מאחלת לכם שלא תדעו יותר צער..ושמותו של בנכם לא היה לחינם תהיו חזקים

לא חשבתי שכך תיגמר המלחמה בלי השגים ללא שום יתרון כל שהוא ומה שעוד יותר מטריף אותי זה שלאחר שסוריה ואיראן מאיימות על ישראל שר "הביטחון" חושב שזה זמן מתאים להידברות מה יהיה ?! דבר אחד יש לי להרגיש אין לי ביטחון באף אחד מהממשלה ואני לא יודע את מי להאשים את צה"ל או את הממשל שגרם לכך שהמלחמה הזו התבצעה ברשלנות ובהפקרות והלוואי שאותם מילואימניקים גיבורים ייענו כמו שנענו בפעם הזו למחלמה הבאה שנקווה שלא תיהיה

תהיו חזקים.

כמה מכובד, כמה כואב יהי זיכרו של אורי ברוך

למשפחת גרוסמן, בוכה איתכם בכאב הגדול מנשוא.

כמה בכיתי על ההספד הזה. על החיים שהיו ולא יהיו יותר.חבל על בנינו שהולכים למלחמה ולא חוזרים. משתתפת בצער המשפחה וכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם.

כמה כאב, כמה אימה. רותי- הלוואי ותזכי להרבה ימים של כיף וצחוק שמתגלגל ומתגלגל. החיים ממשיכים, הרי אין ברירה אחרת. כל תנחומי ואהבתי.

בתור תושבת הצפון שחיילים כמו אורי גרוסמן ומשפחתו שילמו את המחיר הגבוהה ביותר כדי לאפשר לנו לשוב לבתינו, לא נותר לנו אלא להבטיח שקורבנם לא היה לשווא. שנדע לכבד, להעריך, לוותר ולהעניק לזולתינו, כי זו היא צוואתם של אלו שנלחמו למענינו, שבזכות קורבנם אנו עדיין כאן. למשפחת גרוסמן: מי יתן ותוכלו להמשיך לחיות ולעיתים גם להינות בהיעדר יקירכם, אנחנו שחזרנו לחיים שלוים לא נוכל לעולם לפצות אתכם על אובדנכם. יהי זיכרו של אורי ברוך.

אני מקווה שאתה קורא את התגובות. יש קשר מיוחד שנוצר בין אבא שמקריא סיפורים נפלאים לילדיו ולבין הסופר שכתב אותם סיפורים נפלאים. קשה לי לחשוב כיצד אוכל להקריא שוב סיפורים נפלאים אלו מבלי לחשוב עליך על צערך ועל אורי. משתתף בצערכם

למרות שאני מהקצה השני של המפה "הפוליטית" אני עומד נפעם מול גדלות הנפש והשלווה הפנימית איתה קיבלו דויד ומשפחתו את ההרג הכה מיותר, (לדעתי, וקל וחומר לדעתם) זוהי יהדות במיטבה. האחריות ההדדית גם לאלו שחולקים על השקפתו האישית. אכן, גידלתם בן לתפארת, מי יתן ותנוחמו בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

אני בטוחה, מתוך דברי ההספד, שכל שאורי היה רוצה הוא שתחייכו כמה שיותר, תבלו ותהנו בחיים...נסו להספיק כל מה שהוא לא הספיק ותנו לו את האפשרות לחייך מלמעלה ולקרוץ אליכם לאות כי אתם ממשיכים לחיות בדרך הנכונה, בדרך שהוא אהב.

מילים כואבות ומרגשות. שלא תדעו צער לעד.

הפכם בוא מאורם ולא ידעו רגבים מה בתוכם קינה מאת רה"ל דויד ומשפחה יקרה עצוב וקשה, וקשה ועצוב הוא המוות ומר הוא המוות והנחמה גם אם תימצא באהבה ובנותר ובחלקי תהיה תמיד מרה וקשה כמוות צר לי ומר לי וכואב לי אתכם ועם עוד עשרות הורים ומאות קרובים וחברים והלוואי ולא תדעו עוד צער דויד גרוסמן היקר והאהוב שלנו סופרנו, מורנו, לבני הבאתי לפני גיוסם לשרות בקרבי את הזמן הצהוב- ספר חובה לכל חייל לתלמידי את מישהו לרוץ איתו ואת יש ילדים זיג זג ועוד ועוד ספרים אהובים וחשובים כתובים באהבה ובכשרון ובכשרון ובאהבה הרבה כוח ואהבה ברגעים קשים אלה .

התמלאו עיניי בדמעות תהיו חזקים ושיהיה זכרונו ברוך .... תקוותי שיהיה אחרון חללי צה"ל שיפלו במלחמות ....

מי יתן ותמצאו נחמה ואת הכח לחיות ולצחוק כמו קודם

משתתף בצערכם איזה אובדן....

יהא זכרו ברוך. משפ' גרוסמן - היו חזקים ומלוכדים!