אל תיתמם!!!!!!!!!
הרוב המוחלט של המרצים בעלי דעה די דומה לא במקרה. העסק מקדם את האנשים שלו וזו עובדה!
סטודנט לסוציולוגיה מין המניין באוניברסיטת חיפה נאלץ לעבור סמסטר שלם בלימוד סוגיות על הומויים כאשר המינוח המיקצועי הוא קווירים. כל המאמרים בצורה חד משמעית עוסקים באי צדק כלפם ובחברה הרשעית שלא מקבלת אותם לחלוטין.
מה אתה אומר שיקרה למרצה הראשון שיעביר מאמר שמציג את ההומוסקסואליות כדבר שלילי??????? בשם החופש??
יפוטר לאלתר בשם הדמוקרטיה

רותם צודק!!תנועת הימין הקיצוני "אם תרצו" (ביזוי זכרו של הרצל) ו"המרכז לאסטרטגיה ציונית" (אורוול לא היה מנסח זאת טוב יותר) זהים לוותיקן בתקופת האינקוויזיציה, ולא חסרות דוגמאות במאה ה20 (ולא, לא רק מקארת`י ורוי כהן...) המדינה שוקעת במהירות.  

עומר גרטל מודה שאת סעיד לומדים בכל האוניברסטאות בעולם. כנראה שלמאמרים שלו יש ערך מדעי כלשהו מעבר לדעה הפוליטית שהוא משקף. אז מה אתה מציע ? לכפות את דעתך על כל האוניברסטאות בעולם? להכריח אותן ללמד את לואיס במקום סעיד ? בבקשה. תנסה. נראה אותך.

אבל כל עוד סעיד נחשב לחומר חובה לסטודנטים לסוציולוגיה בכל העולם חייבים ללמד אותו גם כאן אחרת האוניברסטאות בארץ ללא יוכרו על ידי מוסדות בעולם ואם עומר ירצה להתקבל ללימודים באוניברסיטה יוקרתית בחו"ל הוא לא יוכל לעשות את זה (כי התואר שלו לא יהיה מוכר). זה מה שאתה רוצה ?

צריך להבדיל בין מה שהמרצה עושה מחוץ לכתלי האוניברסיטה (שם הוא אדם חופשי ורשאי לעשות כרצונו בלי קר לחופש אקדמי) ובין מה שהו עושה כמרצה - שם עליו ללמד את החומר שנקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה. אם הוא מלמד חומר אחר ממה שנקבע - אפשר להתלונן עליו והוא צריך להענש.

ואגב - אני למדתי בבר אילן וכמעט כל המרצים שלי היו אנשים דתיים בעלי דיעות ימניות . לפי התפיסה הזאת גם שם צריך פלורליזם, לא ?

"נראה שכזה הוא בדיוק הימין, מעצם הגדרתו: שמרן."
היכן יש מילון עם הגדרה כזו?

בה השמאל הקיצוני והימין הקיצוני נפגשים.
בה מולוטוב פוגש את ריבנטרופ.
בה אין הבדל מהותי בין הקומוניסט המרקסיסט והפשיסט.
ההבל העיקרי הוא בסיסמאות, בדגלים ובצבע החולצות

גם זה וגם זה דורשים חירות אקדמית אבל בלעדית - רק לדעות שלהם.

גם החרדים הקיצוניים וגם המוסלמים הקיצוניים דורשים את חופש בדת, אבל גם כן בבלעדיות - רק לאמונות שלהם.

לפי התנהגותם כבר אלוהים יצא בדימוס ונתן את זכות הפסיקה הבלעדית וכאן זה גם כן תלוי בלמי שאתה מקשיב, או לרבנים או לאייטולות.

אלוהים הוא דווקא די עסוק, כי יש לו יקום אינסופי לנהל, אבל לפעמים הוא עוד עושה מפעם לפעם קצת ניסים ונפלאות, אבל לעיתים אולי כדי להרגיז או לבלבל את הדתיים הקיצונים, או, יותר קרוב לוודאי כדי ללמדם לקח, הוא אפילו משתמש בחילונים בביצוע הנס.

המוסלמים.

סעיף שבע של אמנת חמס זה העתק ישיר מהחדית, לפי בוכארי ומוסלם.

לפחות יהודים שנרצחו ע"י מוחמד ואנשיו קבורים מתחת לרחובות מדינה.

נאת המדבר של חייבר על יד מכה ומדינה היתה ישוב יהודי שנשדד ע"י מוחמד אחרי שמוחמד הפיר הסכם אי התקפה, ויצא לחפש שם לא את אללה אלא רק את מטמון האוצר של היהודים. מוחמד ואנשיו רצחו אל כל הזכרים היהודים (מלבד הפעוטים) ולקחו את כל הנשים והילדות לשפחות ועבדים. הזכרים הפעוטים נלקחו לאותו שימוש שעשו המוסלמים בילדות ובנשים הצעירות.

ואם יש פה קוראים נוצרים או בודהיסטים ששואלים: מה זה שייך לנו? אנחנו לא יהודים.

תשובה פשוטה: אצל המוסלמים אתם שניים בתור, ובהודו יש גבעות שלמות של גולגלות של בודהיסטים שנרצחו ע"י המוסלמים.

בדבר אחד צודק רותם : אנשים בעלי דעות ליברליות ושמרניות הם לא ניתנים להשפעת חבורת הזויים בעלי דעות מהפכניות הרסניות.  אנשים בעלי דעות ליברליות יש להם אחריות על החיים שלהם ושל עמם, לכן הם מעדיפים להתייחס לכל עיסוק ברצינות ולא בלעיסה דבילית של רעיונות ממאה 19.

ואז יוצא ששכבת הסגל האקדמי של רמה בינונית הינה שכבה שמורכבת משמאלנים שלא מסוגלים לעשות שום דבר אחד זולת נידג'ס משמעמם של סוציליזם לא רלבנטי. ועוד קוראים לזה ביקורתיות.

למעשה אם תרצו מבטאת את החשיבה הביקורתית נגד ההגמוניה החדשה - ישנה של השמאל באקדמיה. שנים קראו לעצמם ההיסטוריונים והסוציולוגים הפוסט ציוניים "חדשים" ו"ביקורתיים". כבר חלפו למעלה מעשרים שנה, והמהפכה הפוסט ציונית התבססה והפכה להגמוניה ותיקה. אם תרצו, מבקרת הגמוניה זו, ומבקשת להחזיר את הגלגל לאחור.

 

הציונות הלאומית היא זו המפרפרת ונלחמת על חייה כיום בקרב האליטות של ישראל, שלא מעטים בקירבה מחזיקים באמונה שהלאומיות היא מפלטו של הנבל.

 

מה מבקש עם ישראל? תנו לאהוב את הארץ הזאת, את המדינה הזאת ואת

החיים בה. אין פירושו של דבר שהכל טוב ולא צריך לתקן כלום. יש הרבה מה לתקן אצלנו ויש גם הרבה אי צדק ורוע.

 

אבל הניכור הזה שמנסה השמאל לייצר בעקביות ובשיטתיות בין הזהות הלאומית היהודית ישראלית לבין העם, הוא זה שיצר את תגובת הבומרנג בדמותה של "אם תרצו" שמסמלת התעוררות ציונית מחודשת. לא בקלות

נוותר על הזהות הלאומית שלנו. עדיין החזון הוא מדינה דמוקרטית ויהודית.

 

 

הפחד שניכר מדבריו  מלספר את האמת למשקיעים ולתורמים.

 

הסתרה ועיוות המציאות הוא נחלת הקרן החדשה כאשר פונה היא לגיוס כספים, לכאורה דמוקרטיה אבל רק אם אתה בנרטיב "הנכון".

אין כאן ימניים או שמאלניים אין כאן מזרחיים או אשכנזים מה כן יש? יש מי שחושב שחופש אקדמי הממומן על ידי הציבור הרחב שייך למתי מעט.

אין כאן סתימת פיות יש כאן חלחול של רקבון פנימי בשם חופש ביטוי, חופש ביטוי בביתך הפרטי ועם חבריך הוא זכותך הטפה בשם הפרופסורה או בשם התואר (ראשון ,שני ,דוקטור או פוסט דוקטור) מנסה להעביר מסר שאינו שייך למוסד האקדמי.

הפסיקו להעביר שמות מפוצצים " הלוצנטריות" וכו אלו שטויות מוחלטות , זכות לבקר נכונה אך הביקורת המתנשאת "האוניברסטאית " היא שורש כל רע

הסתכלו בראי וראו את הנזק הנגרם למדינה

מצד אחד הם קוראים בחו"ל לחרם עם אוניברסיטאות בישראל, אבל מצד שני הם לא מצטרפים אל החרם וממשיכים להיות חברים פעילים במוסד שאותו הם דורשים מאחרים להחרים.

 

שים לב לבעיתיות, לצביעות ולראייה המעוותת שלך.

 

אתה כתבת:

 

"שם, במערכת החינוך, לימודי ה"בריאתנות" שולבו יחד עם לימודי האבולוציה, בגלל לחץ פוליטי מהימין השמרן. "

 

רגע, רגע, רגע! הרי לב ליבו של החופש האקדמי הוא מגוון הדעות ומתן האפשרות לתלמיד להיחשף לדברים שונים ולדעות שונות ולעשות את החושבים שלו. נכון?!

 

אז שים לב בבקשה למה שכתבת אתה- תלמידי ארה"ב לומדים גם את לימודי הבריאתנות וגם את תורת האבולוציה.

דהיינו- הם נחשפים לשתי השיטות וניתנת להם האפשרות להחליט מה נשמע להם הגיוני יותר.

 

אז מה הבעיה בעצם?

שהבריאתנות אינה לגיטימית כנראה בעיניך, או אולי שנכנסה לתוכנית הלימודים בגלל לחץ מהימין?

הרי תוכניות לימודים צריכות להיקבע ע"י מישהו! וכן, לכל זרם יש את הזכות הדמוקרטית להילחם על מה יילמדו ילדי המדינה. זכותם של המתנגדים להילחם מנגד. אבל יש לזכור- האם זה הוגן כלפי הדור הבא? האם זה הוגן לא לחשוף אותם לתורת האבולוציה או ללימודי הבריאתנות? האם אין להם את הזכות ללמוד על שני הנושאים ולהחליט בשביל עצמם?

 

מדבריך ניכר מה שהיה ברור מלכתחילה- ברגע שכתבת מה שכתבת על הלימודים בארה"ב הבנתי שאתה צבוע- הרי מה שקורה שם זה חופש אקדמי, אבל בגלל שבחופש האקדמי הזה יש גם נתח לימין, פתאום זה כבר לא לגיטימי. ועל זה בעצם אנחנו זועקים!

 

חשיבה ביקורתית לא שמורה רק לאנשי השמאל. למרות התמונה המעוותת שאתם מנסים לייצר- כאילו מי שאינו שמאלני קיצוני הינו צר אופקים וחסר תרבות, או בלשון יותר גסה- חסר לגיטימציה.

 

אז צר לי לאכזב- מבחינתי ההתאבדות ההמונית שאליה השמאל הקיצוני סוחף אותנו באמונה שלמה שאנחנו אשמים בכל, מפלצות וקלגסים ואילו הצד השני מסכן וכל תחלואתיו ואי התקדמותו הם אשמתנו- היא לא הרחבת אופקים וחשיבה בריאה.

היא פשוט טימטום.

 

חייבים להפסיק להשוות אותנו לאירופה (המקום הכי צבוע וספוג דם על כדורה"א) ולהפסיק עם החלומות הורודים האלו ששכנינו באמת יכולים, יודעים ורוצים להתנהג כמו מדינות נורמליות. כי הם לא. לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה.  לצאת מהבועה- מה שעובד במקומות אחרים בעולם המערבי לא תמיד מתאים למזרח התיכון. אני בעד שלום ובעד הפסקת הכיבוש- אבל לא אם זה על חשבון חיי, מדינתי, תרבותי וערכיי.

חייב בסופו של דבר להיות שמאלני.

הרי לך חופש אקדמי במיטבו.

ושבעולם קיימת הנדסה.

אם לא היו מפתחים את המחשבה- כל הדברים האחרים לא היו קיימים.

 

רדידות.

את המטרה .

גלילאו וקופרניקוס היו מדענים והדת הנוצרית (האינקויזיציה) לא נתנה להם לפרסם גילויים מדעיים שהיו בניגוד לדת. אין לזה קשר לתפיסה פוליטית.

הדוגמאות היותר רלוונטיות לפנטיות פוליטית היא גם של הימין וגם של השמאל והדוגמאות מהשמאל הן יותר רלוונטיות.  לדוגמא :

*** אודי אדיב -- קיבוצניק , צנחן , מלח הארץ שמאלן בתא פוליטי שנקרא אז מצפן שהיו חברים בו יהודים וערבים -- בסופו של תהליך הקצנה הוא ריגל לטובת סוריה (מדינת אוייב ) כך הוא חשב שזה טוב למדינת ישראל.

*** מרדכי וואנונו - ישראלי , יהודי , חייל קרבי , למד באוניברסיטת בן-גוריון , התחבר עם סטודנטים ערבים , הקצין את דעותיו , עבד בכור האטומי , גנב מסמכים סודיים רבים ומסר אותם לעיתונאים זרים , נתפס , הוכנס לבית הסוהר והתנצר . - גם הוא חשב שהוא עושה את הכי טוב חמדינת ישראל.

*** טלי פחימה - שמאלנית שבסופו של תהליך הקצנה המירה את דתה לאיסלם.

*** ענת קם - שמאלנית (כנראה הושפעה מסביבתה הקרובה) - גנבה מסמכים סודיים רבים מהצבא שיכלו לסכן חיים של  הרבה מאוד חיילים (גם את ילדי שמשרתים ככקרביים ) ומסרה אותם לעיתונאי - בדיעבד היא חשבה שההיסטוריה תשפוט אותה ותעשה ממנה גיבורה היסטורית (כמו אלה שהתנגדו להיטלר ).

*** יש דוגמאות שפעילי שלום שמאלניים (2 מקנדה) שנהפכו לטרוריסטים . כמו כן הבריגדות האדומות בגרמניה, הצבא היפני האדום (קוזו אוקמוטו).שרצו עולם טוב יותר לכולם והנפכו לרוצחים הגדולים ביותר.

****** כיום הטרנד השמאלני הוא ביטול הציונות , קריאה לחרם על מדינת ישראל בכל העולם , הכפשת שמה של המדינה מעל כל במה אפשרית, השתתפות בהפגנות ביו"ש נגד חיילי צה"ל , השתתפות בהפגנות למען האוייב והנפת דגלי האוייב תוך כדי לחימה (ראה מבצע עופרת יצוקה) , כתבות במסות שלא ידענו כמותן נגד עצם קיום מדינת  היהודים, עיבוי סגל אקדמי באג'נדה שמאלנית כמעט בכל אוניברסיטה בארץ .

כל זה מביא למסקנה אחת , מי שרוצה לקבע רק סוג אחד של תפיסה דרך ודעה ומדבר על פלוראליזם  זה השמאל ולא הימין , רק חבל שזה נעשה על גבה של מדינת ישראל שגם משלמת על זה וגם נפגעת מזה כלכלית ביטחונית מורלית ונותנת הרבה נשק לאוייבנו.

כבר הודיעו לנו הפרופסורים בחו'ל, כדי להתקבל  להרצות בחו"ל, עליך תחילה להוכיח קבל עם ועולם שהנך  שונא ישראל, משמיץ את  המדינה וכל מנהיגיה,

שהנך תומך  פלסטינים,שהנך בין  "זורקי האבנים " על האימפריליזם הציוני,

וכמובן  שהדת היהודית היא  שטות מוחלטת, אז   תתפנה הדרך  לקבלתך לסגל

האקדמי,  לכן האקדמאים    שפניהם  החוצה, חייבים  להפגין  את כל דרכם המשמיצה.

הדוגמה הטובה ביותר  היא  עבודת הדוקטורט השקרית של הסטודנט על הטבח

בישוב "דור"   , במזלנו  נתגלתה הרמיה והעבודה נפסלה. כל  הסטודנטים החפצים בתוארים, ילכו כמובן בעקבות המרצים. וזו החרפה  הגדולה ביותר.

אז מה לנו כי תלינו  על הזועקים בשער ????????

טיפשים לא לומדים מן העבר אלא מניסיונם בלבד. לכן תלמידים יקרים, הדלתות כבר ננעלו וכולנו נכנסים בקרוב לשיעור מעשי בלאומנות חשוכה. בהצלחה במבחן.

 

אם מותר להם לקרוא להחרים אותנו בעולם ובאקדמיה העולמית, אז אין להם זכות לבכות את קריאתנו להחרים אותם.

 

אם מותר לטרנספר יהודים, אז מותר לטרנספר ערבים.

 

אם מותר להם להפגין הפגנות אלימות, אז גם לאחרים מותר להפגין.

 

אם מותר להם להחדיר תעמולה פוליטית לתוך הפקולטות אז גם למתנגדיהם.

 

אם מותר להם לקרוא להריסת בתי מתנחלים אז שיקראו גם להריסת הבתים הלא חוקיים של ערביי ישראל.

 

ועוד ועוד.

 

תלמדו שוויון אמיתי מהו.

 

השמאל משתיק את מי שלא חושב כמותו השמאל בארץ הוא ילדותי וזקוק לפסיכולוג!

השמאל חושב שהשלטון שיך לו והוא מתבכיין באיזו זכות הציבור לא בחר בו!

כמו לאחר רצח רבין כשהימין עלה לשלטון התראינו אנשי שמאל שלא היו מוכנים לקבל את המפלה הרי בשביל מה רבין מת אם לא בשביל לחזק את השמאל!

באיזו זכות הציבור הצביע לימין?

 

צריך לשמור על חופש הדיבור האקדמיה אבל זה לא אומר שמותר להסית נגד המדינה!

מדוע הציבור הישראלי צריך לסבול כאשר השמאל לא מקבל את דרך השלטון אבל תושבי עזה לא צריכם לענש על כך שבחרו ארגון טרור להנהיג אותם?

זו בדיחה, ולא מהסוג המצחיק אלא מהסוג המגוחך.

נעזוב לרגע את הניסיון הפתטי להציג את הציונות המהפכנית ומלאת הביקורת כשמרנית..

 

בני אדם ביקורתים לא מפחדים מביקורת, ולא מנסים לעשות דמוניזציה למבקר.

אנשי השמאל הקיצוני הישראלי תקועים בדוגמתיות מחשבתית, כל דבר גרוע מקורו בישראל, וכל דבר שהצד השני בסכסוך עושה מחוויר לעומת זה.

הביקורתיות של השמאל הקיצוני נגמרת ברגע שמפסיקים לדבר על מושא שנאתו - ישראל.

 

כך שאם נלך על פי הסטנדרטים של הכותב השני, דווקא השמאל הקיצוני לא היה צריך להיות קיים בכלל בחוגים של מדעי הרוח והחברה.

בן אדם ששנאתו מובילה את מחשבתו, לא יכול להיות שמתאים ל"מחקר ביקורתי ומהפכני"..

 

אז מה התשובה לסתירה הזו?

בוא נלך לפקולטות של המדעים המדויקים ..

שבהם קיים ייצוג דיי מינימאלי של אנשי שמאל הקיצוני, ורובם ככולם ציונים.

חוקרים בפקולטות אלו צריכים לא פחות אם לא יותר חשיבה ביקורתית יצירתית ובעיקר - מהפכנית מאשר חוקרים בפקולטות האחרות.

כך שמין הסתם, הניסיון לנכנס לשמאל הקיצוני חשיבה ביקורתית זו חתיכת בדיחה.

הרבה יותר סביר זה שבניגוד לפקולטות למדעים מדויקים, שבהם רבים מהנושאים יכול להמדד בצורה אוביקטיבית ועובדתית.

במדעי הרוח והחברה יש שאלה גדולה של דעות ואידאולוגיה, אין הרבה דברים אובייקטיבים ועובדתיים, אלא תיאוריות על גבי תיאוריות, ועל כן שאלה של קידומו של אדם בפקולטות הללו, היא פחות שאלת הישגיו, שאפשר להתווכח על רמתם.

אלא יותר שאלה של האידאולוגיה, ולו מהסיבה הפשוטה שבני אדם תמיד יתחברו יותר למי שחושבם כמוהם בנושאים החשובים להם, כך שלפני הכל אותם הם יקדמו.

 

אם בפני ראש חוג מסוים תעמוד הבחירה בין להעסיק מרצה עם דעות כשלו שבעל אותה רמת הישגים (אני לא רוצה להרחיק לכת ולהגיד עם רמת הישגים נמוכה יותר) כמו מרצה אחר שעם דעות הפוכות לשלו, רוב בני האדם באופן טבעי ילכו על האפשרות הראשונה...

בטח שבטח שזה נכון כאשר הדעות של אותו ראש חוג הם דעות מיעוט שהוא נלחם למענם מדי יום ביומו.

 

הטבעיות שבה זה קורה, זה מה שהביא לכך שחוגים מסוימות באוניברסיטאות מסוימות, דחוסים במרצים בעלי פחות או יותר אותה דעה קיצונית ורדיקלית.

ועל כך כולם מלינים.

 

את כ---ל זה צריך להפריד מהנושא של מרצים שיש להפעיל כנגדם סנקציות כי הם עברו קווים אדומים כמו לקרוא לחרם על המוסד שמעסיק אותם או על המדינה ומשלמי המיסים שלה שממנים להם את המשכורת..

הנושא הראשון הוא נושא שמצריך טיפול אקדמי, הנושא השני הוא לא אקדמי, אלא הוא שאלת עקרונות ומוסר בסיסים - איך יכול להיות שבן אדם שיורק על עמיתיו לעבודה וקורא לפגוע בעבודת המחקר שלהם (זו המשמעות של חרם על האקדמיה הישראלית) ובעבודת המחקר של המוסד המעסיק אותו כולו..ממשיך להיות מועסק באותו מוסד?

זה דבר אחד לירוק על היד שמשלמת לך את המשכורת, זה דבר שני לצפות שגם לאחר מכן היא תמשיך לשלם לך.

לא פעם נתקלתי בויכוחים בין   אקדמאעם מתחום הפילוסופיה הסוציולוגיה לבין עמך ולא פעם נזרקה הערה הבאה, כאשר מדובר  בתחום  המדע יש הוכחות אז אין לנו הרבה להתווכח אלא אם יש ספק אבל כאשר מדובר  בתחומים של דעות נשאלת השאלה מי קבע מי האומר נכון ולא פלא  שאנשי השמאל משחקים בתחום זה  בעיקר  בחשיבה דמגוגית שהם כל כך מאמינים בה שלדעתם כל חשיבה אחרת מלכתחילה הא פסולה.

מספיק לקרוא את שני הבוגרים ולראות לאן נובת הרוח  ומי הוא הדמגוג.

שמאז שהתחיל כל הדיון הזה הדעות של 'הימנים' הן קונקרטיות והדעות של 'השמאל' הן כולן ללא יוצאת מן הכלל 'הימין טיפשים שמרנים ולא אינטלקטואלים'.

הימין נותן דעה, השמאל מצדו אומר שהימין בור וחסר יכולת ביקורת עצמית.

אני רוצה לסכם את כל הדיון הזה בכמה משפטים קצרים כי כולכם חופרים על שטויות :

- "אם תרצו" טועים שהם מאיימים בחרם וזהו, כל טענה אחרת שלהם צודקת ומצוצדקת.
- האוניברסיטה וכל מי שמגן עליה (אגב כל הכבוד על ההתארגנות המהירה של עשרות בכירים ומרצים בזמן כל כך קצר) רק מנסים ללכלך על כל מי שאינו מסכים איתם בעזרת כל מיני מונחים חסרי בסיס והקשר.

הנקודה המרכזית היא זאת : לאף אחד לא אכפת מה הדעות הפוליטיות של המרצים, -לכולם- (שמאלנים וימינים כאחד) אכפת שמשלם המיסים מממן את אותם מרצים שמשתתפים בפעילות פוליטית ואקדמאית בארץ ובחו"ל וקוראים לא רק לחרם המדינה שלנו אלה גם על אותו מוסד שהחצופים האלה מעיזים ללמד בו.
לא אכפת לנו אם זה אחד או שניים או כולם, לא אכפת לי אם הוא ימני או שמאלני, לא אכפת לי אם הוא צודק או טועה, אכפת לי שהוא קורא להחרים את האוניברסיטה והמדינה, זו בגידה לשמה, צריך לפטר אדם כזה ולשקול הליכים פליליים של הסתה.

על הז*** שלי חופש אקדמי וחופש הביטוי , בגידה זה בגידה. 

אני לא ימני ולא שמאלני, אני צעיר במדינה, שירתתי כלוחם ואני ראליסט.
שבוע טוב.

ישראל היא מדינה שנוסדה ומנוהלת ע"י מפלגות השמאל. האליטה האקדמית, התקשורתית והרוחנית של הנהגת המדינה נטתה שמאלה (בראשית ימי המדינה הדבר נשמר גם באמצעים כוחניים, והיום זה משמר את עצמו מכח האינרציה).
בישראל, לכן, למעשה השמאל הוא שמרן - חפץ בהמשך קיומו של המצב הקיים ואילו הימין בד"כ ביקורתי וחדשן.
במחלקות למדעי הטבע ולמדעים מדויקים באוניברסיטאות בישראל - ישנם אנשים בעלי כל הנטיות הפוליטיות בישראל והתפלגותם דומה להתפלגות בקרב שכבת גיל דומה בחברה הכללית. אני יודע כי אני מסתובב באחת המחלקות האלה כבר שנים וחברים שלי מסתובבים באחרות. אמנם הדעות הפוליטיות לא באות שם לידי ביטוי בשיעורים וגם לא בקידומים אבל הן כן באות לידי ביטוי בפעולות חוץ - אקדמיות (עצומות, הפגנות חברות במפלגות וכו' וכו').
לעומת זאת, טרם נתקלתי במרצה ימני לסוציולוגיה או לקולנוע. קשה לי להאמין שזה נובע מכך שאנשים שמסודלים לפתור משוואות במדעי הטבע ואף לזכות בפרס נובל על הישגיהם בתחומים חברתיים כמו כלכלה (ר' למשל פרופ' אומן השייך לימין הפוליטי בישראל) אינם מסוגלים לחשוב באופן ביקורתי על החברה בה הם חיים.
הרושם שלי הוא שזה נובע מכך שבמדעי החברה אין דרך להעריך את איכותו של אדם באופן "אובייקטיבי" (עד כמה תוצאות מחקריו מהותיות ומשקפות את המציאות או תורמות לטכנולוגיה) כמו במדעי הטבע ולכן, הבחירה של כתבי עת בארץ ובעולם לגבי את מי לפרסם והיכן מאוד מוטה וקשורה לדעותיהם הפוליטיות.
האקדמיה, ממש כמו בכל תחום אחר מקדמת את אלו שמצליחים לפרסם הרבה מאמרים בכתבי עת נחשבים, דא עקא, שבניגוד למדעי הטבע בהם כתבי עת יכולים לנמק היטב מה הם מוצאים בכל מאמר ולבחון את איכותו, במדעי החברה והרוח בחינה כזו לא קיימת, כך למשל הצליח אלן סוקל ב 1996 לפרסם מאמר שכולו גיבובי הבלים ושטויות בכתב עת סוציולוגי נחשב.
לפיכך, לדעתי בהחלט ישנה בעייה. והיא כלל עולמית ולא רק מקומית.
דעות "אופנתיות" ו"קוסמופוליטיות" נוטות לקבל יותר תהודה בין לאומית ולפיכך לאפשר לבעליהן אפשרויות קידום משמעותיות יותר באקדמיה.
מה אפשר לעשות ?
כאדם שאינו מכיר את תחום מדעי החברה והרוח באקדמיה כ"כ מקרוב (אני איש מדעי הטבע) - אני לא בטוח. אבל עולים במוחי שלושה ערוצים לפעילות:
1. לנסות ולאזן את ההטיה המובנית שמאלה באאקדמיה באמצעות שינוי הקריטריונים לקבלת קידום, הכללת כתבי עת רציניים אך לוקאליים (ויש לא מעט כאלה בימין בישראל) כזירה לגיטימית לפרסום מאמרים אקדמיים, ממש כמו כתבי העת הבינ"ל הנחשבים. זה מצריך אולי יותר הקפדה על האיכות מצד עורכי כתבי עת כאלה, אבל לדעתי רוב החומרים המתפרסמים בהם הם כבר ברמה ראויה ורק העובדה שנושאי הדיון הם פרטיקולריים-ישראליים מונעת מהם לקבל הכרה אקדמית.
2. לנסות ליצור מסגרות חלופיות לאקדמיה במגזר הציבורי-פרטי (מכוני מחקר ופרסום כמו שכבר צצים, מסגרות ישיבתיות-סמי אקדמיות וכו') במטרה לאפשר לימין להשמיע את קולו גם אם לא דרך הערוצים האקדמיים המקובלים.
3. קביעת אתיקה ואמות מידה אקדמיות שימנעו הכנסה של פוליטיקה אל האקדמיה מעבר לגבול מסויים. למשל - קביעה שלא אתי ללמד במקום ולקרוא להחרמתו בו זמנית.
אף אחד מהפתרונות שהצעתי לא מלא, בכולם יש בעיות אולם לדעתי - שלושתם צעדים ראשונים בניסיון ליצור איזון אמיתי, שאנו עדיין מאוד רחוקים ממנו.

ידיד המלומד רותם יפעת, איך הגעת למסקנה שהבעיה היא חוסר במרצים בעלי דעה מסוימת אם נאמר בפירוש שהבעיה היא בתכני הלימודים אותם מלמדים המרצים הקיימים?

 

כיצד אתה כאיש אקדמיה יכול לקרוא את מה שכתב חברך, כמה שורות מעליך, ופשוט להתעלם ולמצוא לך איזה חצי משפט שנאמר בהקשר הזה, איתו קל לך יותר להתמודד?

את התירוצים האלה אנחנו כבר מכירים. מעניין מאוד שכשהם מופנים נגד ימנים זו "נאורות".

ישראל היא מדינה שנוסדה ומנוהלת ע"י מפלגות השמאל. האליטה האקדמית, התקשורתית והרוחנית של הנהגת המדינה נטתה שמאלה (בראשית ימי המדינה הדבר נשמר גם באמצעים כוחניים, והיום זה משמר את עצמו מכח האינרציה).
בישראל, לכן, למעשה השמאל הוא שמרן - חפץ בהמשך קיומו של המצב הקיים ואילו הימין בד"כ ביקורתי וחדשן.
במחלקות למדעי הטבע ולמדעים מדויקים באוניברסיטאות בישראל - ישנם אנשים בעלי כל הנטיות הפוליטיות בישראל והתפלגותם דומה להתפלגות בקרב שכבת גיל דומה בחברה הכללית. אני יודע כי אני מסתובב באחת המחלקות האלה כבר שנים וחברים שלי מסתובבים באחרות. אמנם הדעות הפוליטיות לא באות שם לידי ביטוי בשיעורים וגם לא בקידומים אבל הן כן באות לידי ביטוי בפעולות חוץ - אקדמיות (עצומות, הפגנות חברות במפלגות וכו' וכו').
לעומת זאת, טרם נתקלתי במרצה ימני לסוציולוגיה או לקולנוע. קשה לי להאמין שזה נובע מכך שאנשים שמסודלים לפתור משוואות במדעי הטבע ואף לזכות בפרס נובל על הישגיהם בתחומים חברתיים כמו כלכלה (ר' למשל פרופ' אומן השייך לימין הפוליטי בישראל) אינם מסוגלים לחשוב באופן ביקורתי על החברה בה הם חיים.
הרושם שלי הוא שזה נובע מכך שבמדעי החברה אין דרך להעריך את איכותו של אדם באופן "אובייקטיבי" (עד כמה תוצאות מחקריו מהותיות ומשקפות את המציאות או תורמות לטכנולוגיה) כמו במדעי הטבע ולכן, הבחירה של כתבי עת בארץ ובעולם לגבי את מי לפרסם והיכן מאוד מוטה וקשורה לדעותיהם הפוליטיות.
האקדמיה, ממש כמו בכל תחום אחר מקדמת את אלו שמצליחים לפרסם הרבה מאמרים בכתבי עת נחשבים, דא עקא, שבניגוד למדעי הטבע בהם כתבי עת יכולים לנמק היטב מה הם מוצאים בכל מאמר ולבחון את איכותו, במדעי החברה והרוח בחינה כזו לא קיימת, כך למשל הצליח אלן סוקל ב 1996 לפרסם מאמר שכולו גיבובי הבלים ושטויות בכתב עת סוציולוגי נחשב.
לפיכך, לדעתי בהחלט ישנה בעייה. והיא כלל עולמית ולא רק מקומית.
דעות "אופנתיות" ו"קוסמופוליטיות" נוטות לקבל יותר תהודה בין לאומית ולפיכך לאפשר לבעליהן אפשרויות קידום משמעותיות יותר באקדמיה.
מה אפשר לעשות ?
כאדם שאינו מכיר את תחום מדעי החברה והרוח באקדמיה כ"כ מקרוב (אני איש מדעי הטבע) - אני לא בטוח. אבל עולים במוחי שלושה ערוצים לפעילות:
1. לנסות ולאזן את ההטיה המובנית שמאלה באאקדמיה באמצעות שינוי הקריטריונים לקבלת קידום, הכללת כתבי עת רציניים אך לוקאליים (ויש לא מעט כאלה בימין בישראל) כזירה לגיטימית לפרסום מאמרים אקדמיים, ממש כמו כתבי העת הבינ"ל הנחשבים. זה מצריך אולי יותר הקפדה על האיכות מצד עורכי כתבי עת כאלה, אבל לדעתי רוב החומרים המתפרסמים בהם הם כבר ברמה ראויה ורק העובדה שנושאי הדיון הם פרטיקולריים-ישראליים מונעת מהם לקבל הכרה אקדמית.
2. לנסות ליצור מסגרות חלופיות לאקדמיה במגזר הציבורי-פרטי (מכוני מחקר ופרסום כמו שכבר צצים, מסגרות ישיבתיות-סמי אקדמיות וכו') במטרה לאפשר לימין להשמיע את קולו גם אם לא דרך הערוצים האקדמיים המקובלים.
3. קביעת אתיקה ואמות מידה אקדמיות שימנעו הכנסה של פוליטיקה אל האקדמיה מעבר לגבול מסויים. למשל - קביעה שלא אתי ללמד במקום ולקרוא להחרמתו בו זמנית.
אף אחד מהפתרונות שהצעתי לא מלא, בכולם יש בעיות אולם לדעתי - שלושתם צעדים ראשונים בניסיון ליצור איזון אמיתי, שאנו עדיין מאוד רחוקים ממנו.

תקנו אותי אם אני טועה, אבל האם אין חפיפה בין קבוצת המתנגדים לחרם הזה לבין הזוהמה שתומכת בחרמים שונים על ישראל? או שהחרם ההוא בסדר בגלל שהוא פרוגרסיבי, רגיש פוליטית וידידותי לסביבה והחרם הזה פשיסטי, מרושע ואיכסה פויה?

במילים אחרות: דמוס קראטוס. שתקו וצייתו.