אבל מאז שפורסמה הכתבה לראשונה על ספגטים לא נכנסנו ולא דרכנו בסניפי הרשת. שיתביישו להם

קרעת אותי מצחוק, איזה בדיחה ענקית.

נער בן 15, שנפטר בשנתו, במיטתו ביום רביעי האחרון. רועי הוא בנם של אורנה ונח בראון, יוזמי ומקימי המרכז לכלבי נחיה לעיוורים בבית עובד. הצעדה נקראה על שם רועי בראון ז"ל להעלאת המודעות לכלבי נחיה לעיוורים, לאחר שכמעט ובוטלה כאות הזדהות לאבלם של בני משפחת בראון. כששמעו אורנה ונח על ההחלטה, הודיעו על הסתייגותם מכך: הפעילות למען העיוורים עומדת מעל לצערם האישי, ובכוונתם להשתתף בצעדה למרות הכל. הצעדה, כאמור התקיימה. ולבני משפחת בראון, תנחומינו. שלא תדעו עוד צער.

אם כבר קרה המקרה ויש מישהו שאלרגי לכלבים, בדרך כלל האלרגיה פורצת אם את מאוד קרוב לכלב - מספיק לשבת קצת יותר רחוק ואין בעיה - פתרת בעיה אחת במקום להפלות - ולאלו שפוחדים - זה בדיוק הזמן להעלות את המודעות לכלבי נחייה, וללמוד להתמודד - אם בכל זאת יש סיכוי קטן שאתה לא מתגבר על הפחד הנוראי מפני החיות האלה - במקרה כזה מן המוסריות הוא שהפחדן יוותר ולא הנכה - אולי עם תשנה את סדר העדיפויות - יינתן מקום גם לעיוורים - את זה הם לא יכולים לשנות!!!

זה נראה לך מידתי ? פחד (מכלב מאולף היטב וקשור) או איזשהי אלרגיה (מעולם לא נתקלתי באלרגיה לכלבים ) לעומת העיניים של הבנאדם ! העיניים שלו .יכולת הראייה וההתמצאות במרחב שלו. מה חשוב יותר - שאדם עיוור יוכל "לראות" או הנוחות שלך ? אם אתה לא אידיוט או אגואיסט מושלם התשובה ברורה. שנאת הכלבים פשוט מטשטשת לאנשים את השכל. אין בכלל השוואה בין נוחות כלשהי של אדם אחד לצורך אמיתי וחיוני של אחר.

כל הכבוד לך! גם אני ומשפחתי כבר גידלנו שני גורי נחייה. לפני מספר שנים פגשתי אדם עיוור עם כלב נחיה ובשיחה קצרה עימו סיפרתי לו שמשפחתי גידלה שני גורים שהפכו לכלבי נחייה, התגובה שלו היתה מדהימה, הוא אמר שעשינו מצווה שאי אפשר לתאר. ולכל שאר המתלבטים, הפרידה מהכלב אמנם קשה מאווווד אבל הידיעה שבזכותך מישהו אחר מקבל עצמאות בהחלט שווה. ויש גם יתרונות בכך שמגדלים את הכלב רק לשנה, במקרה של הורי הם מצאו עצמם במצב שהם רוצים כלב אך אינם יכולים להתחייב ל 14-18 שנה של טיפול בו ולכן כלב למשך שנה היה פתרון אידיאלי. לצערי הרב לא ידעתי על הצעדה שהתקיימה אתמול אחרת הייתי מצטרפת.

אני רוצה לדעת באם באמת אני חי בארץ של יהודים. חזרתי זה עתה מקנדה בואנקובר. שם מתגורר בני ומשפחתו מזה מספר שנים. לשמחתי הרבה הם לא חושבים לחזור ארצה. צריך לראות ולהאמין איך מתייחסים שם לנכים, עוורים או בעלי ליקויים אחרים. לראות ולחשוב שאולי הרצל הקים שם את מדינתו. על האפליות בחברה שלנו , על משפטי רצח כאשר הרוצחים יוצאים עם עונש של 6 חדשי שרות , על התעללוליות בין אדם לשכנו על שרים גנבים ונשיא בישראל הנאשם על מעשי אונס האם זה המוסר היהודי שכתוב בתורתנו הקדושה - אם זה כך הרי עשו יפה צעירינו הבורחים מהספינה הטובעת. לפחות בגולה הם ינצלו כדברי חז"ל

בגלל מחלת האסטמה, או כאלה שסתם לא סובלים את הריח של עשן הסיגריות. מתי בפעם האחרונה הורו לאיזשהו מעשן לעזוב את המסעדה/פאב או כל עסק אחר? לכן בפירוש מדובר באפליה, והתירוצים של אלרגיה או פחד מכלבים ממש לא משכנעים.

גם אנשים עם אפילפסיה נעזרים בכלבים וגם הם נתקלים בקושי- מאחר ולא רואים שיש להם קושי או מגבלה הם נתקלים ביחס קשה עוד יותר

מי שלא מלטף את הכלב (ולידיעתך, מומלץ לא ללטף כלב נחייה כשהוא "עובד", כי הדבר עלול להסיח ארת דעתו) לא חוטף התקף אלרגיה. מי שאלרגי סובל רק אם הוא מלטף את הכלב או נמצא בסביבתו זמן מה. ופחד? מי שמפחד מכלבים הוא באמת בן-אדם עם בעיה(פסיכולוגים מסבירים את זה בכל מיני דרכים לא מחמיאות) ורצוי שיעבוד עליה. כל זה לא שקול לרגע לסיוע לאנשים עם בעיות ראייה.

האלרגיה מופיעה רק כאשר יש מגע ישיר עם פרווה של החיה. כך שמספיק עם הבולשיט! לצערי לא פעם נוכחתי לראות שאנשים במדינה שלנו מקפחים את אלו שחלשים ואינם יכולים "להגן" על עצמם. זה קורה כל יום עם קשישים עולים חדשים והרשימה לבטח עוד ארוכה. חבל רק שכולנו מתעוררים רק כשקורים מקרים ממש יוצאי דופן. נקודה למחשבה!!!

ההתנהגות המבישה של הרבה בעלי עסקים היא מטיפשות ואו מרוע לב אבל לסיכום,בושה בושה בושה..........

י

אם לא הובנתי נכון, אני בעד עזרה לזולת בכלל ולעוורים בפרט. רק טענתי שלא כל מי שמתנגד להכנסת כלב לכל מקום עושה זאת מסיבת "אפליה", יש מקומות שעדיף לא להכניס אליהם בע"ח, וניתן למצוא פתרון לעיוור ולכלבו (לקשור את הכלב בכניסה, לעזור לעיוור בתוך אותו מקום), לדוגמא: חנות מזון צפופה, עדיף לא להכניס לשם בע"ח. כדאי לפעמים להיות פרקטים בחיים, ולא לחפש את האשם או את הרע. ישנם גם אנשים שפוחדים מכלבים, וזה לגיטימי, גם אם יש פתרון "פסיכולוגי" לעניין.

גם אני!!!

הצעדה שהתקיימה ביום ראשון היא הצעדה השלישית שאנחנו מפיקים בשיתוף עיריית ת"א, בחוהמ"ס. אין כל כוונה להציג את הצעדה כהפגנה כפי שמשתמע מפי מספר כותבים, אנחנו יוצאים קבוצה קבוע של בוגרי המרכז (עיוורים הנעזרים בכלבי נחיה) ומשפחות אומנות בליווי מתנדבים לצעדות ברחבי הארץ, להגדלת המודעות ולאיתור משפחות אומנות, ניתן יהיה לראות את הקבוצה היום בצעדת ירושלים במצעד החגיגי בסימן 40 שנה לאיחוד ירושלים, בנוסף אנחנו המתנדבים מקימים דוכן להתרמה תמורת מוצרי פרסום מדהימים

אני בעל עסק "מיקדו סנטר בצפון ת"א ואצלנו כן מכניסים כלבי נחייה ומקום מותאם לנכים ועיוורים

ע"פ החוק חייבים להכניס כלב נחיה של עיוור יחד אתו. המשטרה חייבת לאכוף את החוק הזה בנוקשות וללא פשרות ולא להפקיר את העיוורים לחסדיהם של בעלי העסקים. מי שאין לו די מצפון להבין את החובה לאפשר כניסה לכלב נחיה כענין מוסרי צריך להפנים את זה דרך הכיס ובתי המשפט.

מזדההה הזדהות מלאה,חבל שבתי עסק מסויימים נוהגים כך.מקווה שאנו כצרכנים נדיר רגלנו מהם. אני רפלקסולוגית ומעוניינת לעבוד עם מגזר זה.

http://www.aisrael.org/Index.asp?ArticleID=10107&CategoryID=623&Page=1