אולי זה פסימי, אבל התמונה שמצטיירת מקבילה לקורות עם ישראל בעת העתיקה, רק מעיון חלקי אפשר לראות מוטיבים חוזרים שהתרחשו אז ומתרחשים היום ! לצערי חורבן זאת לא מילה גסה. עדיין יש לנו יכולת להשפיע, זה בידנו להפיל את כל המושחטים שנמצאים בשלטון ומנהלים את חיינו. רק דבר אחד אסור לשכוח ! מסביבנו מחכים אויבים עם שיניים נוטפות וחדות רק כדי לנעוץ ולהשמיד, זאת תרבות אחרת, עולם אחר עם מנהגים מושרשים ששום שלום לא ימחק את התרבות הזאת, זאת המציאות אי אפשר "לחנך" אותם, אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו מכל הבחינות.

בסך הכל להוריד מעצמנו את העול של ה-120 העילגים שיושבים שם למעלה ועושים מה בא להם, לכונן כנסת חדשה והכל יהיה בסדר. זכור- כשהראש רקוב, כל העץ רקוב.

הלא ידוע משחר ההסטוריה שכוחם של העמים היה באחדות. היוונים התאחדו אל מול הפרסים וגרשו אותם. המכבים התאחדו לא מול היוונים וניצחו, הדוגמאות רבות. הפילוג הוא הסרטן שמכלה אותנו, מסוכן יותר מכל נשק איראני ו\או מחבל מתאבד.

כאשר צעקנו אל תתנו להם רובים ...בימי אשליות אוסלו ..ושאר המשוגעים שמעדיפים את האויבים על פני אחים. וגם רוח ,...יש בי אהבה והיא תנצח של תושבי גוש קטיף , העיד כמה "ערל" ליבם של "אחים" ! אולם בניגוד אלייך... יש לי תחושה חזקה של קיום ..למרות כל המכשולים...לעומת כל הנחשלים...קם ויקום דור של בנים ...שיודע מה היא צדקת הדרך...ויודע לאחד בן פרודים...ויודע ...וידע ...להכיל את רוח העם ... ולהוביל בדרך של אמת יושר וטהרת הלב

לפי הכתבה שלך, החורבן או ההישרדות תלויים באם הכל ילכו לפי תפישת עולמך האישית. לכו לפי החליל של רינו צרור ותישרדו. אל תקשיבו לרינו צרור והרי לכם חורבן.

אנחנו גאים במדינה שלנו, ולא תופסים פוזה של מתחבטים. בגלל כל צקצוקי ההתלבטות נראינו כמו שנראינו במלחמה. רינו צרור מדבר בשם עצמו ותו לא.

בואו נהיה חזקים. ולא נשכח את השואה....

רבים חשבו וחושבים כך. כניראה לנחייה על חרבנו. גם אם המצב יתאזן,זה לא לאורך זמן

כתבה לפנים!!!! מה יכול האזרח הקטן לעשות?חוץ מלראות איך המדינה שלו הופכת לפירורים....

עמדה לי דמעה בעיין כאשר קראתי את הקטע. קצת קשה לעקוב אחרי כל המאמר הוא ארוך מדי. בכל אופן בביטוח לאומי, במשרד הבטחון, במשרד הבריאות, כולנו פצועים קל. כולנו אזרחים שמשלמים מיסים וכשמגיע היום שהמדינה צריכה להעניק לנו את מה שמגיע לנו היא מתנערת מאחריות. בביטוח לאומי אנו מחכים חולים ורעבים שלושה חודשים 90 יום, הורינו הקשישים בני שמונים ותשעים צריכים להראות שהם יכולים ללבוש תחתונים מול עובדת סוציאלית. במשרד הבריאות לא נותנים לנו את התרופות היקרות בשלושה שקלים אבל טובות יותר וידידותיות יותר לגוף, וככה אנחנו הולכים מדחי אלי דחי. כן המלחמה על ארץ ישראל היא לא בגבולות, היא בערכים בתרבות ובעזרה לזולת. מדינה אוכלת יושביה. חג עצמאות שמח

עוד לא אבדה תקוותנו

השבר הגדול החל בזה שראש ממשלה העביר הסכם שלום על קולות הערבים ומושחתים ובזאת פילג את הארץ ואת העם היהודי,פה התחיל השבר הגדול ולא בהרצחו

בלי ימין בלי שמאל בלי שום פוליטיקה, אלא רק אחדות!! מותר להתווכח ומותר לריב אבל בלי אחדות אנחנו ניפול כולם.... אם בשמאל היו כאלה שלא כאב להם או יותר גרוע שמחו לאיד כשפינו את המתנחלים אנחנו בבעיה גדולה...... אם בימין היו כאלה שחשבו שהשמאל רק רוצה להזיק למדינת ישראל אנחנו בעיה גדולה..... אם לא נתאחד, הלך עלינו!!!!

אני הייתי מתחיל לספור מיהושע או לכל הפחות משאול וגומר בצידקיהו ואז זה מאות שנים של ריבונות

אין צורך להרחיב, רק לקרוא. מסכם את המצב בצורה מדויקת ולא עושה הנחב לכלום. צריך להפיץ את המאמר הזה בין כמה שיותר אזרחים. ואני מתחיל מייד להפיצו.

שאנחנו נדע להתעלות על עצמנו ולהתאחד גם ברגעים שאינם רגעי מלחמה. בתור אדם שומר מצוות אני בוטח בצור ישראל וגואלו. אני רק מקווה שנזכור שכולנו בני עם אחד ובני שבט אחד ושאנחנו נמצאים על האדמה הזו מסיבה מסוימת ובגלל יעוד מסוים. מי יתן ונשקם את עצמנו מבפנים ומבחוץ ונהיה באמת אור לגוים. אני אופטימי מאוד. החומר האנושי במדינה הזו הוא מצוין ואנחנו רק צריכים שהאנשים הנכונים יקחו את המושכות לידים.

אנ ילא מבין איך נתנו לו להחילף את רזי ברקאי, לבנאדם פשוט אין את זה.

כתיבת היסטוריה בראיה מחוכמת, מציאת אנלוגיות והסקת מסקנות לא משנה כהוא זה את מהלכי ההיסטוריה, המאבק היום יומי על עצמאות וחופש הינו מאבק עם עליות וירידות, לפעמים קרובים לחורבן סנטימטרים ספורים ולפעמים יש שולי ביטחון רחבים. אם תחקור קצת יותר לעומק ותתנסה ביוזמות משלך שאותם תרצה לשמר, תבחין שהמחזיקים מעמד לאורך זמן הם אלה שחיים על סף התהום וממשיכים לתפקד ,לשמור על אופטימיות ולהתעלם מזורעי בהלה ומנבאי חורבן.

למה להכניס לדיכאון כאן את כולם?! כמו שאומרים - יום עאסל יום באסל, אז עכשיו יש לנו הנהגה(...) מן הגרועות שהיו והמצב לא נראה מבטיח לזמן הקרוב, אבל מכאן ועד לאנלוגיה לחורבנים קודמים הדרך ארוכה. דווקא מצב מדינתו, למרות הנאחס, עדיף עדיין ממרבית מדינות העולם. יש גם שיפורים בכל מיני תחומים שהתקשורת נוטה לשכוח בדר"כ: שחיתות: תמיד היתה שחיתות, היום מתחילים לשלם על זה. כלכלה: מצבנו הכללי סביר בהחלט, לרוב קשיי היום יש איזושהי כתובת. ושמישהו ינסה להסביר למה הפקקים הולכים וגדלים. אפליה: שמישהו יסתכל ויראה את רשימת מקבלי התארים באוניברסיטאות ואת שמות המנהלים בחברות, ואז נדבר. המצב השתפר מאוד. מוצרי חלב ושאר ירקות: עדיין הכי טעימים. מים: מי ברז טובים לשתיה בכל הארץ והתפתחות מאוחרת אבל מבורכת בתחום ההתפלה - בקרוב לא נהיה תלויים רק בחורף הישראלי ההפכפך. משטרה: עדיין על הפנים אבל בתחום התנועה יש שיפור בזמן האחרון - פחות עסוקים בעבירות מהירות ושוליות ויותר בעבירות אמיתיות. מצבנו יותר טוב מארה"ב! המדינה הזו נמצאת בשפל כלכלי חסר תקדים, מסובכת לגמרי במלחמה בעירק, הבטחון האישי ממש לא בשמיים והעתיד לא נראה יותר ורוד, הכל כמובן הודות לבדיחה המהלכת בוש. תנו כבוד לחיילים שנתנו את חייהם למען ארצנו, הם לא נהרגו לשווא. וכמובן - הכל תלוי בנו. חג שמח.

איש מילואים צריך לשלם על הטיפול הרפואי שניתן לו בעקבות פציעה במלחמת לבנון לא בלי שבעה מדורי גיהנום בירוקרטיים בדרך

נולדתי וגדלתי פה - ותמיד הרגשתי כי משהו פגום. חוסר הפרגון ורמת החיים הגרועה לא מגיעים מהאויבים סביב, אלה מהמחלוקת פנימה. שנים אני שוקל לעזוב את הארץ, ולא עוזב. למה לא עזבתי עד היום? לא יודע. אולי כי עדיין מפעמת התקווה כי יהיה פה אחרת - אבל זה יקרה רק אם יהיה שינוי באנשים. מדינה בנויה מאנשים, וכשהבסיס רקוב - מאומה לא יעזור.