כגבר שגדל על יום "האם" גם אותי לא מעניין "יום המשפחה" - אני קונה

לאישתי מתנה עם ברכה ומשתף בשימחה גם את הילדים.

מצד שני אני לא ממש סובל את הפמיניזם המתחסד של נשים המתנהגות

באגרסיביות, ברכושנות ושטלתנות ונזכרות בנשיות רק ברצונן לקבל

טובת הנאה כל שהיא.....כמו למשל מתנה "קטנה" ותשומת לב מגבר. 

תחזרו להיות נשים ולא "רק" אימהות לילדים.......ואנו הגברים נשמח

להעניק לכן תשומת לב בהתאם !!!!!

את, כותבת יקרה, לא רוצה שיוויון, את רוצה להיות יחידה , במקום הראשון. בדיוק כמו שהפמיניזם דיבר תחילה על שיוויון ומאוחר יותר הפך לחיית טרף שלא השאירה מקום לשום דבר, פרט לה עצמה, צרכיה ורצונותיה.

הפכו את זה מיום האם, ליום המשפחה!!!, לא ליום האב!! תחגגי את המתנה שהתברכת בה, שיש לך משפחה, ילדים, בן זוג. ואם תרשי לעצמך כאישה וכאם להתחבר למקום הזה של חום, אהבה ורגישות שקיים בך, מקום שאתן הפמיניסטיות רואות בו חולשה אבולוציונית שנועדה להכחדה, ותחנכי את ילדייך לאהוב ולהעריך גם את האב, שאולי לא נמצא הרבה בבית אך בזמן הזה עובד קשה לפרנסת המשפחה (אין ספק בליבי שגם את עובדת קשה - אך שימי לב אין כאן תחרות,יש שיתוף, במינונים כאלה או אחרים, למען מטרה נעלה)  ובטח ובטח שלא ניתן להאשים אותו בחוסר אהבה ו/או דאגה לילדיו. אל תציגי / תתיחסי אליו כאל נספח מיותר נטול רלוונטיות. ילדייך, שילמדו להעריך ולכבד את עצמם, את אימם ואת אביהם, וכמובן את ערכי המשפחה, רק ירוויחו מכך, הן כילדים והן כאנשים בוגרים והורים בעצמם, בבוא הזמן.. 

תפסיקי לקטר, כאילו עשקו אותך, לא לקחו ממך דבר, פשוט העניקו לכל בני המשפחה, את הכבוד שמשום מה את דורשת רק לעצמך, ואפילו עם ילדייך(הרי  קיומם הוא שהפך אותך לאם, אולי תודי להם את?!)  את לא רוצה לחלוק. ואני אומרת, חשבי שוב....

למה כל דבר צריך להיות שוויוני?

גברים יכולים להכנס להריון? גברים יכולים ללדת? כבר פתרתן את עניין השכר השווה?

איך שלא תסתכלו על זה - אין שוויון אמיתי עדיין, ואם עובדת עדיין עושה 2 משרות מלאות וגבר לא.

אז אני מניחה שיותר קל לשנות את "יום האם" ל"יום המשפחה" מאשר להבטיח שוויון אמיתי, אבל למה לא נגעתן בנושא הזה אחרי שהיה מתקיים שוויון אמיתי? למה לשלול מאיתנו יום חשוב ונהדר כל כך? לא מגיע לנו? אנחנו לא עובדות קשה יותר? זה שאנחנו לא נמצאות 15 שעות ביום במשרד לא אומר אחרת!!!

גם אני מרגישה את החוסר.

חושבת שצריך להחזיר את השם ליום האם

כי זה ממש מגיע לנו

הדור שלנו "חוטף" מכל הכיוונים. אנחנו חגגנו את יום האם לאמהות שלנו, אבל לנו אף אחד לא מביא איזו ואזה חומה מכוערת שמשום מה נשברת בשבוע שאחרי יום האם, אפילו אם היא עשויה מפלסטיק.

המחאה שלנו לאט לאט מחלחלת, ובדור הבא, בעיקר מסיבות נוסטלגיות, יחזרו לחגוג את יום האם. אולי יהיו גם יום האב ויום המשפחה, אבל הם יהיה בתאריכים אחרים - כמו שצריך להיות.

הדור שלנו בכלל נדפק לגמרי - כשאנחנו היינו ילדים, ההורים היו במרכז המשפחה ואנחנו באנו במקום השני. היום, כשיש לנו ילדים, הם מרכז העולם (לא רק המשפחה) ואנחנו במקום טוב בסוף סדר העדיפויות בתפקיד נהג / כובס / משרת.

חוץ מזה, הרי אין באמת שוויון בין נשים לגברים. גברים מרוויוחים יותר, מתקבלים יותר למקומות עבודה, מקבלים אפילו יחס מועדף ממס הכנסה. קודם צריך להשוות את התנאים בהם נשים מקופחות ואח"כ לקחת את המקומות הבודדים בהם יש לנו זכויות יתר, כמו יום האם.

אגב, כשאני אומרת "קיפוח", אני לא מתכוונת ללידות (יש גבול לדרישה לשוויון) או ליכולת להשתין בעמידה. תראו לי אשה שיכולה להשתין בעמידה ואני אראה לכם אשה שאני לעולם לא אכנס אחריה לשירותים...

נדפקנו בשם קומץ פמניסטיות , בינתיים חוץ מסיסמאות פמניסטיות מנופחות אין שום שיוויון ,העול המשפחתי הוא לרוב על האישה , הגבר שמפרנס בשם מערכת ערכים ישראלית מפוקפקת עובד עד שעות בלתי נסבלות, מי מוציא את הילדים מהמסגרות?, מי רץ איתם לקופת חולים?, מילרוב נשאר איתם בבית כשהם חולים?, מי מכין שיעורי בית?, מי מכבס?, מי מבשל?, מי מנקה? מי צריכה לעבוד במשרה שתתאים לשעות שהילדים יוצאים ממסגרות?, הגבר נכון !!

אז זהו שלא על האשה נופל רוב הנטל גם אם היום הגברים קצת מנקים קצת נשארים בבית כשהילדים חולים, מחליפים חיתול ועושים גרפס, זה עדיין רחוק מלהיות שיוויון, הפמניזם הזה זה חתכ'ת גול עצמי, לפחות היה לנו את התפקיד שלנו ולא נקרענו בין מיליון מערכות, להיות אישה, אמא, קריירה, .....

ולפחות היה יום בשנה שהעריכו את העבודה הכל כך קשה הזאת של להיות עם הילדים ולא קראו לזה יום המשפחה, זו יריקה אחת גדולה בפרצוף, מרוצות פמניסטיות טיפשות!!??