו שלב. ושבת שלום מהעמק.

1-3. כמו שאני לא טוען שהפלנגות היו חברים שלכם למרות שניסיתם להמליך אותם על לבנון ובגין אפילו חתם אתם על הסכם שלום עם לבנון כביכול, אז השימוש שלך ב"חברים שלך" הוא שפת הסתה משולחת לשמה. אחרי כן תגיד שהימין לא מסית. הממשלה של רבין עשתה ניסיון אמיץ להביא שלום לישראל בתנאים שחובה הייתה לנסות וזה תפקידה האמיתי של כל ממשלה בישראל. הקיצונים משני הצדדים, כולל שותפיך הנוכחיים לדרך, עשו כל מאמץ להכשיל את זה, ועכשיו אתה בא בטענות שזה לא הצליח? עם חברים, כידוע, אין צורך לנסות לעשות שלום. עם אויבים כן. הם לא הופכים לחברים מהצעד הזה, אבל יתכן שמצליחים להוריד את רמת הלהבות. להזכירך, באוגוסט 2000 אחד מבילויי השבתות המקובל ביותר על היהודים (ברובם מצביעי ליכוד...) היה ללכת לקנות רהיטים בכפרי הפלסטינים של השומרון. המהלך הזה, בפרפסקטיבה היסטורית נכונה, הביא לישראל יותר תועלת מנזק, למרות שלא הצליח בשלמות. לא ניתן לשחק ב"אילו" עם ההיסטוריה, אבל בכל זאת די ברור שבלי המהלך הזה היינו ממליכים את החמאס על העם הפלסטיני ונכנסים למרחץ דמים גרוע בהרבה כבר ב-1994. 4. לא אלה שהכנסנו עשו את מרחץ הדמים. בעובדה, אלה שהכנסנו מנעו את המשכו משלב מסוים במשך 4 וחצי שנים. רוב מרחץ הדמים הגדול שהחל בימי אריק שרון ב-2001 היה באשמתכם נטו. 5. אכן, אין גבול לטפשות הימין. 6. איזה מרד של העם ואיזה נעליים? המשכנו ללכת למילואים, להתגייס לסדיר ולקיים את החלטות הממשלה הנבחרת הרבה יותר מאשר המחנה מפר החוק שלך עושה את זה בשנים האחרונות. היה גם מי שהפגין (לא אני ולא אלה שבדיעותיי), אבל גם זה רק באופן חוקי. המלחמה הייתה שונה ממלחמות אחרות בזה שהיה בה מרכיב מגלומני מטופש שגרם נזק רב. ושבוע טוב מהעמק.

במשטר דמוקרטי הפוליטיקאים הם משרתי הציבור, ולא אדוני הארץ. כן. מה לעשות, כל הרוצה במנהיג, שיעבור לשכון באיזו דיקטטורה, ישנה אחת חשוכה במיוחד בטהראן, ששם הם גם דוגלים במנטרות הסמול, בהקשר לגורל היהוד בארץ הקודש. הסמולנים יכולים להגר לשמה, להתאסלם לשייעה, והנה הם נמצאים בארץ החזיונות שלהם. ויש שמה גם מנהיג כביר, ממוצא ארי, כמו זה מהרייך השלישי. דרך צלחה לסמולנים. וברוך שפטרנו מעונשם. אגב, לדתיים שאינם מהסמול, שיתספקו כמנהיגים בגאונים כמו: ברבי שך ז"ל, ובמשיח מברוקלין שאמור לחזור. אין טעם שתסעו גם אתם לטהראן. בטוח שתתאכזבו מהמנהיג ששם. הוא לא מבין אידיש.

כשלעגתם לאבו מאזן ומרטתם את נוצותיו. האינטרס שלנו הוא שאבו מאזן יגבר על החאמס במשאל העם הצפוי-לא בזכות זה שמסמך האסירים הוא הנוסח עליו צריכה ישראל לחתום, אלא מאחר וזהו מאבק שבו המתונים יותר החותרים לחזרה למשא ומתן צריכים לנצח. לגבי פרספקטיבה היסטורית, נדמה לי שאתה מגמגם וצולע אפילו מול עב"ם קיצוני כמו המתנחל שלך: אתה אמנם אומר שממשלת רבין עשתה צעד אמיץ להשגת שלום (אמת ונכון) שחובה הייתה לעשותו-אך "פתאם" נעלם מהביקורת על ממשלת נתניהו שעשתה את כל הצעדים ההפוכים(ומה המסקנה שהפלשתינאים היו צריכים להסיק מכל-ועוד בתקופה שהרשות בלמה אפקטיבית את הטרור). ולשיא אתה מגיע בגישת השחור לבן הפשטנית שלך: -מצד אחד אתה אומר לי כי ערפת הוא זה שחיסל את אוסלו (כאילו ברק -לא קלינטון-הציע משהו שהוא קרוב למינימום ההכרחי לשלום-הקשה להשגה) -מצד שני אתה אומר למתנחל החודייביסטי כי מרחץ הדמים מ2001 היה באשמתו של שרון-נטו(וזה בתשובה לדבריו המסולפים לא פחות הטוענים לאשמה נטו של הפלשתינאים) שניכם אנשי שחור לבן ולא מבינים את התמונה המורכבת של היחסים הישראליים פלשתינאים-כמו גם שאינכם מבינים מה נדרש כדי להגיע להסכמים יציבים עד שלום שניכם מדברים על מלחמה ומטרפדים כל אפשרות להסכמים-וכמוכם הפלשתינאים, חלקם קיצונים הרוצים בהשמדת-או ב"העלמת" ישראל(כמו שאיפות המתנחל החודייביסטי לגביהם) וחלקם כמוך נלחמים על "חתיכות ארץ-או חזרה אליהם" מעבר למה שנדרש כמינימום לגבי ישראל (קוי 67 עם תיקונים הדדיים-ואי "זכות שיבה" לפליטים-שבהגדרתה היא בלתי מותנית ברצון בישראל)

1. מוישה, לא צריך לקחת כל דבר באופן אישי... לא חברים שלך אישית, אלא החברים של אלה בהם תמכת...בקיצור, החברים של החברים שלך... 2. פרס, ביילין, רון פונדק, נמרוד נוביק (אתה בחרת בהם !) ועוד, הם היו דווקא חברים טובים של הפלשתינאים והסתחבקו אתם ממושכות, חלק מהם עדיין מקיים אתם קשרי עסקים... 3. תפסיק להנדס לנו שוב את אוסלו, פיגועי הטרור הגדולים שנתנו לנו הפלשתינאים כמתנה על הסכם אוסלו, החלו בינואר 95 בצומת בית ליד ואחר כך בשני קווי אוטובוס בירושלים. בזמן שרבין ז"ל היה עוד רה"מ, יוסי שריד ויוסי ביילין היו שרים בממשלתו ותהליך אוסלו היה בשיאו. שיא הפיגועים היו בתקופת פרס כראש ממשלה, אז ערפאת נמנע מלנקוף אצבע להפסקתם ובכך מודה פרס, אלה היו הפיגועים שהביאו לנפילתו. 4. אבל כל זה לא מפריע לך להצטרף לתעמולת הפלשתינאים ולהאשים את הימין בכישלון אוסלו, ולהתעלם מכך כי מי שאחראים לקטסטרופה הנוכחית הם אלה שידעו שערפאת מוליך את ישראל שולל, אך לא עשו דבר כדי להעמידו במקומו והמשיכו להתעלם מהעובדות בשטח, כאמור עם חברים אסור להסתכסך גם אם הם מפרים את ההסכמים... 5. חלק מהם עדיין כל כך חברים, עד שרון פונדק, אחד מאדריכלי הסכם אוסלו, המשמש כיום כמנכ"ל מרכז פרס לשלום, אמר בראיון המתפרסם בכלי תקשורת בבריטניה כי המאבק לחופש מצד הפת"ח הנו לגיטימי, ויש להתייחס אליו באופן שונה מאשר לארגוני טרור אחרים... 6. אתה טוען שאני מסלף את אוסלו ? תקרא מה אמרה השרה יולי תמיר, ´הארץ´, 13 באוגוסט 1999 לאמנון לורד : ´´תראה, כולנו הרענו להסכם אוסלו למרות שלא נולד באופן דמוקרטי. המגעים היו חשאיים, לא הייתה שקיפות ושיקרו לציבור. בעניין זה, מה שהימין טען היה נכון..." אז זה היה צעד אמיץ לשלום מוישה או הונאה מטופשת של השמאל את העם לאחר שערפאת הונה אתכם ? 7. גם ראיתי את התנהגות השמאל במלחמת לבנון, זו הייתה המרדה והסתה ניבזית של השמאל, אל תספר לי סיפורים, ראיתי דברים מקרוב, בכל מלחמה שלנו בעבר היה מרכיב מגלומני, בתש"ח לאחר הסרת האיום לכיבוש הארץ ע"י הערבים, בסיני על אחת כמה וכמה,(מלכות ישראל הגדולה...) בששת הימים עם ההסתערות על הסורים וההעמקה עד התעלה וכיבוש יו"ש מלבד מלחמת יו"כ, אז ניסינו רק להיחלץ מטיפשותנו וטעויותינו לפני המלחמה.

הגישה שישראל מתכוננת לנקוט בגדה המערבית נוסתה בעזה ונחלה כישלון חרוץ. הנסיגה הישראלית בשנה שעברה יצרה מערכת של תוצאות שהן הגרועות ביותר שניתן היה לדמיין... תרמה, ללא ספק, במידה ניכרת לניצחונו של החמאס... יצירתה של תמונת מצב בגדה המערבית הדומה לזו הקיימת כיום בעזה, תהווה חלום בלהות חמור פי כמה וכמה... ב-13 השנים האחרונות נכשלו שלושה מאמצים עיקריים מצד ישראל להגיע להסדר. הסכם אוסלו הוביל רק לדחייה של ההסדר הנדיב במיוחד שהציע אהוד ברק ב-2000 ולהתחלת האינתיפאדה השנייה. הנסיגה הישראלית מדרום לבנון רק הגבירה את יוקרתו של החיזבאללה ואת שליטתו שם, והנסיגה מעזה הובילה לטירוף מערכות. שלושה ניסיונות אלה מצד ישראל להגיע להסדר התבססו על ההנחה שרק ויתורים יוכלו לפתור את הייאוש הפלסטיני... ויתורים אכן מחזקים את תקוותיהם של הפלסטינים... תקוות שהם אומנם יצליחו להשמיד את ישראל... שלושה כישלונות במשך 13 שנים מאפשרים לנו להעריך את מידת התבונה של ויתורים נוספים". מילים אלו, שהופיעו לא מזמן במאמר בשם "הטיפשות של ההתנתקות", לא נכתבו ע"י איש ימין מתוסכל בעיתון מגזרי, אלא ע"י ג'יימס וולסי שעמד בעבר בראש ה-C.I.A והתפרסמו בעיתון 'וול סטריט ז'ורנל'. פרט לעיתוני הימין, כל אמצעי התקשורת בישראל צנזרו, כמובן, את הדברים הללו לאחר שהגיעו באופן אחיד להפליא למסקנה שליתר הישראלים אין צורך בהם.

לפעמים נעים לראות שלא פסו השפויים מקירבנו. כל טוב.

1. מה זה ה"אתם" הזה? מי שלעג לאבו מאזן ומרט את נוצותיו זה אריק שרון, אני לא הייתי שייך אף פעם למפלגה או לתנועה או למשהו שקשור באריק שרון. 2. האינטרס שלנו במאבק הזה קטן מאד, אותם "מתונים" כביכול שאתה מדבר עליהם הם טרוריסטים ושונאי ישראל לא פחות מהחמאס, למעט זה שבעד נצחון שלהם במשאל העם הם יבקשו מאתנו לשלם, ואתה עוד עלול לתמוך בהם. 3. אל תצחיק. אמרתי על נתניהו יותר ביקורת יותר רצינית ויותר מאוזנת מזאת שלך. זה אתה שאיש איננו לוקח אותו ברצינות. 4. הכל נכון. ערפאת הוא זה שחיסל את אוסלו. כשאני מדבר על "אשמה נטו" של שרון, זה כמובן מבחינת האחריות בצד הישראלי, לא מבחינת אחריות כוללת שכמובן רובצת על הצד הפלסטיני. אל תגיד לי שלא הבנת את הדבר הפשוט הזה. 5. אם אתה נזקק לחקיינות שלי, כאשר אין אין אחד שלא יגיד שאתה קיצוני שמאלי שבעצמו רואה את העולם בשחור-לבן, אז מצבך באמת קשה. 6. זאת המציאות של פער עמוק בעמדות שמטרפדת כל אפשרות להסכם, בוודאי לא אזרח חסר כל השפעה כמוני. זה שאתה חי באשליות ולא מחובר אל המציאות ברור למדי. כמה פעמים צריך להסביר שאני לא מציע את קווי הסדר הקבע ושזה דבר לא קיים בדור הזה? אני מציע קווי עמדות למלחמה, ואתה לא מסוגל לשפוט אותם ככאלה. בעיית הבנה מתמשכת שלך. מכיוון שאין מה לדבר על הסדר קבע עכשיו, כי הובהר שאין כל נכונות אמת בצד הפלסטיני לעניין, אז אין מקום גם לדיון במה שאתה מכנה תנאי המיינימום של ישראל. מה זה שייך עכשיו, כשמנהלים מלחמה? לנהל אתך דיון זה ממש כמו עם מענה קולי. לעולם אינך מדבר לעניין. ושבוע טוב מהעמק.

ואת תוצאות חשיבת הניאוקונס של "זבנג ודימקרטנו" אנו רואים יום יום בעירק. הנקודות שמעלה וולסי ראויות כמובן לעיון ולניתוח-אך אל תתלה בו חוכמה מדינית-הוא איש בטחון טיפוסי אך לא מדינאי. ולגבי "איך להכשיל את אוסלו", כדאי שתדבר אל הסוס עצמו.....נתניהו.....

....מה שאתה ברדידותך קורא "חברים טובים"...... מביאים להתקדמות טובה יותר גם במהות הדיונים ובתוצאותיהם. אולי תאיר את עיננו מי מ"פרס, ביילין, פונדק ונוביק" מקיים עם הפלשתינאים קשרי עסקים? פיגועי הטרור-על ידי החאמס ולא הפתח!!!-התחילו בזמן רבין בפיגוע האיום בצומת בית ליד-והתעצמו בזמן פרס(שוב על ידי החאמס)-איך מכאן אתה מגיע למסקנה שגישת אוסלו (הסכם שלום והיפרדות שני הצדדים הלפותים ביחסי כובש\נכבש לשני עמים בשתי מדינות)-איך גישה חיובית זאת נכשלה כאשר האופוזיציה הקיצונית והמתנגדת היא שהפעילה טרור (האם לפי גישה זאת ממשלת רבין אחראית למעשי הרוצחים ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר)??? אם לרגע חשבת שהחלום, המטרה והדרך של ערפת היו זהים למטרה, לחלום ולדרך של רבין-הרשה לי להגיד לך שאתה נאיבי. ערפת היה קליינט קשה באופן אישי גם בעשור שלפני אוסלו-אך היה סיכוי טוב מאד להתקדמות להסכם מעשי בין הצדדים (ואפילו קצת יותר אינטרקטיבי מאשר עם מצרים)

שנדונו בדיונים חשאיים???..... למעשה רוב ההסכמים בעולם היו כאלו. האם אתה שולל את העובדה שהפת"ח (ואש"ף) הם תנועות שחרור לאומיות (להבדיל מהחאמס שהמוטיבציה האיסלמית הפונדמנטליסטית היא הדומיננטית)? לא אתה או אני נקבע לגיטימיות לפעולות אלימות של תנועת שחרור לאומית-במיוחד כשאנחנו הצד המעורב והנפגע-מה שלא לגיטימי לחלוטין בעיני הוא הרג מכוון של אוכלוסיה אזרחית (בין אם זה באכזריות של טרור מכוון ואיום באוטובוסים ומסעדות-ואפילו נגד מתנחלים אזרחיים-או בין אם זה המשך פעולות צבאיות לאחר רצף של טעויות בפגיעות לא ממוקדות המביאות להרג אזרחים רב). ולגבי הערתך בסיום: אמנם לא הייתה המרדה והסתה של השמאל במלחמת לבנון כפי שאתה מעליל בנבזיותך-אך יש אמת באימרה שהשמאל עושה מחלמות טובות (עם ביקורת מועטה), והימין עושה שלום טוב(שאינה מוכשלת על ידי הצד הפוליטי השני)....... וראה את הביקורת המועטה על הפגיעות באזרחים בעזה כיום. ושוב ההשוואה הרדודה בין לבנון למבצע סיני: בן גוריון אמנם שאף להחליש (ואולי בסתר ליבו גם להפיל) את נאצר-אך הביטוי האומלל "מלכות ישראל השלישית" יצא לו אחרי סוף המחלמה ולא כחלק אינטגרלי מתיכנונה. ולגבי תוצאות ששת הימים: לא היה כמובן שום תיכנון מראש, אך התוצאות הכיבושיות מאז הן בכיה לדורות

1-2. זה לא עניין אישי. זה עניין של סגנון הסתה אופייני של הדבקת "חברים" שגם איציק מהמרכז התאפיין בו. חלק מהעבודה של מי שנושא ונותן, כולל עם האויב, זאת יצירת מערכת יחסים אישית. כל אחד עושה את זה. נתניהו גיבורך לחץ את ידו של ערפאת שבועיים אחרי ש-16 חיילים ישראליים נהרגו במהומות מנהרת הכותל בפקודתו של ערפאת ואמר לעיתונות האמריקאית על ערפאת "פגשתי איש מקסים וחכם" ועל ערפאת אמר אז "פגשתי שותף אמיתי לעשות אתו שלום". אז אני אגיד שערפאת זה "החבר של נתניהו"? מעולם לא הבנתם את הכללים של מה שמותר להגיד ואסור להגיד במסגרת דיון. 3. מי שעשה את אותם פיגועים שאתה מדבר עליהם זה החמאס. כלומר, אותם פלסטינים שהתנגדו להסכם כפי שאתה וחבריך התנגדו לו. הם אפילו התחילו בזה יותר מוקדם ממה שאתה אומר, ופיגוע ההתאבדות המסיבי הראשון שלהם היה בעפולה, כמדומני באפריל 1994. אולי גם לא מיותר להזכיר שפיגוע זה וזה של חדרה שבא זמן מועט אחריו היו אחרי פיגוע ההתאבדות המסיבי של ד"ר גולדשטיין במערת המכפלה ובאו בעיקר כתגובה לו. האם נקרא גם למעשהו של גולדשטיין "מתנה לפלסטינים על הסכם אוסלו"? נעשה מאמץ להשיג משהו, והייתה הערכה שגוייה בקשר לעוצמתם של המתנגדים משני הצדדים. ערפאת אכן לא עשה די לבלימת פיגועי אביב 1996, אבל לא הוא ולא אנשיו ביצעו אותם. אולי הוא רצה לעזור לנתניהו... 4. זאת עוד דוגמה למשולחות הטרופה שלך. כתבתי כאן עשרות פעמים שהאחריות לכשלון תהליך אוסלו רובצת יותר על הפלסטינים מאשר על הצד הישראלי. בדרך הטבע זה נכתב לאחד העם ולא לך, אבל לפחות היית יכול לבדוק. סיפור "החברים" הוא הסתה נטו. חלק מסויים בכשלון אוסלו בכל זאת היה לכם. זה גם די טבעי שלא גדול, אחרי הכל, חלק מהמסורת של הימין הישראלי כולל גם אימפוטנציה. זה לא אתה שאומר תמיד שהשמאל עדיין שולט כאן? 5. כאלה שירדו מהפסים יש בכל צד. אני לא קשור באמירות של רון פונדק יותר ממה שאתה קשור באלה של ברוך מרזל. 6. אני טוען שראייתך את אוסלו עקומה ולא מאוזנת. דברי יולי תמיר שאתה מצטט מתייחסים לצד טכני, לא למהות. ואם היית מצטט בשלמות מאותו סיפור של אמנון לורד, היית רואה שהיא הוסיפה שהתרועה להסכם אוסלו הייתה בצדק. אבל מי כמוך בהבאת חצאי דברים והוצאת דברים מהקשרם. אני גם חושד בסיבות שהביאו אותה לומר מה שאמרה ודווקא בשנת 1999, כשבתוך מפלגת העבודה הייתה תחרות על חסדיו של אהוד ברק, שכזכור לא אהב את הדרך בה נוצר הסכם אוסלו. תזכור שמעולם לא תיארתי את הסכם אוסלו ככליל השלמות, אלא רק ב"ברכה מעורבת" שהיו לה גם חסרונות, רק שאלה היו קטנים מהיתרונות. המשך יבוא. בינתיים אתה מפריע למונדיאל, אז תתווכח קצת עם אחד העם... ושבוע טוב מהעמק.

ראשית: חשוב לנו מאד שאבו מאזן יזכה במשאל העם-כי אם הוא ייכשל באמת יתגשם ה"---- ----- הרטוב" שלך והחמס באמת יהפוך לרוב (המילים החסרות בעיני הם "חלום בלהות"-ובעיניך?) ה"תשלום" שאתה מדבר עליו (ושאני ארצה) הוא חזרה מיידית למשא ומתן רציני-ואתה? לגבי המורכבות של הערכת המצב-כולל התרומה המשולשת לכשלון המשא ומתן בקמפ דויד כבר דיברנו רבות-ולך יש בזה כמו בהרבה דברים אחרים ראיית שחור לבן-שההיסטוריה תשפוט. לידיעתך-ליברלים בדרך כלל רואים עולם מורכב לפניהם-אך המטרה נותרת בהירה. רק שמרנים(הידועים גם כ"מוכרחים תמיד להיות אנשי מרכז,לא משנה מהי דעתם") רואים את העולם בשחור לבן

חוץ מאשר להתאימה לקונפורמיות עם המרכז (כמו בתקופת רבין למשל שבה תמכת באוסלו) לעומתך אני משנה את הטקטיקה שאני דוגל בה, כאשר המטרה של הסדרים יציבים והיפרדות בשלום היא תמיד לנגד עיני