אתה אומר במילים את מה שכולם חושבים - את מה שהרבה אומרים - ובכל זאת - באמת... אנחנו הולכים לעשות משהו בקשר לזה? באמת. המכה שתעורר או תרדים אותנו לעוד נצח קטן, לכאן או לכאן, בדרך כזו או אחרת, תבוא בקרוב.

צר לי אבל הכותב לא מעמיד כאן דברים על דיוקם

אבל יש עוד מילים. איכפתיות. הדדיות. דיאלוג. חברתיות. אהבה. עם שלא אוהב את עצמו לא שורד.

פשוט אין לי מילים רינו צרור התעלה אפילו על עצמו...

שווה, מחשבה. שווה גם להסתכל על התמונה הכוללת

שטבע, וולא הצלחה. מעניין למה. בצרפת יש את "הרפובליקה החמישית" (נדמה לי) ולהבדיל אלף הבדלות ולדראון עולם, יש את "הרייך השלישי". אז למה, לעזאזל, "הריבונות השלישית" לא תופסת אלא רק בכתביו/כתבותיו של רינו צרור? אולי בגלל שזו פראזה ריקה, "הברקה" שהוגה מאוהב בה עזות אבל לאמיתו של דבר אין בה כל ממש?

כל קיומנו כאן תלויו בסולידריות שלנו אחד עם השני. בלעדיה, אין לנו קיום. יתירה מזו, בלעדיה, אין למדינה זכות קיום.

נדהמתי לצפות בנו במראה שמקרינה בעצמה ובאיכפתיות את שאנו עוברים. הניתוח הבהיר וגם אם הוא לא ממש אקדמי...הרי שהאקדמיה אין לה לא יד ולא רגל בתהליך המתואר. למעשה היה חסר לי עוד נדבך המתאר את השחיתות הפושה ביסודות מערכות השילטון.מן הנשיאות, למישטרה, לצבא, לאוצר, לרבנות ועוד כהנה וכהנה ....קרי..השחיתות הפכה לבת בית נורמטיבית ומקעקעת את הריבונות והזכות להיות לעם אחד. צר לי...אך כניראה זמנינו קצוב...למעט אילו המאמינים שהקב"ה יתיר לנו מניסיו.

דברים יפים ונוראים, שמסכמים את הטענות כפי שמר צרור כותב באמת כבר עשור לפחות. מה שניבא אז מתקיים ביתר שאת ולא כל המשברים והשסעים נמנים פה. הכל נופל על אוזניים ערלות, כמובן. הסוף נראה בלתי נמנע. מי יודע לקרוא את הדברים ויש לו השפעה? העם. הדברים אמורים להשפיע על הרחוב, על האזרחים, ששארית כוחם הוא במבנה הדמוקרטי לכאורה. מי יוביל אותנו החוצה מזה? מי יוכל לייסד מערך דרמטי של שינוי. מביטים ימינה, מביטים שמאלה, למעלה, למטה. אין מושיע.

לאורך כל הסקירה דן הכותב בחורבן הישויות הפוליטיות של העם היהודי, ופתאום כאן הוא מצרף את הערבים לתוך הסיפור. הערבים הם אמנם אזרחי המדינה אך אינם בני העם היהודי, וכל הסיפור ההיסטורי הזה אינו נוגע להם. צריך הכותב להחליט אם הוא מסתכל על ההיסטוריה של העם היהודי או של הישות הישראלית הצעירה. הסתירה הזו עומדת ביסוד מגילת העצמאות וקיימת מיומה הראשון של המדינה. התפוררות החברה היהודית והפערים בתוכה היא סיפור אחר ואין לי הרגשה שבשנות החמישים היה יותר טוב מבחינה זו. הבלבול בין העם היהודי ובין המדינה תואר יפה במאמר של אורי אליצור בידיעות אחרונות בסופ"ש האחרון.

א - בסעיף 3 אתה מדבר על הקרע בין "קנאים למתונים" שהוביל לחורבן בית שני, אבל אתה שוכח לציין שהחשמונאים היו "קנאים" שנלחמו במתייונים ה"מתונים" כביגול שדגלו בהשתעבדות ליוון. ובקיצור - קנאי או מתון זה לא בהכרח מילת גנאי או שבח, הכל לפי ההקשר. ב - בסעיף 23 כתבת שהקריסה החלה עם רצח רבין. סליחה ? על מה היו הפגנות סוערות נגד רבין, אם לא על ההידרדרות הביטחונית האיומה והפיגועים שיצאו לדרך בגלל הסכמי אוסלו ? ערב רצח רבין נתניהו עקף את רבין בסקרים ביותר מ12% ולא לחינם. רצח רבין היה שבר חברתי אך לא ביטחוני, כי השבר הביטחוני נוצר על ידי תגובה רופפת ומגוגמת של ישראל לאינטיפאדה הראשונה. ג - בסעיף 26 שכחת להוסיף ששבט הבג"צ ומצביעי שינוי מבקש למחוק ולרמוס סממנים יהודיים מהמדינה.

יש לנו מספיק נביאי חורבן לא צריך גם אותך

צריך להיות מעודד ממהפכה התקשורת הבינלאומית שבו שום מדינאי לא יכול לעשות כרצונו בן לילה ראה מקרה סאדם... מאידך כל גל החקירות יביאו למציאות חדשה טוובה יותר

שימו כסף בצד,תכינו מקלט ליד הבית. תכינו מקום מגורים מחוץ למישור החוף. אל תסמכו על הרשויות בכלל,לא יהיה כסף וגם לא דלק, רק מזון יש סבירות שיהיה. תכינו ציוד חרום בצד. תחשבו שחלילה אולי ורק אולי,זו תהיה מלחמה ארוכה מהצפוי. קחו בחשבון שלא תהיה עבודה במקצועות מסוימים. אל תסמכו על הבנקים. תעשו את החשבון שלכם,קחו הכל בעירבון מוגבל,אך מצד שני-תעשו הכנה מינימלית למקרה ואכן יהיה כאן לא נעים. מי שיש לו אפשרות להוציא רשיון לנשק -שיוציא ויקנה בשוק יד2,בזול- על כל מקרה. אל תסמכו על כותרות העיתונים-העיתונות בישראל מנותקת לחלוטין מהשטח ומהמציאות.

הצבת מראה מול המציאות , למען נוכל ממש להרגיש איזה שבר עומד להתרגש עלינו . אבל יש לי תחושה שה"מלכות" השלישית תחזיק מעמד . צריך רק להעיף את אולמרט , איזה נס מהשמים שייבער את השחיתות , וגם ליצור כאן איזה סוג של כלכלה (אני מודה , אין לי מושג איך) , כך שכל האזרחים השפופים יוכלו לזקוף את גבם . ברגע שלא תהיה בעירה מבפנים , (עוני , שחיתות , פשע ומערכת חינוך קורסת) , נוכל לרכז יותר משאבים בהגנה על פיסת האדמה היקרה הזאת . כל הכבוד רינו . אוהב להקשיב לך גם בגלי צה"ל , וגם בתוכנית הטלוויזיה שעשית .

ומזכיר לי: במקום שבו רוצים בטובת האחר רק כי זה הנוהל, שם בסוף ימציאו נוהל חדש שלפיו לא צריך עוד את האחר. חברה לא בנויה על נהלים, חוקים, תקנות. בדיוק כמו שכתבת ב-30. רצון. זה המוטיב. לא נוהל. לא ביורוקרטיה שאפשר לעקוף או לאכוף. רצון אמיתי לחיות זה עם זה. בגיל 59 הייתי מצפה מהמדינה שתבין כבר שהבעיה שלה נפשית. שצריך פתרון של שאר רוח, לא של כלכלה ולא של עוצמה. ושלא תאשים תמיד את ההורים. שתתחיל כבר לחיות. אם היא רוצה.

האמת הזועקת ממש מצמררת באמיתותה

תראה לי מפלגה אחת (גדולה כקטנה), שלא מושחתת. כל הימין, כל השמאל, הדתיים, הערביים, כל אחד דואג לכיס שלו ולכיסי המקורבים לו.

ומי שמסתכל על כל אחד אחר, ולא רואה אח שילך ויעבוד על עצמו. כי הוא לא בסדר. הוא הוציא את עצמו מן הכלל!!!

רק הפירורים. העם היהודי מומחה בלהרוס את עצמו.

השמאל המודרני אמון יותר על שוויוטן וצדק חברתי, אבל נגוע בתבוסתנות ואהדת האויב הנוראית. הימין אמון יותר על ביטחון, אבל לא השכיל לאמץ תורות חברתיות שוויוניות יותר.

המדינה והמיגזר הציבורי. רומא קרסה בגלל פוליטיקאים מושחתים ורמה נמוכה של סטנדרטים במינהל הציבורי שהיה אז. נינו אתה אדם חכם, אל תיתן לדמגוגים להוליך אותך שולל.

הצורה שבה אתה מטיח לנו בפנים את המציאות שקולה לסטירת לחי מצלצלת ביותר. לא שלא חשבתי כמוך לפני, אבל עדיין, כמו סטירת לחי מצלצלת. אין ספק שלא נעבור את ה90..., כואב אבל זה מה שמצטייר. חבל.