שאבא/אמא בחדר ליד וניתן לקרוא להם (לא חייבים להיות בדיוק לידו). אצלי זה עבד.

לא, אני לא בעד משמעת ברזל ועונשים על כל צעד ושעל, אבל לקחו את זה לכיוון ההפוך לגמרי, רק פרסים ועידודים, והתוצאה ילדים ללא מסגרת וגבולות, שום כבוד לדור המבוגר, ששמים פס על ההורים והמורים, ואח"כ מתפלאים מה יוצא מהם (כן, כן, ככל שנאבוא בטענות אל מערכת החינוך, החינוך עדין מתחיל מהבית).

בכתבה נאמר כי ילד בן 12 צריך לישון 9 שעות. מה בדברים ילדים בגילים אחרים? (אני מניחה שלא מדובר במספר מדויק וספציפי של שעות אלא משהו בין לבין, וזה בסדר, אבל לפחות שנדע בין לבין כמה?)

תנסי לשים לו בחדר מנורת לילה (אולי אפילו כזו עם אהיל ציורי מיוחד לילדים) ולישון כמובן עם דלת מעט פתוחה. כ"כ תאמרי לו שאתם לא מתרחקים ובקריאה אחת אתם שוב לידו... מקווה שעזרתי

תישנו כל עוד אתם יכולים כי כשתהיו בצבא לא תישנו בכלל... (ואם לא תהיו בצבא אז לא תהיה מדינה.. חהחה) אגב לא נרדמים בשיעורים בגלל שהם משעממים, שיעמום גורם לשטויות אחרות אבל לא לשינה אלא אם כן עייפים

לשעות הצהריים אתה הרבה יותר ישנוני בכיתה השיעורים משעממיםםםםםם אתה רוצה כבר להיות במקום אחר ואתה סופר את השעות אחורה. והמורים וההורים שלך חושבים שמשהו לא בסדר איתך ואתה מגיע לטיפולים אצל פסיכאטרים ופסיכולוגים ומאכילים אותך בלוף שמשהו לא בסדר אצלך ובסופו של דבר אתה יוצא מהצבא עם פרופיל 21 נידפק של החיים ואתם יודעים מה אני אומר? הבצפר בישראל זה דבר מסריח וכל מי שחושב אחרת פרמיטיבי במחשבתו או חיי בבועה ורודה

אני מסכים איתך שלא צריך להשתמש בעונשים ו"חיזוקים?" שליליים. אבל גירויי חיובי כמו ממתק את מתנה חומרית כלשהי יהווה רק מוטיבציה חיצונית ויהפוך את ילדך לעצלנים ללא מוטבציה פנימית. בעתיד הם לא יבצעו שום פעולה אלא אם כן יובטח להם משהו. הם לא ילמדו לשם הלמידה, אלא לשם הציון במבחן ופרס שיתווסף אליו, אחרת לא תהיה להם סיבה ללמוד, הלימודים לא יעניינו אותם

זה מיתוס, שרק העונשים ואלימות הורית אפשר לחנך ילדים להתנהגות בוגרת ואחראית. אל תעשה לעצמך "חיים קלים". הילדים קולטים את חוסר עמוד השדרה שלך, חוסר ערכי היסוד , הכל זה משא ומתן, ולהם יש הרבה יותר סבלנות לזה ממך.

מה עושים עם יש רעש מהשכנים כל יום עד השעות המוקדמות של הבוקר כל יום...

לפי הידוע לי, וממוצע שינה של ילדים בגילאי הגן של הבן שלי, ולפי דבריו של נוירולוג ילדים שענה כאן באחד הפורומים, ילדים בגילאי הגן-3-6 שנים , גופם זקוק ל- 11 שעות שינה בממוצע (ואם תראי איך זה אצל רוב ילדי הגן אז זה נכון: 20:30 בערב במיטה ומתעוררים סביב 7:30 בבוקר. אבל זה אינדיבידואלי. בני מאז היוולדו זקוק לכ- שעה אחת פחות מהממוצע, עוד מהתקופה שישן צהריים עד גיל 4 וקצת(כיום הוא בן 5)ועד היום. אין מה לעשות, וכשיגדל יהיה בזה דווקא משהו חיובי, יהיה חרוץ, יקום לעבודה בלי בעיות, ובצבא אפילו יספיקו לו 6 שעות מטכליות, ולא יתעלף מעייפות כמוני שזקוקה לפחות ל- 8 שעות... ידוע כשהם ישנים צהריים הם הולכים לישון ב-22:30 ו-23:00 בלילה, אך גם עכשיו כשהפסיק, הוא לא מסוגל להתחיל להיות עייף ב-21:30.ואפילו יותר. אני זורמת איתו, קשובה לצרכיו, ואין טעם לנסות להשכיבו לפני שעשה פיהוק ראשון! כשהוא רק מתעייף הוא מודיע והולך לישון ברצון! הוא נירדם ברבע לעשר בלילה בממוצע, קם ב-8 ומסתפק ב10 שעות ורבע אלו! אני מאריכה בדברי בכדי שתביני, גם לפי הספרים, גם לפי שיחות עם אמהות אחרות- אמנם הממוצע הנכון הוא 11 שעות+ אך ישנם כאלה המסתפקים בפחות, ואם הם מרגישים טוב בבוקר ומתפקדים ולא עצבנים וישנונים ביום, אז יש לאפשר להם. עם השנים הם זקוקים לפחות, בגילאי בית ספר ותיכון- כ-9 שע', בבגרותם-8, ואנשים מבוגרים- כ- 7-8.

נתון נוסף שלא הוזכר בכתבה או בתגובות. הורמון הגדילה מופרש בגוף בעיקר בשעות השינה. מה שאומר שמחסור בשעות שינה יכול לעכב את הגדילה. נתון זה עשוי להיות בהחלט לעזר במו"מ עם מתבגר לגבי שעות השינה שלו (אבל זה תקף כמובן גם לילדים בגילאים אחרים).

לא משנה באיזה שעה תשלחו את הילדים שלכם לישון, הם תמיד אבל תמיג יקומו עייפים...

כשהייתי ילדה בקיבוץ דווקא הכריחו ללכת לישון ב- 8:30. זה התאים לרוב הילדים אבל לי כנראה היה "שעון ביולוגי" אחר. שנתי היתה נודדת שעות ארוכות והייתי נרדמת מאוחר מאד, לפעמים לפנות בוקר, וכמובן גם קמה עייפה. בגלל הלינה המשותפת ההורים והמטפלות לא היו מודעים להיקף החומרה של הבעיה. גדלתי להיות בחורה נמוכה וקטנה, יותר מאחיי, ואין לי ספק שיש לזה קשר.

אני הולך לישון

למה לשנות בחופש? גם בחופש אפשר 2-3 פעמים בשבוע לא לישון עד מאוחר ושאר הימים - סדר יום! אני עובדת בחופש של הילדים -אני צריכה את הזמן שלי אחרי שהם ישנים. אצלי כל השלושה ישנים ב20:00-21:00 כל יום מאז הם היו בני פחות משנה.אם מתנגדים -מסבירים.הם לא לבד במשפחה.

גם הבת שלי היו לה פחדים וגם אני הרגשתי בדויק כמוך אז עשיתי ככה: בלילה הראשון נשארתי איתה במיטה , בלילה השני לקחתי כיסא וישבתי לידה ליטפתי את אותה עד שהיא נרדמה , בלילה השלישי ישבתי לידה ואמרתי לה שאני צריכה לשטוף כלים אז שהיא תריגש שהיא מתגברת על הפחד ומאפשרת לי ללכת אז שתגיד לי והיא באמת איפשרה לי ללכת אבל קראה כעבור שניה ובאתי ונשארתי לצידה ללא כל ויכוח ממני. וכך זה נמשך עד שבסוף היא אפשרה לי ללכת והיום היא נרדמת בלי בעיה ובלי שאני לידה . רק צריך בשיטה הזו סבלנות כי לפעמים זה לוקח זמן , אבל זה עובד.

איני מדבר על רחמנות, על שבירת כללים ועל שאר עניינים. אצלי בבית ברוב המקרים הילדים מקשיבים להוריהם מתוך כבוד, ולא מתוך יראה או פחד, וזה הדבר החשוב והנכון ביותר. כאשר מתנהגים בצורה קשה עם הילד, עם כללי ברזל לא נכונים, אולי נשיג את מטרתנו הזמנית, והיא שהילד ילך לישון כמה דקות יותר מוקדם, אבל מנגד, גרמנו לילד מנסיון אישי רגשות של פחד, כעס, ואפילו שנאה. כל אלו הם הדברים הגרועים ביותר בחינוך הילד. מנגד ישנה האופציה להעריך ולכבד את הילד, לתת לו להיות קצת עצמאי בשטח, לתת לו להרגיש קצת גדול, והאמן לי שהוא יעריך אותך ויכבד אותך בחזרה. אז לא לשבור הרגלים והסכמים, אבל בהחלט לתת חופש מחיה. ולא לפי דבריך: "לא הולך לישון צריך להעניש כל כך קשה שהילד יבין שזה לא משתלם". גישה של טרור פחד וכעס עקב עונשים כבדים, ומשמעת ברזל אינה נכונה. ואין לי יותר מדי מה להוסיף על המשפט הזה שאמרת, כי כל מילה תהיה כאן מיותרת. פשוט חינוך לקוי לערכים רעים, ולרגשות שליליים.

עדיין לא ירדת לסוף דעתי וחבל על מנת להסביר אשאל אותך שאלה האם אתה מפחד מהמשטרה? אני מאמין שלא כי אתה מקיים מערכת כללים מוגדרת וכנראה שומר חוק אין שום סיבה שהילד יפחד לעומת זאת יש סיבה שהילד יענש אם הוא לא עומד במשימות שלו אי אפשר לבנות עולם רק בחזוקים חיוביים ואי אפשר לחנך ילד רק במתנות ובלטופים (יש מעט ילדים כאלו ואשרי ההורים שיש להם ילדים כאלו) אני מכיר הורים שאומרים אני לא אעניש את הילד אני לא אתן לי פליק קטן בעכוז,,,,,, הילד הוא מבין והוא חכם ועם הסברים ניתן להסביר לו נכון הילד הוא מבין והוא חכם אבל סדר העדיפיות שלו שונה לחלוטין מההורה הוא לא חושב יותר מ20 ימים קדימה ואנחנו תפקדנו לחנכם ולתת להם כלים להתמודד עם העולם בכל אופן שיהיה לך בהצלחה בדרכך אני לא משנה שיטה עובדת ומצליחה ולדידי החנוך שקבלתי מהוריי היה א א

אני חושש שאינך ירדת לסוף דעתי... איני אומר כי ניתן לחנך, ולגדל ילדים אך ורק בשיטה של חיזוקים חיוביים, או רק במתנות וליטופים. אך כאשר אני צריך לבחור בין החיזוק החינוכי והחיובי, לבין החיזוק השלילי, שיוצר לרוב אנטי ושליליות, אני אבחר באופן ברור בחיזוק החיובי. שיטת ה"פליק בעכוז" שעברה גם כן מזמן מן העולם, היא שיטת חינוך שמבוססת על שליליות, כעס, כאב וכו'. שיטה זו בלבד אינה מראה לילד מה נכון, ומה יש לעשות, ואילו ערכים טובים, אלא היא מראה לו אך ורק את הדברים שיאן לעשות, וגם מראה לו זאת בשיטה שלילית ביותר שאינה נכונה ליחסי הורה ילד, שצריכים בעיקרם להתבסס על הערכה ואהבה. אנו ההורים, סוכני החיברות של הילד בוודאי צריכים לתת ערכים נכונים לילד, ולגרום לו ללמוד על העולם, על הסובב אותו ועל איך יש להתנהג ואיך לא. לימוד ערכים אלו באופן עצמי של הילד על הסובב אותו, בעזרתם של סוכני החיברות שהם בעצם אנחנו, צריכה להיות הדרך מספר אחת בכל שיטת חינוך. כאשר הערכים אשר אותם אנו רוצים לתת, ניתנים ע"י הבנה אישית ולימוד עצמי של הילד, מתוך הערכה, כבוד, אהבה, הבנה למתרחש, מתוך הגיון עצמי ומתוך נסיון. (בהחלט מפתח את הילד לכיוונים חדשים ונכונים, וכן הילד חושב בצורה עצמאית ואינטיליגנטית, ולא בצורה מאוד מאוד ראשונית ושגויה של עשית מעשה רע, קבל מיד עונש כואב מאוד). כך נוכל להיות בטוחים שהילד הבין בצורה הטובה ביותר את עולמו, את הערכים הנכונים והלא נכונים, וכן ברמת הפרטים הקטנים יותר של מה יש לעשות ומה לא, משום שהבנת הערכים שעליהם מבוססים אותם דברים קטנים של מה יש לעשות ומה לא, נכונה וחיובית.

השיטה שלך טובה למספר מועט של ילדים ואם ילדיך כאלו אשריך וטוב לך אחותי דוגלת בשיטה שלך ותאמין לי הילדים שלה עושים משהם רוצים צועקים עליה מתייחסים אליה כאל ילדה והיא לא מתייאשת אני מקווה שהילדים שלה יהיו טובים ובשלב מסויים יבינו שיש אבא אמא ויש לכבדם יותר כי הם אלו שדואגים מאכילים ומשלמים בנתיים ברוך השם הילדים שלי מחונכים אוהבים אותי ואין שום אנרגיות שליליות בננו והם יודעים מה מותר ומה אסור והם מקבלים עונשים כשצריך וכמות העונשים הולכת ויורדת ככל שהם מתבגרים כי הם לומדים

הכל עניין של הרגלים, יש לי תאומים בני 12 שנכנסים למיטה בסביבות 20:30-21:00, קוראים במיטה עד 21:30 ומכבים את האור,(אחד מהם, אגב נרדם בד"כ הרבה לפני כיבוי אורות...) שניהם ילדים פעילים מאד המבלים את שעות אחה"צ גם מול המחשב וגם במשחקי כדור, גם בצפיה בטלויזיה וגם בחוים ובתנועת נוער, ואינם "חנונים" ובכל זאת ההרגל עושה את שלו ושעת השינה נשמרת... כדאי לך לנסות!

ואגב כך להוריד את הפרסומות המיותרות כל כך...

לי יש ארבעה ילדים בגילאים 7.5,5,3 וכולם הולכים לישון בין שבע וחצי לשמונה בערב. בבוקר כולם בשש על הרגלים.חמישה חודשים.

תנהג כרצונך... אני דוגל בשיטת החינוך שלי, והיא עובדת למופת. הילדים מבינים, משכילים, ומתנהגים בצורה התאימה ביותר כלפי הסביבה שלהם. אני מאוד מקווה מאוד שהשיטה שלך לא תתנקם בך בעתיד, בגיל ההתבגרות. בהצלחה בכל מקרה...

1. חישוב פשוט מראה שזה כמו אצלי, רק שעתיים מאוחר יותר- בן 5, הולך לישון בין תשע וחצי ל-עשר בלילה, וקם בשמונה בבוקר (אותו דבר- כעשר וחצי שעות, שהרבה יותר מתאימות לי אישית, כך אני מספיקה לבלות איתו יותר בערב, וגם לא מעיר אותי מוקדם בבוקר. איני צריכה לקום ב-06:00 !!)אני כמובן לא מושכת אותו עד שעה זו.כך השעון הביולוגי שלו. הוא פשוט לע עייף כלל לפני כן! 2. מה קורה בשבת/חג/חופש? כשבא לכם להמשיך לישון והילדים מעירים אתכם מוקדם? 3. נראה לי קצת מוזר שלילד בן 3 אותם צרכים כמו הגדול. אני מניחה שהקטן לא ישן בצהריים, אם מתעייף כ"כ מוקדם, ושזה מיוזמתכם היה להפסיק לו את זה,כי זכותכם אמנם אחרי יום עבודה לקצת שקט משלושתם וקצת זמן לעצמכם וכו', אבל דעו לכם שזה לא בריא לא לתת לפעוט לישון בצהריים בזמן שגופו עדיין זקוק לכך(לפחות עד גיל 4 )בין יתר הפעולות החיוניות המתרחשות בזמן שינה, ובעיקר בצהריים אצל פעוטות, גם הורמון הגדילה מופרש. אני שומעת פה ושם על הורים שלא נותנים לישון צהריים , ובשבע וחצי בערב הילד כבר מתעלף לו מעייפות. ממש עוול.

אני בת 15 וחצי ואני יכולה לישון יותר מ9 שעות.. ולא כי בא לי.. כי אני פשוט ע-י-י-פ-ה וזאת עובדה ! אם אני יילך לישון ב23:30 או ב21:30 אני יירדם באותה מהירות ! חסרות לי מלא שעות שינה כי תמיד הייתי הולכת לישון מאוחר וקמה ב7:20 וההורים שלי היו רואים את זה כמה אני עייפה.. והשנה אני בכיתה י' ואבא שלי מכריח אותי ב21:30 להיות במיטה וני ממש אבל ממש מודה לו על זה..!!! והכי הכי כייף.. זה לישון בצהריים תאמינו ליייי ! פעם הייתי חושבת שלישון בצהריים זה לילדים קטנים.. היום ? לישון בצהריים זה ה-דבר ! :) והיום.. כל החברות שלי 21:30 ?! כבר ישנות מזמן.. אז אל תספרו שטויות שב21:30 אתם לא עייפים..

אז אוקי, אני בת 16 ושעות השינה שלי נעות בין 2:00 בלילה עד הבוקר ועד בכלל. ההתפתחות שלי מעולה, הבריאות כנ"ל, אין לי בעיות קימה בשעה מוקדמת או בשעה כל שהיא, ולא, אני לא נרדמת בשיעורים. אולי כי חונכתי על ברכי האללת הלימוד גם במצבים קיצונים, אבל מצד שני, אני לא עייפה במיוחד. יש ציפורי לילה או יום, אני לא אחת מהם. זה פשוט הגנים האלו של שעות שינה מועטות ותפקוד לא רע בכלל... אבל אין להכחיש, מצב הרוח ויכולת הריכוז והתפקוד קשורים לשעות השינה באופן הדוק ביותר. ואת זה גיליתי רק כשכן ניסיתי לישון מ-5 שעות ומעלה. יש חשיבות לכמות סבירה של שעות שינה, אותה אולי יקח לי זמן להבין, אבל 9 שעות? הגזמתם... החיים קצרים מספיק, לא חבל לבזבז חלק כ"כ גדול מהם על שינה? ואם כבר מגיבים- אז בקשר לחינוך(אם יש לי זכות דיבור בעניין...)- אם לאמר את זה ככה, חיזוקים חיובים ופרסים מעולם לא קיבלתי, אולי כי לאיש לא היה זמן וכוח. צעקות ומכות היו דרך טיפול מהירה וקלה בהרבה. כיום עוד נותרו צלקות(לא שעבר הרבה זמן...) מדרכי טיפול מעוותים, כוחנים ואלימים ללא כל גישה חיובית לילד, בנוסף לדברים אחרים בילדות. ומצד שני- אף אחד מהילדים לא גדל לילד חסר גבולות ומשמעת עצמית, או אחד שלא מקשיב להוריו... אבל השילוב מוכרח להתבצע. לא ניתן לגדל ילד בלי לתת לו מסגרת וגם עונשים כשמתבקש, ולעומת זאת ילד הגדל במסגרת נוקשה, מלאת כללים, לא סימפטית, לא מראה אהבה ולעיתים אף עוינת גדל עם חוסר ביטחון עצמי, קשיים בהתמודדות עם מצבי חברה והרבה פעמים מחפש בכוח את האהבה והשחרור שלא קיבל בילדות, מה שיכול להוביל לתוצאות מרחיקות לכת. מה שכן הסקתי מהילדות- אהבה וחום ילדים צריכים, והמון. גם אם זה לא תמיד נראה ככה. יש שצריכים פחות ויש יותר, אבל תזכרו- זה באמת מה שיכול לגרום לעתיד שלהם להראות בצורה כזו או אחרת. שנה טובה...

כשילדי היו קטנים לא היה מחשב, כל יום הילדים היו יוצאים אל החצר ופוגשים חברים משחקים בגולות, חבל ארוך, הולהופ, קלאס, מחבואים, תופסת,גוגואים, הגדולים הלכו לתנועה פעמיים בשבוע חוג אחד או שתיים שלבנים זה היה הפועל שזה התעמלות או נגינה הבנות הלכו לג'ז או קרמיקה ונגינה, ובקושי היה אפשר להחזיר אותם הביתה כל יום לפנות ערב היו שומע מכל דירה את האמהותאו האבות קוראים לילדים לעלות הביתה זאת היתה המריבה כי כשהם הגיעו הביתה זה היה ארוחת ערב מקלחת וישר למיטה הם היו נרדמים עוד לפני שכיבינו את האור