טלי , אני מאמין לך בכל ליבי אך מנקודת מבטי , השכול החרדי הינו שכול שונה , בעת שעם ישראל מתאבל וחווה באופן פרטי כאב קולקטיבי , השכול החרדי סופר רק את עצמו , ומכונס בעצמו בלבד. וטעות גדולה עשית כשהבאת כתבה זו לפני יום הזיכרון , ועוד בטענה שכאב הוא כאב הוא כאב על משקל הרדוד של רצח הוא רצח הוא רצח ולעיתים נדמית לי ההברה החרדית האשכנזית של החלפת האות ת לאות ס כבני אפרים אשר לא ידעו להגיד ש ובמקום אמרו ס ולאחר המלחמה באו וניסו להרוויח רווח פוליטי ולקצור שלל אף את מנסה לעשות כן היום ומאות הטוקבקים שיבואו אחריי יעידו

ובמלחמה האחרונה אף צומצמה לאפס. לבי עם המשפחות השכולות, אבל כששומעים על הרוגים בעוטף עזה, אין אף אמא חרדית שהלב של מאיץ מרוב פחד. ההבדל הקטן בינינו לבניכם.

קראתי את הכתבה על האפליה במחירי השכרת הרכב בין חרדים ושאר ישראל. עם כל הכבוד איני מבין על מה הרעש. אמנם החרדים מקבלים הנחה על רכב שכור ולכאורה יש כאן אפליה לטובה, אבל שכחתם רק גבר אחד קטן. מזרוחניקים וחילוניים רבים קיבלו ממשרד הבטחון חלקות קבר חינם אין כסף. העיקר להתלונן כל הזמן.

Finally

לא יתרשמו כלל מדברייך,והיודעים לא זקוקים למילותייך...

איפוא הגאווה היהודית בכתבה הקודמת שאנחנו לא בניזרים ועכשיו על הצפירה . כולנו מתפללים לשלומם של החיילים ולומדים משניות ורוב החילונים יודעים זאת אלא שהקנאה שלהם איך החרדים עם 10 ילדים מצליחים לחנך אותם בלי סמים בלי אלימות בלי שוטרים בבתי הספר בלי סכינים והם אם ילד אחד או שניים עם כלב הילדים גודלים ככלבים וחיות כך שתפסיקי להתגונן תתגאי במוצא שלך כחרדית כי המסכן והפרמיטיבי שלא יודע לחנך איך הוא יכול לקבל כבוד מילדיו זה החילוני המצוי . מקסימום את יכולה להסביר את העמדה שלנו לכל מעשה שהנה הנה תפסו אייזה חרדי ולא צריך להתגונן כי בשורה תחתונה אנחנו עם " כל הפרמטיביות " יותר עדינים ואצילים ואנשי חסד מאשר אותם " הנאורים " שאין להם מנוחת הנפש אחד אוכל את השני . כך שעדיף להיות פרמיטיבי ומאושר בחיים מאחד נאור שלא מוצא את עצמו ואם כל הבחורות שהספיק כבר לזיין הוא עדיין מרגיש חוסר סיפוק בחיים .

שעם הארץ ( חילוני וציוני דתי ) שונא לתלמיד חכם ( חרדי ). כך שמספיק עם ההתגוננות מה שלא תהיה ישנאו אותנו

גם באושוויץ התפללתם ומבחן התוצאה באמת היה מרשים. אולי במקום להתנדנד תתיצבו בבקו"ם? למה אנו צריכים להקריב את בנינו עבור בטחונכם? הקנאה שלי אינה "איך החרדים עם 10 ילדים מצליחים לחנך אותם בלי סמים בלי אלימות בלי שוטרים בבתי הספר בלי סכינים והם אם ילד אחד או שניים עם כלב הילדים גודלים ככלבים וחיות" כדבריך הדוחים, אלא איך אתם מצליחים לגדל אותם ללא החשש שיהרגו או יפצעו בזמן השירות בעוד אחיכם נאנקים תחת העול בטחוני. אתם אנשים דוחים ומגעילים ולדעתי אתם מגעילים גם את עצמכם באגואיסטיות הזאת, רק שאתם כל כך עמוק פנים שאף אחד מכם אינו מעז לצייץ. מי שקורא את התגובה הבזויה שלך על אלו המגינים עליך בחירוף נפש, זועם ובצדק, הרווחתם זאת ביושר. ציבור של שונאי ישראל, בטלנים ועלובי נפש.

לפני שנים הוזמנתי לחתונה במאה שערים. היות והייתי החילונית היחידה המשפחה הצמידה לי גברת שתלווה ותסביר על טכס החתונה המיוחד לקהילה. כאשר שאלתי את הגברת האם היא נשארת למסיבה היא ענתה שלא והסבירה שבנה נהרג בלבנון. תבינו הייתי בתוך מאה שערים.... בתור אחות שכולה התרגשתי מאוד. לשכול, לכאב ולאובדן אין גבולות. אין לי אלא לבקש בואו נזכור באהבה גדולה את האהובים שלנו.

במיוחד את 6 ו7 המביעים את דעתם על שאר המגזרים הנחותים כמו 5, שהוא מנגח סדרתי המטיף לאחרים.

לא ראיתי שום הרוג חרדי אף לא פצוע קל -ודאי לא ממאה שערים במלחמה מצד שני המגיבים החרדים הם השקרנים הגדולים ביותר וכשזה עומד מול זה...

כדי שיהיה פחות שכול

מה שחשוב זו השתתפות בנטל ואת זה לא ניתן להשיג במילים ובטח שלא בשקרים כמו תגובה 9.

אנחנו אבלים על החללים במלחמות ישראל, שאתם משתמטים מלהשתתף בהן.

תודה על הכתבה חבל שגם ביום מכובד זה משמיצים אנשים שמגנים על המדינה גם תפילה זו הגנה שאלו כל אם ואב במיוחד תפילה במניין שזעקה להקב"ה בקבוצה חזקה היא למה אתם כועסים אז מה חב"ד הלוחות השנה שלהם לא מציינים את יום העצמאות ואף פעם לא ראיתי כתבה על זה או מישהו מיתנפל על המיגזר השמח לקבל תגובה תודה סימון

הכתבה הזאת מעבירה צמרמורת וזעם שאין ביכולתי לתאר זה "ממש מרגש" טלי שהציבור שלך לוקח חלק באבל ושכול של כל העם, אבל האם את מסוגלת להסתכל בעיניים של אמא שאיבדה בן חייל ולהגיד לה שאת יחד איתה, כשהבנים במגזר שלך במקום להתגייס חיים על חשבונם של אחרים? את בכלל מבינה את גודל הניצול???? הבן של אותה אמא נהרג בשביל המשך קיומה של מדינה, כדי שתמשיך לפרנס את אלה שמשתמטים ממילוי חובה אזרחית ועוד מעיזים להכריז שהם אבלים ובוכים יחד עם כולם???? החוצפה החרדית זאת תופעה שעוד לא נתקלתי בה ולפני שמישהו מתנפל עלי. חברי הקרוב נהרג במלחמת לבנון, ואני לא צריך את דמעות התנין האלה. אני צריך שהחרדים יקחו חלק שווה בנטל. מה שלצערי לא יקרה אף פעם במדינה הזאת

ידוע הוא שהחרדים נהרגים באהלה של תורה ברבבותיהם ואין המדינה מכירה כלל בתרומתם לבטחון ולכן על המדינה להכיר לאלתר בכל אברך שנפטר ח"ח בעת שירותו בישיבה כחלל צה"ל ובמשפחתו המורחבת כמשפח ה שכולה. על כל בחור ישיבה שנפצע בעת מילוי תפקידו (לדוגמא כאשר נפל עליו כרך כבד של גמרא) לקבל מהמדינה מעמד של נכה צה"ל על כל הזכויות הנובעות מכך. די לאפליה ולכפייה החילונית!

חרדים הממיתים עצמם באוהלה של תורה חוזרים מדי ערב הביתה, עושים ילדים ומגדלים 10 ילדים עם/בלי סמים, וכל המליצות שהוכחו כי אין להם שחר. חילונים המתים בשדה הקרב, אינם חוזרים הביתה, והוריהים ומשפחותיהם מבקשרים אותם בדירת החדר הקטנטנה שלהם הקרויה מצבה. וכמובן שאין דור המשך. מה השותפות הזו בגורל לפתע? מה את מנכסת לך תפקידים לא לך וללמגזרך. טענות לטעויות רנדומליות בפיגועים תפני לקב"ב

את אולי מתאבלת אבל כל הציבור החרדי? ממש לא! רב החרדים לא רק שלא משרתים בצבא אלא גם לא מתפללים לשלומם ולבטחונם של חיילי צה"ל (חלק בסיסי בתפילה של כל דתי שאינו חרדי) - דבר המראה על אטימות וניתוק מוחלט . אני לא אשכח שבאסון המסוקים, כשדאגנו לשלומו של אחי ששירת בלבנון, אבא שלי אמר "רק בבני ברק כולם ישנים עכשיו בשקט..."

הם ישרים, עובדים את השם בלבד, לא עושים חשבון למה יגיד זה או ההוא, רק לבורא עולם ולתורה הקדושה ולחכמינו ז"ל ולצדיקי האמת הם בדרכם אוהבים כל יהודי מאשר הוא יהודי. הם חיים בצמצום נוראי פעמים כמה ילדים בחדר אחד ובכל זאת יש שם שמחה קדושה תפילה ולימוד תורה זה העיקר. אין להם טלויזיה, לא אינטרנט לרובם, תחנת רדיו אחת בקושי, אין להם תיאטרון ולא בידור ובכל זאת הם חיים בשמחה ובקדושה. אף שבני אדם הם לא מלאכים ויש להם יצר רע עדיין, אני מאמינה בעיקר לחרדים כי הם עושים חשבון רק לבורא עולם ללא משוא פנים, לפחות משתדלים. הם לובשים גם בקיץ מלא שכבות ואני מעריצה אותם כל פעם מחדש ללכת בשיא החום עם ציצית ומעיל, ולשמוע לרבנים שלהם מה שהם אומרים זה הכי חשוב, מדהים. אני פשוט מעריצה את העולם החרדי ואת החרדים, אני רואה מקרוב את אש הקדושה שבוערת בהם גם בחינוך הילדים, פעמים זה לא קל אבל זה העיקר אצלם, חינוך הילדים למצוות ולימוד תורה. הייתי פעם בבית הרב קנייבסקי, אין לו בכלל חיים פרטיים, הבית שלו צנוע מתקלף וישן שאפשר לראות רק באזורי מצוקה, והבית הזה פתוח לכל אחד וכל היום, נכנסים לשם אנשים אין להם בכלל פרטיות, הם אוכלים את ארוחת הצהרים שלהם במטבח כשהכל פתוח לכולם. נדהמתי מהצניעות ומהעוצמה והפתיחות לעם ישראל, אין להם בכלל חיים פרטיים, הכל לעם ישראל לעזור לסייע לתמוך, שמעתי שאלף איש באים אליהם כל יום והם בסבלנות מסייעים עוזרים ותומכים. לא יאומן, חברים אני באה מהעולם החילוני, ולראות את האהבה השיתוף והעזרה לזולת והתמיכה, אין אצלם דלת סגורה, גם לשכנים הכל פתוח יום ולילה, ואת זה אין אצל החילונים שאחד לא מכיר את השכן שלו. תאמינו לי אני נדהמת ועומדת פעורת פה מול העולם החרדי שאוהב אדם וכל אדם וכל יהודי אהבה עזה בלי חשבון. לא לחינם החילונים מתפוצצים, הם לא מבינים איך בעוני כזה אנשים כל כך מאושרים ושמחים בקב"ה ישבתח שמו, הם בני מלך מלכי המלכים והוא איתם ומסייע ותומך, לכן לא צריך כלום והם בשמחה תמיד ואם יש כעס וכאב, הם יודעים להכליל אותו בקדושה. הם יודעים שכל כסף שמגיע להם, אם עבדו ואם לא בא משמים, פשוט מאד, הכל בא מהשם. והם מברכים על הרע כמו שמברכים על הטוב, כי אין רע מהשם אף פעם הכל לטובה. יש מה ללמוד מהם יהודים, תאמינו יש ובגדול, אף שאני חוזרת בתשובה, אני נפעמת בהעוצמות של העזרה והאהבה שיש שם גם אצל החוזרים בתשובה. תנסו ותווכחו, מליון וחצי חוזרים בתשובה, לא טועים! השם יקום את מותם של כל הרוגי המלכות. אמן

מודים אנחנו לך ששמת חלקנו מחובשי הכיפות השחורות ולא מחובשי הכיפות הסרוגות. שאנו לא עמלים והם עמלים. אנו מקבלים שכר הקצבות והם אינם מקבלים שכר הקצבות וצפונם תמלא בטננו. אנו לא יוצאים בצבא והם יוצאים בצבא. אנו השכבתנו במעריבים והם השכבתם במארבים. אנו ממיתים עצמנו באוהלה של תורה ובאים לחיי העולם הבא והם פעמים נופלים בשדות שחת ולא יחצו ימיהם. אשרינו מה טוב חלקנו ומה יפה ירושתנו. ואנו צדיקים יסודות עולם והם חיים מפינו ובזכות תורתנו. ועליהם לאחוז בשולי גלימותינו ולהודות לנו על חייהם המסורים לנו.

כן ירבו כמוך בישראל

אין אנו זקוקים לכם ביום הזכרון לחללי צה"ל, ואנחנו לא רוצים שתשתלטו לנו גם על טכסי האבל והזכרון! אתם לא שותפים בשדה הקרב אז אתם לא שותפים בכלל - הלאה מכאן הצביעות!

אל תתחסדי. בבתי הקברות הצבאיים אין חרדים כי אין לכם חיילים שנפלו. אבל טוב שאת מרגישה צורך להתנצל.

וכל מלה נוספת מיותרת!

לא רוצה אתכם איתנו בימי אבל אלא בימי מלחמה. לא רוצה שתשתתפו במה שאינכם שותפים.

אכן מן הידוע הוא שחרדים שלא מאמינים במדינה דורכים על הדגל לא מכבדים חיילים לא מתפללים בשבת לשלום המדינה ולא עושים מי שברך לחיילי צהל , הם הם איתנו בכאבינו על נפילתם של החיילים על קידוש השם תוך כדי הגנתם. החרדים אכן ראויים כפי שכתב גורנישט להנחה בשכירות הרכב וכמובן למחירי דירות מופחתים בכל שכונה באשר היא במיוחד בקרבת עוטף ירושלים שם מגנים עליהם אחיהם החילים

כאחת שהתחנכה 12 שנים בחינוך חרדי! סליחה ,אבל את מדברת שטויות! לחרדים לא מתחיל להיות אכפת, הם בכלל חוגגים היום את ר'ח אייר ותחילת הזמן בישיבות... כשהם בוכים, הם בוכים על שלהם בלבד! אצלינו בתיכון לא הזכירו אפילו את מדינת ישראל ,שלא לדבר על יום הזכרון.... הפעם הראשונה שנחשפתי לזה היה כששלחתי את אחי לצבא והיום כשאני דואגת לאהובי (שמשרת בקבע!). ביום כזה, עדיף שהחרדים יתעסקו רק בעצמם , בשקט (כמו שהם יודעים כ"כ טוב לעשות!) חג שמח:) שירה.

טלי משקרת במצח נחושה, אבל כידוע לשקר לפריץ החילוני זו מצווה מן המובחר. יום הזיכרון, עבור על החברה החרדית, כמו שט' באב עובר על שיינקין,- אף אחד לא מרגיש בו. החרדים אינם מתגייסים לצבא ובטח שלא ליחידות קרביות, ולכן גם אינם נהרגים במלחמות. האם החרדית, אינה יודעת מה זו דאגה לבנה הנעקד כדי לשמור על אזרחי המדינה, משום שהוא אינו עושה זאת. בזמן שהאזרח הדתי והחילוני שומר על החרדי ומשפחתו, החרדי יושב בכוילל ועושה לביתו ובביתו. שקרנית, נמאסתם!