זו מחלה איומה למי שסובבים את הקשיש וזוכרים אותו כאדם חיוני ועצמאי אבל לא לקשישים עצמם. לדעתי המחלה הזו לא ממש מציקה לקשיש עצמו. אוליממש  בהתחלה כשהוא מבין קצת שהוא מתחיל לאבד את זה. ראיתי כמה וכמה חולי אלצהיימר בשלב מתקדם והם נראו מבסוטים מהחיים.

 

לדעתי הרבה יותר גרוע לקשיש שקם כל בוקר עם כאב חדש וסובל מכל המגבלות שהזקנה מטילה עליו והוא מספיק חד וצלול להבין שהמצב רק ילך ויחמיר עד המוות. ככה הם לפחות מתים עם חיוך. אבל זה בהחלט קשה מאוד למשפחה.

איך זה שבכל העולם יושבים וחוקרים את הסרטן ומחפשים תרופה מוחצת שתעלים את הסרטן בצורה מוחלטת, ועדיין לאחר עשרות שנים ועשרות אלפי חוקרים שמקבלים תקציבים שוטפים, לא מוצאים את התרופה המוחלטת למחלה זו. כנראה שאם אכן תמצא התרופה, מכוני המחקר יאבדו את פרנסתם ולכן עדיף לא ממש למצוא תרופה לסרטן, אלא רק תרופות מעכבות שצריך לקחת כל החיים או משהו כזה. הרבה מאד רופאים וחוקרים ישארו בלי עבודה אם תמצא תרופה אידאלית. כך מושכים את הזמן וממשיכים לקבל מימון. צר לי על החשד הזה, אבל אחרי כל כך הרבה שנים והשקעות בכל כך הרבה חוקרים ומכוני מחקר מסביב לעולם, אין לי ברירה אלא לחשוב כך.

מפחדים? למה שלא תעשו מעשה ותירשמו למכון כושר קוגניטיבי - כמוני? אני מתאמן במכון ברעננה ומרגיש שיפור ניכר

מפחדים? למה שלא תעשו מעשה ותירשמו למכון כושר קוגניטיבי - כמוני? אני מתאמן במכון ברעננה ומרגיש שיפור ניכר

מפחדים? למה שלא תעשו מעשה ותירשמו למכון כושר קוגניטיבי - כמוני? אני מתאמן במכון ברעננה ומרגיש שיפור ניכר