תודה רבה על מילותיך האוהבות ובתקווה פוקחות את עיניהם ולבם של הא/נשים: ומכיוון שאהבתי לחיות בכלל וכלבים/ות בפרט מאוד עמוקה ורגישה, ברשותך אפרש את המשפט שרשמת - "קשירת הכלב בחצר תותר" כפשוטו - תתירו את הקשרים ותזכו באהבת אמת ושיעור בנתינת חינם

וזה כנראה אחד מהם. אולי כלבים הפיצו כלבת בימי הביניים, אולי היו פראיים יותר לפני 5,000 שנה, פתאום נשכו ילדים, תקפו בני אדם. מכל מקום, ברור שכיום המצב אחר אבל התנ"ך נשאר לעד ולא משתנה

מאד קל הלתאהב בכלב ובחתול ולדבוק בהם נפשית וכך האדם יורד לרמה שלהם הרוחנית של הכלב והחתול. ליהודי יש תפקיד בעולם, אם הוא מחובר לעצמו ולא התנתק ולהתחבר להבלי חיים האלה המטעים את האדם אחרי שאכל טריפות ושרצים ולא יודע להתפלל הגיע האדם לדרגה רוחנית, לדבוק בחתולים וכלבים ויורד לרמה שלהם ממש כך. זו ירידה בהמית חייתית טוטאלית להתאהב בכלב או בחתול ולאכול שרצים. התפקיד של היהודי הוא להתעלות רוחנית וכל הזמן, גם אם ישנה ירידה לתפוש את עצמך ולעלות למעלה, יהודי צריך לדבוק באדם חכם בעילוי ברב רוחני גדול ולרצות להידמות לו, ולא לדבוק בכלבים וחתולים. לצערי אני רואה צעירים מאוהבים בכלבים שלהם או בחתולים שלהם והם לא מודעים בכלל איזה נזק נוראי רוחני, הם עושים לעצמם. מדובר רק ביהודים כמובן. לגויים אין איסור כזה. לכן, הכלבים והחתולים לא מיועדים להיות בבית, כי קל מאד להתחבר אליהם ולהתאהב בהם ולדבוק בהם והאדם מאבד את דרכו ואת המשמעות שלשמה הוא נולד ובא לחיים. לא מאוחר לתקן, אבל אין הרבה זמן. עשה לך רב ומצא לך חבר ולא כלבים וחתולים. ומי שלא הבין את דברי, אפשרי שיקרא אותם שוב, עד שיכנס לו למוח ויזכר אולי, למה הוא בא לעולם מאין הוא בא ולאן הוא הולך ובפני מי הוא עתיד לתת דין וחשבון. הגאולה בפתח.

האם יש אימייל בו ניתן לפנות אלייך? תודה.

אות קין - כלב מסר לו וישם ה' לקין אות - ר' יהודה ור' נחמיה - ר' יהודה אמר: הזריח לו גלגל חמה. אמר ר' נחמיה: שהזריח לו הצרעת, רב אמר: כלב מסר לו. אבא יוסי בן קסרי אמר: קרן הצמיח לו. בראשית רבה http://www.anonymous.org.il/sorek.htm

אחסוך בתגובה ישירה להבלי דברייך (סליחה על השיפוט, פשוט..) אסתפק במסר כללי: אהבה, יש מקום לכולם/ן.

במיוחד בכל הנוגע לעיקור כלבות וסירוס כלבים, לדעתי זה חלק מצער בעלי חיים ולדעתי מצווה לעשות זאת, ואם יש בעיה למישהו/למישהי הלכתית בקשר לכך, עדיף לפנות לגוי שיעשה זאת עבורם.

עשי טובה לך וליהדות שאת שואפת לייצג, וחסכי מהציבור הרחב את דעותייך החשוכות.

מה ליהדות ולי? אבל כלבים יש לי שניים ובמקרה הגעתי אל הכתבה הזו. והינה - כל אדם שליבו במקומו הנכון ושכלו בראשו יאמץ את ההמלצות ה"הלכתיות" ללא מחשבה שניה או ראשונה. כמו שאמרו תמיד - יהדות היא דת מופלאה, פרקטית ואנושית. תודה על החלון להצצה - לא הייתי מעלה על דעתי...

יש הבדיל בין דאגה לבעלי חיים ... לבין הטומאה שקיימת אצל בעלי חיים ... בשביל להבין לעומק צריך ללמוד ... ולא לזרוק לאוויר דברים שאין להם בסיס ...

היהדות נתנה את שם החיה-כלב=כולו לב.

לפני המבול אסור היה לבני האדם לאכול בהמות וחיות ובני האדם העריצו חיות ונעשו החברים שלהם והתנהגו כמותם ברמה שלהם. ואז הביא הקב"ה מבול לעולם וחסל את הבהמיות שבו. ואז התיר לאכול בעלי חיים, כדי שבני אדם ידעו שהם ברמה קצת יותר גבוהה מהם ולא יתחברו ויהפכו לחברים שלהם. יהודי בניגוד לגוי בא לעולם להתעלות רוחנית ולא להפוך לחבר של בהמות חיות חתולים וכלבים. אכן רבים מחוברים אל הכלבים והחיות ונעשים אפילו דומים להם לבסוף ואפילו יש תחרות, כבר מי הבן האדם הכי דומה לכלב. מאד שאדם דבק בכלב הוא נעשה דומה לו. וזה תכלית האיסור להפוך לכלב. פני הדור כפני הכלב. כלב שזורקים עליו חפץ, הוא כועס על החפץ ולא על מי שזרק אותו. כך בני האדם המחוברים לכלבים, לא רואים שכל מה שקורה להם בא מהשם, עוורים לאמת.

שלדעתך, או לדעת חברייך עולה לרוחניות מסויימת, מאשר לדבוק בבסיס האנושי (ועד כמה שידוע לי היהדות תמיד תומכת באנושיות) של אהבת חינם. אין צורך ואין דרך להשוות בין חיות לבין בני אדם. אך ניתן ורצוי על מנת לא לאבד את צלם האנוש לאהוב ולעזור לחלש (גם אם זה כלב או חתול). ונכון, את מתרגלת אליהם, ומתאהבת בהם, אך בשום אופן לא יורדת ל"טומאתם" כלשונך. את נשארת אדם, שקיבל חבר נאמן אשר לפעמים יותר נאמן מהרבה מחבריך האנושיים. לפי דעתי האדם לא בא לעולם לדבוק ברב מסויים. אדם בא לעולם על מנת לתת אהבת חינם, לעשות מצוות ולחיות חיים רוחניים. אהבת החיות היא חלק מכל אותם הדברים. בקיצור, צאי ומיצאי לך רב לדבוק לו - אני בכל יום אעדיף לדבוק במשהו שמבחינתי הוא קצת יותר טהור מאדם חשוך. וזה עלול להיות כלב.

את בטח לא מבינה איך זה שאת תמיד עושה הכול נכון, לפי הספר, ועדיין הדברים לא מסתדרים. בן זוג, חברה קרובה, ידידים אקראיים בעבודה הזמנית או חיוך אמפטי מהמוכר במכולת. נסי לכעוס פחות וגם זה יגיע. לפחות החיוך במכולת. הגאולה בפתח. אל תישברי. אוהבים אותך צביקה.

אנו משפחה דתית רחבה עם כלב. היצור ההמופלא הזה רק תרם לנו. הוא מופת לנאמנות,מסירות, ואהבה. ילדינו נקשרו אליו מאוד.הם לומדים מהטיפול בו מהי מחויבות ליצור חי. .כמובן בזה כלל לא על חשבון נתינה לבני אדם. להפך זה רק מגביר את פתיחותם לבריאה. התחדדה בהם ההכרה בנפלאות הבורא ובריאותיו.נבטו בהם רגשות של חמלה,אהבה והרמוניה עם הסובב אותם מתוך כבוד לכל יצור באשרהו

והכלב הוא הוצא כספית לא קלה, אז מה אתם מצפים מאנשים שאין להם זמן אפילו לילדים שלהם? שכל הזמן עסוקים במרדף תמידי אחרי הכסף? שיהיה להם זמן לכלב?

ומהרבה מוסלמים או נוצרים. בכלל, הכלב המטורף שלי יותר טוב מהרבה "בני אדם". מה קשור יחס הדת לבהמה בכלל? בשביל זה צריך חקיקה, שלא יחקרו את ההוא שהיכה את הפוני שלו בבעיטות ומוט ברזל וישחררו אותו, אלא כמו באירופה, יעמידו אותו לדין - קנס ואפילו כלא!

הנצרות כמו דינוזאור מלפני 2000 שנה והאיסלאם כמו דינוזאור בן 650 שנה עזוב אותך מדתות - זה מקרה אבוד.

את חוזרת בתשובה מסיונרית טיפוסית. מרוב שאת עסוקה בהתעלות רוחנית, את מבלה את כל זמנך בגלישה באינטרנט. וכמובן באתרים חילוניים. כן כן, כולם בטוחים שאת מתעסקת רק בכתבות קודש. גם בעלך קורא פלייבוי בגלל המאמרים.

אז נכון, אני לא מבין יותר מדי בכימיה - ועדיין, אני חושב שאם אחפש מספר דקות (לא הרבה - אולי אפילו חמש עשרה) אוכל למצוא מספר רפרנסים ולבנות על פיהם כתבה לתפארת. נכון, הכתבה אולי לא תהיה מדוייקת - ויהיה ניכר שכתבתי אותה לפי רגש אישי כלשהו ולא לפי עובדות בשטח (מותר לגדל כלב באזור מסוכן - = פסק שיצא לא מזמן?! זה מופיע בגמרא - לפני יותר מאלף שנה!), אבל העיקר היא שיהיו מספר פאנץ' ליינים והכל יבוא על מקומו בשלום. לא? שמואל - דתי שמתלבט האם לגדל כלב כמו דתיים רבים אחרים.

שבני אדם לא יחשבו באופן עצמאי. אז די לבלבל את המוח עם "מה חושבת היהדות או מה חושב האיסלאם". הדתות לא חושבות, רק מונעות חשיבה.

אני חושב שנפלה טעות בדברייך. אני מצטט אותך: "כלב שזורקים עליו חפץ, הוא כועס על החפץ ולא על מי שזרק אותו." המשפט הזה לא לגמרי מדוייק. המשפט הנכון הוא: "אדיוט, כשזורקים עליו חפץ, הוא כועס על החפץ ולא על מי שזרק אותו" בעיני, אדם גבה לב שכמוך, המזלזל מראש בשונים ממנו (כלבים או בני אדם), הוא הוא אשר נדמה לכלב (הדימוי). בחיות הבית אין רוע, אין גאוותנות, אין נהנתנות, אין חמדנות ואין בוגדנות. ולוואי שכולנו נעשינו דומים להם.