בסופו ל דבר הם יעשו את הדבר הנכון- רק שזה יקרה עוד עשרות שנים- כשהם יבינו שהם עשו טעות פאטאלית כשכינסו את כל הועדות הלא מועילות האלה (לטעמי בעיקר בשביל להכניס עוד קצת כסף ל"מומחים"). מצבנו בכי רע, מצב המחקר בכי רע. בתור אחת ששוקלת ברצינות להמשיך לתואר שני אני יודעת בוודאות שאני לא אעשה את זה בארץ. לא רוצה להלחם על כל שקל...

האוניברסיטאות - במיוחד הותיקות, מגייסות סגל מתוקף שני נהגים שהפכו להיות נכסי צאן ברזל כאן: 1. הנוהג של שמור לי ושמור לך (או שמור לסטודנט שלי ואשמור לסטודנט שלך). 2. התהדרות במצויינות וקידום בינוניות: מצויינות היא מילה יפה, אבל בינוני שומר מקום לבינוני (שבד"כ הוא גם הנחה), ולו רק בכדי שמישהו מבריק מהבינוני לא ינצוץ לידו. כסף הוא רק אמצעי אחד. ביעור שחיתות הוא הפתרון המרכזי.

עצוב מאד שכך הם פני הדברים אך תודה לכמה מבעלי ההון במדינה שיודעים להתחבר לאו דווקא לשלטון כי אם לחיזוק דור ההמשך של החוקרים והמרצים. תודה גדולה לדיים שירלי פורטר על תרומתה האדירה לביה"ס ללימודי הסביבה באונ' ת"א.

זה כואב, זה לא נעים, זה ממש "פוגע באושיות הדמוקרטיה" אבל.... אין ברירה- במצב שבו התקציבים מוגבלים אי אפשר לקצץ לרוחב ולקוות לטוב. נכון- הרבה יותר זול להחזיק עוד פקולטה למשפטים, ועוד כמה חוגים לספרות, היסטוריה ואמנות. אבל בינינו- ההשקעה האקדמית שמחזירה את עצמה ומהווה מנוע צמיחה היא ההשקעה במדעים המדויקים ובהנדסה. אם התקציבים המחולקים היום היו מחולקים תוך מתן עדיפות ברורה למוסדות ולגופים העוסקים בהוראה ובמחקר בתחומים הטכנולוגיים והמדעיים היינו יכולים להיות במצב הרבה יותר טוב. אני מרגיש כאן בטכניון איך הקיצוצים והשחיקה המתמדת בתקצוב פוגעת באיכות ההוראה, ואיך מי שאין לו מימון מהתשיה מתקשה לבצע מחקרים עד כדי כך שבחלק מהמחלקות כמעט ואין מחקר בסיסי אלא רק מחקרים לטובת חברות וגופים עסקיים המוכנים לממן אותם. לבי לבי עם מי שעוסק במדעי הרוח והחברה, הקדיש את חייו למחקר ולהוראה ויקבל סטירה מהמדינה, אבל אם הצורך הוא בכימאים, מהנדסי חשמל ומכונות ואנשי תוכנה- יש להפנות את המשאבים לתחומים אלו, גם על חשבון הפקולטות למדעי הרוח והחברה. רק נציין שההשקעה בתחומים האלו מחזירה את עצמה במיסים הרבה הרבה יותר מהר מרוב ההשקעות במשק (אם הן מחזירות את עצמן בכלל). סתם לבקש עוד כסף זה לא פתרון.

כמו ארגוני המורים, ארגוני הסגל האקדמי וגם הנהגת האקדמיה בישראל עסוקים בקטנות. מאיימים הרבה על הנזק ועל זה שצריך להלחם אבל עוזים מעט. משביתים השבתות סמליות, ממש כמו המורים. התוצאה היא שמתייחסים למה שהם אומרים בהתאם. השכר כל כך נשחק שצריך להיות מפגר אמיתי או הסתדרותניק במובן הרע של המילה כדי להגיע לאקדמיה. האקדמיה הייתה צריכה לעמוד על הרגליים האחוריות. לסגור את שערי המוסדות ולהודיע לאוצר שהשיחות יתחילו רק בעוד חצי שנה. עד אז - המוסדות סגורים. נראה את הממשלה שוברת כזו שביתה. מה? יביאו תאילנדים? כל עוד המרצים מתנהגים בצורה שאינה הולמת את התרבות המקומית ומוסכמותיה (אתה משתכר ומשפיע כמידת הנזק אותו אתה יכול לגרום) אין סיכוי להציל את המצב.

אסור לתת לממשלה "החברתית" להרוס את המדינה ההשכלה הגבוהה זה קטר הצמיחה של המדינה ושכר לימוד נמוך יבטיח למדינה הכנסות גבוהות בעתיד אחרי שהסטודנט מסיים את לימודיו הוא מחזיר את ההשקעה של המדינה בו בצורת המיסים וחבל שפקידי האוצר לא מבינים זאת!!! הגיע הזמן שהסטודנטים ישמיעו את קולם במדינה ויוכיחו לממשלה שאינה סופרת אותם כי הם קיימים

1. האוניברסיטאות לא אמורות לדאוג להכשרת אנשים לעבודה בתעשייה , אלא בעיקר להכשיר קאדר חוקרים. בפועל אנשים לומדים באוניברסיטאות באורינטציה שגויה , והתעשיה מקבלת אנשים פחות מתאימים ונדרשת הכשרה נוספת. 2. כמו כל מערכת שפויה יש צורך בשיכוב : אוניברסיטאות , מכללות , בתי ספר להנדסאים - בפועל כולם מתקנאים באקדמיה ורוצים לדמות לה במקום לחתור למצוינות במסגרת מטרה שונה , לכן האופציה האיכותית היחידה היא אוניברסיטאות והאחרים הם במקרה הטוב "אקדמיה סוג ב'" - מדוע כמעט ואין מכללות ( למעט המכללה למנהל שהיא אוניברסיטה למעשה ) איכותיות ? כל העומס נופל על האוניברסיטאות כי אין אלטרנטיבות !!! 3. הסגל האקדמי הקיים תופס את כל התקנים וחוסם אפשרות כוחות צעירים להשתלב באקדמיה . מה עושה חוקר צעיר ? יוצא לחו"ל כמובן. 4. ועוד לפניכן - בעוד החוקר הצעיר נמצא בלימודי תואר שני וחי ממלגה שאינה מכסה הוצאות מינימליות הוא אינו רואה באופק שום עתיד כלכלי סביר ( בגלל 3 ) מדוע שלא יצטרף לחבריו בתעשיה ויקבל סיכוי לחיות כמו כל אדם סביר - הרי אנשי סגל אקדמי צעיר , כמוהם כמו אמנים - בעלי כישרון בתחומם ופשוט אין ערוצים ראוים לטיפוחם. 5. והבעיה המרכזית : הרגולטור ! המועצה להשכלה גבוהה היא בבחינת "שמור לי ואשמור לך" והיא מעקמת את המציאות בכוח במקום למצוא פתרונות יצירתיים- לכן אנו במצב דפוק שכזה שישאר כך עד שלא יפתח שוק ההשכלה לכל מי שרוצה ללמד או רוצה ללמוד !

כבוגרת של האוניברסיטה העברית וכאמא לילדים קטנים, תרשו לי לגחך. על מה אתם מדברים? הרי אין כסף לכל (לא נתקן עכשיו את כל המדינה). עדיף להשקיע את הכסף בחינוך לגיל הרך ולא באוניברסיטאות. רמת הגננות ירודה, ורמת המורים ביסודי עוד יותר. מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה - שיעבוד קודם או בזמן הלימודים. אני עבדתי בזמן הלימודים.

פרופ' שכטר שכח לציין כמה כסף מוסדות להשכלה גבוהה מובילים בחו"ל (אוקספורד, קימברידג', הרוורד, MIT) מקבלים הקצבה מגורמים פרטיים (תרומות) וכמה מקבלים מהממשלה. אין כאן השוואה. אנחנו לא בליגה שלהם. בתחום הזה אנחנו כן בליגה של אוניברסיטאות ציבוריות, ולזה אנחנו צריכים להשוות. חופש אקדמי? על מי אתה עובד? החופש האקדמי היחידי שיש הוא לפרופסורים זקנים, המחזיקים בקביעות שלהם כקרני המזבח (לפרה הקדושה), ושהפסיקו לעשות מחקר רציני כבר לפני כמה עשורים. האוניברסיטאות בארץ כבר מזמן הפסיקו להיות מגדרה לרעיונות, חשיבה ומחקר חדש. זה נכון שתעשיית ההיי-טק שלנו בנויה על בוגרי האוניברסיטאות, אבל לא בהכרך על המחקר. מצד שני, למה נותנים מלגה מלאה לתלמיד שלומד גמרה (תלמידי ישיבות) ולא לסטודנט שלומד כימיה או היסטוריה (תלמידי אוניברסיטאות)?

זקוקה להפסקת התקצוב מהמדינה באופן מוחלט לטובת קביעה אוטונומית של שכ"ל. לביטול מוחלט של הקביעות לסגל האקדמי. להפרדה מוחלטת בין הוראה למחקר. לפטר את כל הפרופסורים מגיל 50 ומעלה שממילא לא עושים כלום חוץ מלכתוב גרנטים לטובת תגמול נדיב בהרבה של דוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים שעושים למעשה את המחקר עצמו. לתת לאוניברסיטה לקיים בחינות כניסה שהיא תכתוב במקום הבגרויות העלובות.

או לקבל כסף מהמדינה או לשמור על עצמאות. אי אפשר גם להדבק לעטין של המדינה וגם לעשות מה שאתה רוצה.זכותו המלאה,ואפילו חובתו של מי שנותן לך כסף להחליט מה ייעשה בכסף ואיך. אתה לא רוצה התערבות בענייני האוניברסיטה? אל תבקש כסף מהמדינה. מה שאתה רוצה זו תערובת של חוצפה וצביעות : גם לקבל כסף מהמדינה וגם לעשות בכסף מה שמתחשק לך.

משכורות עתק לבכירים, אי סדרים ניהוליים, נסיעות לחו"ל ללא הגבלה של הסגל הבכיר - בוא נעשה סדר במנהלה ואז יהיה כסף למחקר? מה אתה אומר פרופסור?

מה איכפת לאוניברסיטאות להציג גרעונות אם יש מי שמשלם? שראש אוניברסיטה גרעוני ישלם בכסאו אם יש אי סדרים באונ' שלו ואז תראו איך הכל יהיה פה יופי!

לכל אלה שחושבים שהאוניבסיטאות צריכות להתיעל מבחינת מנהלה. נכון באופן כללי, אבל אין שום קשר לעובדה שצריך לתת יותר תקציבים ולהוריד סוף סוף את שכר הלימוד ל 5000. הצבא מתנהל הרבה יותר גרוע, ואוכל לנו הרבה יותר כסף, אז ההשכלה יכולה לחכות קצת מבחינת הטיפול הזה. בואו נוריד את שכר הלימוד, בואו ניתן לכל מי שרוצה להתקדם את האפשרות ללמוד ולהחכים, ושזה לא יהיה תלוי בכמה כסף יש להורים שלו. עזבו את המכללות בשקט, הרמה האקדמית בחלקן גבוהה למדאי, והשאר מתקדמות עם הזמן, אז נכון שאפשר להתקבל לשם ביותר קלות, אבל למעשה זאת הזדמנות שניתנת ליותר אנשים. הרי בשביל רמה אקדמאית, מכללה בכל מקרה חייבת לעמוד בדרישות של המועצה להשכלה גבוהה. יש מספר גדול של אנשים שזוכים להשכלה בזכותן, ותתפלאו כמה מהם הם סטודנטים מצליחים ביותר, ובתחומים כה רבים. צריך להשקיע בחינוך, זה העתיד שלנו. ולגבי משכורות גבוהות של אנשי סגל. - יכול להיות, אבל אני מניח שרבים מהם יוכלו לקבל את אותו הסכום בדולארים בחול ובצדק

המשכורות של אנשי הסגל מנופחות ותרומתם נמוכה והם עובדים מעט שעות. התקבלת לסגל האקדמי- הגעת למנוחה ולנחלה. הם גם לא מתאמצים במיוחד להתאים את תכניות הלימודים לצרכים האמיתיים בשוק העבודה. הם אפילו לא טורחים ללמוד איך להיות מורים טובים יותר. תעודת הוראה זה בשביל מי שמלמד בני נוער ולא בשביל מי שמלמד סטודנטים. הב הב הב. הכי קל להגיד תנו עוד כסף לאקדמיה. צריך לראות האם הוא מנוצל בצורה יעילה? האם ניתן לשפר את רמת ההשכלה בלי להוסיף תקציבים? אין לי ספק שכן.

אני מרצה בכיר באחת האוניברסיטאות בתחום מדעי החברה. המאמרים והמחקרים שלי מתפרסמים בבמות בין לאומיות מהשורה הראשונה, ובכל זאת אני מתוסכל. יכולתי לחקור יותר, ולפרסם יותר: לו היו לי אסיסטנטים במימון האוניברסיטה, לו הייתי מלמד פחות ולו היו לי כיתות קטנות, מדריך פחות דוקטורנטים ומסטרנטים. כך שאכיר את הסטודנטים באופן אישי, אז היה לי זמן להכין יותר הצעות מחקר ליותר קרנות, נכון אני משווה את עצמי לעמיתים שלי בחו"ל, הרי המאמרים שלי נשפטים בחו"ל. ואם אני לא מספיק טוב המאמרים לא מתפרסמים. ולכן יש לי קיב כיבה.

טענתכם מוצדקת באשר לתקציבים. אך באשר להענקת מועדים נוספים למילואימניקים אתם שוכחים את המדינה ותושביה. מהו מקור הכסף? לא העם? מי שמפנה עורף למטלות המדינה ואזרחיה צריך לדעת לא לבקש ממנה. אתם עזי מצח וחסרי מוסר !!!!

לא יקרה כלום אם לא תמשיכי בארץ... את לא 'מאיימת'.. בתור מתיימרת להיות 'מהתחום' אז תביני שאין קריירה אקדמית אמיתית ללא לימודים בחו"ל בשלב כזה או אחר.. די לבכיינות - ההשגים הגדולים של האוניברסיטאות הם בעיקר במקצועות יסוד של מתמטיקה פיזיקה וכימיה, והגיעו לא בגלל תקציב בשנות ה-50 וה-60 אלא בגלל הסטודנטים של אז,שהיום הפכו לכלום מלבד בכיינים.

רק שיש להם יותר כסף לבזבז , זה כל ההבדל מלבד עוד מיליון דברים אחרים...

משרד האוצר צריך להפסיק ולנסות לשלוט בכל דבר קטן שקורה במדינה שלנו. אוניברסיטאות זה לא החברה הלאומית למטבעות ומדליות, צריך לתת להם קצת חופש.

הוא שבישראל הוא מהנמוכים בעולם !!!! תחשבו 2000-2500$ בשנה זה כלום לעומת ארה"ב או אוסטרליה עכשיו קופצים חובבי אירופה הסוציאליסטית אז חברים דבר ראשון תרגעו אומנם לומדים "חינם" אבל המחייה אוי המחייה, חשבתם שת"א יקרה בשכירות נסו את מינכן, פריס ברלין וכו' זה כמו המחירים של ת"א +20% וביורו ומי שרוצה ללמוד באוניברסיטאות סוג ג' אבל ב"חינם" שיבוסם לו ועוד דבר חשוב הזכירו את רמת הלימודים בארץ ? את זה שתואר ראשון נהיה ביזיון שבקושי יש דרישות מינימליות בתארים יש לי מכרה שלומדת בסידני בUNSW ולפי העבודות שהיא נקרעת עליהן הרמה שם לא רואה את שלנו ממטר תלמידים "עושים" מחקר כבר משנה א' בצמוד לחוקרים בכירים בקיצור הדבר האחרון שצריך להוריד זה את שכר הלימוד כי זה כסף שהולך ישירות לאוניברסיטה, רוצים להקל על סטודנטים בלי לפגוע באוניברסיטה? תקצצו בכספים שהולכים לממשלה והיא קובעת מה ילך לאוניברסיטאותכמו מיסים שסטודנטים משלמים וכו'

כמרצה שלא מן המניין (לא מתרגלת)העובדת ללא זכויות סוציאליות מינימליות בדומה לאלפי מורים מן החוץ, אני משוכנעת שהרקב שפשט באוניברסיטאות הוא תוצר של ניהול כושל ושחיתות של הסגל האקדמי הבכיר המנהל. בריחת המוחות לחו"ל נובעת לא בשל הקיצוץ בתקציבים כי אם בשל הנוהג הנפסד להעדיף מקורבים למינוי משרות ולאו דווקא את המצויינים במחקר והוראה.

אני מסכים עם רוב דבריו של כותב המאמר, אולם לא ניתן להתעלם מהעובדה שהשיטה הנוכחית יוצרת מצב שחוקרים בינוניים מאוד מקבלים קביעות ו"נתקעים" לנצח באוניברסיטה. חוקרים צעירים רבים נאלצים להגר לחו"ל או ללמד במכללות כי אין להם תקנים פנויים. אני לא נגד שכר דיפרנציאלי שיקבע על פי קריטריונים אקדמיים. ואני גם חושב שחייב להיות מנגנון של ביטול קביעות לחברי סגל לא יצרניים.

אל תביא את המחיה בברלין כפקטור, לידיעתך הממשלה הגרמנית גם משלמת אש"ל.

אכן, האוניבסיטאות זקוקות לכסף על מנת להתחרות בשוק הבני"ל . הן מתחרות מול אוניבסיטאות אחרות בעולם על המשאב האנושי המעולה. אם חוקר יכול להשתכר פי 4 או פי 10 על עבודת המחקר שלו באוניברסיטה בארה"ב - קשה לו להחליט לעשות את המחקר בארץ. לכן, אין מקום להפרטה בהקשר זה. זהו משאב לאומי בו צריכה המדינה לתמוך ואותו היא צריכה לעודד. מאידך, ברור כי לא צריכים להיות סוציאליים בהקשר זה ולא כל מרצה וכל חוקר צריכים ליהנות מאותם התנאים. על כל פנים, חשוב ביותר לעתידנו כמדינה מפותחת ואיכותית להשקיע במחקר ובחוקרים מעולים.

גם הפרופסור הנחמד הזה שכותב כאן. מדינה, מצטיינת כלכלית ככל שתהיה, לא יכולה להיות מורכבת רק מאנשי הייטק. לא ייתכן שרק הם יזכו ללימודים גבוהים, למלגות הצטיינות, להמשך קריירה ולחיות מהתחום שהם התמקצעו בו. צריך גם הוגי דעות, היסטוריונים, משוררים. אחר כך שואלים לאן נעלמת התרבות. תתחילו לעודד גם את מדעי הרוח, ותראו. יש עשרות אלפים של א/נשים מוכשרים, שנאלצים לוותר על הכשרון שלהם ולהתפרנס ממשהו אחר, כי המדינה הזאת לא שמה על תרבות ועל רוח.

על מה מתפלא הפרופסור הנכבד את התרבות של המדינה מערכיה וממחויבותיה מובילים הכלכלנים שלמדו על חשבוננו באוניסרסיטה, אלה שלא מבינים שתורת הכלכלה מבית מדרשו של פרידמן ז"ל פרושה חורבן המדינה ובטווח קצרץ

כל אחד מקבל תואר ראשון ושני. בבר-אילן פתאום מייצרים מאות דוקטורים חדשים בכל שנה והכל כדי לקבל תקציבים.. יש לא מעט שבין תואר דוקטור לבין כישוריהם אין ולא כלום. מצד שני, יש חוקרים טובים שאין להם תנאים ומרצים שלא עושים מאומה כמעט. הפקידים מנהלים ומקבלים יותר מחברי הסגל. קידומים ומינויים אקדמיים נעשים לפי שיקולים פוליטיים ולא ענייניים בלא מעט מקרים. חבל!