בתחילה נוטים להאשים את בן הזוג, אחרי , ההורים, ואם יש מזל נפתחים לעולם
אחר. מה איתי, מה "אני" בכל הסיפור. ואז המושכות עוברות אלי, חיי בידיים שלי,
מודה לדרך, להזדמנויות שפגשתי, וכל מעשי הם פרי החלטות "שלי". איך אגיב,
איך אנהג, מה אני אוהבת, מה חשוב לי, ...כאן הרוחתי את חיי. יש משמעות, יש
שמחה, יש מעורבות ויש חיים.