שנים רבות פעל היועץ המשפטי לממשלה בצורה מופתית גם ללא הפיצול. נאבק בשחיתות ושמר על יושר ומקצועיות.
הטענה - הפתטית - כאילו קיים ניגוד עניינים בין תפקיד הייעוץ לתפקיד התובע הכללי, אינה יכולה להצדיק את החיפזון. גם אם הטענה נכונה, שנים פעלו יועצים ועמדו בניגוד הזה, תפקדו כיועצים משפטיים - בעלי סמכויות כלפי השרים גם בתפקיד הייעוץ, כמי שמתווים לשרים את גבולות חופש הפעולה שלהם - ותובעים כלליים ולא קרה דבר. אף יועץ משפטי לא נפל בשום ניגוד עניינים וכולם שמרו על יושרה.
המלעיזים יגידו שיועצים תפרו תיקים לשרים: מי בדיוק תפר תיק לרמון עם הנשיקה? מי בדיוק תפר תיק לציפי לבני למרות שהייתה בעימותים קשים מאוד עם אהרון ברק. בסופו של דבר מי שיש נגדו ראיות מגישים נגדו כתב אישום. גם נגד נאמן היו ראיות וגם נגד ליברמן יש.
השחיתות לעומת זאת, רק התגברה וגם יועצים שבאו עם מדיניות ברורה של צמצום הגשת כתבי אישום נגד ח"כים ושרים - כמו מזוז, מצאו את עצמם מעמידים לדין ראשי ממשלה ונשיאים.
אם באמת יותר טוב פיצול, יש להקים וועדה שתבחן את מסקנות וועדת שמגר משנות התשעים - בה היה חבר משה ניסים, שקבעה שהפיצול מיותר ותסביר מדוע מסקנות הוועדה היו שגויות. לאחר הגשת דוח הוועדה יש להעביר את הנושא לממשלה ולכנסת.
פוליטי מדיני 
