תזכיר לי רק, איזה כיבוש יש לנו בעזה??? את חלאות המין האנושי תוכל למצוא בהמוניהם בעזה או סתם תביט במראה.

אתם לא עסוקים בלהרביץ לחיילים בנעלין? או בלהפגין נגד הממשלה ולקרוא לרמטכ"ל ושר הביטחון רוצחים?? או שאולי בחרתם לישון הלילה בשדרות כאות הזדהות עם אחיכם שחיים שנים תחת אימת הקאסמים?

לא. לא שמחים שמגלים שערבי ישראלי נהרג וודאי שלא כאשר חייל צהל שאינו יהודי נהרג. אבל כנראה שאתה כן שמח. ומדבר מהרהורי ליבך.

יש בנינו פערי תרבויות כל כך גדולים. הם: שולטים בכח ופחד אנחנו: דמוקרטיה וחופש הדיבור הם: ערך חיים אינו מוכר, וכבוד האדם הוא כבודו שלו עצמו בלבד. אנחנו: החיים וכבוד האדם ורעהו הם הערך העליון מסקנה: מו"מ עם תרבות כזו אינה מעשית ואינה פרקטית. הם מבינים רק את שפת הכח והפחד. כל מי שמוכן לשבת איתם למו"מ יראה בעיניהם כחלש ופחדן ולכן גם לא יטרחו לקיים שום הסכם איתו. מלחמה עם תרבות כזו היא "אבודה" מראש. אינני מתכוונת אבודה מלשון הפסד. אלא, שמספיק שנאבד חייל/אזרח, הרי שהפסדנו. לעומת זאת, אם הם יאבדו אפילו 100 איש - כולם שהידים. בנוסף, ממתי הצבא שלנו מתחבא מאחורי האזרחים? הרי כל מטרתו להן עלינו, בניגוד אליהם שהאזרחים הם ה"מגנים" שלהם - דבר שסותר כל קיום ומטרה של צבא, אך, כן מקיים הגדרה של ארגוני טרור שערך חיי האזרחים עבורו זניח וכל מטרתם היא לזרוח מוות, הרס ופחד. פיתרון: או לשנות את התרבות שלהם לתרבות יותר מתונה - יידרש הרבה תקציב, זמן וסבלנות ורצון מצד אותן מדינות שמסבסדות אותם (בלתי אפשרי לאור העובדה שמי שמסבסד אותם אלו מדינות התומכות בטרור) או לאלץ אותם לחזור למדינות המקור שלהם (הצבועות האלה אפילו לא רוצות אותם חזרה) ולהפוך את שטח עזה כשטח בין לאומי ששייך לכולם והכנסת הנשק בו אסורה. או... וזה "או" מאוד קיצוני, להשמיד אותם בדיוק כמו את עמלק... :(

כואב לי על אובדנך, אבל הצער העביר אותך על דעתך. חבל ש-ynet נותנים במה לאמירות שעדיף שהיו נשארות בחדרי חדרים.

שלום לכם, האמת היא שמעל לכל אני מבין את החשיבה שעומדת מאחוריכם ובתור בן אדם שעמד עם אותם עמדות תנו לי להסביר מספר דברים: 1. יש להבין שמשטר חמאס/פלסטיני דורש בחזונו את השמדת ישראל וטוענים מעל לכל שהם לא מסתפקים בחצי מירושלים אלא רק בגירושנו המוחלט. 2. הנסיונות הבדתי פוסקות מצד הממשלה להגיע להסדר אמיתי של שלום נתקלות באזניים ערלות בכל פעם מחדש, בדיוק כפי שהם הפסיקו את הרגיעה. 3. אנו כמדינה מערבית שוחרת שלום מכוונים להרג מחבלים בלבד עד כדי הזנחת חיילים בשטח מפחד להרוג אזרחים, זה מתוך עדות שלי כלוחם במלחמת לבנון השנייה, שכמעט נהרגתי בגלל המוסר הישראלי, לעומת זאת הם מכוונים ושואפים להרג אזרחי של נשים וילדים, יורים לעבר בתי ספר והורגים תלמידי ישיבה תמימים. 4. עם ישראל לא יספוג יותר אלא ישיב מלחמה להגנה! לא ניתן לאחינו משדרות למות, לא ניתן לתלמידים נוספים להשרף, למשפחות לההרס, יש להלחם על קיום מדינת ישראל שתחרב במידה ולא יהיה שינוי. אני בז לכם, תומכי השמאל שזורקים את חבריהם, הישראלים בשדה הקרב, זהו הרצח האמיתי, אתם רוצחים אנשים אבל יהודים! בחשיבה אגוצינטרית ומתוך כבוד עצמי. אני לכם אחינו הישראלים לחשוב בבהירות ועל טובת אחיכם, זוהי ההתעלות האמיתית!! לטובת מלחמת הקיום הגוברת מדי שנה! חזק ואמץ דוד מוריה!

צר לי על הבן שלך ומבינה אני לליבך כי גם אני אמא ונגועה בכאב האובדן מפיגועים. אתה צודק אחי ומי יתן וגם כל האחרים יראו זאת כמונו

מקבילים שלעולם לא יפגשו. צא ולמד מר מוריה ממר פרנקנטל אף הוא אב שכול מפיגועי "טרור" שם אצלו תמצא את הצדק שאתה מלהג עליו .

ואני לא דתיה ולא שמאלנית.

מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב. המקום שבו אנו צודקים הוא רמוס וקשה כמו חצר. אבל ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח כמו חפרפרת, כמו חריש. ולחישה תישמע במקום שבו היה הבית אשר נחרב.

יהודים כשאר העמים? לא ידעתי ששאר העמים יהודים. "חזיתי את מה שהולך לקרוא.." זו השריטה הרצינית של השמאל, אתה חוזה שאתה הולך למות ביידי מחבל ואף על פי כן תתן לו את הסכין... מחלה אמיתית!

במשך שנים השמאל ניסה להציג עצמו כנעלה מבחינה אינטלקטואלית. כותבי הטורים דכאן (המתקראים "טוקבקיסטים") כותבים בשגיאות כה גסות (התפטלויות? להתיף? אנטיגוניזם?) ולא טוענים שום דבר לגופו של עניין. "גזאן, חשוח, פאנאת": אלו קללות במסווה של קידמה. כחילוני מובהק- הכיפות הסרוגות הן הדבר הטוב ביחיד שעוד נותר במדינה הזו, הטובלת בים הבובלילים והטלנובלות, בים הערבים המחפשים להשמידנו ובים השמאל "הנאור", העיוור, הסומא, המשיחי המדמה את הלמות תופי המלחמה לפעמי שלום. אין מה לומר, אם פעם טענו שהצ'חצ'חים נמצאים במצודת זאב, אזי היום הם גודשים את תנועות השמאל.

כיבוש, כיבוש ושוב כיבוש. המנטרה הנבובה והשחוקה הזו שלא עומד מאחוריה כלום, היא ההצדקה הרטרואקטיבית למעשי הטרור והזוועה של שבטים פרמיטיביים וחשוכים המתקראים "עם פלשתיני". בתר"פ, תרפ"א ותרצ"ח לא היה כיבוש ואף לא מדינה יהודית- האם לא היה טרור? בשנות ה-40, ה-50 וה-60 לא היה כיבוש. האם היה טרור? היה גם היה. הנה כי כן, הכיבוש היא מכבסת המלים של השמאל הישראלי המצדיק את האלימות האימננטית של הפלשתינים בפרט ושל העולם הערבי מאידך. הדבר המפתיע הוא ש"הליברלים", אשר זועקים את זעקת הנגזלים והדלים, החופש והחירות נותנים ידם לשבטים חשוכים, שאינם אלא קוזאקים נגזלים, לוחמי השעבוד ומהללי המוות. ממש כפי שמלחמת העולם השנייה נגרמה בשל ליברלים שרצו להפיס את החושך, על גבו של קורבן, כך מלחמות ישראל-גם זו העכשווית היא תוצר יחיד של רפיסות וסובלנות מול אוייב אלים, אכזר ונטול כל כבלים מצפוניים ומוסריים.(בעניין זה חשוב לציין, כי הטרור הוביל לכיבוש ולא הכיבוש לטרור). הליברליזם הוא אם כל חטאת

אז קצת היסטוריה לכל הבורים. ה"עם הפלשתיני" קיים פחות ממאה שנה או ליתר דיוק מרגע חזרתו של עם ישראל להתישב ולפתח את ארצינו,שכן עד אז הויכוח בעולם הערבי היה סביב חלוקת השטח בין סוריה,מצרים וירדן.כן...אף אחד לא דיבר על ה"עם הפלשתיני שיושב בפלשתינה".כמו כן עד חלוצינו(היהודים)הם אלה שפיתחו את הארץ יבשו ביצות סללו דרכים הקימו ישובים,בי"ס,בי"חועוד פיתחים של ציויליזציה אזרחית של יישוב קהילתי.כל עוד ישבו כאן הערבים הארץ היתה לשממה.מענין למצוא שכך קרה גם בישובי גוש קטיף לשעבר,שכן גם שם לא התפתח ולו משהו קטן המעיד על כוונה לחיות בשטח ולא להרוג ממנו. שנית הישוב היהודי קופח מאוד בחלוקת הארץ ב-48 אך קיבל זאת,כי הוא רצה שטח מחיה שהיא נחלת אבותיו,אך מה עשו הערבים בתגובה?מלחמת העצמאות!כן אלו הם שלא מוכנים לקיומינו אלו הם שלא עושים דבר ע"מ לעזור לעצמם אלו הם שיודעים לירות להרוג ואח"כ לבכות כשיורים עליהם בחזרה לכל אורך ההיטוריה. לסיום לכל השמאל ההזוי שמוכן לקבל אבידות אצלינו כקורבנות שלום אך הרג מחבלים נתעבים בשבילם הוא רצח עם. הציבור בעזה הוא זה שבחר חמאס,הוא זה שנותן לחמאס לירות מתוכו הוא זה שלא מתקומם נגד חמאס שיפסיק את הירי הוא ולסיום הוא ורק הוא זה שלא עושה דבר ע"מ לעזור לעצמו לצאת מהמצב שהוא הוא הביא אותו על עצמו. מישהו אמר פעם שחכם הוא זה שלומד מטעויות של אחרים.אז מענין מה ההגדרה לזה שלא לומד מטעויות של עצמו(הסכמים ושיחות והבלגות ואיפוק ומחוות וחיזוק מתונים וכו' וכ'ו). "לה' הארץ ומלואה" הוא ברא את העולם כולו והוא זה שהחליט שארץ ישראל שייכת לעם ישראל.אז לא יעזור לאף אחד. בע"ה נעשה ונצליח

אדוני הנכבד, מכיוון ששילמת כבר את המחיר הכבד ביותר שניתן לשלם בעבור שנאת החינם השוררת כבר מאה שנה בין העמים, לא אשפוט אותך על דברי הבלע שפרסמת כאן. עם זאת חשוב לציין כי התמקדותך הפאנטית, גם בטרם נרצח בנך, בצדק הפיקטיווי של מי היה כאן קודם ודמו של מי ספוג יותר באדמת הקודש הארורה הזו, היא זו שמנציחה את מעגל הרצח פעם אנחנו הקורבן ופעם הם. תתחיל להתמקד בשלום ותלמד גם את מרעיך כי טוב שלום וחיים מאשר עוד פיסת אדמה או קיר עתיק שעליו נוכל לדפוק את הראש. לפחות כך תציל משפחות אחרות מאותו אובדן נורא שחווית אתה על בשרך.

כמוך, הבעיה היא שאני חי במדינה פצפונת שמוקפת במוסלמים פאנאטיים שהיו שמחים מאד להשמיד אותי ואותך גם אם תצעק שאתה שמאלן בוגד בזמן שהסכין תונח על צווארך. כל השאר זה שקרים ודמגוגיות זולות של שמאל קיצוני שאמור היה להעלם מהעולם אחרי 9/11 אבל מסתבר שטמטום והתעלמות מהמציאות זאת תופעה שמנציחה את עצמה. כולי תקווה שתחליט לחיות כמה חודשים תחת שלטון החמאס "ההומני" בעזה ותעזוב אותנו הימניים המטורפים לנפשנו.

הרג אזרחים מתבצע, לצערנו, בשני הצדדים. מחול עיוועים על הדם גם כן. בכתבתך זו אתה רוקד על הדם. פשוט כך, לא טורח אפילו להצר על כך שאולי נפגעו אחרים. לא חושב צעד קדימה - לסיבוב הדמים הבא - שיביא להורים שכולים נוספים. אצלנו, ואצלם. ואם זו המורשת שאתה מחנך לה - אוי לו לעם.. ושום ציטוט של אלתרמן לא יסתיר את תאוות הנקם והדם הבוערת בליבך. חבל.

איזה יופי אתם כותבים בעברית.... כל הכבוד לכם, זה כלי טוב לכם הפלסטינים כדי לחבוט בישראל שוב ושוב. אבל אל דאגה, לרובנו יש שכל להבין שמי שכותב עברית לא בהכרח איתנו ו\או משלנו.

רוב אוכלוסיית העולם אינה מודעת לכך, כי טענתם של הערבים ה"פלסטינים" לבעלות על שטחי ארץ ישראל מבוססת על תקופה בת 30 שנה בלבד – טיפה בים ביחס להיסטוריה העשירה בת אלפי השנים של האזור הזה. בתחילת המאה העשרים כמעט ולא היו ערבים בארץ ישראל. היהודים, לעומת זאת, חרף אלפיים שנות רדיפה והמרת-דת מאונס בידי כובשים שונים, היוו את רוב האוכלוסיה שם לאורך רוב ההיסטוריה. בירושלים תמיד היו הרוב. כאשר כבש הגנרל אלנבי, מפקד הצבא הבריטי, את הארץ ב-1917/1918, נמצאו בה כמה אלפי ערבים בלבד. ◆ תואפיק ביי אל חוראני, מושלו של המחוז הסורי חורן, הודה בשנת 1934 כי למעלה מ-30,000 סורים פלשו לפלסטינה תוך חודשים ספורים. " השם "פלסטינה" הוא שם אנגלי-לטיני המבוסס על שם העם הקדום "פלישתים" שפירושו בעברית "פולשים". הפלישתים הגיעו לארץ מאיי הים התיכון ליד יון לפני כ-4000 שנה. עם זה נכחד כולו לפני יותר מ-2000 שנה ואין לו שום קשר לערבים. לפני 1917, במשך 400 שנות השלטון הטורקי בארץ, לא נקראה הארץ בשם "פלסטינה". כשכבשו האנגלים את הארץ מידי הטורקים , בחרו האנגלים לחדש את השם העתיק "פלסטינה". תושבי הארץ מעולם לא נקראו "פלסטינים", . לדוגמא: ◆ זאהיר מוחסיין, מנהיג בארגון לשחרור פלסטין (אש"פ), אמר בראיון לעיתון הגרמני "טראו" במרץ 1977: "העם הפלסטיני אינו קיים; יצירתה של מדינה פלסטינית אינו אלא אמצעי להמשך מאבקנו נגד מדינת ישראל". . אפילו יאסר ערפאת, מנהיג אש"פ, שקרא לעצמו "פליט פלסטיני" אך דבר ערבית בניב מצרי, לא היה יליד הארץ אלא נולד בקהיר שבמצרים בשנת 1929. הוא שירת בצבא המצרי, למד באוניברסיטת קהיר וחי בה עד 1956, אז עבר לערב הסעודית. בשנת 1958, יחד עם חבריו מערב הסעודית, ייסד בכוויית את ארגון הטרור פתח, שקדם לאש"פ. התעמולה של הערבים המכנים עצמם "פלסטינים" דורשת בעקביות הכרה של ישראל ושל שאר העולם בזכויות שהיו להם "לפני 1948", כלומר: לפני כ-60 שנה. משום מה, הם אינם מוכנים להוסיף עוד 60 שנה למניין זכויותיהם "ההיסטוריות" על ארץ ישראל, ולא בכדי: הם יודעים היטב, כי אם יעשו כן הם עלולים לשלוח את עצמם חזרה לארצות מוצאם – ירדן, סוריה, מצרים, לבנון, כוויית, ערב הסעודית, ועירק. לפני שנים, תוך כדי משא ומתן עם אלה הקוראים לעצמם "פלסטינים", העלה מתווך ישראלי את ההצעה לתקן את תביעתם לזכויות "לפני 1948", לזכויות "לפני 1917". ה"פלסטינים" התנגדו בחריפות להצעה זו; . אם יש עדיין מישהו שמאמין כי אומה ערבית "פלסטינית" התקיימה לפני סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל, יואיל נא בטובו להשיב מתי נוסדה, ועל ידי מי? מה היה השם שלה בערבית? מי היה ראש-ממשלה או נשיא "פלסטיני" לפני ערפאת? מה היתה שיטת הממשל שלה? מה היו גבולותיה? אילו מדינות הכירו בה ומתי? באיזה ספריה או מוזיאון ניתן למצוא את ספרותה, מטבעותיה, או יצירות האמנות שלה? התשובה לכל השאלות האלה היא אפס מוחלט. כמו שאמר זאהיר מוחסיין: "העם הפלסטיני אינו קיים". בית המקדש היהודי עמד על הר הבית בירושלים זמן רב לפני שהאיסלאם, או כל דת אחרת הקיימת כיום בעולם, נוסדו. גם כאשר מייסדי הנצרות הילכו ברחובות ירושלים העתיקה, לא היו בה מסגדים או כנסיות אלא בית המקדש היהודי בלבד. האדמה שעליה נבנה בית המקדש בירושלים נקנתה בעבור העם היהודי על-ידי המלך דוד בשנת 850 לפני הספירה בקירוב. עדות המכירה, כמו גם שמו של המוכר וסכום הרכישה, תועדו בתנ"ך (שמואל ב' פרק כ"ד; דברי הימים א', פרקים כ"א-כ"ב). המוסלמים ה"פלסטינים" טוענים כיום לבעלות על הר הבית בירושלים, האתר בו שכן בית המקדש היהודי. הם טוענים כי זה "המקום הקדוש" שלהם. אך, האם יודע העולם לאן פונים המוסלמים בירושלים בשעת תפילתם? - אפילו במסגדיהם, ואפילו במסגד "אל אקצה" הבנוי בקצה הר הבית עצמו? הם פונים למכה, גבם להר הבית, ובכורעם בתפילה לכיוון מכה הם מראים את ישבניהם להר הבית. כיצד מתיישב הדבר עם טענתם כי זהו "מקום קדוש"? עובדה היא, כי ירושלים והר הבית אינם מוזכרים בקוראן אפילו פעם אחת, בעוד מכה ומדינה, הערים היחידות הקדושות לאיסלאם, מוזכרות בו מאות פעמים.

אדוני היקר. אתה מתחיל את המאמר שלך בתחושת הנקמה שסותרת את ההיגיון ואחר כך ממשיך לאותה תחושת נקמה בסוף המאמר. אתה בעצמך מצהיר שזו תחושת נקם שאינה היגיון או מוסר. נכון, יש מקום מוסרי גם לנקמה (לפחות במוסר היהודי) ויש מקום להגנה עצמית ופעולות מונעות. אבל אתה לא יכול לסגור את עינך לטבח שמתבצע בעזה. זה נכון שכנגד שלטון חמאס יש לנו מלחמה לגיטימית וכל האמצעים כשרים, אבל אנחנו לא נלחמים נגד חמאס. אין שם צבא שעומד מולנו, אין חיילים בחזית ואין טנקים. יש משגרי רקטות פזורים לאורך הרצועה שהפעולה הנוכחית לעולם לא תשמיד את כולם, יש מטרות "צבאיות" של חמאס שפזורות בתוך הקהילה וכשאנחנו פוגעים בהן אנחנו פוגעים באוכלוסיה אזרחית. אנחנו מפציצים מהאוויר אוכלוסיה אזרחית והמטרה האמיתית של המבצע הזה הוא להראות לציבור הפלסטיני שכשחמאס פועל נגדנו אנחנו נעניש את האוכלוסייה - נשים וילדים לא יהיו מוגנים. אנחנו מצפים שהציבור המדמם הזה יתכחש לחמאס ויוקיע אותו. ציפינו לכך בלבנון אבל רק חיזקנו את חיזבאלה. אז אשר למאמר הדמגוגי שלך, אי אפשר להגיד מה טוב ומה רע על חצי מציאות ! לשחרר עלינו רקטור זה רע !!! להרוג אזרחים ישראלים זה רע !!! לחטוף חיילים זה רע !!! לבצע פיגועים זה רע !!! אבל כפי שסבתא שלך אמרה, מה שרע רע ומה שטוב טוב. יש עוד כמה דברים רעים: להרוג ילדים פלסטינאים זה גם רע !!! לפגוע באוכלוסייה אזרחית פלסטינאית זה גם רע !!! למנוע סיוע רפואי לאוכלוסייה גוועת זה רע !!! זו פעולה צבאית נגד אוכלוסיה. אין כאן שני צבאות, יש צבא מול אוכלוסיה. הם לא צדיקים והם בחרו בממשלת חמאס וחלקם גם טרוריסטים, אבל עבור חלקם - זו מציאות חייהם, לגור בעזה. אין להם ברירה והם לא משתייכים לחמאס, הם בני 4 או 5 או 75. ומה שאנחנו עושים שם אינו מוסרי אדוני. אמור זאת לתלמידים שלך.

כתבת "...ולטעמי להעביר אזרחים המזדהים עם הרוצחים בעזה אחר כבוד למרחב ההזדהות שלהם, זה טוב מאוד..." האם לטעמך להעביר אזרחים המזדהים עם הרוצחים כמו ברוך גולדשטיין ודומיו, אחר כבוד למרחב ההזדהות שלהם זה גם טוב מאוד?

בהפגזות צה"ל נהרגים גם אזרחים ובהם נשים, ילדים וקשישים. אלה אותם אנשים שבדיוק כמוך מייחלים לראות את הצד השני סובל בגין מה שגרם להם. אין כאן רע וטב או שחור ולבן. יש כאן בעיה שצריך לפתור כי אם הגלגל ימשיך להסתובב לו כפי שאתה מתאר זאת, בסוף לא יישאר כאן אף אחד.

הייתי בטוח שתתאונן על כך שהפלסטינים זועקים ל"צדק" (עבורם בלבד כמובן) מעל כל במה ואילו אצלנו מדברים כל הזמן על מו"מ ופשרה, עד כדי כך ששאר העולם וגם חלק מאיתנו שוכחים את עמדותינו הצודקות. כדוגמא פשוטה: היהודים הסכימו להצעת החלוקה של האו"ם ואילו הערבים דחו אותה מכל וכל ופתחו במלחמה של "הכל או לא כלום". והובסו, ב-1948 ואז ב-1967! מבחינתי צדק זה ישראל מהים ועד הירדן והערבים יכולים לשבת בשקט או להסתלק... ומכאן אפשר לומר, כן, אנחנו מוכנים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים האלה, אנחנו מוכנים לויתורים גדולים למען השלום - אבל אלו הם ויתורים ואת זה צריך לזכור ולהזכיר!

בנחת נשמעים". המסר שלכם עבר בצורה משכנעת. וכל זאת למה? הדגש באמרה הנ"ל, למי שטרם חשב על זה, הוא על המילה "נשמעים". מדוע? כי על מנת שדברים ישמעו, עליהם להיאמר בנחת, באהבה וברגיעה - ולא ברעש / טלטולים / הפגזות וכד'... אוהב ישראל אנוכי וליבי היום כבד. צריך אדם חכם אחד (!) כדי להוציא את כולנו מהמצב הזה. כדי להזכיר לכולם שצריך לבחור בחיים! שלעולם אין טוב בהרג. שעל כ - ו - ל - ם לחדול - כדי להמשיך...

"כולם יודעים שחי איתנו בארץ ציבור רחב של אזרחים הכולל אף חברי כנסת לא מעטים אשר למרות צקצוקי הלשון והגינויים שהוא מצליח לשחרר מדי פעם לטרור רצחני המכוון לאזרחים, מייחל בסתר ליבו שסביבון הדמים שוב יתהפך ויתרחש ארוע טרור רב נפגעים שיוכיח שאין דרך לנצח את החמאס ויש להיכנע לתכתיביו כמובן במשא ומתן." להאשים מישהו מאזרחי ישראל היהודים (וברור שהכותב מכוון לאזרחי ישראל היהודים) שהוא מייחל בסתר ליבו שיתרחש אירוע טירור רב נפגעים כלשהו, ועוד בשביל מטרה פוליטית זולה של כניעה לתכתיבי החמאס, זו יציאה אומללה ומופרכת שמעידה על חשיבה שטחית וסטריאוטיפית. למזלו הכותב לא מזהה את אותו "ציבור", אחרת הוא היה חוטא בהלבנת פנים ובהסתה. שמחתו לאיד ביחס לפלסטינים מובנת, בהיותו אב שכול, אבל עובדת היותו אב שכול לא יכולה לתרץ את דפוס החשיבה השטחי והמתנשא שלו, לפיו רק הוא ושכמותו יודעים מה טוב, ושאלה שחולקים עליו מייחלים לעוד טירור ופורענות בקבנו. עם חשיבה כזו, אוי לנו שזהו רב, מורה ומחנך בישראל. תתבייש לך, דוד מוריה. בגלל שנאת חינם של שכמותך חרב בית המיקדש.

כותב יקר, אני מצר על אובדנך, ומבין לליבך ורצונך בנקמה. זה אך אנושי, אנושי מאד. אולי אפילו אנושי מדי. אחרי הכל זה מה שאנחנו בני-אדם ותו לא. האמת שלא משנה היכן נולדנו ולמי זה כל מה שאנחנו, ואת זה לעיתים קרובות אנחנו שוכחים. אז זה כל כך קל להרים כלי נשק מסוג כלשהו ולכוון אותם כלפי 'האחרים' שאינם כמותנו. ומרגע שזה מתחיל, ואף אחד לא יכול להגיד אימתי זה התחיל? בביצה? או בתרנגולת? אך מרגע שזה מתחיל כל כך טבעי, כל כך אנושי, לפתוח במעגל של צדק שבו 'האחר' צריך לשלם את המחיר. ההיגיון שלך לגמרי בסדר, רק שאין בו שום דבר שהצד האחר לא יכול להגיד באותה מידה. הצדק, על אף אמונותיך הטובות, הוא עניין פרטי למדי. זה לא צודק להרוג אזרחים חפים מפשע, אתה צודק. זה גם לא צודק לכבוש עם אחר ולשלוט עליו - ראה מרד המכבים כדוגמא לכך. האם בר-כוכבא טעה בפעולות הטרור שלו? כששאף לשחרר את עמו מעול הכובשים? האם לא צדק? האם אותו אב פלסטיני שאיבד את 5 בנותיו אתמול לא יהיה צודק, על פי הגיונך, כשישמח שסוף סוף נקמו את מותן? אותה סבתא יקרה הייתה וודאי אישה חביבה, אך ספק אם התכוונה שמישהו ייעשה בהגיונה הבריא, המקומי, שימוש כוללני ומעוות כמו שאתה עושה. זה בסדר לשמוח שנוקמים את מות בנך, כי זה פשוט אנושי. לנסות ולומר שזה צדק, זו כבר בעיה. בטוח שיש לך המון תשובות טובות, וברור שאתה רואה את כל הרעות שבשורות האלו. האם זה לא בדיוק העניין? לא נוכל אפילו להתחיל לדבר אם ננסה לדבר על צדק, על טוב, מתוך אמונה שברור שהוא בצד שלנו (כל אחד ואחד). אולי הגיע הזמן לוותר על יומרת הצדק, להשאיר אותה למי שראוי לו להתיימר לה, מי שאינו אך אנושי. אך לנו בני-האדם, וכולנו בני-אדם, שווים בסופו של דבר, עדיף להתמקד ביומרות פשוטות יותר, למשל שלום, שלום שבו לא נכבוש זה את זה, לא נהרוג זה את זה. אפילו אם זה לא יהיה לגמרי צודק. אפילו אם נצטרך לוותר על משהו שאנחנו ממש אוהבים וממש רוצים, אפילו אם אנחנו ממש, אבל ממש צודקים. האם אנחנו מספיק צודקים כדי להצדיק את זה שימשיכו להיהרג בנינו ובנותינו בשם היומרה שלנו? הלוואי וכבר היו מפסיקים לדבר פה על צדק מתישהו. שני הצדדים כל כך שקועים בצדקתם שהם לא מסוגלים להתחיל אפילו לדבר עם האחר על שלום. אף פעם עוד לא דיברו פה על שלום, תמיד רק על צדק, וזה שורש הבעיה. שמאל או ימין, יהודי או פלסטיני, זו יומרה שהגיע הזמן לזנוח.