מה שאתה אומר זה טוב ויפה , לך תסביר את זה שאני באחוזי שומן נמוכים מאוד ומסת שריר יפה. אין דבר כזה להקשיב לגוף , אם הייתי מקשיב לגוף הייתי שוקל היום 130 ק"ג. למשל עכשיו הגוף שלי מאוד רוצה לחסל חבילת שוקולד שלמה , ואחרי זה לאול גלידה הגן דאז. , ככה כל היום , שוקולדים, גלידות , ממתקים , למה לי לשתות קפה עם רבע כפית סוכר? זה לא טעים, הגוף שלי רוצה 2-3 כפיות. דיאטה זה אורח חיים ידידי , את הגירעון של 500 קלוריות עושים לתקופה מסויימת וכן אף אחד לא אמר שזה קל. לאחר שתגיע למשקל ואחוז השומן הרצוי תוכל להוסיף 500 קלוריות לתפריט המסודר ולהיות במצב מאוזן. התפריט הוא לא ראש בקיר , אפשר לשנות אותו מדי פעם ואחת ל10 ימים אפשר לאכול מאכלים עתירי קלוריות. אין הרזיה ללא ספורט , הרזיה ללא ספורט תהווה ירידה גדולה במסת שריר . אמנם נרד במשקל אבל לא לרוב משומן , ונראה מאוד לא טוב. אני אגיד לך את האמת? הגוף שלי מאוד רוצה עכשיו פיצה משפחתית שלמה עם פטריות טריות , ובצד כוס קולה טובה, באמת זה מה שבא לי עכשיו. לפעמים תחושת הרעב מתבלבלת עם תחושת הצמא. לסיכום אין קיצורי דרך , רק גירעון קלורי ופעילות גופנית תגרום להרזיה. שחר.

שחר ידידי, קודם כל אני רוצה להודות לך על התגובה העניינית. ועכשיו לעיקר: אתה אומר שגופך היה רוצה לחסל חבילת שוקולד שלמה? מגש פיצה? זה לא הגוף שלך שחר , זה המוח שלך, זו התוצאה של משטר דיאטטי. אתה בדיאטה אתה אוסר על עצמך את כל מה שאתה מגדיר "רע" ו"מזיק". אתה נמנע ממזונות "שמנים" כי ככה למדת וחונכת. אתה אוכל מזונות בעלי אחוזי שומן מאוד נמוכים ורק לעיתים אתה מרשה לעצמך לחרוג. הראש הדיאטטי שחר זו הבעיה שלך. אם תקשיב לגוף שלך תגלה שהוא ממש לא זקוק לחפיסת שוקולד שלמה ובטח לא למגש פיצה, זה רק אצלך בראש. תעשה הפרדה בין המחשבות בראש לבין התחושות שמגיעות מהבטן. אתה מבלבל בין השניים. תחושת רעב שאני מדבר עליה היא פיזית בבטן והיא תלך ותחריף ככל שיחלוף הזמן ותימנע מאכילה. יש מצב שאתה כבר לא יודע לזהות אותה כי כמו שכבר אמרת, אתה לא סומך על הגוף שלך כי הוא רוצה לטרוף "מגש פיצה". הרעב שאני מדבר עליו זו תחושה של גירוי בקיבה, "קירקור", כאב שהולך וגדל ככל שחולף הזמן ולא אכלנו. תחושת השובע מגיע מהר מאוד, תחושת השובע למעשה היא הרגע בו חולף ונעלמת לה אותה תחושת רעב, ה"קירקור" בבטן, הכאב וחוסר הנוחות. הגוף יודע לחשב את הקלוריות בעצמו וברגע שהוא קיבל כמות מספיקה הוא משדר רוגע, ה"צפירה" , תחושת הרעב הפיזי שהרגשנו בבטן נעלמת. שחר , הגוף שלך הוא משוכלל ביותר. מי אתה שתכתיב לו מתי לאכול וכמה? תבין משהו: כשהיית תינוק פעלת לפי הכללים האלו שאני מדבר עליהם, זה היה טבעי עבורך ועבור כל התינוקות. אכלת כשהיית רעב והפסקת כשהיית שבע. זו יכולת טבעית שנולדת איתה. ידעת לזהות מצויין תחושות רעב(רעב פיזי בבטן ולא בראש) ותחושות שובע. זו לא המצאה שחר, זה היה חלק ממך רק שכחת מזה. ההורים שלך, המשפחה, החברה והדיאטנים שסביבך "דפקו אותך". חינכו אותך שילד טוב "משאיר צלחת ריקה", שארוחת בוקר זה חשוב, שאסור לאכול בלילה כי זה משמין(מיתוס ותו לא), שצריך לאכול כל שלוש שעות, שצריך לחשב קלוריות, שצריך תפריט מוגדר, ששוקולד משמין, פיצה משמינה וכו. אתה לא אשם. עם הזמן, איבדת את היכולת הזו, היכולת לזהות תחושות רעב ושובע שהיו חלק מהמנגנון הטבעי שלך. איבדת אמון בגופך כי ככה חינכו אותך. שחר, אל תיבגוד בגופך, הוא יודע את הדרך אל האושר, זה רק אתה שמפריע לו וכופה עליו. שחר, הגוף שלך לא רוצה ממתקים, גלידות ומאכלים עתירי קלוריות. זו תשוקה שנוצרה אצלך בראש כי נמנעת מהם והגדרת לעצמך שהם משמינים. החסר שיצרת מגביר את התשוקה ואתה בטוח שאם תשחרר רסן אז בטוח תטרוף מכל הבא ליד. אז זהו שזה לא יקרה באחריות ומנסיון.

הייתי בסרט הזה, אכלתי רק מוצרים עם אחוזי שומן נמוכים ומעט קלוריות. ספורט כל יום והרבה. לרדת במשקל לא ממש ירדתי ובטח לא נהינתי לאכול בצורה כזאת. ברגע שזרקתי מהבית את כל מוצרי הדיאט , הפסקתי לחשב קלוריות ולא עשיתי ספורט, אכלתי רק כשהגוף(הבטן) סימן לי שהוא זקוק לאוכל. ירדתי במשקל בקלות. אני היום אוכל כל סוג אוכל, אין דבר כזה "משמין" או דיאטטי.הכמויות שאני אוכל נמוכות משמעותית אבל לא כי אני מכריח את עצמי לאכול מעט, זה הגוף שזקוק למעט. אתה תתפלא שחר, אבל אם תקשיב לגופך אתה תראה שהוא ממש לא רוצה ממתקים גלידה וקלוריות כל היום. הגוף זקוק למעט מאוד. זה הראש הדיאטטי שלך שעיוות לך את תפיסת החיים בנוגע להרזיה. יש הרזיה ללא ספורט! זה בדיוק ככה. ספורט לא קשור להרזיה, לא קשור ולא תנאי הכרחי להרזיה! ספורט מצויין לבריאות הפיזית והנפשית, לגמישות, לשיחרור מלחצים, הנאה וכו אבל לא להרזיה. שחר ידידי, לגוף יש שאיפה ביולוגית להיות רזה וקליל ולא שמן ומסורבל. הוא גם יהיה כזה אם רק תתן לו את מה שהוא זקוק לו. הגוף שלך לא רוצה לטרוף שוקולדים וגלידות, זו תשוקה שאתה יצרת אצלך בראש. גירעון קלורי לא מחזיק מעמד אף פעם ורק יגרום לגוף להיכנס למיגננה. לגוף יש זיכרון מצויין! גירעון קלורי מכניס את מנגנון ההישרדות של הגוף לפעולה והוא ייפטר רק ממה שהוא ממש חייב. ברגע שתשחרר מעט מהרסן הוא יאגור כל קלוריה ולא ישחרר. כל ה-500 קלוריות שתחזיר לו הוא יאגור אותם ואז המשקל יחזור למצב הקודם בתוספת נאה של מספר קילוגרמים. בפעם הבאה הגוף שלך כבר לא ישחרר את המשקל כל כך מהר כי הוא זוכר את הטראומה הקודמת. אכילה בלילה לא משמינה, זה מיתוס בלבד. ארוחת הבוקר מיותרת אם אין תחושת רעב בבטן, ספורט לא הכרחי להרזיה. אוכל לא משמין, זה הכל בראש. אני אוכל כל סוג אוכל , מרזה ונהנה מכל רגע. פתאום אני שם לב שגלידה ממש לא עושה לי את זה(לא כל יום בכל אופן), שפיצה וממתקים ממש לא מעניינים אותי. ציפס כבר לא מגרה אותי. כשלא נמנעים מלאכול את סוגי האוכל שאוהבים(בתנאי שהרעב הוא פיזי כמובן) אז לא ניתן להשמין והתשוקה לאותם מאכלים יורדת. שחר, כל מה שאמרת עד עכשיו הוא נובע מתפיסה דיאטטית מעוותת לחלוטין. אין אפילו לא אמת אחת בכל דבריך! חשבתי בדיוק כך לפני שגילית את האמת על הגוף שלי. תשתחרר מהכבלים, מהכלא שאתה כלוא בו. אל תיכנע, אל תגיד "אין מה לעשות" ותשלים עם המצב. תן לגוף להוביל, אל תיכפה עליו. הוא יודע ורוצה להיפטר ממשקל עודף. הוא ישחרר את מה שמיותר אם הוא ירגיש בטוח ולא מאויים.

אפילו אם הפחית את צריכת הקלוריות? כי הגוף התרגל או משהו כזה...? (אגב, אני לא עוסקת בפעילות גופנית אבל בהחלט הולכת הרבה ברגל, לא במסגרת דיאטה אלא מה שנקרא "שומרת על התוצאות שהצלחתי להשיג בעמל רב לפני כמה שנים ואם אני רואה עלייה של קילו במשקל - אדאג להיפטר ממנו בסופו של דבר...)

64 לא הבנתי את השאלה שלך? מה נכון? כל הכבוד על ההליכה . ירון , יש לך תמונה שלך? מה המשקל שלך? אחוזי שומן? גובה. האם אתה אוכל כל מה שאתה רוצה ורזית? כנראה שיש לך גנטיקה טובה וחילוף חומרים מהיר. יש לי הרבה מה להגיד לך על כל התסלח לי , שטויות שאמרת , אבל אני אקצר. 1. ארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה ביום , היא נותנת לך דלק לאורך כל היום,אחרי הצום הארוך של הלילה. אם תמנע מעצמך ארוחת בוקר תאכל יותר במשך כל היום. וזה נבדק. 2. הגוף צריך מנות קטנות של אוכל פעם בשעתיים וחצי 3. 3.גירעון קלורי זה הדבר היחיד שיגרום לך לרדת במשקל , וכן הכל מתחיל בראש , ונגמר במספר הקלוריות.פעם ב10 ימים להגיע למאז קלורי חיובי ולהוסיף עוד 700-900 קלוריות לתפריט , וכך הגוף לא יוריד את חילוף החומרים עקב הגירעון הקלורי ולא יכנס למיגננה. 4. יש אומרים שטבעי לאכול פעם ביומיים , הרי האדם הקדמון לא אכל כל יום , ואכל רק עלים דגים בשר ושתה רק מים. 5.דיאטה זה שינוי בראש לאורך כל החיים , לא הגוף ולא הראש יכולים להגיד לך מתי אתה רעב ומה אתה רוצה. שים לב - בדיאטה שלי הנכונה יורדים קילו בשבוע ומתוכה 90 אחוז שומן . בדיאטה שלך יורדים קילו בשבוע? יורדים באחוזי שומן? מה השינוי אצלך? הדבר היחיד הנכון שאמרת הוא שהכל בראש ואתה לא באמת רוצה את המגש פיצה הזה , השאלה אם יש לך כוח רצון לא לגעת באף משולש כשאתה עובר ליד פיצרייה טובה נוטפת ריח פיצה טרייה. *כן , אכילה בליהל ולפני השינה זהו מיתוס כמו שאמרתי. * ספורט זה דבר מאוד מאוד בריא ומי שלא עוסק בספורט כלשהו, באמת אני מרחם עליו. *קשה מאוד לרדת במשקל ללא ספורט, אבל אפשרי , אין לך מוש מה 4 פעמים בשבוע הליכה של שעה יכולה לעשות. גם להגביר לך את שריפת הקלוריות במנוחה, גם לשרוף קלוריות, גם הרגשה טובה,וגם משפר את חילוף החומרים. יש המון שיטות לדיאטה מתה טיבתי עד "להקשיב" לגוף , אבל רק גירעון קלורי עם תפריט מסודר של כמות נכונה של חלבונים פחמימות ושומנים כן כן גם שומנים! וספורט מסודר , יגרום לך לרדת במשקל ( אם אתה סובל מעודף משקל) . זהו אורח החיים שכל אחד צריך לאמץ. אם אתה ניסת לעשות דיאטה כנראה שאכלת יותר מדי קלוריות ולא חישבת נכון את הצריכה הקלורית והגרון , או שכלת מעט מדי והגוף עצר את חילוף החומרים כדי לשמור בהדיקות על המשקל, או שהתייאשת אחרי כמה ימים אחרי שראית את העוגה שאשתך הכינה. אז ירון , יש הרבה אגדות הרבה שיטות והבה סיפורים , אני רוצה לשמוע כמה אתה ירדת במשקל שהקשבת לגוף שלך. אם הייתי עושה היום מה שאתה אומר , הייתי כנראה בדרך לניתוח קיצור קיבה או מתאבק סומו. כי אני מאוד אוהב לאכול, ואוכל הרבה , שלא תבין לא נכון , אבל אוכל נכון ומסודר ומוציא אנרגיה בחדר הכושר , בריכה וסתם בחוץ. אני מזמין אותך אליי למשרד , ארכיב לך תפריט מסודר עם כל הדברים שהגוף שלך צריך . אם אתה רוצה יש לך את המייל שלי. המשך יום נפלא. שחר.

אני בכלל לא מדוכא , אני שבע כל הזמן ומאושר , אני לא מתפתה לשום דבר כי אני אוכל בזמן , אוכל ארוחת בוקר טובה , הגוף שלי מקבל את כל אבות המזון, ויטמינים , מינרלים , כמעט ואף פעם לא מתחשק לי מתוק כי אני שומר על רמת סוכר קבועה , פעם בשבוע אני אוכל מאכל שאני מאוד אוהב ופעם ב10 ימים אני יכול לאכול 6 משולשי פיצה, ולא אעלה גרם במשקל. ולהפך , אנשים שמרזים נהיים מאושרים מהתוצאה , הביטחון העצמי מטפס פלאים , הם מרגישים ונראים הכי מדהים בעולם, מתחילים לצאת החוצה , לבוש דברים יותר מחמיאים וצמודים. אנשים נכנסים לכושר טוב , מתמכרים לספורט , נרגעים , בקיצור לא ראיתי דבר שלילי. אני כבר מזמן לא קורא לזה דיאטה(משטר) כי זו מילה מאיימת רק מהחד מתחשק לך לאכול ופל בלגי מצופה שוקולד , אני קורא לזה אורך חיים נכון , לא לשבוע , לא לחודש לא לשנה אלא לכל החיים , אחריות לכל החיים. אני מזמין אותך לבוא לשוחח בקליניקה שלי עם אנשים שרזו אצלי 10-30 ק"ג ויותר , שקיבלו את החיים שלהם חזרה . וישמרו על זה עד סף חייהם. אנשי שפעם לא הצליחו לעלות במדרגות ועכשיו , הם גרים בקומה רביעית ועולים ברגל ולא במעלית . קצת קשה בהתחלה , כמו כל דבר בחיים - מה שלא התאמצת בשבילו , לא תשמור עליו ול תגיע לתוצאות . אני מאמין בתשקיע - תגיע. בהצלחה לכולם.

נורא עצוב שאתה מתנגד כאילו פגעתי בך. אילו טרחת לפנות לפורום ולקרוא בעמוד 47(השאלות של ליאת) כמו שהמלצתי ולבדוק את הנושא היית מגיע לתובנות מעניינות. אתה מבין, אני כבר עברתי את התהליך שלך. עסקתי בספורט כל חיי כולל נבחרות ותחרויות. אין אמת במה שאתה אומר לצערי, זה בעיקר מה שלימדו אותך בווינגיט וזה כידוע לא עובד. אם היתה אמת בדבריך אז לא היתה בעיה לרזות. יש דבר כזה ל"אכול נכון"? ארוחת בוקר היא הכי חשובה? הצחקת אותי, אני ממש נקרע מצחוק. ארוחת הבוקר לא חשובה יותר מכל ארוחה אחרת בתנאי שהגוף דורש אותה. והגוף דורש בכל יום כמות שונה של קלוריות ובכל ארוחה הוא זקוק לכמות שונה של קלוריות. אף יום לא דומה לאחר. לאכול כל שעתיים שלוש? עוד מיתוס, תיכף תגיד לי ש"לדלג על ארוחות זאת עז"... בחייך שחר, גירעון קלורי? נראה לך שנולדתי אתמול? הגוף שלך יאבד קלוריות בלי שתזוז אפילו מטר! אם תתן לגוף שלך את כמות הקלוריות שהוא דורש ובזמן שהוא דורש הוא יאבד משקל כאילו כלום! מוזר לא? אני אומר שאפשר ל"קצר את הדרך" ולרזות בלי מאמץ וסבל(כמו בדרך שלך) ואתה לא טורח אפילו לבדוק? תגיד מה אתה בן מאה או משהו כזה שאתה כל כך עקשן ולא מוכן אפילו לחקור את הנושא ביסודיות? אני הרי מלגלג ומערער על כל מה שאתה והפרופסורים שלך אומרים ואתה לא טורח לבדוק מאיפה הביטחון שלי שאני צודק(ואכן אני צודק). אני הייתי שמח ללמוד משהו חדש ממך אבל עד לרגע זה כל מה שאמרת היה ידוע לי בעבר והתברר כלא נכון והיום יש לי את הידע לעזור לך ולכל האנשים שמעוניינים בכך. ואני עושה זאת בשמחה וללא תמורה בזמני הפנוי. "דיאטה" זה משטר לא טבעי ולא הגיוני וחסר סיכוי בטווח הארוך. אנשים שהיו שמנים ועכשיו רזו עשו רק שינוי חיצוני. בראש, הם עדיין שמנים וחושבים כמו שמנים, בדיוק כמוך שחר. הראש הדיאטטי לא מרפה ממך אה? מחשב קלוריות ואוכל בלי קשר לצרכים של הגוף שלך , ממש כיף לך ... ממש עצוב לקרוא את דבריך, מתענה, מענה את גופך, מזלזל בגופך ואתה חושב שאתה יודע ומבין בענייני הרזיה ותזונה? תגיד שחר, אם מורה להיסטוריה יתן לך עצות והוראות בתחום הספורט, איך להתאמן כמה ומתי. האם זה יהיה הגיוני? הוא הרי לא מבין ולא יודע על מה הוא מדבר, זו לא המומחיות שלו נכון? אז למה אתה מתיימר לכפות על גופך את דעתך? למה אתה מתיימר להכתיב לגופך כמה לאכול ומתי? האם גופך שואל אותך מתי לרוקן את שלפוחית השתן? האם הוא זקוק לעזרתך ושואל לדעתך באחד התהליכים שהוא מבצע בגופך? הגוף המדהים שלך מבצע אלפי תהליכים ללא התערבות מצדך וגם בענייני הרזיה הוא לא צריך שתתערב. תן לו לאכול כשהו דורש ותפסיק ברגע שתחושת הרעב חלפה.

שחר, אתה באמת סופר 10 ימים בין פיצה לפיצה? מה אין לך מה לעשות בחיים? זה גם מה שאתה אומר לקליינטים שלך? מעניין איזה קליינט יקח את דבריך ברצינות...

אני לא יודע מי אתה , עדיין לא אמרת לי אם ירדת במשקל בעזרת הקשבה לגוף, עדיף לא אמרת לי אם ירדת באחוזי שומן , בקשר לקליינטים אתה מתחיל להעליב, אני לא ארד לרמה שלך. רק תדע לך שרק אחרי 20 דקות אתה תרגיש שבע לאחר שאכלת. רק אחרי 20 דקות מגיע ההורמון שמופרש למוח ומשדר שובע. ב20 דקות האלה אתה עדיין רעב. אכילה ב20 דקות האלה היא מיותרת. הגוף אוכל מה שאתה מרגיל אותו לאכול , אם תרגיל אותו לאכול הרבה הקיבה שלך תגדל ותדרוש הרבה יותר אוכל. אם תשמור על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנ הקיבה שלך תתכווץ, ותהיה שבע הרבה יותר מהר. כנל ממתקים וסוכרים , הגוף כמעט ולא צריך את זה . למעשה אם תאכל משהו מתוק מיד הגוף שלך ירצה עוד. בגלל רמת הסוכר שעולה וצונחת במהירות. אתה מספר כל מיני סיפורים על הקשבה לגוף אבל עדיין לא הוכחת לי שאתה אוכל מה שמתחשק לך ,יורד במשקל , יורד באחוזי שומן , אתה לא עושה שום סוג של ספורט , רק אוכל מתי שמתחשק לך , ואתה חטוב לגמרי. נשמע לי מאוד הגיוני. כן,הגוף שורף קלוריות בלי שתזוז , אבל אם תעשה ספורט מספר הקלוריות יעלה , וזה הבדל עצום עוד מספר קלוריות ביום. מבחינתי הויכוח הזה נגמר , אתה תמשיך "להקשיב לגוף" ואני אמשיך לגרום ל300 איש בחודש לרדת במשקל כל אחד ולהרגיש מדהים. מחכה לתגובה , ואולי גם איזה תמונה שלך לפני ואחרי ההרזיה. שחר.

באמת שאתה מתחיל להגזים שחר. להיעלב? אני נעלב במקומך כי לספור 10 ימים בין פיצה לפיצה זה עלבון גדול גם עבורך שחר .אני במקומך הייתי חושב על כל העניין ברצינות, עד כמה מגוכך מה שאתה עושה ומלמד? סופר 10 ימים בין פיצה לפיצה? איזה חיים אילו בדיוק? בשביל מה לעבוד כל כך קשה אם זה לא מביא לתוצאות בטווח הארוך? שחר, כמה אנשים יחזיקו מעמד בדרך הזו ולמה בכלל זה טוב? לגבי, אז אני רזיתי 10 קילוגרם בתקופה של ארבעה חמישה חודשים. אחוזי שומן? זה כבר פנאטי ושייך לאנשים כמוך שהופכים את עניין ההרזיה לשיעבוד. להבדיל מדיאטה, איבדתי שומן בלבד בלי לאבד צלם אנוש (לספור ימים בין אכילה לאכילה, לחשב פחמימות וחלבונים, תפריט)ובלי לסבול אפילו לרגע. אם זה כל כך חשוב אני יכול להעריך את אחוזי השומן בתחום התחתון של 20. בעניין תחושת השובע: אתה ממשיך לדקלם טקסטים שאני מכיר כבר המון שנים אבל כבר ברור לך שאני לא קונה את המיתוס הזה נכון? שחר, יש לך מושג אמיתי מהו שובע? אז אני הולך לגלות לך, שוב, את האמת שלא סיפרו לך ולא יספרו במכון הזה שמה איפה שלמדת: שובע הוא הרגע בו תחושת הרעב הפיזי נעלמת, ה"קירקור" שיש בבטן , אותה תחושה שהגוף(לא המוח) משדר ברגע שהוא זקוק לרכיבי מזון. זו תחושת השובע, לא התחושה שאתה חי לפיה כבר שנים רבות, זו לא התחושה שהקיבה מלאה או מפוצצת. השובע מגיע הרבה קודם לכן וכמויות האוכל, הקלוריות הדרושות לגוף נמוכות בהרבה ממה שהגוף זקוק באמת. אני עדיין נדהם מהעקשנות שלך לדבוק במה שמלמדים במקום לקחת את הזמן ולבחון את דבריי בצורה עניינית. את מה שאתה למדת גם אני למדתי. אל תנסה לשכנע אותי בזה כי אני כבר עליתי כיתה ויודע מעבר לזה. קח את הזמן שחר ותבחן את גופך: אל תאכל למספר שעות, חכה כמה שצריך עד שתחוש בבטן תחושה לא נעימה, "קרקור", חוסר נוחות שהולך וגובר ככל שחולף הזמן ולא אכלת. הנה, סוף סוף שחר אתה יכול לחוש רעב אמיתי כמו אדם שפוי! עכשיו אתה יכול לאכול כל דבר שמתחשק לך אבל את גודל המנה אתה לא בוחר, הגוף שלך שחר יאמר לך מתי הוא קיבל מספיק. ברגע שאותה תחושה תיעלם, ברגע שתחושת האי נוחות בקיבה תיפסק, ברגע שהרוגע יחזור לקיבה שלך, זה יהיה הזמן להפסיק לאכול. שחר , זה כל כך פשוט שזה ממש אבסורד. השובע מגיע מהר מאוד, ככל שעודף המשקל גבוה יותר, הגוף זקוק לפחות קלוריות כי יש לו מספיק עודפים שהוא יכול להשתמש בהם. כל מה שעליך לעשות הוא לזהות את תחושת הרעב, לאכול כל סוג אוכל שאתה חושק בו ולהפסיק לאכו ברגע שהגוף סימן לך שהוא קיבל מספיק. למה אתה מתעקש לעבוד קשה? אני נהנה מכל רגע , אוכל כל דבר שמתחשק לי ויורד במשקל(שומן בלבד!) בלי מאמץ!

לגבי הקיבה גם כאן אתה ממשיך לטעות: גם אדם ששוקל ברגע זה 200 קילוגרם ויש לו קיבה גדולה יחוש תחושת שובע(אם הוא ירצה בכך ויהיה קשוב לגוף) לאחר אכילת כמות מועטה מאוד של קלוריות לעומת הכמות שהוא רגיל אליה. השינוי קורה מהרגע הראשון, כי הגוף משדר לנו את תחושת הרעב והשובע כל הזמן ללא הפסקה. יש לנו קושי לזהות אותה כי אנחנו לא ממש זוכרים במה מדובר.אנחנו רגילים לאכול עם העיניים או לחשב קלוריות... תשאל אנשים אם הם יודעים מהו רעב, האם הם יודעים לזהות תחושת רעב? רובם לא יודעים(אתה כבר הודת שאין לך מושג על מה אני מדבר) . איך הם אמורים לדעת? הדיאטנית אומרת להם לאכול ארוחת בוקר בשעה 7, ארוחת צהריים בשעה 12 וארוחת ערב בשעה לפני 8 כי זה "משמין לאכול בלילה" עלאק..לא ממש משנה שהם לא רעבים נכון? הדיאטנית אמרה אז היא בטח יודעת יותר טוב מהגוף שלהם... ואז המאמן שלהם(שחר זה אתה?) אומר להם שצריך לאכול כל שעתיים-שלוש כי זה "טוב לחילוף החומרים" וזה ממש יעזור להם בחיים. בקיצור, הם אוכלים כל היום בלי קשר לצרכים של הגוף כי ה"מומחים" אמרו להם. איך לעזאזל הם יוכלו לזהות רעב ושובע , אתה יכול לענות על זה שחר? לשיטתך, לא צריך לדעת כי הגוף רוצה לטרוף ממתקים עוגות וגלידות , נכון? שחר , תתפלא אבל לגוף יש שאיפה ביולוגית להיות רזה וקליל ולא שמן ומסורבל. הוא ירזה בקלות אם רק תתן לו את מה שהוא דורש ובזמן שהוא דורש. שחר, השמנה היא סימפטום של בעיות אחרות ולא ניתן לפתור בעיה ע"י טיפול בסימפטום! גם סלט יגרום לעליה במשקל אם אוכלים מעבר לצרכים של הגוף, לא סוג האוכל יקבע אם נשמין. כל המטופלים שלך סובלים מהראש הדיאטטי, הם יעלו על המשקל כל יום מחשש לעליה קלה, הם ימנעו מאכילה של מזונות שהם אוהבים, הם יחשבו כל קלוריה וכל פירור, הם יעשו ספורט כדי "לכפר" על "סטייה" ובקיצור זה יהיה סיוט, כלא לכל החיים. לדרך שלך אתה קורא "חיים טובים"? שחר, אין לי ספק שיש לך ידע מצויין בתחום הכושר הגופני, אתה יכול לעזור להרבה אנשים להיכנס לכושר , להתאמן בצורה נכונה ולהגיע להישגים. לגבי הרזיה לא הייתי נותן לך קרדיט כי אתה כמו כל מאמני הכושר, ואני מכיר לא מעט, וגם כמו כל הדיאטנים , לא יודע את הדברים הבסיסיים ביותר: גוף האדם ומנגנון הרעב והשובע. אין צורך לשרוף קלוריות כדי לרזות, הגוף משתמש במאגרים(שומן) ברגע שהוא מקבל את כל צרכיו. הוא ישחרר ואפילו בשמחה. היום, אני יודע בדיוק מתי גופי זקוק לסוכר, מלח , מים או כל סוג מזון. ובעניין השובע, הוא מגיע בדרך כלל אחרי דקה עד שלוש דקות מרגע שהתחלתי לאכול(תלוי ברמת הרעב באותו רגע ובסוג האוכל, אוכל בעל ערך קלורי גבוה יגרום לשובע מהר יותר) זה שונה מארוחה לארוחה כי כמו שאמרתי, כל יום הגוף זקוק לכמות שונה של קלוריות ובכל ארוחה לכמות שונה. אין יום שדומה ליום אחר. אני לא חושב על קלוריות, רק מתלבט במה לבחור כי פתאום אין הגבלה ואפשר כל דבר, מה שנקרא : "צרות של עשירים". לפני כן הייתי אוכל אוכל דיאטטי בלבד ולא מגוון במיוחד אבל היום זה עולם אחר, הכל פתוח. שחר, השמנה זה גנטי? אני מקווה שלפחות הפעם לא תטעה. מה לגבי אכילה בלילה? שחר, השמנה נובעת מחינוך לקוי(הורים, חברה, דיאטנים, מכון ווינגיט) ובעיות כמו: שיעמום, מתח, חרדה, עצב, דיכאון, לחץ , ועוד. לא ניתן לפתור אותה ע"י ספורט, חישובי קלוריות והימנעות מאוכל שלדעתך ושיטתך הוא "משמין". אתה מבין, ההשמנה היא הסימפטום של כל מה שמניתי וזה שהקליינטים שלך יעשו ספורט ויאכלו מה שתגיד להם ומתי שתגיד להם לא הולך לפתור להם את הבעיות האמיתיות שהזכרתי כאן. זה רק ידחיק ויחריף את הבעיה. בסופו של דבר הם יחזרו לנקודת ההתחלה כי זיוף סופו להתגלות. אין אפס שחר, בטווח הארוך אתה תחווה כישלונות על ימין ועל שמאל כי אושר לא יבוא לקליינים שלך בדרך הזו. בראש, הם ישארו שמנים(ספירת קלוריות, חישובי אחוזי שומן, תפריט, ספורט, שקילה כל יום יומיים, התנזרות מסוגי אוכל וכו) . אני מבין שקשה לך מאוד לקבל את דברי כי הם סותרים את כל מה שאתה יודע. גם אני ידעתי את אותם הדברים וגם לי זה גרם להרים גבה. אבל, אחרי חצי שעה של קריאה בפורום "הרזיה ללא דיאטה" שיניתי לגמרי את דעתי. פתאום הכל היה ברור לי: כל מה שלמדתי עד אותו רגע היה שטות ממדרגה ראשונה, הבל הבלים! לא נזקקתי להוכחות, ידעתי והבנתי שהכל נכון. זה פעל על הגוף שלי מהרגע הראשון כאילו עשיתי זאת מאז ומעולם. לרוב האנשים זה יקח זמן ואולי הם יזדקקו לעזרה מקצועית כי קשה מאוד להתנתק מהראש הדיאטטי(דיאטה, ספירת קלוריות, לסבול, ספורט, שקילה, אחוזי שומן). הראש הדיאטטי הוא המכשול העיקרי בסיפור הזה. מקווה שעכשיו העניין יותר ברור עבורך.

מזון שאכלת בבקר הופך לאנרגיה אחרי 15 שעות לערך הרבה מיתוסים חסרי שחר

הגוף שלך יודע בדיוק מתי הוא זקוק לרכיבי מזון ולכמה בדיוק הוא זקוק. אם קמת בבוקר ואין תחושה של רעב בבטן(בבטן ולא בראש) המסקנה היא שלגופך אין צורך בכך. זה המנגנון הביולוגי שכולנו נולדנו איתו. גופך ידאג להודיע לך בכל פעם כשהוא זקוק לרכיבי מזון וגם יודיע לך מתי בדיוק הוא שבע וקיבל מספיק(ה"הזעקה" או "קרקור" בבטן יפסקו). אז כל ארוחה חשובה והכרחית מאוד בתנאי שהגוף שלך דרש אותה ולא אתה החלטת שמתחשק לך לאכול. אם דיאטן או כל איש מקצוע מיעץ לך לאכול בשעות מסויימות, אתה יכול להבין שאין לו מושג מה הוא עושה ועל מה הוא מדבר. שחר דיבר על ארוחת בוקר באופן גורף. לשיטתו, ארוחת בוקר היא חובה בלי קשר לצרכי הגוף ובנוסף יש צורך לאכול כל שעתיים-שלוש כי זה מסייע לחילוף החומרים. כמובן מיתוס חסר כל שחר שאין לו אחיזה במציאות ומאוד לא מומלץ. אני ממליץ לכבד את הגוף ואת צרכיו ולא לתת לאנשים זרים להכתיב לגופכם מה טוב ומה לא. תנו לגוף(לא לראש) להוביל בכל מה שקשור באכילה ובהרזיה. לא מאמן כושר ולא דיאטן יכול לדעת מתי גופינו זקוק לרכיבי מזון ולכמה בדיוק הוא זקוק.

עד שאתה מגיע למצב בו הגוף - הקיבה והבטן אומרים לך שהם רעבים , לוקח המון זמן, זה סימן שלא אכלת הרבה זמן והגוף שלך במצוקה. אתה לא אמור ולא צריך להגיע למצב הזה. תחושת שובע מגיעה רק אחרי 20 דקות מסיום האורחה כמו שכבר אמרתי , ב20 דקות אפשר לאכול הרבה אוכל , אבל הגוף שלך כבר מזמן שבע. המנגנון הזה היה נכון לאדם הקדמון. כשאתה מגיע למצב שהבטן מקרקרת ואתה מאוד רעב , אתה טורף מכל הבא ליד. אתה יכול לאכול גם 2000 קלוריות בשעה כי אתה מאוד רעב. וזה מה שגורם להשמנה! לא אכילה בלילה ולא שטויות אחרות ,אלא עודף קלוריות ואי הוצאת קלוריות. החוכמה היא לאכול כל 3 שעות משהו קטן , לשמור על הגוף שבע למשך כל היום כדי לא להרגיש חסך ולהגיע למצב שאתה צריך לפצות את עצמך. בוא תפרט לי מה אכלת אתמול למשל , מהרגע שקמת עד אשר הלכת לישון. אם אכלת הרבה ואתה לא משמין כנראה שבורכת בחילוף חומרים מהיר מאוד. אולי אתה אוכל 2 תפוחים ביום משולש פיצה ובורקס, גם מזה אפשר לרזות . זה אפילו לא אלף קלוריות. אני מוכן לשמוע עוד דברים על השיטה שלך, עוד הוכחות לאנשים שרזו ככה , תמונות , מאמרים , דיבורים באויר זה יפה , איפה ההוכחות? אני יכול להגיד שאם תאכל 3 פיצות משפחתיות לארוחת צהריים ובארוחת ערב תאכל מה שאתה רוצה , תקח גלולה חדשים ומהפכנית ותרזה 3 קילו בשבוע , אפשר להגיד כל דבר , אבל איפה ההוכחות? אני לא מכיר הרבה אנשים ש"מקשיבים לגוף" וירדו במשקל ככה :) ארוחת בוקר נותנת לך אנרגיה לכל היום, הרמב"ם אמר - בבוקר תאכל כמו מלך,בצהריים כמו נסיך ובערב כמו עני. זה ציטוט לא המצאה שלי. אם תאכל ארוחת בוקר טובה לא תגיע לאוחת הצהריים ותטרוף כל אשר בא ליד. בוא נעשה עסק, אני אשלח לך 10 תמונות שלי לפני שעסקתי בספורט כלל , אחרי , שהתחלתי לעסוק בספורט באופן סדיר , התחלתי לאכול מסודר את כל אבות המזון להם הגוף דרוש, תשלח לי אתה תמונה שלך או של אנשים אחרי הרזיה בשיטה שלך. shahar360@gmail.com שחר.

תראה שחר, אתה ממשיך לפספס ויש לי הרגשה שלא התעמקת בדברי ובטח לא נכנסת לפורום על מנת להתרשם. המנגנון של רעב ושובע נכון פעם ונכון גם היום. הוא נכון לתינוקות וכך עשית אתה בעצמך מהרגע שנולדת. אני לא טורף יותר שום דבר. לא משנה כמה שעות לא אכלתי, השובע מגיע מהר מאוד. השובע הוא השניה בה תחושת הרעב בבטן פוסקת. ה"הזעקה" או האיתות של הגוף פסק. אתה מסרב לחשוב על העניין בהגיון ומתעקש להיצמד לטקסט המאוד לא הגיוני שלמדת. אתה מזלזל בגוף שלך, לא מכבד אותו. למה אתה לא סומך על הגוף שלך? אתה לא מבין שגוף האדם הוא מכונה ביולוגית משוכללת מעין כמוה? אם אתה מסכים בעניין גוף האדם אז תנסה לחשוב על העניין לעומק. מאז שיניתי את התפיסה בראש ונפטרתי מהראש הדיאטטי, לא עסקתי בספורט אף לא יום אחד(אני מאוד אוהב ספורט אבל כרגע זה לא מתאפשר) ולא אכלתי אף מזון דיאטטי. הקשבתי לגוף ובזה זה נגמר. התשוקה לאוכל כמו ממתקים, גלידות, מטוגן וכו פסקה כי אני לא מגדיר אותם אצלי בראש כמזון "משמין", "לא טוב" ואני אוכל מהם בכל פעם שמתחשק לי. ההגבלה היא זו היוצרת תשוקה ואז מגיע מצב שטורפים. זו לא השערה: הגוף דורש את המזון ומודיע לך שהוא זקוק למזון רק ברגע שהוא זקוק לו. זה המנגנון שנולדנו איתו ורק איתו אתה אמור לעבוד. מי אתה שתחליט שלאכול כל שעתיים שלוש עדיף על פני מה שהגוף שלך יודע ודורש? שחר, אין אדם בעולם שיודע לכמה קלוריות גופך זקוק ומתי בדיוק ולא חשוב כמה הוא למד ומשכיל. אין צורך להוציא קלוריות על מנת לרזות. הגוף יאבד משקל (שומן) ברצון ובשמחה כי זו השאיפה הביולוגית שלו ברגע שאתה תספק את הצרכים שלו. לאכול כל שלוש שעות? מה לזה ולצרכים של הגוף? קיבלת איתות מהגוף? מישהו ביקש ממך? תפסיק לדקלם טקסטים ותתחיל להפעיל את ההגיון. אני מנהל את הדיאלוג הזה איתך על מנת לגרום לך לבחון את מה שלמדת, לנער אותך על מנת שתחשוב באופן עצמאי מחוץ לקופסא. במכון וינגיט יקח עוד זמן רב עד שיבינו שהם ממש לא מבינים בעניין ההרזיה. זה לא פשוט להודות שהם טועים , הרבה פרופסורים ילכו הביתה כשזה יקרה. הדיאטנים יהיו חייבים להתחיל מאפס כדי להיות מסוגלים לעזור לאנשים. כרגע, דיאטנים ואנשים כמוך רק מחריפים את הבעיה כי אתם ממשיכים עם הדיאטה ודיאטה לעולם לא תהיה הפתרון להשמנה. ההשמנה היא סימפטום לבעיות אחרות שחר, ולא ניתן לפתור בעיה ע"י טיפול בסימפטום. ואני חוזר לרגע לעניין הרעב. לא חייבים לחכות עד למצב שהבטן מקרקרת, אפשר לאכול לפני כן כשרמת הרעב נמוכה יותר. זו מיומנות נרכשת כי אחרי כל כך הרבה שנים שאכלנו בלי קשר לצרכים של הגוף זה לא פשוט לעשות זאת נכון מהרגע הראשון. לי זה היה פשוט, להרבה אחרים זה לוקח יותר זמן. אתה מכולם דווקא אמור להתלהב מכל העניין. אתה הרי בעד בריאות, ספורט ואוכל מזין. בדיוק כמוני. אני נורא שמחתי כשנחשפתי לגישה הזו כי סוף סוף יש דרך טבעית, בלי כפייה על הגוף, בלי להיאבק ובלי לסבול. תפריט, ספירת קלוריות, מדידת אחוזי שומן, להימנע מסוגי אוכל שונים כל זה הרי לא טבעי ולא עושה אותנו מאושרים. הראש הדיאטטי שחר הוא המכשול שלך ואם לא תיפטר ממנו אין סיכוי שתוכל לעשות שינוי. הקליינטים שלך שחר יהיו מאושרים אם תלמד אותם שהם יכולים לאכול כל סוג אוכל בלי להשמין. שהם לא צריכים להסתכל בשעון על מנת לדעת מתי הם אמורים לאכול. שהם לא צריכים לעולם לבדוק את כמות הקלוריות על אריזה של מוצר מסויים, שאין מזון שמוגדר "משמין" או "לא טוב". הם יהיו מאושרים לדעת שלא צריך לעשות חישובים, שהגוף עושה הכל בעצמו בלי קושי. שחר, אתה יכול לקצר את הדרך עבורך באופן אישי ועבור הקליינטים שלך , אל תחכה שלושים שנה על מנת לגלות את האמת הפשוטה. תלמד את זה עכשיו ובאמת תוכל לעזור לאנשים. לגבי התמונות והתפריט שלי, אין לי תמונות ולגבי הפירוט של מה אכלתי אני אשתדל לרשום עבורך בימים הבאים. כנס בבקשה לפורום "הרזיה ללא דיאטה". בעמוד 47 בפורום ורד שואלת שאלות מעניינות ומקבלת תשובות מאלפות ממנהלת הפורום לאה פינטו.

והם אוכלים כי מרגישים צורך לאכול ולא בגלל שהם רעבים ,בגלל צורך נפשי ובגלל סוג המזון הנאכל לא טבעי ,תחושת הרעב מתחילה במוח ולא בבטן בכל מקרה

אתה טועה וגם צודק. אנשים אוכלים כשהם לא רעבים כתוצאה מחינוך לקוי(הורים,חברה,דיאטנים,מאמני כושר,רופאים וחברים טובים) וגם מסיבות נפשיות: שיעמום, לחץ, חרדה, דיכאון, עצב ועוד. אנחנו מנסים לטאטא את הבעיה האמיתית מתחת לשטיח ע"י אכילה. ההשמנה היא סימפטום של כל הבעיות שמניתי ולא ניתן לפתור את הבעיה ע"י טיפול בסימפטום. דיאטה גם אם היא "מאוזנת" כביכול לא תעזור, בטווח הארוך היא תיכשל תמיד. חייבים לטפל גם בבעיות הרגשיות ולכן אני מאוד ממליץ למי שמתקשה לקחת ליווי מקצועי כי הרבה פעמים הבעיות הרגשיות הן עמוקות ומורכבות. רק לא לעשות דיאטה כי זה רק יחמיר את הבעיה. אוכל מכל סוג לא משמין. תאכל גלידה, פיצה, סלט, פרי, שוקולד, זה לא משנה עבור הגוף שלך. כל עוד אתה אוכל כי הרעב הוא פיזי ומפסיק לאכול ברגע שהרעב חלף, אז לעולם לא תשמין. לא רק שלא תשמין, אתה גם תרזה בקלות ובלי ספורט. את הרעב בראש אנחנו יוצרים, הוא לא הגיע משמיים. צריך ללמוד להתמודד עם הרעב הזה ולא באמצעות אכילה. אם משעמם אז צריך למצוא תעסוקה, אם עצוב אז לחפש משהו שישמח אותנו, אם לחוצים אז למצוא דרך להשתחרר. אכילה היא לא הדרך לפתור את הבעיות הרגשיות. כאשר יש מודעות יותר קל להתמודד. הרעב הפיזי הוא היחידי שאנחנו צריכים להגיב אליו ע"י אכילה. זה חלק בלתי נפרד מהמנגנון הביולוגי שנולדנו איתו.

שדיקלמו לך ,יש תופעה של השמנה עולמית בעולם המודרני וזה קורה לא בגלל שאתה יוצר רעב בראש אלא בגלל שהאדם המתקדם אוכל מזון חסר ערך שאן בו חמרים שהגוף זקוק ובלוטה במח מנטרת את מצב הדם ודורשת עוד ועוד אוכל ,מי שאוכל מזון טבעי לא משמין כיום ,אסור לאכול גלידה ,פיצה ,שוקלד ,לשתות קולה ,דברי חלב ,בשר , פסטה ועוד שאר הזבלים שבני אדם אוכלים ונענשים

אני מדקלם? לא, ככה אני חי ואין אוכל שאני לא אוכל. ציפס, שוקולד, פיצה, גלידה,מוצרי חלב, בשר ועוד רבים וטובים. את כולם אני אוכל ללא מוצרי דיאט, אפילו לא אחד והמשקל יורד בקלות. אני גם לא עושה ספורט, לא זז מטר! אתה ממש נותן לגיטימציה לשמנים להמשיך להשמין. מאוד נוח לומר שהאוכל אשם. אין אוכל בעולם שישמין אותך, אין דבר כזה. ההשמנה היא רק אצלך בראש ולאכול טבעי לא יאפשר לך לרזות. אולי תהיה יותר בריא עם פחות כימיקלים בגוף לזה אני יכול להסכים אבל הרזיה לא קשורה בשום אופן. אתה אמור להתלהב מהרעיון שהרזיה היא עניין מאוד טבעי ופשוט עבור הגוף שלך. הרזיה היא שאיפה ביולוגית של גופך , אתה נולדת עם המנגנון הזה. אתה הרי בעד טבעי , לא? אולי לא הבנתי אותך נכון ואתה רק יודע לדקלם את מה שמכרו לך... השמנה עולמית? האוכל אשם? לא האוכל, האוכל מצויין! אתה אשם, הדיאטנים אשמים, מאמני הכושר אשמים, ההורים אשמים וכל מי שמחנך להגבלה של הגוף, כפיה על הגוף ומשטרים לא הגיוניים. אכילה בכל מיני שעות ללא קשר לצרכים של הגוף משמינה בטוח. הימנעות מכל המאכלים שאתה מנית? כל המוצרים שמנית קיימים גם כמוצרים אורגניים ככה שבטוח אין לך סיבה להימנע מהם. הגבלה רק מחריפה את הבעיה. אתה ממש טירון בכל העניין של בריאות אני רואה. לא שהדיאטנים יודעים יותר ממך אבל בכל זאת אם אתה מחליט לאמר משהו לפחות תשתדל שזה יהיה עם הגיון. "בלוטה במוח מנטרת את מצב הדם ודורשת עוד ועוד אוכל"? איך לעזאזל אתה מעז לרשום כזו שטות? אתה מזלזל בעצמך ובעיקר בגוף שלך. הגוף שלך יודע יותר טוב מכל דיאטן ומכל רופא לכמה קלוריות הוא זקוק ומתי בדיוק. הוא לעולם לא דורש קלוריות סתם כי בא לא בגלל הבלוטה. מי מאותת לך ללכת לרוקן את השלפוחית? מי מבצע אלפי תהליכים בלי שתתערב? רמז: הגוף שלך. אתה בעצמך מחליט לאכול כי לא בא לך להתמודד עם המצב. משעמם לך אז אתה אוכל במקום לעשות משהו. עצוב לך אז אתה אוכל במקום למצוא דרך לשמוח. דיכאון? אתה ישר רץ לאוכל. אתה "אוכל עם העיניים" במקום להקשיב לאיתותים של הגוף שהם יותר ברורים מהשמש. מסיים את הפיצה כי היא כבר מולך למרות שהגוף שלך כבר אותת לך שהוא שבע. איך לא תשמין? תאכל פיצה בכל יום, אין עם זה בעיה אבל תאכל אותה כשהגוף דורש אוכל ותפסיק ברגע שהגוף כבר שבע. לעולם לא תשמין ולא משנה איזה אוכל תכניס לפה כל עוד הגוף שלך דרש את זה. זה כל כך פשוט ועם זאת כל כך מסובך כי אתה מתעקש להאמין שהחיים מסובכים. אתה לא בוטח בגוף שלך ואתה מחפש תירוצים למה אנשים משמינים. אני מציע לך להתקדם בחיים, זה לא בשמיים. יש לך גוף מדהים ומשוכלל , תן לא להוביל אותך, הוא יודע יותר טוב מכולם איך לעשות את העבודה. אתה רק צריך לשבת, להירגע, לאכול כל סוג אוכל שתרצה ולרזות בכיף!

ממך וקראתי יותר ספרים ממך בנושא ,מצד אחד אתה לא מסכים שיש בלוטה במח שמנטרת את הדם מצד שני אתה מסכים שצריך להקשיב לגוף וזה נכון מאוד ,השמנים בארצות הברית והילדים השמנים כיום מקשיבים לגוף למעשה כולם מכורים למזון שהוא חמר ממריץ ,אני מבטיח לך שאם אתה אוכל הכול אתה בונה את המחלות של מחר סותם את העורקים הם מסתיידים מדלל את העצמות פוגע בכבד ובכליות וגם אם אתה רזה לא תוכל לברוח מהצרות באבולציה שלנו יש חוקים כמו שלפרה אסור לאכול בשר

ניסיתי היום להקשיב לגוף , אכלתי ארוחת צהריים , ואחרי הצהריים אכלתי עוד . ושבעתי. מאוחר יותר אישתי הגיעה ויחד איתה בגט עם נקניק , אכלתי קצת. אחכ היה לי בולמוס גדול ואכלתי הרבה מתוק וכמה שטויות , ושבעתי. עיתי ריצה . חזרתי לא מזמן , בלילה , ועכשיו אני לא שבע ולא רעב. אני ממשיך כך שבוע שבועיים לראות מה יקרה . שחר.

בכל אופן יש משהו בדברים שאתה אומר , עיינתי קצת בפורום של פינטו , יש בזה משהו , אבל זה מאוד קשה ליישום ומצריך תרגול רב . לרוב האנשים זה לא יתאים . גם לי קשה לזהות מתי הגוף באמת רעב . וכשהגוף מאותת שהוא רעב אני אוכל הרבה. אני נמצא במשקל תקין , מעט גבוה בגלל מסת שריר גבוהה. נראה כמה שריר אאבד וכמה אעלה בשומן ובמשקל. קשה מאוד להבין מתי אתה שבע . ואם מישהו אוכל פיצה לידך , אוטומטית אתה נהיה רעב , גם אם לפני שעה סיימת לאכול ארוחה גדולה. ככה זה אצלי . עם האוכל מגיע התאבון. ד"א מילאתי היום לוטו והקשבתי לגוף , מקווה לזכות בפרס הגדול. אנסה את השיטה שלך לזמן מסויים.

כל הכבוד לך שאתה מוכן לנסות , אני מעריך את זה מאוד. לגבי זיהוי רעב ושובע: אני התחלתי בצורה של ניסוי, לא אכלתי במשך מספר שעות עד שהרגשתי תחושה לא נוחה בבטן שהלכה וגברה, ממש מן כאב קל. רק אז אכלתי. כך עשיתי מדי יום וככל שחלפו הימים זה הפך ליותר פשוט. זה עניין של תרגול, אחרי הרבה שנים של אי הקשבה לגוף זה לא פשוט. לי זה היה יחסית קל, להרבה אחרים זה יקח יותר זמן. לגבי שובע: השובע הוא הרגע בו התחושה של הרעב נעלמת. זה הרגע בו התחושה שהביאה אותך להבנה שגופך רעב נעלמה. אותו כאב קל, אותה תחושה של אי נוחות חלפה והתחלפה בתחושה של רוגע. הגוף למעשה מפסיק את האיתות שלו, אין לו צורך במזון נוסף. אני נוכחתי לדעת שהכמויות שהגוף זקוק להן קטנות ביותר. השובע מגיע תוך זמן מאוד מאוד קצר , כלומר אחרי כמות מזון(אפשר לקרוא לזה קלוריות אם תרצה) מאוד קטנה. לפעמים, למרות רמת רעב מאוד גבוהה מספיקה פרוסת עוגת שוקולד די קטנה כי יש בה כמות גבוהה של אנרגיה ולגוף אין צורך ביותר מאותה כמות. הגוף לא מתעניין בגודל הפיזי של המנה, רק בכמות הקלוריות שיש בה. ברגע שהוא קיבל את מה שהיה זקוק לו הוא מפסיק לשדר את תחושת הרעב. לגבי הפיצה: אם תאכל פיצה או כל דבר אחר רק כאשר הרעב הוא פיזי אתה לא תשמין ,כל עוד הפסקת לאכול ברגע שהגוף אותת לך להפסיק. אחד המכשולים בדרך שבנוכחותו לא ניתן לעשות את זה כמו שצריך הוא הראש הדיאטטי. אצלך בראש מוגדרת "פיצה" כאוכל טעים מאוד מצד אחד אבל אסורה לאכילה ביום יום, אתה רואה בה מתכון להשמנה. ההגדרה של מזון "טוב ומזון "אסור", הקיטלוג וההגבלה הם שגורמים לתשוקה מוגברת. ברגע שמפסיקים להגביל את סוג האוכל, ברגע שהבחירה היא חופשית גם הבחירות שלך ישתנו. אני אומר לך את זה מנסיון. אני כבר לא חושק באוכל מטוגן כמו קודם, הרבה פעמים אני מעדיף סלט או סנדוויץ על פני אוכל מטוגן או ממתקים. אני היום יודע לזהות מה הגוף שלי רוצה באמת. איזה סוג אוכל חסר לו. לפני שאתה לוקח את משולש הפיצה(לפחות בתחילת הדרך) תשאל את עצמך אם אתה רעב? מה ההרגשה הפיזית בבטן? אתה חייב לעשות זאת בתחילת הדרך בעיקר כדי ללמוד את זה עד שזה יהפוך להיות פשוט וטבעי עבורך כמו פעם. בהצלחה!

כמעט בכלל מים ,אן לשתות משקאות אלכוהולים , אן לשתות חלב כלל וכלל ,ההמלצה הנכונה לקבל את המים מפרות וירקות ולאכול ללא מלחים ותבלינים ואז לא צמאים

אתה נוהג להתאשפז הרבה? ואינפוזיות?

יעל דרור היקרה חבל שאת כותבת מאמרים המבוססים על תאוריות ולא על מחקרים. רק לפני מספר ימים במדור זה פורסמה כתבה על מ ח ק ר המוכיח כי שתיה מרובה אינה מסייעת לדיאטה ואין לה יתרונות בריאותיים. כותרת הכתבה : מי אמר שלשתות הרבה מים זה בריא? (ד"ר איתי גל , 03.04.08 ) אני מאוד ממליץ לקוראים להבחין בין כתבות "מקצועיות" ללא ביסוס מחקרי, שלצערי יש רבות כאלה גם באתר זה, לבין פרסום של מחקרים מדעיים. לידיעת הקוראים - רוב הרופאים והדיאטנים/ות שכותבים מאמרים מתבססים על תאוריות שאינן מגובות במחקר מדעי. נא הפעילו את שכלכם. אל תקבלו כל כתבה שחתומה על ידי רופא או דיאטנית כתורה מסיני. אתם עלולים לפגוע ב ב ר י א ו ת כ ם !!!

שיושבים ולומדים ולא עושים ספורט ,אצל הספורטאים השכל נמצא במקום אחר

לא כל הספורטאים טיפשים , אולי כמה , יש ויש , יש גם חכמים , כמו שיש רבנים טיפשים ומטומטמים שאונסים וגונבים ומטרידים מינית. אתה יכול להתאמן כל החיים לחיות בריא , לחצות את הכביש ולהידרס. מה זה שייך לרבנים? לרבנים יש שכל.? הם פרזיטים שחיים מהמיסים שאני משלם! תודה רבה.

מתים ממחלות הרבה לפני רבנים או הוגי דעות זו עובדה ידועה ,גנבים ,אנסים ,ואלימות יש הרבה יותר בן החילונים מאשר אצל הדתיים אם אתה משלם מיסים זה בעיקר בשביל המושחתים בממשלה ,בכנסת והפקידים הבכירים בשרות המדינה הדתיים רובם הגדול חיים בצניעות רבה וזה מרגיז כנראה הרבה אנשים ,דרך אגב אני חילוני גמור

מישהו ניסה לקחת הודיה להרזיה? זה עובד? שווה לזרוק על זה כסף? מי שמכיר שימליץ בבקשה