סה"כ תנועת "אם תרצו" היא אכן תנועה קיקיונית. אבל, הרעיון הבסיסי שאומר - הפתרון הטוב ביותר (לפעמים היחיד), לבעיה שאין לה פתרון, הוא פשוט לחכות עד שהיא תפתור את עצמה - דווקא נכון בדרך כלל. המקרים שבהם מהפכה פותרת את הבעיה הם היוצא מהכלל ולא הכלל. מתי מהפכה יכולה לעבוד? בדר"כ, כאשר האיום נגדו היא יוצאת הוא איום ברור. מכיוון שהפלסטינאים מפולגים ומחולקים, פשוט אין טעם לעשות שם מהפכות.

גם כאשר האיום ברור, בדרך כלל מהפכה היא רק דרך להחמיר את הבעיה. להזכירך - לעיתים קרובות, מהפכות גם אוכלות את בניהן והפלסטינאים אכן הוכיחו לנו, באותות, מופתים וקסאמים - שהם לא מוכנים עדיין לנהל את חייהם: תן להם מדינה פלסטינאית במצב הנוכחי - תוך 4 שנים תקבל אימפריית חמאס התולה את בניה, יורה בהם ומשליכה אותם מרבי קומות.

בכ"ז, בניגוד לתנועת "אם תרצו", אני בהחלט חושב שצריך להתקדם בתהליך השלום - אבל לא מול הפלסטינאים, אלא מול הסורים ואחריהם מול הלבנונים - וכן, זה אומר לוותר על הגולן. כי כאשר הפלסטינאים ישארו לבד - רק אז, אפשר יהיה לדבר איתם. כאשר לא יהיה מי שיבריח להם נשק - רק אז, אפשר יהיה לסמוך על אנשים, שאבותיהם נשבעו לזרוק אותנו לים. לעומת זאת, עם הסורים - יש לנו שלום דה-פקטו כבר עשרות שנים, לכן המשך התהליך מולם - מתבקש.

החזקתי במשך הרבה זמן בדעת "אם תרצו" (אין סיבה לשנות את המציאות המדינית-בטחונית), אם כי לזכותי יאמר שלא הכרתי את התנועה והמצע שלה. פתחת לי קצת ת'ראש.. בהתייחסות קצרה לתפיסה הכללית שאתה מעלה במסמך, אני חושב שאתה חצי צודק. לא תמיד כדאי למהר לוותר על המצב הקיים כי האלטרנטיבות לא בהכרח טובות יותר (אני אישית לא אוהב "מהפכות"), אבל תמיד צריך לחתור לשיפור. בכל מקרה, תודה.

אני מעריך שפנינו למדינה דו לאומית כלומר ערבית.

לימין יהיה חלק גדול בגניזת החלום הציוני. וחבל - כי לצערי הוא נקנה בדמים

יקרים. לדעתי לא היו אומות העולם מאשרים הקמת מדינה יהודית ללא השואה.

 

כותב הטור הזה מזכיר לי תינוק שכל הזמן מנסה להכניס את הריבוע לתוך התבנית העגולה. לא מצליח, לעולם לא יצליח, אבל ... לא מתייאש.

אולי כך נראים הדברים מפרינסטון הרחוקה, שם לא מתפוצצים אוטובוסים ולא נופלים קסאמים וגראדים, אבל כאן, מי שמציע "להנדס את תודעתנו" זה השמאל, לא הימין. מי שמציע לקבל את מכחיש השואה אבו מאזן כ"מתון" (לפי שיטת "המחבל הטוב והמחבל הרע"), מי שמציע לתת לצד השני את הכל תמורת חתיכת נייר, מי שמציע לקבל את שקרי האוייב כעובדות, הוא-הוא שמציע "להנדס את התודעה" ולא מי שמעלה את הדעה שאולי אין פתרון לסכסוך הזה (כלומר, מלבד היעלמותה של מדינת ישראל, פתרון שמקובל על זרמים מסויימים של השמאל הישראלי...), ואם אין פתרון, אז אולי עדיף לא להחריף את המצב ע"י כל מיני נסיגות ו-וויתורים ו"מחוות" אלא להמשיך את המצב הקיים, שהוא טובלנו (כן, זו לא בושה לומר שזה טוב לנו ולא טוב לאחר).

לפני כל מהלך מדיני נעשה דיון ציבורי פתוח על סיכויים וסיכונים..

 

וכך נמנע מאותם טעויות של אוסלו והתנתקות, שבו עשו ולא חשבו. סתמו פיות, ולא קיימו דיון ציבורי.

 

שאלות כגון: האם זה טוב לנו?  למה הצד השני רוצה רובים, והרבה? האם הצד השני מתכוון לפתור את בעיית הפליטים או להנציח את זה?

 

 

מעניין שהכותב אינו בארץ אלה באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב.

מה שרואים משם לא רואים מכאן, זה בטוח.

הסיכסוך תמיד נראה פתיר יותר כשאתה מדושן ומרווח בפרינסטון הרחוקה, המציאות היא זו המעצבת את התודעה, ולאנשים שמציאות היומיום שלהם היא עימות וחיכוך עם הפלסטינים, אין שום סיבה לראות את האור אשר אתה רואה כאשר אתה נימצא רחוק רחוק מכאן...

 

רק לומר זאת שוב: מה שרואים משם לא רואים מכאן...

 

ותחשבו על זה.

טעויות יכולים לעשות גם אנשים חכמים ביותר,

אבל מי שמתעקש להחזיק בטעות שעשה, הוא אוויל משריש,

עוסלו הייתה טעות, האחיזה כיום בעוסלו, היא אווילות פושעת,

 

'שטחים תמורת שלום', זאת נוסחה שיקרית, שאף פעם לא הביאה שלום

'כל השטחים תמורת שלום', זאת נוסחה שתביא לשלום,

וכל השטחים, זה כל השטח בין הירדן לים.

הערבים ובכללם הפלשתינים,

הוכיחו מאז ומתמיד שהם מתכוונים בעצם לכל השטחים,

החל מהצעת החלוקה של האו"ם, ב-47,

וכלה באוסלו, במפת הדרכים, בז'נווה, וכו..

ורק הסמול לא מסוגל לקלוט זאת,

אטימות מוחין מוחלטת,

תבנית חשיבה מקובעת, עשויה ממוסר הזוי, שהוא זבל אדיאולוגי,

 

השלום היחידי שהוא בר-קיימא הוא "שלום ישראלי", כלומר...

"חיסול עוסלו כליל", וחזרה לכיבוש המשחית עד אחרית הימים.

--------------------------------------

 

כך אמרה ברברה טוכמן: בביקורה בישראל ב- 1982.

 

אין בהיסטוריה תקדים לנוסחה "שטחים תמורת שלום"

אם אתם הישראלים תמשיכו להשלות את עצמכם

שיש לכם משא ומתן עם שוויצריה ולא עם התרבות הערבית,

אתם תהיו הפרק השמיני בספרי 'מצעד האיוולת'.

---------------------------------

 

אין ספק שאנחנו כותבים את פרק 8 במו ידינו !!!

 

הימין והמרכז (מה שקוראים פה "שמאל") רוצים לדשדש בבוץ כי יש להם אינטרס לעשות את זה, לשיטתם - זה משרת כל מיני אנשים שהמשכורת שלהם מגיעה אליהם מתעשיות בטחוניות, מנשק, ממערכות בקרה, מבדיקות ביטחון, מחברות בנייה שבונות בשטחים, מחברות שמייצרות בשטחים, מאנשים שעברו מדירת שיכון לווילה בשומרון. בקיצור, יש מי שמרוויח מזה שיש כל הזמן מלחמה. הכלכלה של ישראל בנויה על ניצול - והמון אנשים מרוויחים מזה. מספיק להתמם ולחשוב שמדובר רק בוויכוח אידיאולוגי.

הימין הזה שמדובר עליו פה הוא לא רק הזוי אלא גם מסוכן - הוא פשוט רוצה להרוויח עוד מהסבל של אחרים. אז לא, הם לא מטומטמים - הם רעים.

יופי, בואו "נפתור" את בעיית השטחים, ואז כפר סבא ונתניה יקבלו קסאמים בדיוק כמו שדרות. אחלה פתרון.

אולי בפרינסטון לומדים לכתוב יפה, אבל לפתור בעיות - ממש לא.

באמת מנסים נסוגנו מעזה ולא בדיוק הגיע השלום

לפני זה ניסינו  את אוסלו

אולי ביבי ינסה עוד תהליך

בסוף נאלץ להתנתק מערביי יו"ש

אין ברירה

 

 

מאה אחוז כשלונות במשך עשרות שנים זה לא מספיק?

 

רק כך נצא בוודאות מהבוץ!

ולהנדס לאנשים את הדעות שלך. אתה פשוט שולל את דעת העם הימני השפוי ומגנה אותה ומביא את כל הטיעונים מעוותי המציאות שלך. כמה טמטום וחוסר הגיון יש כאן. אדם שפעל בדרך כל שהיא מתוך תפיסה, אמונה, חזון מסוים והדרך הזאת הביאה אותו ועוד רבים לתוצאות הרסניות. מה אתה אומר? לחשוב על רעיונות יצירתיים ולא לשלול את האמונה בדרך הזו. למרות שהרעיונות יכולים להוביל למציאות קשה יותר זו חשיבה מעוותת ואינפנטילית שמלווה באי הפקת לקחים ובהמון נאיביות והתעלמות מתוצאות. בושה

לא הבנתי את המסר לו התכוון המשורר.

 

האם יש לו פתרון מניח את הדעת שיאפשר את קיומו הפיזי והתרבותי של עם ישראל בארצו תוך מימוש זכויותיו הרוחניות והגשמיות בארץ ישראל?

 

אם כן - מהו הפתרון?

אם לא - מה הבעיה בהשלמה עם העדר הפתרון?

 

והאם הטענה כי אוסלו יסודו היה ברמיה - הוא טענה ילדותית :

 

1.  באותו יום בו נחתם הסכם אוסלו (-13 בספטמבר) אמר ערפאת (בנאום מוקלט ששודר בטלוויזיה הירדנית) כי הסכם העקרונות עם ישראל הוא חלק מתוכנית השלבים שנוסחה ב-1974. אח"כ הוא חזר על דברים דומים ביוהנסבורג ובמקומות אחרים.

 

2.    באוקטובר 1995 ניהל ערפאת עם החמאס והג'יהאד האסלאמי משא ומתן,  מהותם של ההסכמים שהושגו בין הצדדים היתה שאש"ף והרשות הפלשתינית ישאו ויתנו עם ישראל ויעודדו את המשך תהליך השלום, כשבו-זמנית החמאס והג'יהאד ימשיכו בשימוש באמצעים אלימים כנגד מדינת ישראל.

 

3. נוסחם של הסכמים אלו, כפי שפורסמו בעיתונות הערבית, הגיע לידי הממשלה והציבור באמצעות בני בגין, שקיבל אותם מיגאל כרמון. (אותו כרמון שהביא את הידיעה על דרשתו של ערפאת ביוהנסבורג . כשלונו הגדול ביותר של שמעון פרס הייתה  ההתעלמות שלו ביודעין מהכוונות האלה של אש"ף.

 

4. לקראת מועד העשור להסכם אוסלו העיר פרופ' יהושע פורת כי הסכם זה חשף את כוונותיהם האמיתיות של הפלשתינים, אך במקום לראותו כהפרת הסכם אוסלו ולדרוש את ביטולו הכחיש ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, את קיומו מעל בימת הכנסת.

 

5. בנוסף כל השמאל התעלם ביודעין מההצהרות הנוספות של אנשי ערפאת וסביבתו שהעידו כי ערפאת הוא המושך בחוטי הטרור מרגע שהגיע לכאן :

 

א. בדרשתו הידועה במסגד ביוהנסבורג, שהושמעה ב-10 במאי 1994, הכריז ערפאת בפומבי שאין בכוונתו לכבד את הסכמי אוסלו. הוא השווה אותם להסכם בין מוחמד לשבט קורייש, והזכיר כי מוחמד חתם על ההסכם מתוך כוונה להפר אותו ברגע שיתחזק, אצלינו המדינאים מהשמאל התעלמו מכך (אולי נבהלו כי ערפאת הונה אותם ורצו להמשיך ולהעמיד פנים) ורק דליפה של תא"ל כרמון בפני יוסי מלמן מהארץ הביאה את הסיפור לציבור.

 

ב. עבדל ברי עטואן, העורך של העיתון החשוב -אל קודס אל ערבי- הרגיש חופשי לספר בטלוויזיה הלבנונית את האמת על ערפאת: בשיחה בתוניס בשנת 1994, סמוך לפני הגעתו לעזה, אמר לו ערפאת מילים אלה: "חי אללה, אני אשגע אותם. אני אהפוך את ההסכמים האלה לאסון עליהם, לא בימי, אבל בימיך אתה תראה את הישראלים בורחים מפלסטי ,רק היה סבלני. אל תדבר על זה. שמור זאת אצלך  )מעריב 24.2.2006)

 

ג. ערפאת ב-12.2.96 בשטוקהולם, באוזני 40 דיפלומטים ערבים: " אנחנו באש"ף נרכז את כל המאמצים להעמקת הפילוג בחברה הישראלית. תוך חמש שנים יהיו בפלשתין 5 עד 7 מיליון מאחינו. בכוונתנו ליצור תנאים בהם חיי היהודים בפלשתין יהיו בלתי נסבלים" (העיתון הנורבגי "דאגן",  16.2.96( הנאום נישא בעת כהונתה של ממשלת פרס, פרס שנשאל על כך הסביר ``שערפאת התכוון לג`יהאד למען השלום....השלום``. 

 

ד . ערפאת לאנשיו הקרובים : "תשמעו למה שאני אומר לכם ישירות או להוראות הכתובות, לא לנאומים בחוץ",

ה. הראיון המדהים שנתן פייסל חוסייני, שהלך לעולמו ב-2001,  לעיתון המצרי "אל-ערבי" שהופיע אחרי מותו ב-24 ביוני 2001:

" אנשי טרויה שמחו והתהוללו בחושבם שהגייסות היווניים הובסו ונסוגו והותירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו אותו לעירם. אחר כך קרה מה שקרה.לו ארה"ב וישראל לא היו סבורות, בימים בהם נחתם הסכם אוסלו, שכל שנותר מן התנועה הלאומית הפלסטינית והתנועה הלאומית הערבית הוא סוס העץ המכונה יאסר ערפאת או אש"ף, הם לא היו פותחים בפניו את שעריהם המבוצרים ולא היו מכניסים  אותו לתוככי חומותיהם. אני אומר לכולכם, כלומר לכל אותם אנשים שבאותם ימים דיברתי אליהם בחשאי- היכנסו אל בטן הסוס, ואל תשאלו מהו סוג העץ ממנו הוא עשוי. היכנסו אל בטן הסוס, ואנו נהפוך את הכניסה הזו לבטן הסוס לראשית הבניה, במקום לסוף התקווה. ואמנם, היו מי שנכנסו לבטן הסוס והם מצויים כיום ב'פנים', בין אם הם תמכו באוסלו  ובין אם התנגדו לו.כאשר אנו מבקשים מכל הכוחות והפלגים הפלסטיניים להתייחס להסכם אוסלו ולהסכמים האחרים כאל הליכים "זמניים", או מטרות בשלבים, משמעות הדבר שאנו אורבים לישראלים או מרמים אותם. אם נסכים להכריז על מדינתנו נכון לעכשיו על 22% בלבד מפלסטין, כלומר על הגדה המערבית ורצועת עזה - הרי שמטרתנו הסופית היא שחרור כל פלסטין ההיסטורית מן הנהר ועד לים, גם אם הסכסוך יימשך אלף שנים נוספות, או דורות רבים נוספים...אתה מושך אותי לדבֵּר על מה שאנו מתייחסים אליו כמטרותינו "האסטרטגיות" לעומת מטרותינו "המדיניות", או המטרות בשלבים . המטרות "האסטרטגיות" הן "המטרות הנעלות", "המטרות לטווח-ארוך" או "המטרות הבלתי-מעורערות", המבוססות על זכויות ועקרונות פאן-ערביים היסטוריים איתנים. לעומת זאת, המטרות "המדיניות" הן אלו שהוצבו למשך תקופה מוגבלת, בהתחשב ב[מגבלות של] המערכת הבינלאומית הקיימת, במאזן הכוחות, ביכולות שלנו, ובשיקולים שונים 'המשתנים' מעת לעת".

הראיון הופץ לעתונים, על ידי MEMRI.

 

ו. אבו-מאזן בהרצאה בעזה ביולי 2002: "ישראל ביצעה את הטעות הגדולה בחייה כשחתמה על הסכם אוסלו". ובהרצאה נוספת: "זהו (אוסלו) הבסיס היחיד (ליחסים) בינינו לבין ישראל. כשהוא יסתיים תסתיים גם ההצדקה ליחסים או לשותפות בינינו..., חוץ מהתותח".

 

וזה האבו מאזן עליו בונה השמאל הסכם ישראלי/פלשתינאי

 

ז. לאור כל העובדות האלה מתברר כי  כל המאמר הזה הוא הוא הניתוק מהמציאות (האכזרית) כי הפלשתינאים אינם פרטנר לשלום וניסיון מחודש למכור לוקשים (מודל 2009) לעם הדווי הזה.

 

במקום לפתור את הבעיה או לשמר אותה במצבה הנוכחי- להחמיר אותה!

בואו נביא עוד 4.5 מיליון פלסטינים, נביא להם רובים, טנקים ומטוסי F-16, נקים להם מדינה 20 ק"מ מתל אביב ו-2 ק"מ מהכנסת, לא נבקש מהם שיכירו בזכותה של מדינת ישראל להתקיים ובהפסקת הטרור, נפנה 500,000 יהודים, נפצה את כל ה-4.5 מיליון פלסטינים (שלרובם בכלל אין שום קשר לאנשים שברחו מישראל ב-48'), ניתן 8,000 ק"מ, נחמיר עוד יותר את משבר המים- ואז נתפלל שהם לא יחליטו לתקוף אותנו על אף שבחוקה שלהם רשום בבירור שהם רוצים להקים מדינה פלסטינית מירדן עד הים התיכון.

פשוט גאוני, אה?

טרנספר

במקום להסביר לאן כן אפשר להתקדם כשאין אלטרנטיבות מדיניות או שותפים לדרך בוחר הכותב בדרך הלעג כדי לפגוע בטיעונים שאינו יכול להפריך אחרת.

לעג היה מאז ומתמיד אחד מעמודי התווך החשובים של טיעוני השמאל. ככה זה שאין בעצם מה לומר, אבל אתה ממש שונא את זה שטוב מידי ליהודים.