אם לא הייתי מוצאת את הטרמפ הזה או שלא הייתי כאן, או שהייתי כחובשת מטפלת בפצועים יחד עם חבריי. טוב לדעת שלהורים יש את האנדרטה הזו, היא באמת "חזקה".

הכרתי את עדי רוזן שנהרגה בפיגוע היא היתה כל כך יפה עם נפש כל כך יפה משהו נדיר סיגל

אנו הורי אסון המסוקים שותפים לתסכולם של הורי נרצחי בית ליד באוזלת היד של משרד הביטחון והצבא בסיוע הנצחת הבנים והבנות שנגזלו מאתנו באיבם. נחמה קטנה היא בזאת ששמם וזכרם לא ישכח בנפלם בשרות המדינה. אך היא מערימה קשיים. אולי הם תזכורת לא נעימה..

מועצת כפר יונה אימצה את המשפחות. יפה לראות דבר כזה במדינה שלנו

הוא אין סופי, נורא. הלוואי יגיע המשיח ויחזרו עוד בדורנו הביתה.

באותו יום קתי מאוחר (דבר חריג מאד אצלי) עליתי על אוטובוס לכיוון וירדתי אחר תחנה אחת כי שמעתי על האסון ברדיו.

למה אנחנו, השפויים נותנים לזה לקרות? למה אין מישהו שצועק לשמיים ונשמע את קולו כמו ששומעים את פנאטיים מכל הסוגים? למה... כי בסופו של דבר העם הזה- כמו כל שאר העמים על הפלנטה שלנו- מקבל את השילטון אשר כ,כ מגיע לו. חבל כי חיים רק פעם אחת.

פסל שראיתי בניו-יורק לפני כ- 4 שנים, הדמיון הוא מדהים. נראה כמו העתק. בכל זאת, טוב שיש אנדרטה, לא שזה יקהה את הכאב, והזמן לא יפצה. לא נשכח אותם. יהי זכרם ברוך

עם כל הכאב, ליבי ליבי עם המשפחות = שלוש מליון ש"ח יכלו ללכת על מלגות לסטודנטים, לבתי ספר בארץ, למתקני שעשועים ונופש.

מזכיר ומצמרר.

באמריקה כבר היו מקימים מוזיאון שלם לכל 1500 הרוגי אוסלו. המהירות שבא הישראלים שוטפים את הדם ומחביאים את הזוועה ומסלקים את האוטובוס השרוף והמפויח ראויה לגנאי במקום להראות את הזועות של הפלסטינים הם מומחים בלטאטא את הכול מתחת לשטיח ולשחק בנדמה לי. ההסברה של ישראל שווה לתחת והפלסטינים מומחים בלסחוט דמעות מהעולם. בגלל זה ישראל הפסידה את המלחמה על דעת הקהל שבימינו יותר חשובה מהמלחמה עצמה. מאמריקאי שמשתגע כל פעם מחדש על איך ישראל יורה לעצמה ברגל.

לכל המשבחים, אנא שלחו את ידכם לכיס, על מנת להשלים ולהעביר את הדורות הבאים דרך מורשת תקומת ישראל. חלק מהמורשת - לצערינו הרב נשזר דרך פיגועים.

זה אחד הפיגועים היחידים שאני זוכרת בנפרד ממסת הפיגועים שבאו אחריו... מזעזע ...יהיה זכרם ברוך.

חבר אתה חסר !! 13 שנה עברו מאותו יום. אתה נשארת ילד בן 18, אני כבר בן 32 אבא ל 2 ילדים. אוהב לנצח.

הפיגוע הקשה מכולם היה: שיירת הדסה ביום 13.04.1948 עם 79 הרוגים (ולא 78 ככתוב בספרים). אוטובוס הדמים בכביש החוף בשבת: 11.03.1978: 35 הרוגים ו-82 פצועים.. חיילים הם אזרחי המדינה ורופאים ואנשי הדסה היו במילא על תקן חיילים... מומלץ לדייק בפרטים בטרם כותבים תגובה. המשך ערב נעים !

מדינת ישראל מדינה מוכת שכול ואבל. למדינה מסודרת שאנו רוצים לחשוב שמדינתינו כזו צריך שתהיה דרך מוסדרת לנציח את הנופלים. ואכן יש דרך כזו במקרה זה באנדרטת הצנחנים ובמקרים אחרים אנדטאות של חילות אחרים.לא יתכן שכל אדם םרטי ששכל בן משפחה יקים לו אנדרטה וזאת מכמה טעמים: לדוגמא הארץ תמלא אנדרטאות,איפה עובר הגבול אם שכלתי בן משפחה בלבנון,בתאונה או במחלה חלילה..כל בר דעת מבין ששכול הוא קשה אך לא ניתן לאפשר לכל אחד להקים אנדרטאות פרטיות לשם כך יש אנדרטאות שהוקמו בצורה ממסדית לשם כך. יהי זכרם ברוך. דא"ג אנדרטה כזו צריך לתחזק ולשמר מי יעשה זאת בעוד חמישים שנה. - מן הסתם איזושהי כתבה בעיתונות תצלם אנדרטה פגועה ומוזנחת.בתגובתה תודיע העמותה להנצחת החייל שתקציבה מוגבל והיא משקיע אותו באנדרטאות החיליות...

ואשכרה הצטמררתי. רואים את זה וזה מבעית ויוצר תחושה מאד קשה. כנראה שבאמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה...

במשך 3 שנים עברתי בצומת הזו לא מעט. הידיעה תפסה אותי במהלך טיול השחרור בניו-זילנד לאחר אחד הטרקים המדהימים בעולם "הטוגרירו קרוסינג" ותוך שנייה אתה נזרק ב-180 מעלות ממציאות אחת למציאות אחרת... יהי זכרם ברוך!

כמה עולה מצבה?

הפיגוע הזה מלווה אותי כל יום.לא משנה אם אני עובר באזור או לא. המחשבות על חבר שאיננו עוד לא עוזבות ואין מנוח לנפש. הלוואי ואנשים יפנימו בזכות האנדרטה ובזכות חדרי הזכרון איזה אנשים נפלאים נהרגו בפיגוע הארור הזה ולא יוותרו על עקרונות למען שלום לא אמיתי וחיים בשקר עצמי.

אנדרטה חזקה מאוד ,לא מבין למה מפרסמים רק עכשיו ,אני יודע על קיומה לפחות שנתיים ,קשה לראות אותה היות והיא לא ממוקמת ממש בצומת בית ליד אלא כקילומטר לכיוון כפר יונה /כביש 6 מצד ימין ,כאמור אנדרטה חזקה מאוד תחשבו מזה לעמוד לידה ו לחשוב על 22 החיילים שעולים לשמיים .תמחומיי למשפחותיהם ולחבריהם .,יהיה זכרם ברוך.

לא אנדרטה הוקמה בצומת בית ליד אלא אתר הנצחה.ישבתי אתמול שלוש שעות באתר ההנצחה המדהים והמזמין. הטקס המרגש, המשפחות, אנשי ציבור והתורמים הכילו את הכאב. קשה להעביר רגשות מסוג כזה אך הידיעה כי במקום יבקרו וישלבו למידת מורשת הארץ ואזרחות מהי תלמידי ביתי ספר, חיילים, תיירים ואזרחי המדינה מחממת את הלב ועוזרת להורים השכולים שעמלו קשות להגיע לרגע המרגש הזה, להמשיך ולצעוד קדימה. משפחת רוזן היקרה גאים בכם.

העברתי קורס פסיכומטרי בבסיס צה"ל בקציעות. לפני שהייתי נכנס לכיתה, הייתי עוצר תמיד לשיחה קצרה עם מש"קית הת"ש החביבה. גיליתי אדם סקרן ומסקרן. אדם שאי אפשר שלא להתאהב בו ולשמור לו מקום בלב; וזה בדיוק מה שאני עושה, שומר מקום בלב לילדה המקסימה הזו. ילדה לנצח.

לעולם לא אשכח את הפיגוע הרצחני. ולעולם לא אשכח את דמותך כשהופעת בטלויזיה בתוכניתו של דן שילון. את בשבילי דוגמא ומופת לאמא מדהימה והחוסן והדבקות במטרה. למרות האסון האישי שלך שכנראה ממנו את שואבת כוחות אין לך מושג כמה השפעת על חיי. הסיפור המדהים של דמיאן שעזב את הטרמפ ורץ לעזור לנפגעים הראשונים ואח"כ קיפח את חייו. כל ינואר אני נזכרת בכם ותהיו בליבי עד ליומי האחרון. גב' רוזובסקי היקרה, אני מחבקת אותך חיבוק גדול . לילי

תבקר באנדרטה ותבין