כנראה שהילדים בניסוי היו ממש "לא משהו" אם הם לא הצליחו להתרגל למערכת ההפעלה המהפכנית...

אז עכשיו ינסו עם הפצה נוספת, שמובונטו, כי ידוע שחום זה הצבע של ילדים, לא נורא, עוד חצי שנה יגיעו למסקנה שהם מפגרים לחלוטין ויתנו להם להשתמש ב-Windows.

הגופים שאמורים לטפל ביעד, של מחשב נייד אלחוטי לכל ילד בכיתה, כמו מכון מופ"ת ומט"ח והמפמ"ר למידענות, חיים במאה ה19. צריך מהפכה במערכת החינוך ובמשרד החינוך. צרי לתת להורים ולילדים לנהל את מערכת החינוך לפי עקרונות ווב 2.0: מתוכן משתמשים, לתוכן של תלמידים או ויקי-חינוך

אתה צריך ללמוד נושא שנקרא "הבנת הנקרא". הדיון בכתבה כלל אינו עוסק בויכוח הנצחי בין לינוקס וחלונות. לפי הכתבה, לינוקס הצליחה ולכן התוכנית שלהם ממשיכה. הם פשוט מעדיפים דגם מסוים של מחשב ולא אחר.

יש כאן גם יוזמה יפה לקדם משהו ששכב במחסן והעלה אבק, אבל אתה כמובן לא הבנת דבר מכל אלו והכנסת את "דברי החכמה" שלך. צריך להיות גבול לכמה טפשיות יכולות תגובות.

תפקיד הממשלה יהיה רק לעזור במימון להורים שמתקשים לממן לילדיהם לימודים, ולממן שיעורי חובה באזרחות כדי לשמור על יציבות המשטר.

בכל שאר הנושאים ההורים יהיו האחראים הבלעדיים לחינוך הילדים.
בנוסף - ההורים יקבלו קנסות במקרה שהילדים מבצעים עברות אלימות, רכוש או סמים, קנסות בגין חינוך רשלני.

בעצם הוא מפרנס את חלק מהזויי אוסלו

כשתוכננו מחשבי ה-olpc, לא היו כלל נטבוקים, כלומר לפטופים קטנים וזולים. הפרוייקט הוכיח שיש שוק למחשבים ניידים קטנים וזולים, שוק גדול שקרץ לחברות חומרה גדולות. בעקבות העיכובים בפריסת ה-OLPC, חברות מסחריות החלו למלא את החסר באמצעות נטבוקים כגון ה-Asus EEE ו-MSI Wind.

לדעתי הבעיה של הפרוייקט היא שהם ניסו לדחוף יותר מדי מהפכות במכשיר אחד. החומרה מדהימה, אבל בעיות התוכנה הרגו את חוויית השימוש. למרות זאת, עדיין לא צריך להספיד את ה-OLPC. הסביבה הגרפית (Sugar) ממשיכה להתפתח, ומחשבי OLPC משווקים בכמויות גדולות, למרות שלא בכמויות שתוכננו.

"מרכז פרס לשלום והעביר לרשות הפלסטינית כ-30 מחשבים"

על הפסוק עניי עירך ועניי עיר אחרת-עניי עירך קודמים

כעת הפלסטינים יוכלו להכנס לאתרי אל קעידה ולהוריד מתכונים לחומר נפץ!

שאלו את האיש האם לא תהיה בעיה לילדים שלומדים על לינוקס, לעבוד בעתיד עם חלונות. אם הבנתי נכון, הוא אמר שכאשר הצרכנים רגילים למוצר מסוים, אזי הם אלו שקובעים את השוק. יש כאן הבדל תפיסתי בין משהו שהקהילה מייצרת והופך לשוק ובין מוצר שמונופול קובע עבור החברה שהיא צריכה לצרוך.

לא ראיתי בשום מקום בכתבה משהו נגד חלונות, אלא בעד לינוקס בשל היתרונות שהיא מציעה.

איזה מימון נדרש על מנת לפרוס את המחשבים? בסך הכל מדובר בשלושים מחשבים. אם אין מימון ל"פרישה" אפשר היה פשוט לחלק אותם במתנה לילדים ממשפחות מצוקה שהיו שמחים לקבל אותם.

עובדות שאין עליהן ויכוח בעניין מרכז פרס לשלום הישראלי (מפל"ה) :
מנהלי מפלה קיבלו מחשבים מהאום לטובת הפלסטינאים, לא עשו אתם כלום, ואחר כך העבירו אותם למרכז ישראלי - בניגוד להבטחתם.
לטענת אנשי מפלה לא היה להם תקציב להפיץ את המחשבים בפלסטין אבל היה להם באותה תקופה כסף להקים (לפי דבריהם) עשרה מרכזי מיחשוב חדשים עם 200 מחשבים חדשים. אם היה להם כסף לזה איך לא היה להם כסף להפיץ את מחשבי נקרופונטה?
האמת היא שמדובר במושחתים שיושבים עשרות שנים על בור שומן לעצמם, לא קידמו בגרוש את השלום אלא רק הרעו את המצב, והם מייצגים נאמנה את הפטרון שלהם שמצליח לתעתע בכולם: הוא אבי ההתנחלויות, עובד בשליחויות עולמיות בשביל הימין הישראלי, אבל הביא לעצמו פרס נובל ונשיאות גם.

אכן פרס הוא נפילה ומרכז פרס הוא מפלה. של כולנו, ישראלים כפלסטינים.

נ.ב.
אומרים לי שסוניה עלתה על הבלוף של שמעון כמו שאני עליתי על הבלוף של רון פונדק. רק שלשנינו לקח המון שנים.

ממה שאני קורא נשמע לי אחלה מקום, עם הרבה כסף , שאפשר לעשות בו מה שרוצים.

חברת פורייה מערכות הישראלית פיתחה לפני כשנתיים מחשב ייעודי לתלמידים בשם NOVA. המחשב בעל מסך מגע, כולל תכנים וכלים חינוכיים ובנוסף גם חומרה ייחודית לביצוע ניסויים במדעים. המחשב כבר אומץ בהצלחה על ידי משרדי חינוך רבים  וכיום משתמשים בו מאות אלפי תלמידים ברחבי העולם.

 

לפרטים נוספים: http://www.nova1to1.com/index.php 

 

03-9014849

הערבים דואגים לעצמם יפה מאד ולוקחים מאיתנו מה שהם שהם רוצים.

לפעמים הם גם מקבלים עזרה מיהודים , לצערי.

 

זה גם סוג של ייצוא......

מה שיצא מהרעיון היפה הזה זה ..מחשב לכל ילד ערבי.

פשוט היה צריך למצוא 30 ילדים פלסטינים ולחלק להם בחינם את המחשבים.

 

חשבוניה של חרוזים

חרוזים כבר יש לאבות שלהם

 

אז יהייה קל להכין מזה חשבוניות

כיום, בבתי הספר לא כל כך יודעים מה לעשות עם כל נושא המחשבים. (אבל יודעים שהוא חשוב).
המורים כיום רואים את המחשב כאיום. הרבה בגלל שהילדים שולטים בו טוב יותר, אבל גם בגלל דברים נכונים. כיום, ישנם תלמידים שיכולים להקליד הרבה יותר טוב מאשר הם יכולים לכתוב, ובוודאי שהם גם יכולים לקרוא הרבה יותר טוב את מה שהם הקלידו מאשר מה שהם כתבו.
הבעיה היא שכאשר ילד יושב עם מחשב בכתה, המורה לא רואה את מסך המחשב, כך שהילד יכול לשחק משחקים באותו הזמן. ולא רק, כך הרבה יותר קל להעביר את הסיכומים בין התלמידים ולכן אין סיבה שכולם יכתבו... (מה שפוגע בשיטת הלימוד הקיימת כיום).
הדברים החשובים לכל ילד, הם ידע כללי בעניין מחשב, הכרת המקלדת (והקלדה), התמצאות באינטרנט ובממשקי משתמש (לדעת לתפעל מכשירים... פלאפונים/מערכות הפעלה).
בסופו של דבר. אף אחד לא מלמד את הדברים האלה והילדים לומדים אותם בבית (אולי הקלדה מלמדים בבית הספר). בסופו של דבר, המחשבים בבתי הספר לא תורמים של דבר לאף אחד.

לשני הארגונים יש מן המשותף: התחלה של כוונות טובות ברמת ההצהרות ,שמתמוססות בדרך כשהעיקר הופך להיות יחסי ציבור והאדרה עצמית. מגוחך לשמוע שלא נמצא מימון במכון פרס. הרי בכסף לבניית בניין מפואר ובכספי המשכורות ניתן היה להציף את הנגב והגדה במחשבים לכל ילד. חבל שהמכון הפך למקום של מתווכים חותכי קופונים.

תשקיעו את הכסף בחינוך ובמקום לקנות לילדים נזקקים מחשבים תקנו להם אוכל ובגדים? מה שווה חמאה אם אין לחם למרוח אותה עליו?

מזל שזה לא פרוייקט במתימטיקה.