דני שלנו נפצע במלחמת לבנוון ב-10.6.1982 ונפטר ב-9 לאוגוסט 1997 . לזיכרו וכתזכורת לכולנו

כבכול שנה, מזכירה את שמך

הורייך אמרו שיעלו ארצה בשנה הבאה

הידעת?

נשיקות עד הפעם הבאה

יענקלה בינדר הי"ד

הגדול מכולם

איש אהוב על הבריות

מקדש שם שמיים

חיוכו על פניו תמיד

נהרב בפיגוע קו 2

דני יקר שלי,

החניך הכי מיוחד שהיה לי.

היית לי ממש כמו אח קטן.

נקטפת בטרם עת בלי כל סיבה.

תמונות רצות בראש כבר 10 שנים

והכאב והגעגוג לא חולף.

דני, אתה חסר!!!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-646809,00.html

הכל ניראה כאילו רק אתמול נגענו בהם,

כאילו רק אתמול צחקנו איתם,

ישבנו איתם ,

כעסנו איתם וסלחנו איתם,

והם לא פה.

הם יצאו להגן,להילחם,להציל,או רק לדרכם

קמו ויצאו לדרכם מבלי לשוב,

כאילו השיחה האחרונה מעולם לא הושלמה,

וחבל רק חבל שלא אמרנו עוד מילה,עוד נשיקה,עוד חיבוק

רק אתמול שמרנו עליו שלא יקבל מכה בצעדיו הראשונים,

רק אתמול אמרה את המילה הראשונה,

רק אתמול הם ישבו זה לצד זה ברכב ,

והחיוך ,המבט, הצחוק,נעלמו לעד

ורעם הבשורה, המכה בחזה, שינתה הכל

לא נקלט,לא מובן, לא הגיוני,

ומדברים עליו בלשון עבר,

ומוסיפים לשמה ז"ל,

ואין יותר שמחה, וחור גדול שלא ניתן למלא

אני אוהב את כל חיילי צה"ל שיבלו לחיים ארוכים.

הבטחת לי הפתעה לגיוס. אני יודעת שלא לזה התכוונת.

נשארת בן 19.

ואני זוכרת.

כבכל שנה, אנו לוחמי חת"ם (עודד לוי, אילן שכטר, אבי אורבוך) נזכרים בקצין המבריק, החבר היקר והאהוב. השנה כבר אל"מ שמואל רשף שכתב עליו את מילות הערכה, גם הוא כבר לא בין החיים. ארי, אתה בליבינו לעד.