אולי אתה בבית הספר שלך לקולנוע מביים. בבית המדרש לומדים לייבם. או כמו שאמרו: "הם יושבים ואנחנו יושבים. הם בדברים בטלים ואנחנו בדברי אלוקים חיים.".

אני חושבת שרבינו בחיי צדק באומרו, לפני תורה קודם שכל ישר!!! פרו ורבו ומילאו את הארץ, מצווה חשובה מאין כמוה. יותר מספירה כזו או אחרת שלוקה בתסמונת אובסיסיבית קומפולסיבית. שכבי עם בעלך בביוץ. ותילדי בנים ובנות בשמחה למען השם. זוהי עצתי לך. יהודיה כשרה.

מספיק עם שטיפת המוח לנשים: הדם שלכן טמא, אתן נידות, השיער שלכן משחית ויש לכסותו בסמרטוטים או בשערות שנגזזו מראשן של ילדות קטנות במזרח. הקול שלכן ערווה (טומאה הקשורה איברי המין). אתן פסולות לעדות. אסור ללמד אתכן תורה. אסור להרבות עמכן בשיחה. אסור להלך בין שתי נשים וחיות טמאות אחרות. שולחים אתכן לפינה נידחת בבית הכנסת ולירכתי האוטובוס. אין לכן שמות. פעם היו רבקה, ולאה, מרים ודבורה. היום המחמירים מסירים את שם האם מהזמנות לחתונת ילדיהן בשם צניעות אלימה ומזוייפת. בקיצור, צאו מהסרט, צאו בשאלה ותשאירו את הבטלנים בישיבה. הם מסתדרים יפה מאד אחד עם השני. תהיו בטוחות. יש להם רק בעיה שהם צריכים טבחית וכובסת (שתקנית).

שלום לכל שותפותיי ושותפיי (כן, גם בני זוגנו בעסק...) לצרה, אני ב"ה כבר מאחורי זה, וילדתי שני ילדים מאז... אך עוד זוכרת את ההתמודדות הקשה האמונתית והפיזית.. רציתי לשתף אתכם במה שכתבתי באותם ימים קשים, שאינני יכולה לשכוח... כבול מתוך מסגרות שאינן מאפשרות - הגוף כפוף... מוגבל. נתון למרותו של זמן שאינו מתחשב במה שמעבר ובמה שמעל... והכאב אינו שם לב אינו מתעכב. כאב על הזדמנות לאושר שלא נוצלה על הזדמנות לתשוקה לאהבה שלא תבוא על סיפוקה, למרות שהיא בשלה וכל כך מחכה. הכאב, כשהוא בסיס ליצירה, להתפתחות, מתקבל בהשלמה... אך כאב ממוסגר, עקר, בלתי נסבל לנשמה. הגוף כפוף, כבול, בתוך תסכול.

ללבוש שחור זה כדי "לא לראות" אם יש דימומים? לשחק אותה ראש קטן? על מי עובדים? על אלוהים?

הביוץ שלי ביום ה- 11. כך גילתי כשעשיתי מעקב זקיקים כשלא הצלחתי להיכנס להריון. הבנתי שאם אני רוצה ילדים - אצטרך לטבול ביום ה- 11. וכך עשיתי. לא שאלתי רב. בעלי לא לחלוטין התעניין. החלטה שלי. יש לי 4 ילדים מקסימים - בהצלחה גם לך!

מאיפה הרעיון הזה ? מי שיברר יודע שאורך חייו של הזרע עם נוזל הזרע בתוך גוף האשה אינו עולה על יומיים. אם יומיים לפני קבלת הווסת מקיימים יחסים ,ולאחר מכן חלה הווסת ברור שלא רק ששאריות זרע נפלטים, הזרע כבר ממש לא בר חיות. אז למה להיטפל לכך ועוד לקצר גם כך את מספר הימים בהם ניתן לקיים יחסים ? ומה הפרסומת הזאת לפוע"ה ? זה לא המקום לפרסם אותם.

מדוע צריך לחכות את 7 הימים הנקיים אחרי תום המחזור? אם המחזור שלי אורך משהו כמו 6-7 ימים עד לרגע שבו אני חוזרת למצב נקי, מדוע יש את הספירה של עוד 7 ימים בהם אני נקייה ? אני לא מצליחה להבין את זה, היום אני אמנם רווקה אבל מעוניינת בעתיד לשמור נידה כשאתחתן ... מה שאומר ש14 ימים בחודש בלבד אפשר לקיים יחסים ו14 יום יש איסור ... אשמח לתשובה

מה?! ...אני צברית, בת 33, גדלתי ולמדתי בישראל במשך 18 שנה... (12 שנות לימוד+6 אקדמאיות) - ולא הבנתי מאומה!!! . :) יום טוב ופיריון לכל בית ישראל!!!

בספר דברים פרק טו' פסוק יט' כתוב: "וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ--שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ". לפי הכתוב נראה ש-7 ימי הנידה מתחילים ברגע שמופיע הדם, בתורה לא מוזכרים 7 ימים נקיים לאחר המחזור. אם מתיחסים לכתוב כלשונו אז הבעיה של עקרות הלכתית מעולם לא היתה קיימת. האם יכול להיות שה-"הגדרות יצרן" הם כאלו שיפגעו ביכולת הטבעית להכנס להריון? האם יכול להיות ש"הגדרות היצרן" שנועדו ללמדינו כיצד ללכת בדרכו של עולם יהיו מנוגדות לדרכו של העולם?

בא לי לדפוק הראש בקיר. זה מותר?

אם בתקופת נידה אסור לגבר לגעת באשתו - למה לא לעשות לה הזרעה בזרעו בלי צורך בכל מגע מצידו ובטיפולים הורמונליים.

הריונית, בתגובתך את אומרת לשאול רב אם תוכלי לטבול במקווה לפני הסוף ההלכתי של הנידה ואם הרב אינו מאשר אז לשאול רב אחר, וכך שוב ושוב עד שתגיעי לרב שיאשר לך לטבול במקווה לפני הזמן. אם את תקבלי רק תשובה של רב שיגיד לך מה שאת רוצה לשמוע אז למה את הולכת לשאול רב? למה את צריכה לשמוע את השתובה מרב? מה ההבדל בין תשובה של רב א' לבין תשובה של רב ב'? ואיך יכול להיות ששני רבנים שונים, שפוסקים לפי אותה הדת, יתנו שתי תשובות שונות שסותרות אחת את השניה?

לא, דווקא הוא התכוון "לביים". "לייבם חליצה" זה לא מסתדר, אבל להתייחס את הטקס המגוחך ההוא כאל הצגה, זה דווקא מאוד הגיוני. כנראה שכל הלע"ז הזו (ארמית) הרסה לך את הבנת הנקרא בעברית

אין לך לבוא בטענות אלא לעצמך, כי נאמר במקורותינו שזו חומרה שקיבלו בנות ישראל על עצמן. אבל מה אני יודע. אני סתם בור אמוני.

כל השאר זה (כמו שכותב הטור ) הוספת חומרא על חומרא.

הבנתי הכל.

נגמרה הווסת אז היידה לעבודה. 3 ימים וזהו. תהיי בריאה ואל תחשבי אפילו על תרופות.

אחד הכלים שיש לחכמינו להתמודד עם בעיות מסוג זה הוא הכלל "דרכיה דרכי נועם". הכלל "דרכיה דרכי נועם" הוא מצד הסברא שדיני התורה ותקנות חכמינו לא נאמרו בדברים שהם נגד הנועם ההגיון והשלום. בהלכה מפעילים את הכלל הזה לעתים רחוקות, ואפילו כדי לעקור דין מפורש מהתורה, למשל: במסכת יבמות פ"ז מובאת ההלכה בעניין אשה שמת בעלה ויש לו בן, אינה זקוקה ליבום וחליצה ויכולה להנשא למי שתחפוץ. אם אחר כך מת הבן אין אנו אומרים שתהיה צריכה עכשיו ליבום או חליצה למרות שהיא נמצאת כרגע בסטטוס של אשה שמת בעלה ואין לו בן. וזאת למרות שלעניין אכילת תרומה של אשה ישראלית שנשאה לכהן ומת ויש לה בן ממנו, היא מותרת לאכול בתרומה. אבל אם הבן מת אחר כך, היא נאסרת בתרומה. הטעם שפוטרים אותה מן היבום של התורה ואין נוהגים כמו בדין של אכילת תרומה הוא "דרכיה דרכי נועם". ובענין העקרות ההלכתית , מובן מאליו שמן הראוי היה להפעיל את הכלל דרכיה דרכי נועם, שהרי אין זה הגיוני להניח שהתורה התכוונה לחוק דרקוני כזה שהוא נגד הנועם והשלום. ובפרט כשמדובר באיזו חומרא בעלמא של רבי זירא. אבל אין עם מי לדבר...

אבל גם אם תוכלת החיים של הזרע היא 5 ימים איך בדיוק בדקו את זה חכמי התורה כשהם קבעו את ההלכה הזו? הרי על פי התורה אסור לראות את ערוותה של האישה בזמן הנידה ובטח ובטח שאסור לגעת בה, אז איך בדיוק הם בדקו את זה בלי לראות ובלי לגעת?

39: בתורה יש דין נדה ודין זבה. נדה סופרת 7 מתחילת הדימום, זבה מסופו. אנו מקיימים תמיד דין זבה מחוסר ידע, ולפיכך 7 ימים נקיים, ולא 7 ימים סתם. פליטת שכבת כמעט כמו ראיית דם סותרת את היום כך שאינו נחשב נקי. מקובל ש3 ימים לאחר תשמיש נפלטת שכבת זרע (מציאות הלכתית ולא ביולוגית, גם אם הזרע כבר מת). 4 או 5 ימים (תלוי לפי מי פוסקים) מיום שהאשה הייתה עם בעלה או מתחילת הדימום אי אפשר להתחיל לספור. כך הגענו ל12 יום לפחות מתחילת הדימום ובהנחה שפסק לגמרי תוך עד 5 ימים. אגב את דיני נדה את שומרת כבר עכשיו (יש לקוות) כאשר אינך נוגעת בבנים. 40: כשם שכנראה לא אבין את הז'רגון בתחום האקדמי שלך, כך אל תצפי להבין את הז'רגון ההלכתי. לא בטרם השקעת שנים בלימוד הלכה ממקורותיה.

בתלמוד במסכת סוטה כ"ב יש קטע הומוריסטי המלגלג על סוגים שונים של פרושים ומסווג אותם לפי תכונותיהם. אחד מהם הוא פרוש קיזאי. מיהו פרוש קיזאי? אמר רב נחמן בר יצחק זה המקיז דם לכתלים. הרי שאתה רואה מכאן שלדפוק את הראש בקיר עד זוב דם זו מעלה...

זה כתוב ב"ויקרא" ולא ב"דברים". הבעיה איתך שאתה שואל שאלות יותר מדי פשוטות והגיוניות ולכל הרבנים אין תשובה עליהן מרוב פשטותן. וכבר אמרו חכמינו בגמרא "מנעו בניכם מן ההגיון" (ברכות כ"ח) עכשיו חכה שיבואו החוכמולוגים ויגידו לך שאתה בור ועם הארץ ו"לך תלמד".

מין התורה הספירה היא 7 ימים בלבד אבל בגלל ספק עשו את כל הנשים חולות (זובה). לכן כל אישה שמקבלת היום מחזור נחשבת חולה ולא בריאה.איזה טעות בתפיסה.

זה דיני עריות

הוא רצון לגרום להיוולדות צאצאים בריאים וחזקים יותר כאשר מהות המצווה - ביצוע המוני, וברמת הפרת ניתן להחשיב נסיבות שונות. אחד הגורמים הוא הפרדה של תקופה מסוימת בה התעברות לא רצויה מבחינת חוזק הצאצאים. זה ו(במיוחד) ברית מילה הצילו יהודים מהכחדה פיזית בגולה תחת תנאי התרבות גרועים (לחץ כלכלי, נישואי קרובים וכו'). למרות כל זאת יהודים הצטיינו בעודף אנרגיה ובלטו בכל תחומים - ממדע עד ספורט

ראשית, אני ממש מקוה ששרון מהשרון תיכנס במהירה להריון תקין,, שנית,עם קשר ויש שיאמרו בלי, כל הסיפור הזה של שמירת נידה לא פשוט בכלל..גדלתי אל תוך החוקים והכללים הללו ובכ"ז כשהגיע הזמן לקיימם נתקלתי בקשיים רבים שמפאת הכבוד לאינטימיות ולנושא הנשגב הזה לא אוכל לפרטם. אני מניחה שיש לא מעט נשואות שמרגישות כמוני..אני חושבת שהרבנים צריכים להיפתח ולפתוח את הנושא לדיון, תוך שמירה על כבודו כיוון שאנו חיים בעידן קצת שונה מזה שבו קבעו את הילכות הנידה...בנוסף צריך לזכור שהאישה מהווה חלק מהסיפור , אי לכך, צריך להכניס גם "הגיון גברי" להלכה ולדקויותיה.

פעם ראשונה שלא שולחים את השואלת למכון פועה ובזה סותמים עליה את הגולל- אני רצה ליישם את דברו- מנסה להרות ...

אני מציע לך לילמוד הלכה, לפני שאת פוסקת כהלכה הזורעים בדימעה ברינה יקצורו