אפרופו אורתדוכסיות -השנאה של השמאל לזאת היא משום שהינה מעמידה אלטרנטיבה מוסרית בעלת עוצמה מוחלטת שהשמאל לא יכול לעמוד מולה ,וכן,זו אינה מסתדרת עם השאיפות להיות כמו האירופאים שהביאו לעולם הרבה יותר זוועות אסונות וכישלונות מכל יבשת אחרת .ולגבי תרומתם-היא בטלה בשבעים לעומת ההרס שהביאו לעולם,מה גם שלא רק הם תרמו לעולם.

אין הצדקה לקיים מדינה מערבית-דמוקרטית - למעשה, קולוניה מערבית - בלב המזרח התיכון. בשביל זכויות אזרח, שוויון ויתר רעיונות הדמוקרטיה המערבית, אפשר לחיות גם באוסטרליה או בקנדה, והרבה יותר טוב. הנסיון היקר, שיזמה התנועה הציונית להחזיק את מדינת ישראל באזור הזה, הוא פשע כלפי העם היהודי שנאלץ שלא לצורך לשלם את המחיר הכבד הזה, וכלפי העולם הסובל מחוסר היציבות שמדינת ישראל יוצרת באזור בעצם קיומה. הקולוניאליסטים והפושעים האמיתיים הם הציונים החילונים, שמתעקשים על קיומה של המסגרת הזו. לעומת זאת, אין פסול בדרישותיהם של מי שטוענים שזו ארצם המובטחת מזה אלפי שנים ומקיימים, הלכה למעשה, את הנאמר בתורה. הם דורשים מסגרת לאומית-דתית-הסטורית ייחודית לעם אליו הם משתייכים ומצדיקים אותה בערכיהם, תרבותם ואורח חייהם, בניגוד להתעקשות החילונית על כברת הארץ הזו, שאינה מוצדקת יותר מדרישת הלבנים לשלוט בדרום אפריקה. הפתרון לחילונים צריך להיות קליטה כמהגרים במדינות המערב - ביתם האמיתי. לדתיים יש זכות מוסרית למסגרת אוטונומית בארץ ישראל.

לא חלק ממקימי המדינה היו יהודים חילונים אלא רובם ככולם,אך זה בדיוק מה שאומר הפרופ' הנכבד ובצדק, הדור הראשון של מקימי המדינה היו חילוניים במעשיהם אך היו יהודים בהשכלתם כלומר כולם התחנכו על ברכי היהדות ומכאן נבע היחס שלהם כלפי הזהות היהודית שבהמשך התפתח לציונות. (ניתוח מבריק ללא ספק) אין קשר בין זה שהיהודי שומר מצוות לבין היותו ציוני,אך בין אם הוא שומר מצוות או לא הוא חייב לקבל חינוך יהודי וזה מה שיוביל אותו לבסוף לציונות או לכל צורת ביטוי אחרת של זהותו היהודית. מה שאתה מציין הוא פשוט לא נכון, הנוער של ימינו(החילוני)לא מקבל חינוך יהודי והוא לא מכיר את ההיסטוריה היהודית והמורשת היהודית ולכן כבר היום יש לו בעיה רצינית עם זהות יהודית ולמעשה הדבר היחיד שמחזיק אותו במדינה זה משפחתו וחבריו והעובדה שהוא דובר עברית והוא מכיר את המנטליות הישראלית ולא משום שהוא יהודי ציוני. תחשוב על זה.

הזהות היהודית הופכת אותנו לקורבנות העולם ובתור כאלה שלא מאמינים בכלל באלוהים זו קללה כפולה. איך נפטרים מזה? הרצל הציע להקים מדינה יהודית אבל זה לא פתרון שיחזיק בטווח הארוך בגלל מצב המלחמה שלא נגמר וגם כן לא יגמר. מה שלא היה בזמנו של הרצל זה 'חברה מולטי-תרבותית' כמו שיש היום בארצות דוברות אנגלית. זה הפתרון האמיתי לבעיה, והמקום הטבעי לחילונים. הדור הראשון משלם את המחיר - הדורות הבאים יחיו חופשים מהקללה ומהשייכות לדת שהם לא מאמינים בה ולא בחרו בה. רק צריך לקוות שהמוסלמים לא יהרסו את החברה המולטי-תרבותית, היות והם משתמשים בה לרעה לא רוצים לכבד תרבויות אחרות ויגרמו לתגובת נגד מהנוצרים.

זו עובדה שהפרופ' לא חולק עליה. הוא רק אומר שהמצב הזה הוא בעייתי כיון שבעצם מדובר באנשים השייכים מעצם הולדתם ליהודים לקבוצה מסויימת אבל מתנכרים לאושיותיה הבסיסיים הקשורים באמונה וקשר עם הקב"ה ע"פ התורה. המלחמה היא עם אותם הרוצים לצעוד צעד נוסף ולהגדיר את המדינה כחסרת לאום וזאת כיוון שאינם מוצאים דבר ביהדותם בגלל ההתנכרות ליהדותם.

הבעיה העיקרית במאמרו של אלישע האס היא הדיכוטומיה שהוא יוצר בין שני מצבים שרק הם לגישתו אפשריים או לפחות רצויים. אימוץ מלא של מצוות היהדות או היטמעות "נורמליות" מלאה והפרדות מהיהדות. לא ברור מדוע פרופסור האס לא מוכן להכיר בכך שיש שורה של פתרונות ביניים אחרים בין שתי האופציות הקיצוניות הללו כגון שמירת זיקה ברמה זו או אחרת ליהדות בין אם באמצעות חגיגת חגים כאלה ואחרים ושמירה על ערכים מסורתיים ללא שמירת מצוות בין אם זיקה כזו או אחרת למדינת ישראל בין אם לימוד או עיסוק בהיסטוריה היהודית, מפגשים עם חברים ובני משפחה יהודיים וכד' וכד'. גישה כזו אפשרית הן בחו"ל (ומתקיימת ברוב הקהילות היהודיות מזה כ150 שנה מאז תקופת ההשכלה ולמרות החשש מההתבוללות) ובוודאי בישראל. מדוע מתעקש האס על הדיכוטומיה הזו? לא סביר שפרופסור האס סבור שכדי להתקיים אדם חייב להיות דתי מאמין (ואז האפשרויות היחידות הפתוחות בפניו הן כביכול או יהודי מאמין או נוצרי מאמין). פרופסור האס יודע וודאי שבכל העולם קיימים אנשים רבים שנותנים משמעות מלאה לחייהם בלי לקיים את מצוות הדת אליה הם משתייכים. ייתכן אולי שפרופסור האס סבור שלא ניתן לקיים כל זיקה ליהדות מבלי להיות דתי שכן אין כל משמעות לקיום יהודי כלשהו בין יהדות כדת ובין יהדות כלאום ללא שמירת מצוות. זו טענה שכבר הועלתה בעבר (על ידי פרופסור ליבוביץ למשל) אבל לא קשה להפריך אותה. העובדה שבעבר הסממן העיקרי של היהדות היה קיום מצוות, לא מונע מציבור גדול מאוד של אנשים בהווה (רוב העם היהודי) להחליט שההסטוריה המשותפת, סממני תרבות ומסורת משתופים והמצוקה היהודית שיסודה ברדיפות שלהם די בהם כדי לראות עצמם כשותפי גורל המרכיבים לאום אחד. הלאומיות (כמו הדת) הינה המצאה אנושית ואם די אנשים מחליטים שערכיהם המשותפים מרכיבים לאום – אז הם לאום. גם הפלשתינאים לא היו לאום לפני 150 שנה והיום יש כבר דור שלישי של אנשים שלא חיים בפלשתין ומכנים עצמם פלשתינאים. גם הנצרות השתמרה על ידי אנשים דתיים מאוד במשך דורות בעבר אבל כיום מיעוט קטן בארופה הוא דתי וזה לא מפריע לתושבי מערב אירופה כיום לראות עצמם כנוצרים למרות שרובם לא הולכים לכנסייה וחוגגים רק את החלקים המסורתיים-פולקלוריסטיים של החגים. זה נכון שכמו בכל העולם מאז מלחמת העולם השנייה כאשר אנשים אינם עסוקים יותר רק בהשרדות המשפחה וכאשר הלאומיות ו'החיים למען המולדת' איבדו מגדולתם, וכאשר יש הרבה זמן פנוי, אנשים רבים יותר עוסקים בחיפוש משמעות לחיים. יש שימצאו את המשמעות בחזרה לדת (בישראל כמו בשאר העולם) יש שימצאו אותה ביצירה כזו או אחרת יש שימצאו אותה בהתנדבות ועזרה לאחר ויש שימצאו אותה בהתמקדות בחיים המשפחה שלהם. העובדה שאנשים מרגישים לעתים שקיים שם ואקום שהם מבקשים להשלימו לא אומרת שיש כאן בעייה לאומית של "מבוכה" או ששמירת מצוות או הטמעות במשהו אחר הן האופציות היחידות. לכן לא ברור למה מתכוון האס במשפט "אולם בכל זאת נחשבים כיהודים לכל דבר מבחינת ההגדרה המקומית, ללא זהות 'נורמלית' אלטרנטיבית לפי בחירה". המשפט הזה מעלה את השאלות – מהי ההגדרה המקומית הזו? מי מגדיר אותם כך? על סמך מה קובע האס שההגדרה הזו אינה נכונה? מה הבעייה עם ההגדרה הזו ומי קובע שזהות אחרת היא נורמלית יותר? השאלות הללו נותרות בלתי פתורות אצלו. גם ההנחה שמניח האס כאילו חלק מהישראלים מנסים להשיל מעצמם סממנים יהודיים כדי לקבל לגיטמציה בעיני העולם אין לה על מה שתסתמך. הסיבה להקמת המדינה על ידי יהודים חילוניים היתה מבוססת על ההנחה שכל עוד היהודים יחיו בגולה תהיה אנטישמיות וזו הנחה (שאגב לא תקפה לגבי הרבה מאוד מדינות ויחידים בעולם) שמקובלת עד היום על ידי רוב הישראלים החילוניים והחלטתם שלא לבחור בקיום מצוות אין לה דבר עם כך. באותו הקשר לא ברור גם מדוע בחירתם לקיים מדינה בעלת פחות סממנים דתיים מסכנת את סיכויי שרידותם במזרח התיכון. ההנחה שתושבי מדינה חייבים להיות בעלי זיקה דתי עמוקה כדי להלחם באויב הקם עליה לא מבוססת הסטורית. אנגליה תמיד היתה מדינה חילונית מאוד וזה לא מנע מתושביה לצאת להלחם כשהיה בכך צורך. רוב תושבי ישראל מתנגדים לכינונה של מדינה דו לאומית עם ערביי השטחים (המינוח הראוי כאן הוא מדינה דו לאומית ולא מדינת כל אזרחיה – מדינת ישראל, כך נקבע במגילת העצמאות תקיים שוויון חברתי אזרחי ומדיני גמור בין כל אזרחיה ללא הבדל מין דת וגזע ולכן איני מבין מהיכן נהייתה המנטרה שמדינת ישראל לא אמורה להיות מדינת כל אזרחיה).

דבריו של פרופ' האס ממחישים את חוסר ההבנה של הדתיים את מושג הציונות ואת מהותו של היהודי החילוני, כמין המשך לתפסית העגלה הריקה ז"ל. הציונות, כתנועות התעוררות לאומית אחרות, דוגלת בעיקרון ההגדרה העצמית לפיו לכל עם ישנו מקום משל עצמו, בו הוא מגבש זהות לאומית ועליו יש לו זכות (ובמקרה שלנו ארץ ישראל). הזהות הלאומית אינה תלויה בהכרח בזהות דתית למרות שבימי קדם כך היה הדבר. בתקופות קדומות הייתה הדת סוכן התרבות והלאום היחיד. מעין מונופול רעיוני. לכן לא פלא שעד המצאת הדפוס שלטה הדת הנוצרית בכל הכתב באירופה ועם הופעת הדפוס החל כוכבה לדעוך כמונופול תרבות וכתיבה. כך גם לעניין הלאום. אם היינו כולנו יהודים דתיים (חלילה) לא היה צורך בלאום יהודי ובציונות. הציונות מבוססת על ההנחה כי ישנו יסוד לאומי יהודי אותו אפשר לנתק מהדת ולקיימו במדינת לאום. אותם אלמנטים תרבותיים (חגים, הגות ישראל ומחשבת ישראל) והיסטוריים אינם נחלתם של דתיים בלבד ועל היהודים החופשיים להטמיע אותם בזהותם. הכשל הינו חינוכי ולא רעיוני. מדינת ישראל אינה משתמשת בחינוך הממלכתי על מנת לגבש זהות יהודית לאומית בדורות הבאים. אני סבור כי הדבר נובע מכך שבמשרד החינוך ישב שר דתי בחלק הארי של 30 השנים האחרונות... הגלות וחשיפה לגויים הפכה את עם ישראל לחברה דתית יותר וסגורה יותר, בייחוד בארופה (בממלכת ישראל לא הייתה הגמוניה מוחלטת של לבוש ותרבות ולא הייתה הכפייתיות המאפיינת את החברה החרדית). היום, כשיש לנו מדינה משל עצמנו, אנחנו מסוגלים להיות חברה פתוחה שתכיל רעיונות וזהויות, מבלי שאיש יהיה יהודי יותר או פחות מחברו.

דור ראשון מעביר לדור השני את המצוות ודורש לקיימן, אך הדור השני איננו מעוניין בשימור המצוות. הנורמליזציה מובילה אותו לרצות רק להעביר את הסיפור מסביב היהדות לדור השלישי. כלומר דור פולקלוריסטי. הדור השלישי הפולקלוריסטי כתוצאה מהנורמליזציה יבחר לא להעביר גם את הפולקלור לדור הרביעי וכך הדור הרביעי יפרוש דה פקטו מן היהדות.

or at least no more a burden than to be a woman, an ethnic minority or a white middle aged man. Our heritage comes from a rich and fantastic history, for better or worse. I am not a religious person at all but I do feel dedicatedly Jewish and Israeli. Life in Israel is not a ghetto (and i have lived away from Israel long enough to be able to compare) nor does my identity barricade me from the rest of the people of the world. It Is not a burden buy an honor even if a difficult one at times. It is shameful to see people who can not live up to their past and I believe those people would be just as weak had they been born to any other nation in the world.

ארץ ישראל היא חלק מהזהות היהודית

גדי טאוב היה צודק רק אם היו חיים פה רק יהודים, אבל מה בנוגע לאלה שאינם יהודים? האם המדינה הזאת צריכה להיות מדינת כל אזרחיה (גם הערבים שונאי נפשנו מבקשי רעתנו)?, הקולקטיב על הבסיס הרחב ביותר יוצר את הלאומיות לכן אסור לנו לשייך את העניין הדתי לעניין הלאומי. הפיתרון שלי הוא קודם הפרדה בין העם הערבי פלסטיני לעם היהודי ולאחר מכן חידוד הבסיס הלאומי יהודי במדינה ויצירת קוצנזוס רחב שיביא להפרדת הדת מהמדינה.

ליהודים יש קשר הסטורי ודתי לארץ ישראל. באיזו זכות אתה גוזל אותה מהם לטובת חיקוי עלוב של ארה"ב או אוסטרליה? באיזו זכות אתה מקים ישות מערבית בלב המזרח התיכון? מקומם הטבעי של היהודים הוא בארץ ישראל. מקומם הטבעי של החילונים הוא במדינות המערב.

מזעזע כמה מעט יודע פרופסור, וגם פרופסור במדעי הטבע אמור להיות איש משכיל ובן בית בתרבות העולם, על העולם המקיף אותו. בין יהודי שומר תריג מצוות בכיפה ובציצית לבין מתבולל הבורח כמאש מזהותו היהודית יש ספקטרום שלם של קיום יהודי והתלבטות בשאלת הזהות, והשאלה במה אנו יהודים והאם יש טעם בכפיית אורח חיים שאינו לרוחנו רק כדי שנהיה עוד חולייה בשרשרת ואיזה מחיר ראוי לשלם, מעסיקה רבים וטובים שהם אולי פחות אדוקים אך בודאי לא פחות יהודים מאלישע האס. העובדה שהעם היהודי, קרי מאמינים בתורת משה מסיני הרואים בעצמם עם אחד למרות כל ההבדלים הגנטיים והתרבותיים, שרד אלפי שנות ציויליזציה בשעה שאימפריות קמו ונעלמו, אינה מחייבת מי שנולד יהודי לאורח חיים דתי או להתרפסות בפני אלו המקיימים מצוות באדיקות. אחי החילונים, השתחררו מרגש הנחיתות ומרגשי האשם. אלישע האס הוא הטועה.

או כמו להפגיש במערות טורה בורה יהודי חילוני עם מזוקן וחובש כיפה מאל קעידה. התוצאה ברורה וברור שהדתיים והחילונים הם שתי ציבילזיות שונות שאין אפשרות ליצור זירת פיוס עבורם כי פיוס זה פשרות ואצל הדתיים אין פשרות כי לשיטתם הצדק והאמת המוחלטת והבלעדית נמצאת בבעלותם.

אפשר להיות עם, אומה, גזע, שבט ומה שתרצו בלי להיות בעלי אמונה דתית באלוהים שממילא אינו קיים. תוך 100 שנה או קצת יותר הדתות יהיו למוצג מוזיאוני אם לא תהרס האנושות במלחמה אטומית קודם. אנו פה העם היהודי ששב למולדתו אחרי 2000 שנה ובונים פה את ביתנו כך או אחרת. מי שמפריע לכך זה האויב הפולש והכובש הערבי שרוצה לחסל את הבית הלאומי היהודי. זאת הבעיה איתה צריך להתמודד בצורה הטובה ביותר ולא התוכן "הרוחני" שלנו. גם הסמולמולנים שמפקפקים בזכותנו על הארץ ומסייעים לאויב הם בעיה. אפשר לחיות ביחד וכל אחד לחוד והעיקר לעמוד נגד האויב. כל אחד בד(ע)תו יחיה.

טעות למעלה ממליון רוסים לא יהודים בארץ הקדש.

היא תוצר של העידן המודרני, הצליחו לייצר אותה, הגיעו באמצעותה להישגים כבירים, אבל היא מתפרקת ומאבדת את זהותה תוך זמן קצר במונחים הסטוריים, והתוצאה היא מסוכנת.

החילונים הם גויים דוברי עברית שהקשר שלהם ליהדות מתחיל ונגמר ברישום פורמלי חסר משמעות באיזה ארכיון של משרד הפנים. לאורך זמן,רק אלה שחשובה להם הזהות היהודית המקורית ישארו פה.כל היתר,מרבית החילונים,שרוצים לחקות את המערב ולטמע בו יהגרו למדינות המערב לאחר שיגלו שהחלום על מדינה מערבית,חילונית,ליברלית ומולטי אתנית במזרח התיכון הוא בר מימוש כמו להקים עיר על השמש.

שכן הפלסטינים מהווים "בעיה" דמוגרפית אבל מאות אלפי הנוצרים שהגיעו מברה"מ,הפלשמורה שאינם יהודים והעובדים הזרים לא ?? מבחינת הסמול הלבן,מדינה יהודית היא מדינה מערבית נוצרית שיש בה כמה שפחות יהודים וכמה שפחות מוסלמים.

מרחם עליך על מה שהנך היום- כנראה שלא היית מאופס בילדותך - והנה התוצאות של - בן סורר ומורה לא שומע בקול אביו ואמו......מנבל פיו על מורשת התורה וישראל... חצוף !!!! אתה באמת ראוי ל ...ויוציאו אותו כל העם אל מחוץ למחנה .....יודע את ההמשך ?

אני ממש אבל ממש לא מאותה קבוצת אוכלוסיה שלך. אני חילוני. אבל לצערי אתה צודק אם לא יעשו שינויים בהגדרה של מדינת היהודים מהר מאוד המפעל הציוני יתפרק בצורה טבעית ביותר. ואז באמת מה שישאר פה זה יהודים חרדים, וערבים. אני בטוח שאתה מחכה ליום הזה. אני מפחד ממנו.

על הנושא הכי חשוב על סדר היום של מדינת ישראל. מפחיד שעם ישראל עדיין לא מוכן לדון בנושא ההגדרה שלו. מצד שני זה באמת נושא מבלבל ומורכב ולא מתאים לדיון בYNET

גדי טאוב כותב: " המתנחלים מצמצמים את היהדות לאחיזה בכיבוש, על חשבון עולם המוסר היהודי ורגישותו למצוות שבין אדם לחברו ". כתיבה זו היא עברה ברורה על החובה האלמנטרית לכתוב אמת. יואיל טאוב להצביע על בסיס כל שהוא לקביעתו כאילו יש ליקוי בתחום שבין אדם לחברו בין היהודים יושבי יש"ע . כונתי לעובדות , לא למשהו שאמר מישהו כמו עמוס עוז, א.ב. יהושוע או אחמד טיבי.

היהודים בישראל מתחלקים לזרמים דתיים שונים, אך היהודים החילוניים מתחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: 60% אנשים רליגיוזים, שמאמינים בקיום של אלוהים ובקדושת התורה, שומרים על כשרות ומתפללים בחגים, אך רוצים ליהנות גם מצידו השני של המתרס- נסיעות ומנגלים בשבת, טיולים בחו"ל בחגים, לוותר על צומות למיניהם, וכו'. זוהי קבוצה שמגדירה עצמה יהודית, אם כי מעשיה גרועים משל החילוניים האמיתים והדתיים- הם מבצעים רק את מה שנוח להם, ולא על זה דיברה היהדות. בערך 40% הם חילונים אמיתיים- שאינם שומרים כשרות, שאמונתם תמיד עמוקה יותר. משום מה, אגב, קבוצה זו לרוב מונה יותר אנשים משכילים. ולכן יש בעיה דתית כ"כ חריפה ועמוקה בישראל. היהודי החרדי מעוניין במדינת הלכה, היהודי הדתי מעוניין גם במדינת הלכה, אך מוכן להסתפק בקיים כל עוד זאת היא יהודית מובהקת, יהודי רליגיוזי לא יסכים לעבודה בשבת אבל מאוד רוצה נתב"ג פתוח בראש השנה, ויהודי חילוני יגזים ויבקש, רחמנא ליצלן, תחבורה ציבורית בשבת. אכן, שמן החרדי לחילוני, פערים רבים, ותחת גגה של הדמוקרטיה, כולם זוכים לייצוג שווה. אז איך פותרים בעיה זאת? איזו דרך צריך לאמץ? האם יש מקום לפשרה? ומה יהיו ההשלכות של כל דרך? אלו הן השאלות שצריכות לעמוד על הפרק. מפלגות כמו ש"ס, אגו"י, המפד"ל, מימד, מרצ, שינוי, חץ ונוספות עונות כל אחת בדרכה על השאלה, אבל מרביתו של הציבור הישראלי חש לא נוח להצביע לזו או לזו, כי המצביע הישראלי המצוי ימצא פגם בכל מפלגה קיימת. ולכן, מאמרים שאולי כתובים היטב או שנכתבו ע"י אישים- אינם פותרים את הבעיה. דרוש פתרון שיכלול בתוכו כינוסם של נציגים נבחרים מכל העדות והכיתות באוכלוסייה היהודית בא"י- חרדים אשכנזים, חרדים ליטאים, חרדים ספרדים, דתיים אורתודוכסים, רפורמיים, קונסרבטיביים, מסורתיים, רליגזיוזים וחילונים- על מנת שיוחלט באיזו עמדה רוצים לנקוט.

נסו לחשוב על הדת היהודית במונחים של תקן. כפי שתקן ISO מיועד להביא איכות במוצרים, כך התקן הנקרא דת מיועד להביא איכות חיים פרטית וקהילתית. בימינו, בזכות דת ה ISO גם הדת היהודית תוכל להבטיח איכות חיים בעולם הזה מבלי לגרוע מאומה מחיי העולם הבא.

תזכרו עובדה אחת - יותר מדי יהודים במרחב גאוגרפי נתון זה מתכון להשמדה מוצלחת. בין לאום, לאמונה, לתודעה יהודית ולציוניות, יש מכנה משותף אחד כיום בישראל - העיוורון. בעידן המודרני של תקשורת והפצת מידע יתכן רק מצב אחד לשימור היהדות והיהודים והוא ביזור. הקשר התרבותי/חברתי/אמוני/תודעתי וכו' ניתן לקיום באמצעים מודרניים על פני כל הגלובוס ולכן הביזור הוא מצוות השעה.

החינוך הממלכתי הדתי נפרד מהחינוך הממלכתי ומונע כל מגע בין דתיים לחילוניים. בעוד שבחינוך הממלכתי מלמדים מורים דתיים בחינוך הדתי אין מורים חילוניים. כתוצאה מכך התאפשר מצב בו ילדים דתיים גדלים בתוך גטו תרבותי. תוצאה שניה היא שעבור החילוניים הדת היהודית נתפסת כבבואה של הציונים הדתיים תומכי הכיבוש. כך נוצרים שני העמים שפרופ' האס מדבר עליהם. לולא הייתה הציונות הדתית נשבית בידי קיצוני הימין היה פוטנציאל ליצרת זהות יהודית בישראל שניתן היה לאחד סביבה את רוב העם. על כן אם האס ודומיו באמת מודאגים עליהם לפעול לחיסול החינוך הדתי ולשילוב במערכות החינוך.

שאין חיה כזאת "יהודי חילוני". גם ישעיהו ליבוביץ הגיע למסקנה דומה.