אני נאלצתי להוציא את הטלביזיה מחדר הילדים. לאחר שנוצר נתק בין בתי לביני. צפייה מרובה בטלביזיה, גם לאחר בקשות רבות של תוכניות מסויימות ומוגדרות לצפייה. שום דבר לא עזר, לקחתי את הטלביזיה וזרקתי החוצה. היום הטלביזיה בסלון עם יותר ביקורת, וגם היא על סף הוצאה החוצה. ילדים מתמכרים וזה אסון. אפילו השפה בערוץ הילדים מביישת את השפה העברית. הסלנג והדיבור שם מגעיל ולא מכובד. לא לשים טלביזיה בחדר הילדים, נכון זה גורם קצת לכאב ראש להורים, והם צריכים לתקשר עם ילדיהם, אבל עדיף מהאסון של הטלביזיה השחורה והמזיקה. עדיף שיקראו ספרים.

היא בהחלט פוגעת בהתפתחות ומזיקה במגוון אופנים.

מנסיון שעושה רק טוב.

תראו בתור משהי שצופה בטלויזיה אני מסכימה עם הדברים

אין בי ספק שמה שנכתב יכול להשפיע על הורים... הגיע הזמן שידעו למה ילדינו נחשפים. חלק ממה שהיה כתוב במאמר הילדים אינם יודעים וההורים כן.

תודה על ההמלצה, אבל ע"פ העיתונים, אחוז ניכר מהצעצועים הזולים האלה מכילים עופרת מסוכנת, צבועים בצבעים רעילים וכו'. לא מזמן הורידו מהמדפים עשרות צעצועים מפירמות מובילות המיוצרים בסין. מפחיד לחשוב שאם בפירמות המובילות שבפיקוח יש כאלה רעלים, מה מכילים הצעצועים שאינם בפיקוח.

בדיוק התפרסם מאמר בנוא באתר: http://www.aish.com/hfamily/FamilyConnection/Living_Without_Television.asp קראו, זה בדיוק תומך במאמר הזה.

נשמע כאילו הכותב מדבר מאינטואיציה ולא ממחקרים מוכחים. יצירת בידול ביו העצמי לדימוי מוצג הוא משהו שטבוע בבני האדם. מובן שחייב להיות ניטור ואיזון אבל לפי הכותב, עם חשיפה של 8000 מסרים אלימים , רובנו היינו צריכים להיות רוצחים.

גם אצלי, למרות המודעות, הילדים דבוקים מדי למסך. נוכחתי שכאשר קיימות אופציות זמינות לפעילויות אחרות, קל יותר להזיז אותם משם לכאן. שבוע שלם השארתי על השולחן בפינת האוכל שבמרכז הבית צבעי גואש, מכחולים וכל הדרוש לציור וצביעה, ואכן כולם נמשכו לעבוד בצבע,(גם המבוגרים יותר). וכך בעוד תחומים: ליזום יציאה לפארק-כושר, מפגש עם חברים שאינו סביב מסך כלשהו, הליכה יזומה של המשפחה לקריאת ספרים נינוחה בספריה, ועוד. לא קל בכלל, אבל חשוב לצמצם.

הכתבה רוויה בגישת, האדם הטיפש האוטומטי שאין לו שליטה על איך שהסביבה משפיעה עליו. יש לי חברים שמשנים ערוץ כשיש אלימות ונמנעים מלראות סרטים אלימים. אני אישית כשאני צופה בטחויזיה נהיה מאוד ערני, כמו בקריאה של ספר טוב - אלא אם בא לי לפעמי להיות אומנם חצי מנומנם. כשהתינוק שלי הסתכל מעבר לטלויזיה הוא גם חיפש מאחורי המראה... ויש עוד אינספור דוגמאות, צריך רק קצת מודעות ואכפתיות ...

אני כבר מזמן זרקתי את המכשיר הירוד הזה מהבית. הילדים שלי (הגדולה בת 4) נולדו לבית בלי טלויזיה וגם כשהם מגיעים לבית עם טלויזיה הם לא ממש מתעניינים בזה. אני פשוט לא מבין איך אנשים שפויים עדיין משאירים את אוסף התוכניות הירודות והמסממות האלו שכל מטרתן לייצר עוד רייטינג לפרסומות. זוהמה תרבותית במיטבה! ממליץ בחום לזרוק את הטלויזיה. ההנאה והזמן הפנוי שזה ייתן לכם שווים המון.

המחבר מתעלם מהמחקרים שמוצאים בקופסה השחורה מכשיר חשוב לחינוך מודרני.

באותה הזדמנות הייתי מציעה התגייסות מאסיבית של בית הספר - שהיה עושה זאת, לו רק היה למשרד החינוך היגיון בריא ולא אותו שיתוק מפורסם או , לחילופין, שינויים עודפים

זה נכון שקשה אולי לשנות הרגלים, זה בדיוק כמו דיאטה של אוכל, אבל אחרי שמתרגלים זה הופך להיות הרגל. צריך לקבוע כמה דקות (שימו לב, דקות ולא שעות) הילדים יראו טלויזיה ביום, ריאלי לקבוע חצי שעה שאז זה מתאים לסדרות שהם אוהבים, ולהגביל את הילדים לשעה מסויימת ביום שאז הם רואים את הסדרה האהובה עליהם. זה נכנס כחלק משגרת היום שלהם וגם שלנו ההורים. רצוי אמנם לשבת איתם ולראות מה הם חווים, אבל זה לא הכרחי. אפשר את הזמן הזה לנצל למה שרוצים אבל לא להתמכר אליו ולא לתת לו לגלוש. זה נהיה מאוד פשוט לאורך זמן. הילדים מתרגלים לזה ולא מבקשים כל הזמן לראות טלויזיה, ובזמן הפנוי שלהם הם מעסיקים את עצמם יופי. לפעמים ביחד עם ההורים ולפעמים לבד או עם חברים. הילדים הם כל כך יצירתיים, פשוט צריך לתת להם הזדמנות לנסות, ולא לקבור אותם כל היום מול הטלויזיה

אנחנו הוצאנו את הטלוויזיה מהבית, החיים נראים הרבה יותר יפים, מלאי תוכן ומשמעות, חסרי בזבוז זמן ומיני קשקושים. ל1, הילדים שלנו גדלים עד גיל שנתיים בבית. הסתדרנו מצויין. ממולץ. בהצלחה

מהבית. או מקסימום תשאיר אותה רק לקלטות ודיוידי שאתה חושב שמתאימים להם. הטלויזיה פשוט משחיתה את הנפש העדינה והפגיעה של הילדים. הם לומדים ומחקים כל מה שהם רואים. אפילו בערוץ הילדים שמיועד במיוחד להם, יש אלימות בכמויות, וכל האוירה היא מלוכלכת, מושחתת ומכוערת. אנא ממך, שמרי עליהם, ואל תרגישי שאת מונעת מהם ומגזימה, את עושה להם טובה ענקית והם יודו לך עליה בבוא הזמן.

ל - 1, כאמא לשתיים בהפרש של כשנה ביניהן, וגם אני ללא עזרה, מעולם לא שמתי אף אחת מול ה"קופסא", אלא נתתי קוביות, לגו, פאזלים, דפי ציור וצבעים, ועם העליה בגיל גם משחקי קופסא, שלא לדבר על ספרים...ספרים...ספרים..! היום, בגיל 5 , 6הן קוראות, משחקות נפלא, מציירות, ומעסיקות עצמן. הטלוויזיה תמיד סגורה.

ילד בן שנה ער בסביבות 12 שעות ביממה. לתת לו לראות טלויזיז במשך שעה וחצי זה יותר מ- 10% מהיום וזה המון. ילד בן שנה לא צריך לראות "בייבי איינשטיין". עדיף לו להיות מול מובייל - זה גם צורה (ועוד תלת מימד), גם צבע, גם מוזיקה והוא גם יכול למשש. תרגילי את הילד לטלוויזיה - והמובייל פשוט לא יעניין אותו.

ברור שלזרוק את הילדים מול הטלויזיה זה לא טוב, אבל שעה-שעתיים ביום, למה לא?

מאוד קל להפיל את כל האחריות על הטלויזיה.. אבל למה להתעלם מכל המחקרים שמראים שהגישה של היא לא נכונה ומיושנת... רוב הסיכויים שילד אלים מחתכילה באמת יושפע מהטלויזיה לרעה אבל אין מה להעלים עין מאחריות ההורים וסביבת הילד.. הטלויזיה זה רק סוכן חברות אחד מבין רבים שיכולים להשפיע על הילד... אבל קל מאוד להורים ולחברה שמקדישה בקושי שנייה (אם לא פחות ) לחינוך הילדים להאשים את הטלויזיה.

ילד ער בערך 14 שעות ביממה, איך לעזאזל התקבל הממצא לפיו ילדים מבלים כתשע שעות ביום מול הטלויזיה? נתונים מופרכים ודמגוגיים.

אם כל הכבוד לבובליל ושפרה או לטלנובלות הזולות או כל סוג אחר של שיט שמראים לנו בטלווזיה , אני באמת לא מבין איך זה אמור לדבר לילד מעל גיל 12 ובוודאי שלא למבוגר. חוץ מחדשות, שגם ככה לא מעניינות כי אפשר לקרוא הכל באינטרנט, וסידרה קומית אחת או שתיים שכבר שנים לא ראיתי אחת מוצלחת, באמת שאין מה לראות בטלווזיה.

הטלויזיה לא מחנכת לדבר מלבד לישיבה פאסיבית. מי שרוצה שילדיו יתפתחו - שיקח אותם לגינה, שיקריא להם, שיצייר איתם. הטלויזיה מצויינת כל עוד מתייחסים אליה כאל בייביסיטר וברירת מחדל, ומודעים לנזק ולהתמכרות.

אין להם טלויזיה- הילדים הרבה יותר חכמים ומוצלחים וממושמעים הם שומרים טהרה- ופחות חולות בסרטן צוואר הרחם ועוד... ועוד.. שווה להיות יהודי!!!!!

או שיש לך הסבר אחר למה הצעירים נהיים יותר ויותר אלימים?

לא בגלל הטלוויזיה אלא בגלל שלא מרשים היום לילדים לצאת לבד. זאת בגלל המופרעים שמסתובבים בחוץ, וניזונים - מהאינטרנט !! מעבר לזה אני מסכימה לגמרי שהטלוויזיה מזיקה. הלואי שהיה לי האומץ להעיף אותה מהבית.

ומאושר על היום בו נפטרנו מהטלוויזיה, ישיבה של כמה שעות מול הטלוויזיה גורמת לילדים בד"כ הרגשה עמוקה של ריקנות וחוסר סיפוק שמתבטאת בעצבנות וברצון לצפות בעוד תוכנית ועוד תוכנית כדי לנסות ולמלא את עצמם ולהיות מסופקים, 2זה קורה גם למבוגרים. יושבים כמו בטטות מול הטלוויזיה ורואים עוד ועוד זבל ומקווים שאולי מהתוכנית הבאה יהיה סיפוק. מאז שאין לנו טלוויזיה, הילדים נהנים ממשחקים, בעיקר ממשחקי תפקידים שהם ממציאים לבד, למה להיתקע עם דמיונות של משהו אחר שתוקעים לך בשכל אם אתה יכול לרוץ עם הדמיון שלך ושל חברים? החברים גם הם התחילו להגיע עם אבזרים שונים כדי להשתתף במשחקים וכיף לכולם