הרצחת וגם ירשת

האומנית רצתה לבטא את דמות האם המסורה והרחמניה. סמל לכך הוא מדונה "הקדושה" שאוחזת ברוך ואהבה את יש"ו. וכהתרסה לדמות האם הרחמניה שמו דמות מחבלת כדי לבטא את הניגוד בין מה שאמורה להיות אישה לבין הרצחנות אליה יכולות להגיע המחבלות.

או כפי שניסח זאת הנביא במגילת איכה. "נשים רחמניות בישלו ילדיהן".

מישהי מהאמניות המציגות חשבה אולי שהצגת המחבלות כאחת הדמויות הקדושות ביותר לנצרות עלולה להתפרש כהכרזה על המחבלות כקדושות??? וככזו להתפרש כתמיכה במעשיהן?

בכל מקרה אני לא מתחבר לכל השטויות האלו של אמנות עכשיות , וגם לא כ"כ עכשוית.

תוצאה שחל יהירות האומנים.

לו היו נפגשים ושומעים את הסיפורים של משפחות הקורבנות. של הפצועים.

היו יכולים לקלוט את גודל הזוועה והאיוולת שבתערוכה זו.

אמן, אם לא מבינים אותך, לפני שאתה מתפלא על הבנתו של הצד השני כדאי שתבדוק את עצמך האם אתה לא חי בבועה של יהירות.

פרשנות מעין זו שנתנו הציירות לציור, גרועה מפרשנות המתאבדות עצמן למעשיהן.

כנראה שהטרוף אינו רק נחלתם של אויבינו. בכל מקרה כדאי להסיר לא רק תמונה זו אלא את כלל תמונותיהן.

דווקא אמנים או אמניות היו צריכים לגלות רגישות רבה וגבוהה יותר כלפי רגשות החברה וצרכיה. בושה שהן סבורות שהצגת תמונות של מחבלות מתאבדות וטרוריסטיות כמדונות וכבתוןלות זה דבר נורמלי. אני גם אינני רואה את האמנות בכך. יש להסיר התמונות האלו לאלתר ולשקול לסגור אף את התערוכה כולה.

 אם הם מעונינות ליצור "יצירות אמנות" כאלה אז שתתלנה אותן אצלן בסלון בבית. אבל לא בשום מוזיאון או מקום ציבורי.

עם זאת לדעתי שתערוכה כזאת היא סרת טעם, ומי שמארגן אותה

חסר רגישות וקהה חושים. אבל מאידך זה די מתאים לעיתונאים להיות חסרי

רגישות וקהי חושים, כך שמיקום התערוכה אם יחליטו בכל זאת להציג אותה הוא בדיוק במקום הנכון.

אני לא מבינה איך ה"אומנית" מסוגלת לנצל את הסבל של נפגעי הטרור בעבור חופן פרסום זול, ואח"כ עוד להתמם בתגובה. איזו אטימות

בתמונות מצטיירות המחבלות כ"קדושות", בעוד שהן רוצחות וחלאת האנושות