לא נראה לי שזה קשור לריטלין

תאמינו לי, חושבים מליון פעם על הפלוס מול המינוס. מנסים לשכנע את עצמנו שאם הוא קורה ספר שלם או רואה סרט בלי הפסקה - הכל תקין וזה סתם איבחונים מוטעים.
אבל אז, מצרפים עוד ילד או שניים וזהו, הכל נשבר ומתערבב, הילד לא סותם את הפה, מפריע לכולם, מתרוצץ, עובר מנושא לנושא...ואז הם בורחים. הילד נשאר לבד ולא מבין למה אין לו חברים.
אז מילד שהעיפו מהכיתה פעמיים ביום - הילד מצטיין, מרוכז וילדים רוצים בחברתו.

אז למה? למה לגרום לו להרגיש שהוא אפס? ממילא קשה לו הכל.
שיפסיקו להטיף לנו מוסר.

בכל כתבה על ריטלין וקונצרטה, מיד מופיעות תגובות ממומנות של חברות התרופות ה"מרגיעות" לגבי תופעות הלוואי.

מדובר על תעשיית סמים חוקית שמגלגלת מיליארדים.

לקחתי ריטלין חצי שנה... לקחתי גם סמים אחרים בתקופות אחרות בחיים שלי ואני יודע לעשות את ההשוואה. ריטלין הוא סם לכל דבר ועניין.
אני בחיים.... בחיים... בחיים לא יתן לילד שלי לקחת את הסם הזה.

רטלין כמוהו כקוקאין סינטטי
וכשמפסיקים לקחת מדיע דאון אלים
כך גם מאוחר יותר בחיי הילד שניתן לו ריטליו עולה הסיכוי להתמכרות לקוקאין במאוד
ואלא עובדות מתועדות

נשלח מהסלולארי שלי

היום אני עו"ד, גם היום אני סובל, יכולתי לגמור לימודי הסמכה במשפטים ולעבור את הבחינות ביתר קלות אם היו נותנים לי טיפול מתאים. בבית הספר אמרו עלי שאני "טיפוס שלילי", אמרו: "חבל, יש לך יכולת אבל אתה מעדיף לשחק בחוץ" וכל מיני משפטים כאלה. והמשפט הכי מעצבן: "יש לך פוטנציאל"- כשאני יודע שאני עושה את המקסימום ולא מצליח, אני מנסה ולא מצליח לסכם את השיעור ולהקשיב ביחד. יש מורים שהייתי מוכן להרוג אותם כי הם עשו לי את המוות כמו להפריד אותי מחברים (שזה הדבר היחיד שהיה לי טוב בבית הספר). היום - לבת שלי יש הפרעת קשב וכואב לי הלב לראות איך היא סובלת ואני לא יכול לעשות כלום, מצידי שבית הספר ילך קיבינימט העיקר שהבת שלי לא תסבול את מה שאני עברתי. בסוף היא תלמד כפל/הסטוריה/גאוגרפיה/פיזיקה גם אחרי התיכון אבל בלי לסבול.

כיום התופעה של נתינת רטלין נגרמת יותר ויותר כלחץ מצד צוותי הטיפול בבתי הספר . כשהמורה אינו יכול להתמודד אם תלמיד כזה או אחר.. התלמיד שמהווה נטל צריך לקבל רטלין.. את הרטלין לדעתי צריך לתת לכל אחד אחרי בדיקת רגישות לתרופה.. בגלל שהתרופה גורמת לתופעות לוואי אצל ילדים כמו שינויים הורמונליים. קחו בחשבון!

עוד פרסומת בזוייה לדחיפת סם משנה תודעה לילדים קטנים. לא יאומן.

זה הכל בחינוך. אז מפריע קצת בבית ספר - ביג דיל - שהמערכת תתמודד.

אני הייתי מפריע הרבה, לא יכול לשבת בשקט, מתפרץ כל הזמן עם התשובות הנכונות, ויותר מ - 60% מהזמן ביליתי מחוץ לכיתה כאמצעי ענישה. הציונים היו תמיד 100.
ומה שהיה חסר לי שידחפו לי איזה סם ש "ירדים" לי את הפלפל, הדמיון וחדות המחשבה. כל הסיפור הזה התחיל להרגע בכיתה ז' הזה ועבר לחלוטין בשנה הראשונה של התיכון... עדיין הייתי פלפל מתחכם אבל באופן יותר מעודן ורגוע...

וכן, זה הפתרון הקל, והמזיק מאוד - לטווח הארוך.

גם אני סבלתי מתופעות דומות לשלך, זה פשוט בושה וחרפה
הפרעת קשב וריכוז היא לא הפרעה, ויש אנשים שלהיות סגור יום שלם
בחדר וללמוד הוא לא דבר שמתאים להם כמו שלא לכל אחד מתאים
להיות ספוטאי שחקן קולנוע וכו', בני אדם לא תוכננו לשבת כל היום וללמוד
וה"תרופה הזאת בטח שלא תשנה את זה, אלא רק תחמיר את המצב או שבמקרה הטוב לא תעשה כלום. ועם אתם לא מאמינים תשאלו את הרופא שלכם עם יש איזשהי הוכחה מדעית לזה שהפרעת קשב וריכוז קיימת.
עם אין בעיה כזאת איך בדיוק עשו לה תרופה ? תחשבו על זה

ריטלין לא מרפא שום דבר, ברגע שמפסיקים ליטול אותו השפעתו חולפת,
חוץ מזה שלבעיית קשב וריכוז לא נמצאה כל הוכחה מדעית ואני לא אתפלא עם זאת המצאה של חברות התרופות כדי לעשות כסף על אנשים תמימים, ואני גם לא אתפלא עם את טוקבקיסטית שלהם :] ה"תרופה" הזאת היא שם לכל דבר
שאף אחד לא יעבוד עליכם ועל תשלו את עצמכם שהיא תפתור משהו, במקרה הטוב היא לא תעשה כלום במקרה הרע היא תזיק ותזיק מאוד עד למצב של מוות בחלק קטן מהמקרים. שלא תגידו שלא הוזהרתם

ולכן זאת לא תרופה !! תעשו קצת חיפוש בגוגל לפני שאתם לוקחים או נותנים לילד שלכם תכדור המסוכן הזה, ראו הוזהרתם.

זה לא היה קל. בכלל. לגדול בלי ריטלין.
בכלל לא ידעו על קיומו כשאני גדלתי, לפני כארבעים שנה, אבל זה דווקא משמח אותי.

כי למרות שלא היה קל, ולמרות שפחות ופחות קל ככל שמתבגרים, לא הייתי ממצה ולו שבריר מהיכולת הייחודית שלי איתו ולא הייתי מגיע לרבע ממה שהגעתי. כי הוא היה הופך אותי לממוצע.
אז אולי הייתי מסיים תואר בקלות, ואולי הייתי מטפס בצורה הסטנדרטית לאיזה שהוא מקום טוב באמצע, אבל לא הייתי יכול לבטא ולו שבריר מהיכולות המגוונות והייחודיות שלי שהיום כל כך משאירות אותי במרכז.

זו לא חכמה לתת ריטלין ולנוח. את זה גם אתה הבנת.
אבל זו גם לא חכמה לא לתת ריטלין- ולנוח!
החכמה היא להמנע מלתת ריטלין לילד בו מזהים יכולת מיוחדת (ורב ילדי ADHD הם בעלי יכולת מיוחדת) וללמד אותו איך להתחבר ליכולת המיוחדת שלו ולעוף למעלה במקום לחיות בתסכול מול המערכת האטומה שלא יכולה להתחיל ולהבין את מה שמתחולל בקרבו ועסוקה בלתת לעצמה שקט תעשייתי.

לעטוף, להניח, לסייע, לחבק, להגן, להסביר, להבין, לכוון ולשבת בצד ולצפות איך הוא ממריא אל הכיוון הייחודי שלו.

האם זה שיהיו לו ציונים טובים יגרום לו להיות מאושר? האם להיות מנכ"ל של חברה יגרום לו להיות מאושר?
מה שיגרום לו להיות מאושר הוא מה שהוא יבחר שיגרום לו להיות מאושר ומאחורי הבחירה הזאת אעמוד ואסייע.

זה קרה לי. די בטעות. זה יקרה עם כוונה והמון מאמץ לילדים שלי.

אל תוותרו עליהם. לא קל להם בכלל. בלי עזרה הם מפספסים המון מהילדות.

אבל עם ריטלין הם מאבדים את כל כולה ומעבירים את הזמן כשהם "מרוכזים" ולא חווים שום דבר.

אני אב לידל שלוקח ריטלין.הריטלין הציל את הבן שלי - ניסינו כדורים טבעיים ,טיפול פסיכולוגי ואחרים.

מהרגע שהילד התחיל לקת ריטלין החיים שלו השתנו הוא הצליח בלימודים התחבר לחברים. היום הוא מספיק מבוגר ולוקח את הריטלין רק כאשר הוא מרגיש צורך.

 

גם אני כנראה סובל כמו הבן שלי מהפרעת קשב רק כאשר אני הייתי ילד ההורים שלי לא הבינו מה קורה ולא היו מודעים לתרופה ולבעיה. אם הייתי לוקח ריטלין בזמנים מסויימים הייתי מצליח יותר בלימודים.

רק כשאר הבן שלי אובחן עם הפרעת קשב הבנתי שגם אני סובל מזה.

בזמני לילדים כם הפרעת ADHD היו קוראים ילדים מופרעים.

 וחבל.

 

לכן כל מי שצועק כנגד הריטלין ולא השתמש בו או מישהו מבני משםפחתו השתמש בו רק מושפע ממידע בתקשורת וברשת וכת הסיינטולוגיה החליטה להלחם בריטלין.

 

אל תפסלו את הרעיון לפני שתבדקו אותו

 

 

חיים

 

ריטלין זאת תרופת פלא ששינתה את חיי (עברתי כבר את הארבעים)
כתבתי את הסיפור החושפני שלי בבלוג שלי
www.haibareshet.com

אשמח מאד לקבל תגובות בבלוג

חי ברשת

לא נכנס בכלל לשאלת הריטלין כן או לא - אני ממש לא מבין בזה מספיק. אבל דבר אחד ברור לי: החלטה שקשורה בנטילת תרופה פסיכיאטרית, עם תופעות לוואי שעלולות להיות קשות, שהיא בכלל סם ממריץ שמשום מה במקרים מסוימים (אף אחד לא יודע למה) גורם לרוגע - זו לא החלטה שמקבלים על בסיס טור באינטרנט - ב ynet או בכל מקום אחר. אם הילד שלכם סובל מ ADD או ADHD, תלמדו את הנושא ממש לעומק, רק אחר כך תחליטו.

אין הרגשה יותר מתסכלת מלשבת ולדעת שאתה יכול , אבל פשוט לא מצליח להוציא את ה100% !

בתור אחת שלמדה בלי ריטלין אני יודעת שבאוניברסיטה אני לא אסתדר בלי

 

המשפט שהכי חקוק לי מילדותי מכל יום הורים: "חבל, יש לה כל כך הרבה פוטנציאל... למה היא לא עושה איתו משהו??"
כבר בכיתה י' קלטו את ה"פוטנציאל" ה"היסטרי" שלי... והעלו אותי ממסלול של בגרות חלקית למסלול של בגרות מלאה - תוך שליש. מיותר לציין שחרשתי בטירוף(!) בכדי להשלים את החומר שהפסדתי בשליש הזה, וכל מה שקיבלתי בתמורה היו נכשלים בלתי פוסקים. כשבאתי לאמא ואמרתי לה שיש לי בעיה (!) כל מה ששמעתי זה - "הבעיה שלך שאת עצלנית" (ברור שאהיה עצלנית אם אני מנסה להשלים חומר לימודי עד השעות הקטנות של הלילה - מי יראה אותי עושה אז משהו? וגם - לא יכלתי בשעות אחרות - הרעש ביום יום היה מסיח את דעתי). אחרי שהבנתי שלא אקבל עזרה - ויתרתי וביקשתי מיוזמתי לחזור למסלול הבגרות החלקית - להיות שם ה"חכמה" ולפחות בלי נכשלים וירידות מצד המשפחה על עצלנות. היום אני אומרת אלף פעם תודה על הריטלין וכל מי שמגנה אותו יכול לחפש מי ינענע אותו... זו התרופה שלנו, בלעדיה היום יום שלנו זה לא יום יום ! אולי שיגנו גם אנשים שדוחפים לחולי סרטן כימוטרפיה ש- 50% סיכוי שהיא תעזור ותרפה אבל יחד עם זאת יש גם 50% סיכוי שהיא מה שתתרום לקריסת הגוף ! אז יאללה - בואו נגנה גם את האנשים האלו שהחליטו בדרך "המהירה" להבראה... שורה תחתונה... לפני שמדברים הרבה, רצוי לשתוק ולחשוב - אולי קשה לכם? קחו ריטלין - ממליצה, אולי תתחילו לחשוב בהיגיון.

נשלח מהסלולארי שלי

סחטיין.לכל אדם-פתרון משלו אמנם,אך אם הכדור עוזר לילד שלא לסבול מכל הסימפטומים הקשים של הקשב-ריכוז ושאר מריעין בישין מהם סבל במשך שנים ארוכות מדי..זה שווה. הילד שלי היה חוטף התקפות זעם,לא מקשיב ועוד ועוד.היום..בשילוב עם עוד תרופה (לאחר אבחון פסיכודידקטי מקיף- הוא אחלה.אז לא להכליל..בהצלחה

הוצאת לי את המילים מהפה, כמישהי שסובלת מהפרעות קשב וריכוז ש"התגלו" מאוחר ולכן גם טופלו מאוחר, אני תמיד מנסה להסביר לאנשים את ההבדל הזה בין טיפול להתמודדות בלעדיו, שהם לא מצליחים להבין, "זה סתם לדחוף תרופות כדי שהילד לא יפריע"- כמה פעמים כבר שמעתי את המשפט הזה... אני מקווה שהכתבה שלך תאיר לאנשים את העיניים והכי חשוב- להורים של ילדים "כמונו"
תודה,
שי

תודה על כתבה מצויינת!

קודם ההורים נותנים לא "סמים" שגורמים לבעיות קשב וריכוז(מונוסודיום גלוטומט, סוכרים מעובדים, שומנים מוקשים, קפאין, חומצות ומלחים סינטטים ועוד...) ואז הם נותנים לו את תרופת "הפלא" כדי לפתור את הבעיות. ממש גובל בבורות. תבדקו מה אתם מכניסים להם לפה ורק אחר-כך תבדקו אופציות אחרות. כל מקרה לגופו כמובן.

אמא לילד שסובל מבעיות קשות של קשב וריכוז והיפרקטיביות ובעיות רגשיות קשות, הכל כל כך מוכר, במיוחד את החברות שמציעות שיהיו אצלן שבוע ומחזירות לי את הילד "מתוקן"אז ממש בכובד ראש על כל ההחלטות שנעשו, עם הרבה השלמה , לייק!

 

עשיתי איבחונים, יש לי הפרעות, לקחתי כדור פעם, פעמיים, והבנתי כבר בגיל צעיר (כיתה ג' עכשיו אני בי"ב) שזה לא בשבילי. נכון חוויתי כישלונות, ההערכה העצמית שלי בריצפה, אבל זה לא בגלל שלא התמודדתי עם עצמי, אלה כי הרגשתי שכולם ציפו ממני שאני אצליח, ולא הצלחתי. העיניין הוא לא ההצלחה שלי אלה הציפיה הדפוקה שאני אהיה הטוב ביותר. הכדור הזה הוא סם ממכר ומסוכן שהופך אנשים לספוגים. נכון הציונים שלי לא בשמיים, אני לא הכי שקט בשיעורים, אבל במה שמעניין אותי אני מבין הכי הרבה מכל הסובבים אותי. הבעיה היא שיטת החינוך, לא המחונכים. אני לא רואה פיתרון פרקטי לבעיה, אי אפשר לשאוף גבוהה מידיי, אבל הורים לילדים בעלי בעיות כאלה צריכים להרחיק את הילדים שלהם מהסם הזה, ולהבין אותם יותר.

אני רוצה לספר את הסיפור האישי שלי כשהייתי ילדה בת 11 או 12 עברתי משבר עמוק בעקבות מותה של סבתי היקרה שנפטרה שאליה הייתי קשורה בנימי נפשי מאחר וחלה התדרדרות בלימודיי וכמו כן בריכוז שלי בכלל לכן הפסיכולוגים ה "חכמים" של בית הספר המליצו על ריטלין כדרך לפיתרון בעיית קשב וריכוז כפי שמכנים זאת היום בכל מקרה יום אחד הייתי אצל דודים שלי וסבתא שלי השנייה הייתה שם אמא שלי שכחה את הריטלין בבית ואני התחלתי להשתולל ולעשות בלגנים סבתא שלי החכמה כל כך הביאה סוכרזית ונתנה לי לבלוע כן כן מה ששמעתם סוכרזית פתאום באורח פלא נרגעתי והכל היה בסדר וואלההה אז חברים בשורה התחתונה לא לתת לילדים שלכם ריטלין כי זה יכול לגרום להם לבעיות נפשיות, לחוסר ריכוז ועייפות עוד יותר גדולים להתמכרות וגם לאישפוז חלילה בבית חולים פסיכיאטרי אז חבל על הזמן שלכם אל תתפתו לתת לילד או לילדה ריטלין זה לא עובד זה נכון ואולי נוח למשרד החינוך שיש לו שקט מילדים בעלי בעיות קשב וריכוז אבל לא לילדים שלכם תיזהרו

הילד שלי מאובחן ולוקח רטלין וזה ממש טוב לו, אבל זה לא מספיק לו כדי להצליח..., ואז שמענו על רונן לין שהוא מורה לחינוך גופני וגם מאמן אישי לADHD, הגענו אליו כשהוא עובד עם הילדים רק בטבע בקיבוץ משמר העמק, יש שם המון ספורט ומשימות פיזיות שגורמות לילד להנות מכל התהליך הזה, פשוט מזל שיש אותו כחלק ממערכת שמשלימה את הטיפול ברטלין.

מי מכם שיצליח להגיע אלי לאימון, ירוויח ב-ע-נ-ק !!!! (תמצאו אותו בגוגל). 

כאבא לשלושה ילדים שאובחנו עם בעיות קשב וריכוז ולאחר 40 שנה גיליתי שגם אני כזה , אני מזדהה עם כל מילה בכתבה.

ממש עצוב לי שבתקופת לימודיי הנושא לא היה ידוע . לפחות היום אני מרוכז בעבודה ובחיי היומיום ולא הולך לאיבוד.

מי יודע לאן בני הגדול היה מגיע היום ללא האבחון והטיפול בריטלין. מכיתה א' מערכת החינוך "התאמצה להגדיר אותו כילד חריג " ולא ידעה ואינה יודעת עד היום להתמודד עם ילדים כאלו.

אני מנצל במה זו להעביר את המסר לשר החינוך מר גדעון סער שישלב את הנושא בלימודי ההוראה או לכל הפחות בהדרכות למורים. שיפיצו את עשרת הדיברות למורה (קיים באינטרנט) .

בסופו של דבר , כל הכבוד לך על הכתבה המעולה.

חובה לקרוא.

הקמפיין נגד הריטלין מנוהל ע"י בעלי עניין ומניעים זרים, וקורבנותיו הם הילדים.