מקרה כזה קרה לי בסוף השבוע האחרון.מצאתי כלב יפה עד מאוד ולא מוכר בסביבתי.איתור הבעלים היה משימה קשה למדי.לקחתי הכלב לוטרינר,שלמזלי היה עדיין במרפאה בערב שבת,שם זוהה מספר השבב באמצעות קורא קודים מיוחד.עם המספר ניגשתי למאגר הכלבים באינטרנט,אבל שם,כאמור,לא רשומים פרטי הבעלים.נאלצתי למצוא לכלב בית זמני לסוף השבוע(לי יש כבר כלב בבית והוא די קנאי),ורק ביום ראשון הצלחתי לאתר את בעליו באמצעות פניה לשירות הוטרינרי של משרד החקלאות.כל אותו סופשבוע,בעליו של הכלב היה בחרדה גדולה.דבר זה היה נחסך לו פרטי הבעלים היו נגישים.לדעתי צריך לחייב לוחית זיהוי גלויה על קולר הכלבים,הרי השבב אינו גלוי לעין,ודורש ביקור אצל וטרינר לשם זיהויו.לטובת כולם.

מישהו רוצה להתנקם בכם מסיבה כלשהי, נגיד הכלב שלכם השתין לו בחצר. הוא מקיש את שמכם ומגלה באתר משרד החקלאות איפה אתם גרים ומה הטלפון שלכם - ומשם הדרך קצרה להתעלל בחייכם

למרות שיש פרטים בספר טל' עדיין אין את מס' ת.ז. שלנו ולידיעתך ע"י מס' ת.ז. שלך אפשר לדעת עלייך ה כ ל מ כ ל. מס' ח-ן בבנק מקום עבודה, פרטים אישיים על משפחתך. הכל... גם דברים שלא היית רוצה שידעו אנשים לא רצויים. לכן אני לא חושבת שצריך שיהיו כל הפרטים האלו בשבב. (למרות שיש לי כלבת פיקינז שעלתה לי כסף ברכישה והמון). לכן אפשר ששם הוטרינר ומס' הטל' שלו יופיעו בשבב יחד עם שם בעל הכלב. ואופציה שניה שיופיעו שם בעל הכלב ואיזור מגורים ולפי אזור המגורים אפשר לפנות לרשות המקומית שיאתרו את בעל הכלב. בכל זאת אנו האזרחים רוצים את השמירה על הפרטיות שלנו, את צינעת הפרט. ולא שהכלב יפול לידיים לא הגונות ולא כשרות (עבריינים, מסוממים ועוד..) ולצערנו לא חסרים לנו אנשים כאילו.

ברשת. באופן כללי, כאשר אנשים צרי מחשבה מנהלים - זו התוצאה.

לפני שנתיים הלך לאבוד כלבה מבוגרת שלי. ורק אחרי חודשיים מצאו אותו. בלי השבב אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה לה. היא חזרה אלי וחי כמו מלכה היום. אבל רק בגלל השבב.

פחה! אני בדקתי לפי מספר השבב של הכלבה שלי, רק רשום הוטרינר המטפל, שם המושבה בה אני גרה ותאריך החיסון האחרון שלה(שאגב, הוא לא מעודכן, אז גם הפרט הזה לא נחשב), שום דבר שיכול לזהות אותי ו/או מיקומי המדויק...סתם עושים סערה בכוס מים....

המחלקה הוטרינרית, דואגת "לאסוף" כלבים"משוטטים" ולוקחת אותם להסגר, גם כשמדובר בכלב כולל פודל או סמויד עם רצועה וליד הבית, כל איסוף כזה מכניס לוטרינר מאות שקלים, הם לא ישחררו את הכלב אם לא יתנו להם כסף, לעיתים המחלקה הוטרינרית יודעת בדיוק איפה לחפש כדי לאסוף את אותו כלב בית ששוחרר ע"י בעליו מספר פעמים הפטריוטים יגידו מגיע לבעליו אבל האבסורד שהכלב לאחר 1-2 פעמים שרק יצא מפתח ילקח ע"י הרשויות מספר פעמים ללא הבחנה הופך לקופה ציבורית ואינטרס אינו נטו לטובת הכלב. אני חושב שצריך גם להפעיל שיקול איזה כלבים "אוספים" ולפעמים הגישה של עמלת שחרור לא מועילה לוטרינרים ולא לכלבים כי הרבה בעלים מעדים להשאיר את הכלב במחלקת ההסגר לאחר ששילמו מאות שקלים מספר פעמים

כלבתי האהובה אבדה לי, בחוף ימה של העיר בת-ים. למרות מסע חיפושים נרחב לא מצאתיה. לאחר שבועיים קיבלתי טלפון מעיריית חולון, שכלבתי נמצאת ברשותם. מיותר לציין עד כמה הייתה השמחה מרובה. זיהוי הכלבה ואיתור מספר הטלפון שלי נעשה באמצעות הסמן האלקטרוני שהושתל בה. הכלבה קאיה ואני מודים מקרב לב לסמן האלקטרוני.

רדו כבר מהעניין. סתם רדיפת סנסציות עלובה על חשבון חייהם של מאות אם לא אלפי בעלי חיים בשנה. אני בתור בעלים של כלב מוכן לקצת "פגיעה בפרטיות" (שכמובן לא קיימת כאן, כי איך בדיוק מישהו אמור להשיג את מספר השבב של הכלב שלי) כדי שהגביר את הסיכוי שהכלב יוחזר אלי אם חלילה יאבד.

כתוב שהיתה לכולם גישה גם למס' תעודת זהות.

רק בזכות הגישה למרשם של הוטרינר שלי, יכולתי ליצור קשר עם המשפחה, שהיתה כ"כ מאושרת, כי חשבה שהכלב נדרס ומת. לכן - אולי באמת כדאי להסתיר ת.ז, אבל פרטים וטלפון כדאי שיהיו, גם למקרים משמחים.

מעבירה את הנתונים למרכז הארצי ולכן גם אין את הפרטים של הבעלים וגם אי אפשר למצוא את הכלבים....... העיקר ששילמנו עבור השירות הזה....מענין לאן הלך הכסף....

עשו עכשיו ניסוי קטן - נסו להיכנס עם שם המשפחה שלכם או ת.ז שלכם למרשם הכלבים - אין שום אפשרות, אלא עם מספר השבב של הכלב!! ואחרי שתקלידו מספר שבב - תקבלו רק את שם הרופא המחסן ואת הרשות המקומית בה הכלב מתגורר - לא דבר מעבר לזה. שום פרט לא חשוף. אם מישהו ירצה להשיג אתכם, כבעלים, הוא יצטרך להתקשר למוקד העירוני וכו', לא יוכל להגיע אליכם ישירות. ואגב, לגבי מי שכתב על רחובות - מידע שגוי - שוחחתי עכשיו עם הוטרינר העירוני, ד"ר צרפתי, והוא מעביר כל שם ולא משלם שום 5 ש"ח עבור כל שם, כי משרד החקלאות טרם עמדו בהתחייבותם לגבי השלמת המאגר, וחובת התשלום תחול רק לאחר ההשלמה. סתם שתדעו.

כמה קשה להגן על אתר אינטרנט ולספק למי שצריך אמצעי גישה? (ורק להם?). שכל וטרינר בעל תעודה ורשיון יפנה למשרד החקלאות ויקבל שם משתמש, סיסמא או אמצעי אבטחת מידע אחר - ולאפשר רק למשתמשים הרשומים לגשת לאתר. כמו כן - לאפשר חיפוש באתר רק לפי מפתח של מספר הצ'יפ. כאשר נכנסתי לאתר יכולתי לחפש נתונים לפי ת"ז של בעל הכלב. זה לא נחוץ, כי האתר אמור לשרת מטרה אחת: לאתר בעל כלב לפי מספר הצ'יפ שלו. חיפוש פרטי אנשים לפי ת"ז עלול לשרת מטרות פליליות, כולל נסיון לגניבת כספים דרך כרטיס אשראי או חשבון בנק, (לפעמים מה שחסר לגנב הוא שם או כתובת, שאותם יספק לו האתר הזה)

שרותים וטרינרים לא עושים את עבודתם, אבל הם לא שוכחים לקבל משכורות השמנות במיוחד. וטרינר רשותי יושב על 40000-50000 ש"ח לחודש. חלקם מוציאים עיסוקים מעניינים, כמו דר' אוקונובסקח מאיגוד ערים שומרון ודר' קרן ממטה בניימין. רוצים לדעת על מה הם מקבלים משכורת מכספי הציבור? כנסו לאתר: http://www.helpthepets.info

"קצת" נסחפתם.... מספר זהות? אין לכם מושג כמה הוא נפוץ בפרטים שלכם. למשל, מספר הזהות שלכם מופיע על כל צ'ק שאתם רושמים (שלא לדבר על מספר חשבון הבנק). אתם מוסרים את מספר הזהות בכל עסקת אשראי באינטרנט או בטלפון. מספר הזהות שלכם מופיע בכל שירות אליו נרשמתם כמו הבנקים, חברות הביטוח וכו'. הפחד הכי גדול שלכם צריך להיות דווקא מאותם פקידי בנק כמו אתי אלון למשל. תרגיעו...

אבל האתר של פסקי הדין עצמם פתוח לכולם ושם כל הפרטים גלויים.... תלמד קצת קודם בבקשה....