ואריה אקטיבי.

אסכים לנסוע בשבילו לא מעט בבוקר ובערב.

לא חסרים דברים אחרים בחיים שאפשר לעשות ולהרגיש מסופק ומוצלח? למה הכל חייב להמדד לפי הקריירה?

לא רוצה גבר נשי,לא נמשכת לגבר רגשני,לא אוהבת גבר שאינו נמצא בשליטה ,אני כן אוהבת גבר אמיץ,מגן,נועז חזק והחלטי .

 

אבל בלי שום קשר להעדפות המיניות שלי אני דורשת לקבל שכר זהה לתפקיד זהה.

אני אמא לתינוקת בת שנה, ולא מזמן הייתי בחנות ספרים וראיתי את הספר הנשיקה שהלכה לאיבוד - התענגתי על הזיכרון, עילעלתי בספר ואכן השוביניזים שם שולט ובועט, מצד אחד הייתי רוצה להקריא בגאווה לביתי שתגדל מהסיפורים שאני זוכרת כל כך לטובה ומצד שני - זה ממש נשמע צולע - אמא מכינה לאבא בייציות כי אבא בדרך לעבודה ממהר ואמא צריכה לדאוג לכל הבית.... קטע מתוך הספר... ציטוט לא מדויק אבל זאת הפואנטה....
אם נמשיך להנציח את הספרים שאנו גדלנו עליהם לא נצליח לחנך לערכים חדשים אלא לאותם ערכים עליהם גדלנו אנו....
מבעס....

יש מחקרים סטטיסטיים רציניים שתומכים בכתוב? במידה ולא אז כל הטור (למעט פסקת הסיום שקשה שלא להסכים איתה) הוא לא יותר מאוסף אנקדוטות. אל תשכחי לחזור עוד 30 שנה לספר על התוצאות של הפיילוט...

אחרי זה הן מתפלאות למה הן לא מתחתנות עד גיל מאוחר,כי כל מה שאתן עושות זה לסרס גברים ורוצות "לגנוב" להם את הגבריות..מה לעשות שלנשים וגברים יש תפקידים מסויימים בחיים האלה וזה לא משהו רע!!!!!למה נשים צריכות להתבייש בהיותן נשים ולנסות ללא הרף לגנוב תפקידים ששמורים לגברים??לגברים יש כוח פיזי יותר מלנשים ואת לא תשני את זה!אם הגננת תבקש מהבת שלי לסחוב ספסלים אני אראה לה מה זה!

אני חייבת להגיד שמנסיוני עם ילדי האישיים הנטיה לסוגי הפעיליות השונים היא מולדת. יכול להיות שיש כאן איזשהו חינוך של הסביבה שמשפיע, אבל לתחושתי הבחירה של ילדות לשבת ולצייר באה מהן. כשהבן שלי קיבל עגלת בובות בגיל שנה הוא בחר לבדוק לה את הגלגלים ולא להסיע בה בובות.

אני לא רואה פסול בזה שהבנים נדרשים לעזור להרים ספסלים,להפך ,שיגדלו ילמדו לעזור ולקחת יוזמה ואם הם אנרגטיים יותר אז שיקבלו יותר שטח להתפרעויות,לא צריך לסרס אותם או להגביל אותם.

בעידן שבו הנשים יכולות להתפרנס ולגדל בכוחות עצמן צאצאים הנחיצות לגברים יורדת.

כשאני מחנכת את בני אני רוצה להכשיר אותו למערכת זוגית טובה מסיבה אגואיסטית (נכדים) לכן אני רוצה שיהיה אטרקטיבי בעיניי הנשים.

אטרקטיבי משמעו,גנטלמן,אדיב,מפנק,מתחשב,חזק,לוקח אחריות,ובעל יכולות להחליף נורה ולקדוח חור בקיר.

כשאני מחנכת את הבנות אני מעלה את חשיבות הלימודים דווקא,כדי שיוכלו במקרה ולא ימצאו חתן ראוי לפרנס את עצמן ואת הילדים,שוב פעם בגלל סיבה אגואיסטית (נכדים).

גברים ונשים שווים אך שונים,הגברים חזקים יותר אך לא יכולים לעשות ילדים לכן החינוך נועד להוציא משני המינים את המיטב.

 

לא מעט נשים ברגעים בהם חייבים עזרה מגבר לפתע נזכרות שהן לא באמת בעד שויון זכויות, למה? כי לפעמים זה נוח ולפעמים לא.
אז כותבת יקרה, כשאת או הבת שלך תסחבו ספסלים וארגזים ולא יהיה לך נעים, תזכאי שאת בעד שויון זכויות.

נשלח מהסלולארי שלי

שכל מה שהן עושות זה לא באמת חשוב, ויותר חשוב להיות יפה ולא להפריע, לא להתפלא אם בבגרותן יפנימו כי לא משנה מה הן יעשו, כל מה שהן צריכות זה בעל עשיר והן צריכות מראה וכישורים... אהמ, כדי להשיג אחד כזה.

 

 

גם בנות צריכות לשחק ב"לגו" ולא רק ב"בארביות".

כאשר צוות הגן מאמין בגישה המסורתית, כאשר בכניסה לגן קיים שלט אשר מציין מה עושה כל אחד מבני המשפחה בזמן שהילד בגן ואמא עובדת או נשארת בבית ואבא עובד, כאשר אבא שבת מביא יין ואמא שבת עוגה הכל מתחיל שם.

או שהם משחקות במשחקים האלו בגלל שדחקו אותן לשם? האם הילדות שיש להן רצון להיות ספורטיביות יותר, יש להן גם נטיה ניהולית או שכתוצאה מהעיסוק בספורט יש להן נטייה ניהולית? האם הספרות מחקה את המציאות או להיפך?

 

ברור שיש השפעות גומלין, אבל האם הכול או אפילו הרוב זה חינוך או שחינוך זה רק חלק אחד שגם הוא מושפע מהמציאות והדחפים האישיים ולא רק משפיע עליה? האם שינוי העדפותיהן של ילדים באמצאות חינוך אינו כפייה של דרך חשיבה מסוימת המתאימה לפמיניסטיות או תיקון העיוות? הכתבה הזו מאוד רדודה ואינה בודקת בכלל את השאלות האלו. היא מתיחסת אל דעותיה של הכותבת כעובדה מוכחת הנובעת מהעובדות הקודמות ולא רק כאפשרות אחת מיני רבות.

מהגן של ביתי קיבלתי בתחילת השנה מעין "אמנה" שעליה חתומה כביכול בתי בת השנה. האמנה פונה אך ורק לאמא, אפילו לא טרחו לעשות "סלאש" ולהוסיף את האב. קיומו של האב בתא המשפחתי פשוט הוכחש שם ללא מצמוץ.

זה היה בערך כך:

אמא,

כשאני חולה אני רגישה ורוצה אותך לידי, אינני רוצה להשאר בגן.

אמא, הביאי אותי לגן ב 8:00 ולא יאוחר מ 8:30.

אמא הקפידי לגזור לי צפרניים.

אמא הקפידי לבדוק את שיער ראשי ולסרקו במסרק סמיך.

אמא, הוציאי אותי בשעה 15:45 לכל המאוחר. אינני אוהבת להשאר אחרונה בגן.

 

זה פחות או יותר הרעיון. הרשימה מנתה בערך 10-15 שורות של עקרונות/בקשות שהמוטיב שלהם חוזר על עצמו והוא אחד: לילדה יש 2 הורים, האחד- "ההוא שאין לנקוב בשמו" בשום הקשר, והשניה- המטפלת, רוחצת לוקחת מביאה.

אני לא דתיה אבל זה גן שאני מכירה בו את הגננות והיחס לילדים מעולה. לכן הכנסתי לשם את בתי.

האמת, אפילו לא הייתי שמה לב למימד האי-שוויוני שמקופל במסמך שקיבלתי, אלמלא הבחנתי שלמעשה רוב הדברים ברשימה נעשים דווקא ע"י בן זוגי. ולא שאני לא מבלה עם הילדה, אני ובן זוגי מסיימים לעבוד באותה שעה, ומבלים איתה זמן זהה, אולם הוא זה שלוקח ומחזיר אותה מהגן (הוא עם רכב ואני לא כי מקום העבודה שלי לא רחוק), הוא מצליח לגזור לה צפרנים ולי היא ממש לא נותנת ... וכו'.

חלק מספרי ילדותינו באמת מלאים בשוביניזן טהור

אבל ישנם גם ספרים אחרים מאז שטיבם וריחם לא פג

וחוץ מזה ישנם עוד ספרים חדשים ויפים שגם להם יש מקום

כשנסיתי לתת לבני בכורי בובה בהיותו בן 8 חודשים הוא לא הביט פעמיים לכיוון הבובה אבל כשנתתי לו מכונית ( יותר מאוחר) הוא לא הפסיק להסיע אותה ולשחק בגלגלים.

אהבתו למכוניות ממשיכה עד היום בהיותו בן יותר מ 6.

אין ספק שאנו נוהגים יותר לשים סיכות לבנות ולתת לבנים לשחק בכדור - אך זו גם נטיה של מרבית הילדים.

אני זוכרת את עצמי כילדה, מאוד אוהבת לפרק דברים ולהרכיבם  מחדש, ולעומת זאת לא אהבתי לשחק עם בובות, אך כדי שאוכל לשחק עם בנות הגן שלי נאלצתי לעשות את עצמי, ולשחק בבובות - כי מה לעשות שזה מה שהבנות אהבו לעשות?

עד היום הכושר הטכני שלי מאוד גבוה, - מה שהיה ככל הנראה מולד.

 

אבל עדיין אם מסתכלי על מרבית ה

ם יותר שובבים, ויותר פעילים זפורטיבית, מוהבנות יותר גנדרניות ויותר רכלניות - וניתן לראות זאת מגילאים מאוד מאוד צעירים

כשביתי היתה בגן קרה המקרה הבא:
היא הוזמנה ליום הולדת של חברה, ובחרה להביא לה למתנה מכונית צעצוע. כשאמרתי שאולי החברה תעדיף בובה, היא ענתה- 'אבל אמא, את זאת שנוהגת באוטו הרבה יותר מאבא'. הסכמתי איתה, קנינו את המכונית ומאז אני זוכרת את המסר שהילדה בת ה 4 לימדה אותי.
היום, היא לומדת לפסיכומטרי ומנסה להתקבל ללימודי הנדסת מכונות. קצת מפריע לה שיהיו בין חבריה לספסל הלימודים פחות מ 5% בנות, אבל היא הולכת על זה בכל זאת.

שצריכים לסחוב ספסלים בזמן שהבנות יכולות להנות מציור. הכותבת כולה אכולה בפמיניזם ובצורך לצעוק לקיפוח כדי לדרוש עוד זכויות שאינה שמה לב לאבסורד.

מה לעשות...
בנים הם תקע ובנות הן שקע
לכל אחד תכונות אחרות...

אי אפשר לנצח את הטבע.

לא צריך להסתבך עם רעיונות ומחשבות

של בנאדם כזה או אחר אלא פשוט להסתכל

על הטבע ולעשות לפי ההרגשה הטבעית.

בנים ובנות שונים פיסית רגשית ואף בצורת חשיבה שלהם.

על כן גם החינוך ועשייה בחיים שונים בתכלית,

אומנם שדבר אחד באמת חסר בחינוך שמקבלים הילדים,

 

היכולת לעבוד ביחד, ללא הבדל במין, גיל או תפקיד.

נשתדל...

 

אצלנו בגן של הילדים לא מדברים ככה.

ילדי גדלו בבית בגישה שיוויונית.

בתי שיחקה בלגו, עסקה בספורט, ובעוד פעילויות לא נשיות.

התוצאה היתה חסר חברתי. חברות לא תיקשרו איתה כי לא הייתה להן שפה משותפת. הרשיתי לאמי לקנות לה בארבי רק בגיל 6, כך שהיא התעסקה בתפירת בגדים לבובה, בעוד כל הילדות האחרות קנו אותם מוכנים. זה צימצם את מספר החברות שלה, אך כמובן לא איפס אותו לחלוטין.

אבל בסיכומו של דבר, היא הייתה חייבת לשלם את מחיר האידאולוגיה שלנו, היכולת שלה לקשרים חברתים המקובלים בחברה שלנו מוגבלת. היא לא יודעת לשחק את המשחקים המקובלים, וכיו"ב.

בסופו של דבר היא אינה בודדה, אבל גם אינה מרכז הנשף.

נשאלת השאלה, האם נהגנו נכון.

דרך אגב, כמובן אידאולוגיה זו לא פגעה בכלום בבנינו.

לא יכול להיות שגבר בנאי מרווויח 7000 ש"ח ואישה בנאית מרוויחה... אמממ... אין לי נתונים... זה בעיה להשיג נתון כזה... אמממ... מעניין למה.

אישה לעומת זאת - מספיק שתהא יפה ומעט שכל בראשה ותגיע רחוק מאוד.

אם האישה מוכשרת ולא יפה ולא נאה אכן יהיה לה קשה יותר בעולם הזה.

שיהיה לך בהצלחה.

את יכולה לשנות את הילדה שלך ואת יכולה להילחם בטבע שלה ולהכריח אותה לתפוס יותר מקום ולפקד על אחרים.

את לא יכולה לשכנע את המין הגברי לאהוב אישה כזו.

גבר ואישה אמורים להשלים זה את זה וכמו שבאופן כללי,לגבר שמפחד מג'וקים ובוכה בסרטים רומנטיים יהיה קשה יותר למצוא בת זוג ככה גם ההיפך הוא הנכון.

אנחנו אמורים להשלים אחד את השני ולחזק אחד את השני במקומות בהם הוא חלש.זוג דומה באופיו יהיה חלש יותר מבחינת יכולתו להתמודד עם האתגרים כזוג.

תעזבי את רעיון השוויון המדומה ותלמדי את הילדה שלך להשתמש בחוזקות שלה ביעילות.

אבל עובדה שכל מי שרוצה ביטוי מוצא אותו- היום בחברה שלנו ילדה/ נערה/אישה יכולה להגיע למקומות מדהימים בזכות אמביציה,אחריות אישית ובטחון עצמי.. (תכונות חשובות באופן כללי להצלחה). רואים זאת בתנועות הנוער ובצבא באופן מובהק.. אז די להתבכיין ולחפש תירוצים. כל הכתבה הזאת מריחה מפרסום אישי ורצון להטמיע תוכנית טיפשית לחינוך במקום דברים חשובים הרבה יותר..