עלה בדעתך שאולי יולדות מרקע תרבותי שונה מבטאות כאב בצורה שונה? ומה לגבי קשיי שפה שקיימים בין הרופאים, שרובם יהודים, לבין רבות מן הבדואיות שאינן שולטות בעברית?

פחות מקולקלות ע"י העולם המערבי, פחות מפונקות, יותר מחוברות לאדמה ולטבע, ומורגלות לעבור כאבים ודברים קשים בחיים שלהן. (סתם סתם נו... סתם צוחק על כל המתלהמים שיתחילו לצעוק כאן "גזענות" וכל השטויות הללו...)

לא מציעים אפידורל לכולן?? לדעתי בטח יש גם נשים מחתך סוציו אקונומי גבוה, קצת רוחניקיות, שמסרבות לאפידורל מתוך עקרון לא משנה כמה כואב להן. (אני תכננתי להיות כזאת, אבל נשברתי..)

כרופאה שעובדת בחדר לידה, לעתים קרובות אני שמה לב שנשים מרקע תרבותי שונה מביעות באופן שונה את הכאב שלהן. בלי להכנס להכללות או להעיר הערות על כל מוצא ועדה, שכיח יותר ברקע תרבותי מסוים שהנשים מנסות להיות יותר "מאופקות" ופחות לצעוק, ואז גם הצוות יעריך לא נכון את מידת הכאב שלהן. לדעתי זה ענין תרבותי ולא "גנטי".

מחקר מעניין, אבל למה המסכנה שאם כואב חייבים להציע אפידורל או משהו אחר לשיכוך הכאב? לאמצעים אלו תופעות לווי לא רצויות ואם היולדת מתמודדת עם הכאב, למה לסבך אותה? בכלל נראה לי שלא נבדקה בכלל את היכולת של היולדת להתמודד עם הכאב.

כי אימי ילדה יותר מ - 3 פעמים. בסוף זה נגמר בלידת ואקום קשה, ועם סיום הלידה בילתי בחדר ניתוח בהרדמה מלאה לאיחוי קרעים. הגזענות בכל מקום - אין להתעלם!

ברור שתיכף יתחילו המגיבים לצעוק "גזענות!" "בושה!" וכו' חשוב לדעת שכבר הוכח, בכל רחבי העולם ובין כלל התרבויות, שבני תרבות אחת מתקשים להבין חלק מהסימנים וההתנהגויות של בני תרבויות אחרות. אמנם קיימות התנהגויות וסימנים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם, אולם גם החברה בה גדל האדם משפיעה על ההתנהגות ופירוש את ההתנהגות של פרטים אחרים. אין פה שום גזענות. אנא חסכו מאיתנו את התגובות הזועמות.

אם הלידה תהיה עם או בלי אפידורל העיקר התוצאה

כמי ש"חוותה" 3 לידות, כל אחת סיפור בפני עצמה, עם הפתעות במהלכן.... בכל פעם הופתעתי ונבהלתי מחדש מעוצמות הכאב הבלתי אנושיות האלה. זוהי חוויה אכזרית, מפחידה וטראומטית. מי שאומרת שלא, שקרנית (או שקיבלה אפידורל).

אשכנזיה, מרוקאית ובדואית יגיבו מצורה שונה לכאפה שיעיף להן הבעל....

יולדות יהודיות רבות, בעיקר בבאר שבע שם התמחיתי המחלקת יולדות, צווחות מרגע הציר הראשון בערך "וואי וואי אני אני מתה" ודברים דומים. הן מתות מפחד מהצירים וחוות אותם כדבר לא טבעי. יולדות בדואיות סובלות את הכאב באופן מכובד יותר- הן בוכות, כמו כולן, הן סובלות כמו כולן, אבל הן מכבדות את עצמן יותר. לי יש שלושה ילדים, כאב לי כמו לכולן, אבל לרגע לא חשבתי לקלל את בן הזוג שלי על כך ש"עשה לי את זה".

רופאים מתקשים להעריך כאב של נשים שלא מראות כאב. הבדואיות, החרדיות, וכן נשים שרגילות "לשחק אותה" בפני הילדים בד"כ לא צורחות, מקללות וכו'. ולכן "קשה" להעריך את הכאב שלהן. חוץ מזה, בימינו מי שמבקש - מקבל, לא צריך להציע אפידורל, צריך לבקש אותו

אז למה לעזזזל צריכים לחוף להם משככיי כאבים

החזות שלי שברירית ועדינה ולא מעידה על מוצאי....כנראה בגלל זה התעקשו לתת לי אפידורל שהוריד לי את לחץ הדם לרמה שסכנה את חיי ובנוסף חודשים אחרי הלידה סבלתי מכאבים ברגליים אני מציינת שוב שאני לא רציתי אפידורל והיתה לי מיילדת פרטית שדחקה בי לקחת אפידורל

ולעומת זאת היו ניכנסות בדויות כל רבע שעה יולדת קצת אי וביבי-אמיתי לחלותין

לא לפי מוצאו האתני. מחריד.

את בתי השניה ילדתי לצערי ללא אפידורל, ולא ניתן כלל לתאר או לכמת את רמת ועוצמת הכאב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה כואב !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אם חייבים לדרג מ- 1 עד 10, אז זה 10 !!