למשפחת גרוסמן, עצוב, תתחזקו, כולנו רצים איתכם

הלוואי שהיה אפשר לעשות משהו למענכם, למענו.

ואיזה דברים מרגשים ויפים נאמרו. תנחומיי למשפחה.

אנו אתכם בכאבכם

אין מלים לנחמה. ובכל זאת, מי יתן והאהבה תחזיק ותחזק אתכם.

אין אלה רק מילים.

לבנו אתכם תהיו חזקים . צר לנו על אורי שלכם.

לקרוא ולעצור את הדמעות בגרון, אם לא בעיניים. תנחומיי למשפחת גרוסמן ולדויד, שלטעמי הינו מגדולי הספרות העברית אי פעם, בוודאי מבין הפעילים כיום.

שלא תדעומ עוד צער.

נורא נורא עצוב. ירדו לי דמעות, המון דמעות! שלא תדעו יותר לא צער לא שכול ולא אובדן. אמן!

ממש אין מילים. מחזקת את ידך סופר אהוב שלי.

לעולם לא אסלח לאלה שהכניסו כוחות ביום שישי בערב. סתם סתם סתם. והם ידעו שבאה הפסקת אש. בשביל מה נפלו עוד 33 יקרים? איני שותף לדעותיו הפוליטיות של גרוסמן אך כואב את כאבו. מן השמים תנוחמו.

למשפחת גרוסמן היקרה כל כך עצוב כל כך מרגש לקרוא את הדברים אשרי הבן שזכה להורים כמוכם תודה שהארתם לנו קצת מאורו הגדול הלב בוכה איתכם איתכם בשעה הקשה הזו

למרות שאינני מסכים לחלוטין לדעותיו של הסופר דויד גרוסמן אני רואה בו אדם יקר , אני משתתף בצערו ושולח את תנחומי ,

למשפחת גרוסמן היקרה, כל כך בלתי נתפס שהבן האח והנכד, איננו ....כל כך כואב גם לנו שאיננו מכירים אתכם...תהיו חזקים, תמשיכו לחיות, ותמיד תדבקו בזכרונות שנותרו....מחבקים אתכם .

אין ניחומים על אובדן בן כזה, אדם שנראה כמופת עבור כולנו, אדם אוהב, חושב, מרגיש... שאורו יחזק אותכם, מחבקת אותכם בצערכם אביטל

למשפחת גרוסמן היקרה, ליבי ומחשבותי איתכם, אני מרגיש כאילו הכרתיו, את אורי המיוחד שלכם, שלא תידעו עוד צער............