הסיפור שלך נותן לי תקווה . תודה .

בבית חברתך שהיתה דתית לאומית, ואפילו במחיר מגורייך ברחוב. לא ברור לי איך יכלו למנוע ממך מלהיות בבית חברתך, אך את מגורייך ברחוב לא יכלו למנוע.

מזעזע, אבל לא מפתיע, שאלו חרדים. ההורים העדיפו שתיזרק לרחוב, רק שלא תגור אצל דתיים לאומיים. כמה עקום!!! עולם הפוך!!!  הדגש צריך להיות על "בין אדם לחברו", במקום "בין אדם לאלוהים".  הצביעות שבהבאת יותר מידי ילדים, האומללות שזה יוצר. עצוב כמה שזה חוזר על עצמו ולא מפתיע.

קראתי את מה שאמרת ואני כמעט רואה את עצמ בין השורות. גם אני יצאתי ממשפחה דתית (כמעט חרדית) רק שאצלנו לא היו בעיות כלליות. היו בעיות נפשיות. גם אני עזבתי בגיל 14 לפינימיות, ובגיל 16 התגלגתי לרחוב. בגיל 17 נשבר לי והשכרתי דירה בעזרה של אח שלי. היום אני בת 18, עובדת בעבודות מזדמנות, ובגדול מנסה לחיות כמה שיותר. אני מבינה לגמרי את הקטע של השרידה, וכמה זה קשה ומבודד אותך, והופך אותך למרירה מהחיים עוד לפני שבקושי התחלת אותם.  הכי חשוב זה לא לתת לעצמך ליפול. ליפול זה הכי קל והכי מושך, אבל אסור לך. תנצלי את החיים. אולי הם עוד יפתיעו אותך. תלוי בך.

כל הכבוד. בהצלחה עם הילדה שבדרך. תהיי אימא טובה.

My name is Andrei
I am 24 years old israeli citizen
the story is in short that i was invited to the Ukraine by
my fammily and were prommised to go back to Israel
but when i came to Ukraine to visit my parents
I saw a very diffrent image
my mothers is on the way to become alchoholic
my father is mentaly sick and psychologicly abusive
he dose abuse me as well, but somehow with time
i developet resistance to his insanity
yet some things i cant evade and it makes my life
very diffcult. today i am stuck in Ukraine
i cant work in here as i am not a citizen
therefore i cant buy a ticket back to Israel
and even if i could, i dont have the money
to rent a place of my own or food

I tryed to conntact the Israeli embassy for help
but they ignored me
i dont know who ales can help me
and im really considering on running away from my fammily

If you can help me in any way
information or any other way
please conntact me
abmail85@gmail.com

אני כלכך מזדהה עם הסיפור שלך אני גם באה מבית חרדי דווקא אמיד "מהעליתות" מאחר ולא חייתי על פי המוסכמות נאלצתי לחיות בכל מיני חורים ובכל מיני משפחות לא שהייתי חילונית אבל פשוט לא הייתי לפי הזרם הורי הפכו את חיי לגהנום ושנות נערותי זכורות לי כשנים קשות בהם חייתי רק בשביל לשרד

ניתקלתי באנשים רעים ונצלנים אך מנגד ניתקלתי גם באנשים מדהימים.

הסתדרתי טוב מאוד גם בלי התמיכה הכלכלית של הורי וכיום אני עובדת בתפקיד מאוד נחשב והורי גאים בי אך יש הרבה צלקות בנפש מהשנים שהייתי בוכה ברחוב כי לא ידעתי איפה אני ישן הלילה.

 

אני רק רוצה להודות לאלו שעזרו לי הלוואי שאוכל להיטיב איתכם אפילו במעט

אני מודה לאלוהים ששלח לי אותכם.

 

שנו רבותינו "מותר האדם מן הבהמה - תכנון המשפחה"

עד שלא יופנם דיבר זה, הכל כך חסר ב"עשרת הדברות", ימשיכו ויפציעו טרגדיות כפי שחוותה אשה חזקה זו, היי ברוכה!

בס"ד

הי. רק רציתי לומר לך שאת ממש ממש צודקת ושזה ממש ממש נכון מה שאמרת לגבי החיוכים והיחס של האנשים ועד כמה שהוא יכול להשפיע. גם אני גדלתי במשפחה אומנת ואני נמצאת אצלם עד היום (ראי כתבה "אם אני לא אתן לה מי יתן לה...) ואם לא האנשים הטובים הללו באמצע הדרך - אלו שהיו שם לפני שהגעתי למשפחה האומנת הנוכחית- לא היה יוצא ממני כלום!!!!

האנשים הטובים הללו אי שם ברגעים קטנים בחיים הם אילו שמחזקים ומחזיקים אותנו ונותנים לנו את הכוח עד לעידוד הבא או עד שמוצאים את המקום שנשאר שלנו לעד. אצל כל אחד מדובר במקום אחר - יש שאצלם מדובר בחתונה, יש שאצלם משיבה הביתה, יש שאצלם מדובר במשפחה אומנת טובה ועוד.. אבל האנשים הללו באמצע הדרך שנמצאים שם עד שמוצאטים את המקום הם האנשים שעוזרים לנו בהתמודדות היומיומית.