אני מסכים לחלוטין שברק אינו פוליטיקאי, והוא איש ללא מפלגה (שהוא הרס במו ידייו ובחוסר הנהגה משווע) וכו' וכו', אבל להגיד שהאיש קיצוני ומחפש מלחמה זה פשוט סותר את העובדות בשטח! האיש הפסיד את כסא ראש הממשלה (ואולי את כל עתידו הפוליטי) בקפיצת התאבדות למען השלום: ברק הבין שהפעימות של מסירת שטחים לא יביאו לשלום אמיתי ולכן שאף לגשת ישירות למו"מ על הסכם קבע. לנוכח זאת קלינטון הניח בזמנו הצעה בקמפ דייויד בפני ברק וערפאת אשר מתווה פתרון קבע הכולל 3 נקודות:
1) החזרת מרבית (כ-95% ) משטחי יהודה שומרון ועזה, תוך מסירת שטחים חלופיים בתמורה ל- 5% הנותרים
2) כ-75% ממזרח ירושלים יעברו לידי הרשות (הרובע המוסלמי, הנוצרי והארמני) ובידי ישראל ישאר הרובע היהודי
3) תותר שיבת פליטים פלסתיניים לשטחי הרשות הפלסטינית בלבד
זה היה מתווה שצריך המון אומץ וחזון כדי לקבלו (במיוחד לפני כעשור שנים). ברק ביצע אז את קפיצת ההתאבדות שלו לשלום והשיב בחיוב (קשה לי לראות אפילו את רבין מסכים לתוכנית כזו). ערפאת היה זה שסירב, ככל הנראה על רקע הפתרון לפליטים - הוא וגם ההנהגה כיום מתעקשים על חזרת הפליטים לתחומי מדינת ישראל - מה שיביא תוך שנים ספורות לרב פלשתיני בישראל וסיפוחה לרשות כמדינה פלשתינית על כל שטחי ארץ ישראל - ולפיכך זה קו אדום שישראל לעולם לא תוכל להסכים עליו.
הסירוב של ערפאת הגרזן שחרץ את דינו של ברק ממועמד ודאי לפרס נובל לשלום לסוס מת מבחינה פוליטית, כאשר החלה אינתיפאדה שניה ובמקביל השותפות לקואליציה שברק הזניח לטובת התקדמות במישור המדיני, החלו למרוד.
אז אם רבין מת כחייל השלום, לברק אפשר להעניק אות גבורה לאחר מוות פוליטי כחייל השלום.
פוליטי מדיני 
