הייתי שם, הרגשתי מושפלת, חסרת ערך, במיוחד כשהתפרצות הזעם מלווה באלימות מילולית קשה.... איבדתי את הערך העצמי שלי והפכתי חסרת בטחון..הפחד.. חוסר האונים היה בלתי נתפס.. עברתי טיפולים שחיזקו אותי- לאט לאט חזר אלי הבטחון והאומץ ואיימתי בגירושין- לשמחתי האיום היה כ"כ מוחשי עבורו כי בסוף הוא פסק עם ההתנהגות הזו.. היום אם הוא רק מעז להתחיל עם הטון הלא נעים אני קוטעת את זה מהר כדי שיזכור לאן זה יכול להוביל..

כבר נאמר במשנה שאדם נימדד ב - כוסו, כיסו וכעסו, צריך להיתבונן איך האדם אוכל או שותה, אם הוא לא קמצן ואם הוא לא רגזן זאת כל התורה כולה. וכך אפשר לחסוך הרבה עוגמת נפש, בהצלחה לכולם.

אותו לכל הרוחות. הנזק שהוא עושה לך ולביתך עצום. מנסיון תצטרכי לחכות 20 שנה עד שזה יעבור לו לבד.

לכל אלה שבורחים מהבית לקניון, שנועלים את עצמם בחדר אחר, שפותחים את הדלת או נועלים את החלונות שישמעו או שלא ישמעו השכנים - לא פתרתם שום דבר רק ברחתם מהתמודדות אמיתית והנזק רק הולך ומצטבר במיוחד לילדים הרכים שמתים מפחד כי להם אין כלים והם גדלים באוירת טרור שיאמצו אותה לעצמם בחיים שלהם אז לידיעתכם, יש דרך טיפולית לזה שמתפרץ באלימות מילולית - שיטה שעוזרת לו לשלוט מלכתחילה על ההתפרצות ולהגיב בדרכים מועילות לתקשורת הבינזוגית וקוראים לה שיטת "אפרת" (ארוע, פרוש, תגובה) לא תאמינו איך איכות החיים שלכם תשתפר. כדאי לפנות למחלקת הרווחה הקרובה אליכם ולבקש להשתתף בקבוצה כזו או בשיחות עם עובד סוציאלי שעבר הכשרה בנושא. אנא, למענכם ועוד יותר למען הדור הבא שאתם מגדלים עשו את הצעד הזה ותזכו לנישואים שפויים ואמיתיים. תודה.

הפוסל במומו פוסל. התקף זעם לעולם לא בא מאהבה. אף פעם. התסכול האדיר שמתפוצץ החוצה, הוא לרוב זעם עצמי. כל אדם זועם - זועם על עצמו, אבל הוא אינו מסוגל לעכל את עובדת היותו אחראי על עצמו והפיתרון הקל ביותר, זה לשפוך את הרעל על הקרובים לו ביותר. אין סוף כאב ופחד [ מאחורי כל כעס, בלי יוצא מן הכלל, יש פחד ] תסכול, רחמים עצמיים , תחושת החמצה, דיכאון וחוסר כיוון וסיפוק - מביאים את האדם להתפרצות כלפי חוץ. כלפי פנים הם אינם מסוגלים לעשות כלום. יש טיפול, יש פיתרון אבל הוא קשה וארוך ודורש קודם כל - נכונות ורצון עז להשתנות. בלי זה, כלום לא יעזור באמת. הרבה פעמים זו תופעה הנלוות לתלותיות יתר, לפחד נטישה ולטישטוש גבולות מוחלט בין בני הזוג. בעזרת פסיכולוג / פסיכיאטר / קבוצת תמיכה / קבוצה לעזרה עצמית [קוד"א] על האדם הרוצה להשתנות להכיר בכך שהוא ורק הוא אחראי על כל רגשותיו מקומו ובחירותיו בחיים וכשהוא/י צורח על בן או בת הזוג [ או הילדים...] הוא צורח על עצמו הוא מיואש וחסר אונים ואסור לו לפגוע באחרים, אל לו לחוש קורבן ומסכן ובטח שלא " צודק " ו "שולט " זה הכל הפחד והתלותיות.

אהלן. היום נדבר על שליטה עצמית באמצעות ריפריים. (לא, זו לא כיתת בי"ס) הא? כן, אל תדאגו - אני אסביר. אם התזה הקטנה שלי, המוחבאת בתוך טוקבק, תעזור לפחות לזוג אחד, אז אני את שלי עשיתי. אני חושב שזה יכול לספק קריאה מעניינת עבור גברים רבים, ואולי כמה פואנטות מעניינות לשימושן של נשים גם כן. כבוד זה דבר חמקמק. זה נורא נכון שאדם שמכבד את עצמו, מכבדים אותו, וההפך. אני אדם שמכבד את עצמו. אני אצפה לטיפול הטוב ביותר, מכל אדם שאני פוגש. אדם שלא עומד בקריטריונים הבסיסיים שלי, אני פשוט מעיף אותו מהחיים שלי. לא בכוח, אם כי אני יכול, אלא בהתעלמות מוחלטת. אין לי את הזמן לבזבז על אנשים מטומטמים. בעיני החברה, כבוד ניתן למי שמצפה לכבוד. מי שדורש כבוד ביתר שאת, בצעקות, בעצבים, בתוקפנות - זה אדם חלש אופי שמנסה בכל כוחו לחפות על זה. לעיתים אלו אנשים נכשלים, שמחפשים את הדרך להרגיש עוצמתיות מבפנים. אין להם כלים אחרים להרגיש כוח, להרגיש אנדרנלין ואנרגיה שופעת, להרגיש את החיים בידיים - אז הם צועקים, כי זו תחושה טובה וכאלו הן ממכרות בדרך כלל. אם הם היו יודעים להרגיש טוב בלי לעשות רע, בלי להפוך את עצמם לאדם פרימיטיבי, אלים, בזוי וחסר רסן, אז הם היו כמובן מעדיפים זאת. כבוד אמיתי יהיה כלפי בנאדם שמסוגל לשלוט בעצמו. ביפנית יש מילה לכוח אדיר, עוצמה ממש ממש חזקה וגדולה מכל דבר אחר - והמילה, ניתנת לפירוש גם כ-"כוח שקט". לדעתי יש פה הרבה מאוד חוכמה שגלומה בביטוי. אותו כוח, הוא הכוח לכבוש את החיה שבנו. את היצרים. את הדחפים. לכבוש את עצמינו, להילחם בעצמינו, זו ללא ספק המלחמה הקשה ביותר תמיד. זה הרבה יותר פשוט כשיריב הוא חלק נפרד ואחר - ולא חלק ממך. אני לדוגמא, מראש מזלזל באנשים שלא מסוגלים לשלוט בעצמם. אני מרגיש שהם חלשים, שזה ההפך ממה שהם מנסים לשדר. זה כל כך שקוף שהם חלשים, כיוון שהם מתאמצים כל כך כדי להיראות חזקים. בחוגים מסויימים קוראים לזה "אובר-קומפנסיישן" - פיצוי יתר, שבא להסתיר פגמים על ידי הקצנה רבה וניסיון להראות את ההפך מהפגם. במקרה כזה, אגב, כדאי ביותר לנסות דווקא לחזק את הבטחון העצמי של הגבר, שכן זה יכול לגרום לו להפסיק לנסות להקצין את הדברים, ולפצות על חסרונות אישיים שלו. אם כן, רצינו לדבר על פריימים. פריים זוהי תפיסת עולם, ואני רוצה לדבר פה על שליטה עצמית באמצעות חשיבה נכונה ותפיסת עולם נכונה. הרעיון של פריים, או ריפריים, זה לקחת מצב נתון, ולסובב אותו כדי להתבונן בו מחדש בצורה אופטימית. זאת אומרת, לפרש דברים בצורה מסויימת, כדי להרגיש טוב לגביהם. אני אדגים: תום חוזר הבייתה. שלי מתלוננת על זה שהיא הכינה ארוחה, אבל הכל התקרר, והיא חיכתה, והתבאסה, ופקקים בדרך זה לא תירוץ, והיא מתבכיינת למעשה על כל זה, בזמן שתום עייף מיום ארוך בעבודה. תום חושב לעצמו "עוד פעם היא מתבכיינת, כמה אפשר?!" - ופה מתחיל הפיצוץ. אבל מה אם תום היה עוצר לרגע וחושב: "שלי מתלוננת. היא מתלוננת בגלל שהיא מאוכזבת ועצובה בגלל שלא באתי לפני זה, בגלל שהיא השקיעה המון בארוחה, בגלל שהיא אוהבת אותי המון ורוצה בשבילנו ערב מופלא. כל זה בעצם ביטוי לאהבה שלה. וכל מה שאני צריך לעשות, עכשיו, זה לחבק אותה, לומר לה 'בואי נחמם את האוכל ביחד, ואני אמזוג את היין.', אני צריך להרגיע אותה, ולהראות לה שהערב לא אבוד. אני מרגיש מוחמא שכל כך איכפת לה ממני, כדי לקחת את זה שאיחרתי טיפה כל כך קשה." אותה פעולה של שלי, אבל מחשבות אחרות, שמן הסתם מובילות לתוצאה אחרת. במקום להתעצבן, תום בוחר בדרך אלטרנטיבית, ריפריים, למצוא את התנהגותה של שלי נוגעת ללב ומחמיאה. הוא רואה בהתנהגות הזו איכפתיות רבה בעקיפין, וזו אמת, לא מעשייה. פשוט צריך לדעת למצוא את האמת הזו, שמאפשרת מבט חיובי על הסיטואציה כולה. המניעים, שמסתתרים מאחורי ריבים רבים בין זוגות, הם בעיקר מניעים חיוביים. אחרת, הזוג לא היה שורד כזוג והיה נפרד. אבל העניין הוא, שלעיתים המעטפת או היישום והביטוי של המניעים הוא שלילי, ונגרם ריב. אם כל צד יוכל להתמקד במניעים ולא בביטוי של המניעים של הצד השני, אז הריב למעשה, יתפוגג מעליו. לסיכום אציין, כי זה דורש מאמץ. כן, מאמץ ממשי, מכל אחד מבני הזוג. כדאי לשתף את בן הזוג או בת הזוג במה שאתם מנסים לעשות, ולהסביר למה זה טוב. אם הם לא מטומטמים, מה שרצוי שלא יהיו, אם הם בני הזוג שלכם, הם יעריכו את היוזמה ואף יירתמו ליישומה. תמיד חשוב לזכור ולדעת: כל דבר שעושה לכם רע, וזה בכל תחום בחיים ובמערכות יחסים בפרט, זה דבר שכדאי, רצוי, ותמיד אפשרי לשנות. אם מישהו מעוניין לייצור איתי קשר, כללתי את האימייל. אתם מוזמנים.

נסי לשחזר לעצמך מה באמת עושה אותו מרוצה, ונהגי בהתאם. נשיות זה שם המשחק. אל תחכי שהוא יירגע כי הוא לא!! בהצלחה.

וניסיון נואש שבן זוג אדיש יקשיב ולא יתעלם...סתם לא צועקים...

48 שעות במקום הגידול - בית ההורים, הכוללות זמן איכות - שעות לחץ. מה שיהיה כאן יהיה גם בהמשך. אין מצב שניתן להסתיר היתנהגות שטלתנית, אלימה, רגזנית וכו'.

בעלי יש לב טוב אך הבן אדם קם בבוקר במקום להגיד בוקר טוב מטיח עלי צרור של קללות אחר כך נרגע . ברגע שהוא קם ורואה שמשהו שביקש לא עשיתי או הספקתי לעשות הוא מתחיל לקלל את אותו יום שאלוקים ברא אותי ואת ילדים שלי. כש הוא רואה שאני לא עונה לו הוא כבר אומר לי שתמיד תישארי אילמת. והילדים באים להגנתי הוא מה זה מקנה חבל על הזמן . אני עובדת הוא לא מרוצה וגם שלא עבדתי הוא לא היה מרוצה. תמיד הוא מחפיש אותי ליד הילדים והוא עושה ממני בן רע ושפל ותמיד אומר לי אני הגבר בבית ואת השפחה שלי. אני יודעת בתוכי שיש לי נשמה טובה ונקיה ויום יבוא והוא יהיה לבד כמו כלב ואז הוא יתגעגע לימים האלה . מעונינת לקבל דרך פורום זה עצות. תודה לב שבור

למה לשייך כל דבר רע למזרחי מודה המנטליות המזרחית שונה מאשכנזי אבל לא צריך להכליל אני מרוקאי אז אל תעצבנו אותי.ביי סתם בצחוק.

מה נסגר עם כל הפסיכולוגיה בשקל?!? לדבר, להניח, לוותר זה הכל טוב אם זה מקרה חד פעמי ואז ניתן באמת להיות מתחשב ומבין. אבל אם זה התפרצויות זעם שחוזרות צריך לדעת להיות מאוד תקיפים ולא לתת לזה שום לגיטימציה. לא צריך להגרר לויכוח אלא להבהיר שזה לא מקובל ולא יהיה מקובל ופשוט ללכת. וכן, גם כשלי יש התפרצויות זעם אני לא רוצה מישהו שפשוט יספוג אותם. וזה חל על נשים וגברים כאחד. ותרדו כבר מהנושא העדתי...די!!! חרשתם עליו. מבחינת כמה אנשים בעולם הזה זה הגורם לכל הבעיות.

מי שיש לו פיוז קצר, שילך לטיפול. בן/בת הזוג שלו לא אמורים לטפל בו. לי היה בעל כזה והסבל של ילדי ושלי היה נוראי.

משום מה, האימאייל לא הוצג, אז להלן מצורפת הכתובת: Chance.Of.Fate@gmail.com

זעם היה משתולל ומתנהג כמו חיה והכל החל אחרי החתונה.כעבור שנתיים ממש לא קלות ,זרקתי אותו לקיבינימט .מצאתי את אהוב ליבי גבר אשכנזי מפרגן ואוהב .חילוקי דעות פותרים ע"י שיחות ולא ע"י התפרציות שקיימות אצל הגבר המזרחי כאשר הדם עולה לו לראש מהר מדי ואין לו שליטה .

במקום להתאמץ להיות כמה שפחות בסביבתו ולהוציא כל כך הרבה אנרגיה עלזה, פשוט תתגרשי ממנו ותפתרי את הבעיה. לא צריך לחיות עם בן אדם שסובל כל הזמן מהתפרצויות זעם ולא מטפל בעצמו. בשביל זה יש פסיכיאטרים. הנזק לטווח ארוך שנגרם לילדים ולך הוא אדיר. חוץ מזה, למה צריך לסבול כל כך?

זה מאוד עצוב לראות שהרבה מאוד אנשים רשמו תתגרשו, תעזבו את בני הזוג. זה גורם לי להבין למה אחוז הגרושים בישראל כל כך גבוה ולמה גם ההורים שלי גרושים. נקווה שהעתיד יהיה יותר טוב אחרי שאנשים יקראו את חלק מהפיתרונות שאנשים רשמו בתגובות.

ל-76 ול- 100 אני איתכם

תקראו את 79 וזה נכון גם לגבי אשה שצועקת

אתם יודעים מה ? התפרצויות וכעסים בחיי היו רבים ומה שהכי מפחיד זה שהם לא היו צפויים ולא יכולתי להתכונן אליהם. הרגשתי אישה מוכה שהמשכתי לקבל אותן במין הבנה שבבן זוגי טמונה הבעיה וזו לא הבעיה שלי.הוא,עם כל העבר הקשה שלו ,הוא עם חוסר בגרות/בשלות וכו'.בסוף נשברתי, לא היה לי כח לשאת את ההרגשה הנוראית בכל פעם שהתפרץ עליי. את ההשפלה,חוסר האונים, העצב,הכעס, ההבלגה,חוסר הכבוד וכ'ו. לדעתי ,אם מייסמים את הדרך של 97 - זה ממש עוזר וזה היה חלום שלי שכשאני מקטרת/בוכה/מתלוננת רק יחבקו אותי, ויבינו אותי וכך גם נהגתי. זה לא עזר אבל אני מאמינה שהיה לי בן זוג קשה במיוחד.ממליצה לאמץ. בטוחה בדרך זו

היתה לי אישה שלא משנה מה היתי אומר עושה אוכל מפליץ היא היתה יוצאת מדעתה.נסיתי לא לדבר לא עזר.נסיתי לדבר לא עזר.נסיתי בנועם לא עזר.השפלתי את עצמי לא עזר.בקיצור אישה בעיתית... בסוף חילצתי את עצמי מהסייוט הזה...ממליץ לכל הגברים שיש להם אישה קשה קשה קשה...

כן יקירתי את 10000000 % צודקת!!!!!! מרוקאים משוכנזים ועדינים שכל מי שרואה אותם חושב , יו.... בזבוב הם לא יפגעו כ"כ שקטים ועדינים, הייתי מביאה אותם לראות את בן זוגי בזמן התקפה כשהוריד במצח מתנפח , וחס ושלום לדבר ולנסות ללבן דברים, תמיד אני (האשה) לא בסדר, וחס וחלילה שיבקש סליחה כי הוא יודע שהוא טעה, מה פתאום, סליחה לבקש?- איך אפשר? בדם זורמת המרוקאיות והמזרחיות למרות שעל פניו הוא לגמרי "משוכנז" בעדינותו ובקולו . אבל מי שהמציא את המשפט" מים שקטים חודרים עמוק" פשוט לנשק לו את הרגליים, ואח"כ עוד חושבים שהם דור חדש ולא כמו ההורים, אז שאני בדקתי ומצאתי שזה בדיוק כמו ההורים באבו אבוהההההה!

פלא להתפרציות גם בעלי מתפרץ חשבתי שזה יעבור בחברות אך עד היום למדתי לחיות תחת מרותו ולחכות להתפרצות הבאה לצערי .

תקשיב טוב ידידי, אם הייתם הגברים כ"כ מבינים, עם רגש והרבה יותר הורמונים, אז אולי הייתם פחות דורכים על ביצים !!!! ואתה נשמע מה זה אחד שלא מבין בנשים!!!

שהוא יקרא את התגובה שלי ויבין בן המילים שזאת אני... זה נכון שנשים בסוף מתחתנות עם תחליף אבא שלהם