היית שם שאתה כל כך בטוח בעצמך !!! ואולי כן דאגו למים לחברה בו נחכה עד יום ו' ונשמע מהחברה שהיו בגיבוש מה קרה עם המים ועם הבחור למשפחה שלא תדעו עוד צער

אם חם מידי לא מתאמנים ואם קר מידי לא מתאמנים. זאת לא התפשרות ! זאת דרך לשמור על חיים.

לעשות גיבוש של שבוע בחום הכבד הזה, עם ריצות ומסעות ומאמצים פיזיים קשים - זו רשלנות ברורה בדגש על הפיקוד הבכיר. כל מי שאישר את הגיבוש הזה בחום הזה צריך לעמוד לדין ולשאת בעונש.

מה קשור מזג האויר לאימונים???..האם בזמן מלחמה תגידו רגע פוס שברו את הכלים ולא משחקים......תגידו רגע חם לנו בוא נחכה למזג אויר יותר טוב בחייאת דינאק,ממש לא משנה אם חם או קר כשצריך אז נלחמים גם בחום וגם בקור,אז גם צריך להתאמן בהתאם

קודם כל - כן , חשוב להתאמן ולעשות גיבושים גם בחום . חום הוא חלק מהסביבה . ב - אל תחפשו אשמים בבקשה .

עצוב לחשוב שיכול לקרות דבר כזה אין טיפת התחשבות בחיילים.... אם אחד שהיה שם אומר את זה אז מי אנחנו שננסה להצדיק פה את הצבא זה פשוט רשלנות.

אבא שלו טייס שנהרג בתאונת מסוק לפני 16 שנה

גם ככה אי אפשר להעביר אותו כמו שצריך אם יש עומס חום - עוד פאשלה מבית היוצר של החיל הכי עלוב אך הכי עשיר בצה"ל

א. זה לא אימון... זה גיבוש... ב. בשנים האחרונות צה"ל נורא מקפיד על הליך זהיר ומחמיר בכל מה שקשור לפעילות פיזית. ג. גיבוש לטיס הוא בין היותר קלים פיזית!!! וכמו שזה נראה הבחור לא התאים כלל וחבל שגילו זאת מאוחר מידי.

כל כך כואב לשמוע על כך, מה גם שקרוב משפחה שלי בדיוק בגיבוש הנוכחי עימו. עד שלא תהיינה מסקנות אמיתיות לא ניתן יהיה לדעת מי אשם ולמה זה קרה, תבינו שגיבוס טיס זה לא השווארמיה שאתם אוכלים בה כל יום. יהי זיכרו ברוך!

רק מי שזכה להכיר את איתי , יודע עד כמה האבידה גדולה והכאב עוד יותר ילד מדהים איכותי בעל יכולת נתינה ואהבה אין סופיים החיוך המדהים שלך והברק בעיניים לא יעלמו מעיני לעולם. אוהבת ומתגעגעת, נילי

איתי היית אחד המלכים! אנחנו אוהבים אותך ונתגעגע אליך תמיד. יהי זכרך ברוך.

הלב בוכה... שולחת תנחומים למשפחה האבלה..

הוא בטח למד באורט בנימינה

כלכך עצוב איזה בזבוז של נער!!! סתם סתם!!! ולחשוב שאח שלי שם עכשיו :(((((((

לא ממשיכים את הגיבוש, מחזירים אותם יום קודם..במקום יום שישי הם חוזרים מחר...ואני יודעת כי אח שלי שם ואמרו להם להתקשר ולהודיע לפני שזה יגיע לפירסום!

הגיבוש אינו קשה פיזית אלא קשה נפשית

המישפטי שדה האלו.הכאב עצום ,הרי היו מיקרים גם ששחקני כדורגל צעירים שעברו את כל הבדיקות ניפטרו תוך כדי מישחק.אסור לנו עם כל הכאב והצער להכפיש .תנו למי שצריך ליבדוק להגיע למסקנות.בצורה מיקצועית.

הוא התחיל ביום ראשון בבוקר..כולם מתאספים בתל השומר. מספרים לכולם מה והלך להיות וכו, מעלים אותנו לאוטובוסים וישר לבסיס בחצרים. מגיעים לשם, עולים על מדים לא נוחים, מעט תיזוזים, הכל בעיקר כדי לשבור אותך פסיכולוגית. נותנים מנות קרב מינימאליות בהחלט אך הגיוניות להשרדות כל זאת על מנת לשבור את המועמד פסיכולוגית. כבר בלילה העירו אותנו בסביבות שתיים ותיזזו אותנו לא מעט. הם טוענים שזה שיש חוק מטכ"לי שאומר שאסור לרוץ בין השעות 11 בבוקר לארבע בצהריים (בערך)כי זה ימנע מאנשים להתייבש. הם מתזזים אותנו בשעות שאין שמש, ובשיטה הזאת אני מאמין, צריך לבדוק את החוסן המנטאלי של החיילים. הבעיה היא, לדעתי כמובן, שהם פשוט לא עובדים נכון. זה מה שהביא, לצערי הרבה מאוד, למותו של נער שאפתן ובעל יכולות גבוהות שהיה יכול להיות אני. לדוגמא, ארוחת בוקר בארבע, חמש דקות לאכול. אנחנו מסיימים לאכול והופ, מתחילים לרוץ כמו מטורפים. דמיינו מה קורה בבטן בזמן זה. אני שתיתי הרבה בזמן הארוחה, אבל מה זה עוזר כשאתה רץ שניה אחריי זה, הקאתי הכל. לא פעם ולא פעמיים. מה שקרה זה שאיבדתי המון נוזלים ומזון תוך כדי ההקאה והתייבשתי. ישר למרפאה. פעם ראשונה, שניה ובשלישית כבר הוחלט שאין טעם שאמשיך את הגיבוש, והביתה. עשרות ואולי מאות הגיאו למרפאה מיובשים וכואבים. למה לא עושים מסדרי שתיה מסודרים??לא יודע. מצווים עלינו לשתות אבל אולי זה לא מספיק. אני חושב שצריך שלחוקים המטכ"ליים האלה יש סיבה ולא צריך לנסות למצוא פירצה בהם, יש להתייחס אליהם ברצינות. מרשלנות זו מת צעיר. אני נשלחתי הביתה, מרגיש מאוכזב מעצמי, ואשתתף בגיבוש הבא, בחורף, כשאני יודע מה מחכה לי, ועדיין, מאוכזב מעצמי. עוד סיבה שאני רוצה לעלות היא הפחדשבגללו אני חש מאוכזב מעצמי. אני זוכר איך חששתי שזה שבעצם הלכתי למרפאה, פעולה זו היא בעצם סוג של ויתור עצמי (אדם שלא מוכן להמשיך בגלל מכשול פיזי כלשהו)ולכן יפילו אותי מהגיבוש. יש מין תחושה כזאת שאסור ללכת למרפאה, אסור להתלונן על כאב או חולשה. למרות שבתחילת הגיבוש הם חוזרים ואומרים שיש לגשת לרופא, שמעתי לא פעם שמהלך זה הוא מהלך מסוכן לנתונים האישיים שעל פיהם יקבע אם תתקבל או לא. משהו בחשיבה הזאת לא תקין, אולי אסור לעשות את הגיבושים האלה בקיץ, ובטח שלא בשבוע חם שכזה. משהו חייב להיעשות. את איתי לא הכרתי אך אני מרגיש מאוד מאוכזב מצה"ל על מותו. תנחומיי הרבים למשפחות.

מסקנות?בטוח שהיו חיילים נוספים שהתייבשו ,ולא פלא בחום איום ונורא שכזה. קשה לי כאמא וכאדם לקבל את העובדה שמפקדים נוהגים בחוסר אחריות הגובל בפשע ובזלזול בחיי אדם.הרי ברור שרמת החום היא מטורפת.מדוע לקיים גיבוש בתנאים כאלה?מה קרה?אי אפשר לעשות את זה בשעות סבירות יותר ,או כשמזג האוויר ישתפר ?למה לסכן בני אדם? נראה לי שצריך וועדת חקירה אחת גדולה על כל המדינה הזו,כולם יצאו מדעתם! כל אחד חושב שאם הוא מחמיר עם החיילים, הוא מפקד טוב יותר,ולא כך הדבר.מפקדים יקרים-אל תשכחו שמדובר בבני אדם!!!!!! אל תסתכלו רק על ההישגים שלכם,מה יגידו עליכם,איך תשוויצו שקיימתם תרגיל למרות חום של 40 מעלות וכו'.תחשבו קודם כל על חיי אדם,זה הערך העליון.כנראה שכחתם.מדובר בהתנשאות מפקדים!!! השתן עולה להם לראש!!!! אלוהים-תן בינה בלב המפקדים.ליבי בוכה עם משפחת החייל ז"ל ועם חבריו. ולמפקדים בצה"ל:תקפידו על הכללים,אל תזלזלו,אל תגידו "יהיה בסדר" ,קחו אחריות על הילדים שלנו.אנחנו האמהות שלא עוצמות עין בלילות רוצות לסמוך עליכם,אך מרגע לרגע מסתבר שאין על מי לסמוך והדבר מדיר שינה ומפחיד עד מוות מה קורה בצה"ל אני שואלת את עצמי.מה זאת ההפקרות הזו? מיהו המפקד שרצח את הילד בן ה-17? הייתי שולחת אותו למאסר עולם.הגיע הזמן שגם בצבא,מפקד שגרם למוות של חייל בגלל חוסר אחריות ,ישא בתוצאות וישפט למאסר עולם בגין רצח!!! זהו רצח!!! ידע כל מפקד שבמידה ויפקיר את חייליו ישא בתוצאות וישב במאסר,ולא רק יורד בדרגה...... יש בצבא זילות איומה בחיי אדם!!! ואני זועקת די לכך!!!!

אני פשוט מזועזע איזה אסון פוקד את המשפחה אמו של איתי ידעה צער על אביו שנפטר כמה חודשים אחרי לידתו של איתי אלהים לא רחם והברק הכה פעמיים באותה משפחה. . אני באמת מקווה ומבקש שלא ידעו עוד צער משפחת שרון. איתי היה איתי בכתה ביסודי ומשם עבר לזכרון בסוף כתה ה' משם הקשרים איתו התחילו להתרופף ולבסוף נתקו. קשה היה לשמוע את הבשורה הרעה הזאת.. יהיה זכרו ברוך

צודק בהחלט! תנחומי..

טוב שאתה לא שופט, אחרת הלך עלינו!

שבוע הבא הם צריכים לחזור לבית ספר. מדובר בגיבוש, יש להם עוד את יב ללמוד. ועד עכשיו הייתה מלחמה