הילד שלי הקטן מתנהג בדיוק באותה צורה שבה אתה מדבר בכתבה איך אני מתגברת על הבעיה.?איך אני גורמת לכך שהוא יפסיק להיות רודן כזה.?איך אני מפסיקה להיות זו שנותנת תמיד לפי דרישות.?

להלן הצעדים: 1. כאשר הילד צורח- הניחי לו לנפשו. זה נכון הצרחות תמשכנה זמן מה, ואולי הארוך. עלייך להבטיח לו שככל שהצרחות מתמשכות, תוטלנה עליו מגבלות שונות-זמן טלויזיה, מחשב וכדומה. לאחר מכן, עלייך חהיות עקבית. אם העונש נקצב ל-3 ימים, אזי אין לותר למחרת. 2. אם סעיף 1 לא עוזר, מכה קטנה בטוסיק תבהיר את עמדתך. הצרחות תגברנה, ועלייך להיות אדישה משך זמן הצרחות. תזכרי שלבסוף, הצרחות נפסקות. במצב זה של שקט, אל תתנפלי עליו ותבטלי את העונשים. תני לו להתקרר, הוא ילמד לקח.

ל-53 - מי שיעיר לי ככה על חינוך הילדים שלי יקבל סטירת לחי מצלצלת! מי אתה יא חוצפן שתעיר לי על גידול הילדים שלי?! למה אין לה סוודר, למה נפלה לה הגרב, למה אתה מרשה לה ככה, למה אתה לא מרשה לה אחרת, למה היא בוכה, למה היא צוחקת, למה היא צורחת ברחוב, ולמה היא עושה לכם תנועות מגונות... לכו כולכם ותנדנדו להורים שלכם ולילדים שלכם - לא לי. אני מגדל את ילדיי כפי ראות עיניי. אם תעירו הערה צינית כמו "להחזיר לבית-חולים" - אולי אתה תגיע לבית-חולים. ראו הוזהרתם. נשבר הזין מכם כבר.

כל אחד צריך לפעמים עזרה ואם אין אף יד מושטת זה קשה. ותסלח לי מראש- אתה גבר ואני בספק אם אתה יכול להבין את זה. בעלי התחפר לו בעבודה (7 ימים בשבוע, לפעמים עד חצות) וכל הלחץ נפל עלי. גם הדברים הנחמדים, כמו מסיבות בגנים וכד' הופכים להיות מקור לסטרס כשאתה עם כמה ילדים ומתמודד לבד. בקיצור, קצת אמפתיה לא תזיק.

אני מסכימה עם כל מלה . כאם לארבעה ילדים , הצבת גבולות לילד בשיתוף חום ואהבה בונה את אשיות הילד ומעצבת בוגר יציב ובטוח בעצמו שיודע גם לכבד את הזולת. ויודע שתמיד יש אוזן קשבת לעניניו .יישר כוח!

זה בדיוק מה שאני עושה כשהיא לא מתנהגת יפה ומתחילה לבכות ולצרוח אנחנו מתקפלים אבל אני לא חושבת שזו הדרך להתמודד בטוח יש משהו אחר שניתן לעשות מאחר וכל יציאה שלנו מהבית מסתיימת כך זה לא נעים לנו ומאוד מתסכל היא בסה"כ בת 3.5 {בת יחידה} ואני לא יודעת איך להתמודד איתה

המפונקים יודעים לדרוש גם את מה שלא מגיע להם!! כן נכון בדיק כמו המנכ"לים!!

האמת שאני כהורה לילדים בני 40 ו-33 רואה את ההורים של היום איך שהם הורסים לילדיהם את החיים, פשוט הם נותנים לילד להרגיש שאם הוא יתעקש על דבר מה הוא יקבל,או שההפך מתנגשים עם הילד ברמה כזו שהם ההורים קונים חפיסת סיגריות ב-20 שקלים ולילד הם אומרים אין לי כסף לסוכריה, דברים ששמעתי במו אוזני, אבל עם כל זה הילדים צריכים להבין שההורים שלהם הם לא עבדים שלהם, וכדאי שהם הילדים יזרמו עם ההורים.

מעבירות אותם מדריכות מנוסות(כמו מאדלר) ויש להן מלא כלים להתמודד וגם הן עוקבות אחרי התהליך שאת עוברת ומייעצות

לגדל ילד דיקטטור זה לא לגדל ילד אסרטיבי לשמש דוגמא אישית של תבוסתן לא יחנך את בנך להיות מנכ"ל

זה שלך לא היה קל לא אומר שאת חייבת להיות כזו מרושעת לדעתי התגובה שלך צדקנית ומתנשאת ואני בטוחה שאת לא כזו מושלמת וגם לך יש ימים שאת מותשת ומוותרת כשאת לא אמורה. הבוטום ליין הוא מינון. אם רוב הזמן יש לילדים גבולות ברורים והם תמיד מקבלים חום ואהבה אז גם אם קורה לפעמים שהגבול לא מוקפד, זה לא נורא. ההורים הם בני אדם, ולפעמים יש לך פשוט יום קשה. קורה.

אתה מביא את הפסיכולוגיה בפשטות ובבהירות. אני נורא נהנית לקרוא את הטורים. תבורך.

ילד צריך לגדול בשלווה ובדיאלוג, עם גבולות וסדר יום ברור. כמובן שמידי פעם הוא יתרעם. זה חלק מההתפתחות וצריך להיות עיקש גם במחיר הצעקות והתקוממות. מכות מלמדות את הילד להרביץ כשאין מוצא. המסר - אתה לא יודע מה לעשות? תרביץ !! אם זה המסר שאתם רוצים להנחיל לפעוט - שיבושם לכם. אל תתפלאו אם השבדית (האלימות) שרכש תתבטא בטבעיות הראויה בכל מקום מחוץ לבית ותהפוך אותו לילד דחוי ולא אהוב. אז תתדפקו על דלתם של המטפלים ותשאלו איפה טעינו. אני חוסכת לכם את התשלום... אל תאבדו עשתונות, קחו אחריות, החליטו על קווים בחינוך וכללים בבית ובצעו. וזיכרו: שקט זמני מביא הרבה רעש ממושך. לעומת זאת, צעקות זמניות מביאות כללים קבועים שלא ניתן לערער עליהם וקל להתנהל איתם. אז לכולם ברור מה עושים והוויכוחים פוחתים. תחשבו על זה.

גם אם הם לא כל כך נכונים עדיף כך מאשר כלום יש להעניש ילד כשהוא לא מקיים אותם יש להעניק המון חום ואהבה יש ללמדו דרך ארץ ומוסר יש לגרום לו להעריך כל דבר קטן כגדול יש ללמדו לכבד בני אדם חיות וכל דבר שקיים בטבע והכי חשוב יש להיות אתו הרבה זמן ולא רק זמן איכות הילד יכבד ויאהב אותכם בגלל שהוא יראה בכם מחנך מורה הורה ואוהב

Hi, as Alfie Kohn writes discipline is the problem and the not the solution, a parent fails to see his role in contributing to conflict and not meeting a kids needs or addressing concerns, would you like to be treated so disrespectfully, have your needs ignored and have force or power used against you. in most cases one can calm a kid down use distractions and later solve the problem connect with the kid communicate. when you model empathy the kid will become empatheticwhen you encourage problem solving and talking the kid will develop these skills Instead of asking what can I do to motivate a kid to behave better ask what is getting in his way how am i contributing to his behavior. The writer talks about Baumrind 3 parenting models , they are in fact 2 permissive and authoraatarian- authoratitive basically the same thing - what about problem solving, consensual living working with a kid , not doing to him check Unconditional parenting Alfiekohn.org Here is a link to notes from a mother http://www.ncunschoolers.com/ExploringConsensualLiving-ConferenceNotes.pdf

ילדים לומדים רק מדוגמא אישית. מה שלא תגידו להם אם תעשו ההפך הם לא ישימו עליכם. לא יעזור כלום. רוב הילדים סובלים מסטנדרט כפול שמשגע אותם (אם יש סתירה בן מה שאמא אומרת למה שאבא אומר או בין מה שאמא אומרת למה שהיא עושה, אז הפתרון היחידהוא לעשות מה שאני רוצה) אם תתנהגו באופן מסוים הילדים יחקו אתכם. הבעיה היא היום שאין להם מודלים לחיקוי אז הם הולכים לטלויזיה. אם אתם רוצים שהילד יתיחס אליכם בתור סמכות אתם צריכים גם סמכות מעליכם. יראת הסמכות היא קודם כל מהקדוש ברוך הוא. אם הילד רואה שאבא ואמא עושים מה שהשם אומר, הוא לומד לעשות מה שהם אומרים (בתנאי שהם עושים זאת באמת ממקום נקי). מעבר לזה הילד לומד ממערכת היחסים של ההורים. אם אמא מכבדת את אבא (ולהפך), גם הוא יראה בזה התנהגות רצויה. אם הילד רואה את אמא מזלזלת באבא למה שירצה להקשיב לו? חבל, הפמיניזם הרס את התא המישפחתי והערכים של פעם. עכשיו אנשים תוהים למה הם מגדלים טרוריסטים קטנים...

כשם שהיטבת להבחין בין סמכותי לסמכותני היה רצוי מאוד להתייחס להורה "מתיר" ולהורה "מתירני" - הדוגמאות הרבות במאמריך מייצגות למיטב הבנתי הורים שמביאים את המתירנות לאבסורד. אגב בכל שנות עבודתי ללא ממש פגשתי הורים שהם מתירנים קיצוניים כלומר חסרי כל גבולות. ההתקפה על המתירנות והגיחוך שלה אינה מאפשרת סגנון הורות טוב וחשבו עם הרבה כבוד לילדים אך עדיין עם דטאאגה לטובתם ולעתידם כבני אדם. הורים רביים שחוששים להיראות "פריערים" ןהולכים עם אופנות, כםן גם אופנות חינוכיות, יעברו להורות נוקשה ומחמירה - והרי גם אתה לא מעוניין בכך. חומר למחשבה

הכל היה מותר בבית. עישנו במשך שנים גראס עם הילד (כלומר, בנערותו). מרוב סבבה הוא חזר מהודו במחצית ממשקלו המקורי ועל סף קריסת מערכות, ואושפז מייד. עד היום, שנים אחרי, הוא עדיין מחפש את עצמו. זו דוגמה מצויינת לכך שלא רק שיש מתירנות והיא רעה, אלא גם שטועה מי שסבור שבאמצעים מתירניים ניתן להכין את הילד לחיים. אולי הוריו חשבו שמעשן בבית יגדל להיות מעשן אחראי; הבעיה היא, שילד מעשן לא מסוגל להתמודד עם אחריות

אתה כותב בצורה קולחת ומשעשעת, אין ספק שהמסר שאתה מנסה להעביר בכתבה כל כך רלבנטי לעידן זה. יישר כח ותמשיך לעניין אותנו בחומרים טובים, מכל הסוגים, אם יש?

הכתבות שלך כמו תמיד, שנונות ומדליקות אבל מה המסר, מה הבשורה?! את הילדים שלנו אנחנו כבר מכירים.