היחיד שלא סובל כאן זה אתה ??? נראה אותך אומר שהריטלין טוב כשיתנו לילדים שלך כדורים נגד דיכאון ויאשפזו אותם בגלל שהמוח הקטן והמתוק שלהם התרגל לריטלין המסריח הזה אני מציעה לך לקרוא את הסיפור שלי ולהבין שהכל עבודה בעיניים

בתור אמא, ליליד עם ADHD שחייו השתנו, לפני ואחרי נטילת הכדיור, אני אומרת תודה לכותב, ולא על ש"נתת לנו רשות", אלא על התמיכה וההבנה המלאה, כאילו ספרת את סיפור חייו של בבני, מילה במילה.

גם אני בתור אמא, שסבלה מאותה בעיה, לפני 38 שנה, שישבה בכיתה ובהתה באוויר, במקרה הטוב, או עמדה שעות בפינה והושפלה, עלידי מורים רבים במערכת, על הדימוי השלילי שנוצר במהלך השנים.

לבני, שהוא ילד , על גבול הגאונות, אבל מה לעשות עם הרבה "רעש" בראש, הרטילין, רק עשה טוב, הציל אותו מנפילה עמוקה ביותר, בחיים.

מה גם שהוא מאד רגיש, מה שמעצים את הכל.

אני שמחה מאד, שיכולתי להציל אותו, מחיים שלמים של תסכול ושנאה שעצמית וקשיים רבים.

וכל הנשמות "הטובות", שנותנות לנו על הראש, שיישתקו קצת.

תנו לנו להרים,את הראש בכבוד, שאנו עושים הטוב ביותר לילדנו - ואנחנו עושים.

 

בעלי אובחן כADHD לאחר 7 שנות נישואין ,

עוד בהיותו ילד , תלמיד - היה הילד השובב , המופרע , וכן עוד ביטויים וקיטלוגים , בשל כישרונותיו הקוגנטיבים והן החברתיים והבין אישיים  הצליח לשרוד את אותן שנים ולהיקרא על אף זאת תלמיד מבריק ,

לאחר שמיוזמתו הלך לאיבחון  , התחיל לקחת ריטאלין  (עברה תקופה עד שמצאו את הסוג המתאים לו ביותר , תרופה שלא כלולה בסל , כדאי אולי לכתוב על כך כתבה נפרדת , וכן עד שמצאו לו את המינון המתאים ,) אין לכם מושג כמה שהתרופה עוזרת , החיים נהיו יותר שלווים , הוא מצליח לעשות פי 5 דברים באותו זמן שבקושי הספיק לסים משימה אחת ,(בבית בלימודים ובעבודה ) וכן בבין אישי הוא שליו ורגוע , אין התפרצויות , שפעם היו , ומתפקד מעולה בדברים ה"קטנים" לדוג': הנהיגה שלו הרבה יותר טובה , (פעם פחדתי לנסוע איתו ברכב והוא אפילו לא הבין למה ,)

 בקיצור , מי שרוצה איכות חיים שיקח!  החיים נראים אחרת לנוטל ולסובבים.

אהבתי כל מילה וכמה שאתה צודק!!!!!!!!! ישר כח!

 

הבעיה היא האבחון השגוי של כל ילד שני כסובל מהפרעת קשב, כי המורה לא רוצה להתמודד איתו
או כי הוא קצת חסר מנוח/שובב

מי שסובל מהפרעת קשב ואובחן ככזה בצורה נכנוה שייקח רטלין כמה שצריך

הבעיה היא כל אותם ילדים שלוקחים שלא לצורך

שלא נדבר על סטודנטים שלוקחים רטלין כדי "לשפר ביצועים"

כאמא לילד עם הפרעת קשב וריכוז אני מבינה בדיוק על מה אתה מדבר, לאחר התלבטות קשה ומייסרת החלטנו לתת לבננו ריטילין, לא יאומן עד כמה השיפור היה ריציני. מילד שחווה רק אכזבות ותסכולים מבית הספר קילבנו ילד שמצליח, ילד שהולך בשמחה לבית ספר. ישבנו השבוע באסיפת הורים והילד קרן משמחה, נכון השנה נפלה בחיקנו מורה מדהימה שהצליחה להבין אותו ולדעת איך בדיוק להתנהג איתו אבל בלי כל צל של ספק , עם הריטלין הוא מצליח להתרכז, סוף כל סוף הוא חווה הצלחות ולא רק כשלונות. תחשבו לעצמכם: מה ילד כל כך קטן חושב על החיים כשהוא חווה כשלונות, כשהוא בטוח שהוא דפוק???? נכון ריטלין זה סוג של סם אבל מה לעשות הסם הזה גורם לילד להבין שהוא מוצלח וחכם כמו כולם...

וכן גם בעלי עם הפרעת קשב וריכוז וכמובן שבזמנו אמרו עליו: שיש לו קוצים בתחת והוא שרד את זה , זה לא אומר שהבן שלנו יכול לתפקד בלי הריטלין.

לכל הפרעות הקשב וההיפראקטיב יש טיפולים התנהגותיים מאוד מאוד יעלים!
צורכי הרטלין הם פצצת זמן מתקתקת באופן נירולוגי,
יש מחיר מאוד יקר לקיצור הדרך שבא בצורת כדור לבן...
כאחד שהיה קורבן לדיסלקציה חמורה ו״קוצים בתחת״ הוגדרתי ככזה באיבחון שעברתי בגיל 8,
אחרי עבודה קשה והמון טיפולים לא תרופתיים התקדמתי נפלאות.
לעולם על תניחו את עצמכם בידי חברות התרופות לכל דבר יש מחיר ואין דבר כזה מתנות בחינם...
אולי מאבא ואמא :)

נשלח מהסלולארי שלי

תנו להורים ולילדים לקבל החלטות ולקחת אחריות, ותפסיקו להתנודד מקיצוניות לקיצוניות.

נשלח מהסלולארי שלי

בתור אחד שאובחן בגיל 13 וחצי כבעל ADHD ומאז לוקח ריטלין,עם הזמן המינון עלה ועברתי לקחת קונצרטה,וכיום בגיל 17 לוקח כל בוקר שני כדורים(108 מ"ג סה"כ)אני יכול להגיד בכנות שעד כמה שהכדור עוזר,עוזר מאוד אפילו,אני מרגיש בן אדם אחר שאני עם הקונצרטה,רגוע יותר,ממוקד יותר,אבל מצד שני אני מרגיש ריק,חלול פחות חי.עד כמה שהכדור הזה עוזר אני רוצה להגיד להורים שילדיהם לוקחים ריטלין,לשאול את הילד איך הוא מרגיש עם הכדור,מבחינת החיות והשמחה ולא רק על ההשפעה על הלימודים,אחרי שהילד לוקח את הריטלין לתקופה ממשוכת(חצי שנה לפי דעתי)תנו לו לבחור אם הוא חייב לקחת אותו באותו יום.ואף פעם אל תכריחו אותו לקחת את הכדור.

מכבסת המילים שלך לא עובדת עלינו. תקרא לזה באיזה אופן שתרצה - אתה מטיף לסימום הילדים במקום לדאוג שההורים והמערכת ישקיעו!! נכון - זה קשה
אבל מה לעשות - ברגע שעושים ילד - צריך לקחת אחריות. הורה צריך לוותר - ולתת לילד את מה שמגיע לו. הקלות הבלתי נסבלת במתן תרופות פסיכוטיות לילדים שקצת יותר קשה להם - היא נוראית.

ואחת קטנה לסיום: חברתי הטובה לא מסכימה אתי. היא נותנת לילדיה ריטלין - ולוקחת גם בעצמה. לא נעים לי להגיד לה - אבל הזכרון שלה נהייה מחורר. מפחיד למדי. תופעה דומה לאלצהיימר. היא לא זוכרת פה.. ולא זוכרת שם... והיא בסך הכל בשנות הארבעים. דמיינו מה יקרה לילדים המסוממים שלכם שלוקחים את הצרה הזאת על בסיס יומיומי.

אמא שעוקבת אחר התופעה זמן רב..

כאשר שוחחתי עם המורות של בני וביקשתי חיזוקים לתת לו רטלין הן התנגדו - כמובן, הוא ילד מקסים שבעיית הקשב שלו נבעה מ"התנתקויות" ולא הפרעה . לצערי השתכנעתי ולא השתמשנו ברטלין.
כאשר בגר "הילד" הפך לאחר לבטים מרובים (הלימודים היו חוויה שלילית)לסטודנט, עשה בדיקת טובה והחל לקחת רטלין - פתאום "הילד" מסוגל לשבת עד השעות הקטנות של הלילה לתרגל וללמוד למבחנים, הוא מרוכז במהלך השיעורים והרטלין הפך את הלימודים לדבר מהנה וחיובי.
בני הצעיר יותר בתיכון, סובל מאותה בעיה והפעם, למרות ביות לבביות ועוד לא הססתי לרגע. הוא יושב בכיתה "מתקדמת" , מאובחן כמחונן וסוף סוף מסוגל להתרכז במה שהמורה אומרת.
ועדיין לא כתבתי מאומה על רטלין מנקודה מבט של מורה הנאלצת לא פעם לעצור תלמיד מלקפוץ ממרפסות או להכות עד זוב דם (כן, גם אני חוטפת בדרך) את חבריו בימים שהוא ללא רטלין.

ריטלין הוא דבר גאוני. אנשים צריכים להבין שהפרעת ריכוז וקשב היא פזיולוגית.ממש כמו קוצר ראיה או לחץ דם גבוה.

צריך לטפל. יש תרופה שעוזרת מאוד מאוד ושמה ריטלין. רק מי שסובל מהתסמונת מגיב לריטלין.  התרופה לא משפיעה על אחרים.

מי שהתרופה לא מתאימה לו שיבחר אמצעים אחרים.

לבני, התרופה מתאימה ביותר . רק איתה הוא מסוגל לשבת וללמוד.

שנים ניסינו דברים אחרים. לבחינות הבגרות כבר נעזרנו בריטלין .

בני אינו היפר אקטיבי כך שאף אחד לא ממש התריע. הוא פשוט הלך לאיבוד בבית הספר ודימויו העצמי שאף לאפס.

היום הוא לומד באוניברסיטה ומצליח ביותר.

אל תפחדו מרטלין. התרופה אינה משאירה עקבות בגוף. אפשר לראות בה רק את התועלת.

אני מברכת יום יום את ממציא התרופה.

 

לא כדאי ליפול לתעמולה הכוחנית של הסיינטולוגים שמנסים לעורר דה לגיטימציה של התרופה ולהפנות אליהם לקורסים שעולים בכסף רב לקוחות חדשים.

 

 

אני בחור בשנות השלושים לחייו, כל חיי סבלתי מהשפלות של חוסר יכולת, אי מיצוי פוטנציאל ועוד מיני השפלות שהכותב סיפר אותן בצורה לא רעה בכלל... אם כי לדעתי עדינה משהו .

גילתי את היותי ADD רק באוניברסיטה בתואר הראשון, אחרי שכל מי שהלכתי אליו לבקש מבחן חוזר או הקלה (כי הסתבר שאני דיסלקט אך לא ADD) סירב לעזור לי ... רק במהלכו של התואר הובכנתי שהיפר אקטיבי.

בגיל 26 התחלתי לקבל ריטלין , מה שאני יכול להגיד שזה שינה לי את החיים.

אני לא מצליח להבין איך לא טיפלו בי לפני כן (הורי לא ידעו באותה תקופה) .

אני בתור ילד שהיה שונה מאוד, סבלתי מטראומת של השפךלה קשות,  חוסר סובלנות מה שגורם לכך שכיום למרות שאני ד"ר לכימיה (סיימתי בהצטיינות באחד המכונים הטובים בעולם- למתי בחול) עדיין מרגיש "עילג" , שונה ואל מוצלח . לא משנה כמה טוב אני, גם לי יש זיכרון פנומנאלי שהפתח והתגלה שהתחלתי לקחת ריטלין. אני מוכח לציין שהייתי שמח אם לא הייתי צריך שום כדור (מי לא) ובכל זאת הכדור מציל והציל את חיי.

אני מתקשה להביו את ההורים שמונעים ושומעים לכל מיני שרלטנים, ADD  זה משהו אמיתי במוח, זאת לא יד הדמיון, זהוי לא מחלת רוח או נפש. זוהי הפרעה. שיכולה להיות מאוד מועילה עם אי מטופלת נכון.

אז נכון שצריך גם טיפול קוגנטיבי (אחרי הכל הילד חושב שהוא דפוק... ואל באשמתו).

אני גם חייב לציין שראיתי בעבר תוכניות בטוויזיה כגון אודטה דנין, שאמרו להורים לא לתת ללידי םריטלין,.

זוהי שערוריה!! מי שלא חוו את זה כל יום בחייו לא יודע מזה.

האם למי שיש סכרת נותנים עשבי ריפוי במקום אינסולין? האם סינטולוגיה (Aמטיםפה נגד) או כל דת אחרת יכולה ל"רפא " מחלות או הפרעות מסוג זה?

אולי יש משהו שאנשים כמו אודטה יודעים שאני לא יודע..

בתור מישהו עם תואר דר בכימיה אני מתקשה להאמין שזה נכון.

אני ממש מתחנן שכל ההורים שמתלבטים אל.. תחשבו כמה זה יכול לעזור, ותשלבו עם זה טיפול התנהגותי... לי יש ילד כזה ... והוא אחד המוכשרים שיש בבית ספר, וכן הוא על ריטלין וכן הוא בטיםפול וכן הוא נורמלי ומלאה ביטחון שאין לאבא שלו.. וזאת אילולה היו נותנים לי כדור קטן ששמו ריטלין

כמה סתימות שבא לבכות... זאת בעיה !!! שלך אין אותה!

אז די לגיבובי שטווית ...סבתא שלך בתחת שלי

כשקראתי את התחושות שחיית בבית הספר, פשוט הרגשתי שאני כתבתי את זה.
אני בת 31. אמא ל-2.
סיימתי לימודי משפטים באוניברסיטה ועדיין, הכל תחת תסכול לא נורמלי, תחת תחושה שאני לא מבינה כלום, וצריכה לחזור כל כך הרבה על כל דבר כדי לקלוט את זה. כל רחש בסביבה הפריע לי.
מצאתי את הזמן לעשות הכל מלבד לשבת וללמוד.
לא רציתי להיכשל שוב ושוב. ובסופו של דבר, עם המון קשיים עשיתי את זה.
והיום, כשאני כבר אחרי כל זה, הבנתי שאני חייבת ריטלין!!!!
ההבדל הוא אצום. והכעס כלפי ההורים שלי הוא אצום כמעט באותה מידה.
לא הייתי צריכה לחוות את כל התלאות הללו כדי כדי שבגיל 31 אבין שאני לא "טיפשה" אלא יש בעיה והיא ניתנת לשינוי/טיפול.
בגלל אותם אנשים שהפחידו את הוריי, אני סבלתי!!!!

אתם לוקחים אופטלגין ? אתם חולים בשפעת ומקבלים כדורים נגד הצטננות ? יש לכם דלקת חיידקית ואתם נוטלים אנטיביוטיקה ? אם התשובה היא חיובית, מדוע בעצם אתם מכניסים "רעלים " לגופכם ? למה לא להתמודד לבד, כי מה בדיוק יקרה, תחול התדרדרות מסוכנת במצב ?

 כך בדיוק לגבי הריטלין. לא, לא מדובר על תרופת זבנג וגמרנו, וכן, יש לה תופעות לוואי, לעיתים הן אינן נעימות, אך התמורה היא עצומה לאיכות חייו של ילד הסובל מADHD, הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפר אקטיביעות, או לסובלים מ ADD, הפרעת קשב וריכוז ללא פעלתנות יתר, ילדים הסובלים מADD, הם אסטרונאוטים מקצועיים, הם יכולים להיות שקטים וממושמעים, אך הכל חולף על ידם, הם לא מקשיבים, לא מאורגנים  ולא זוכרים . אז מדוע לא לסייע להם באם ניתן ? מדוע לא לטפל בתסכול שלהם ובתחושה שהם לא שווים כלום ולא יוצלחים. וכמובן שכך הוא הדבר לגבי ילדים הסובלים מADHD, הם לא מסוגלים לשבת במקום אפילו לא לשנייה אחת, הם לא סתם שובבים, אלא לעיתים קרובות הסביבה טוענת שהם מופרעים, וכאשר הם לא מטופלים בזמן הם ימצאו בסופו של דבר שיטות טיפול עצמיות כגון שימוש בסמים, שתיית אלכוהול, והליכה על הקצה.

 

לא כל ילד מעופף או שובב זקוק באמת לריטלין, אך מי שזקוק לקבל סיוע תרופתי ומונעים זאת ממנו בשל אידואולוגיה או אמונות תפלות הוא קורבן של הנסיבות. בהמשך החיים גם ההורה וגם הילד עלולים לשלם על כך ביוקר, אך הילד היה קטין, ואילו ההורה אמור להיות המבוגר האחראי.

קראתי את הכתבה ולא יכולתי לעצור את דמעותיי.

אני בטוחה שאם בתור ילדה הייתי עוברת את איבחונים שעושים היום, היו עולים על כך שיש לי בעיית קשב וריכוז (ADD). לא הייתי ילדה היפראקטיבית, אבל הקושי לשבת בכיתה ולשמוע את המורה היה בלתי אפשרי. למרות מאמציי הרבים כילדה להתרכז ולהוציא ציונים, הדבר היה בלתי אפשרי. כולם ידעו שיש בעיה, ההורים, המורים, החברות והחברים לכיתה, אבל למזלי, היה לי בטחון עצמי והדבר חיפה בצורה כזו או אחרת על המצב הלימודי ובסוף הצלחתי.

לימים, ילדתי את בני. גם הוא כמוני, אובחן כ-ADD. גם הוא כמוני, ילד שמקובל מאוד בחברה, אולם בלימודים הקושי גדול מאוד.

לצערי הרב, אינני יודעת מדוע, וגם אין לי הסבר מניח את הדעת לכך, אולם הפחד מלתת לו את הכדור (ריטלין) היה כ"כ גדול, שלמרות כל האיבחונים שעשינו לו, לא הסכמתי לתת לו את הכדור. השנה החלטתי לקחת את ה"סיכון" ולתת לו את הכדור. לשמחת כולם, חל שיפור בלימודים והילד התחיל להגיע להשגים ולקבל ציונים שלא קיבל מעולם. אשקר אם אומר שאין בליבי עדיין את החששות שהיו לי, במיוחד הפחד מפגיעה בכבד, הפחד שלא יקבל התקפי חרדה, ובכלל הפחד מכל תופעות הלוואי הנוראיות שמופיעות בעלון התרופה (למרות שזה ממש לא מחייב שזה יקרה), אבל הגעתי למסקנה שאם לילד טוב זה מה שבעצם הכי חשוב. מה עוד יש לומר? הלוואי שיהיה טוב ובהצלחה לכולם...

זה כמו רצח, רק איטי וגרוע יותר. זה הופך את הילדים לזומבים.
אח"כ הם הופכים לסטודנטים עם מבט של עגל, מקבלים תואר ראשון, ולא מבינים **כלום**.

יש הרבה פתרונות ללקויי הוראה (ליקויי הוראה, לא ליקויי למידה! עיקר הבעיה היא במורים לא בתלמידים!). ילד צריך ללמוד איך שורדים במערכת החינוך המטופשת הזו. איך מצליחים ללמוד *למרות* כיתות של 40 תלמידים, עם מורים שלא מסוגלים לתת מינימום של תשומת לב.
לי היה מזל למרות שיצאתיבשן ועין מהבי"ס - אחרי הצבא למדתי את סודות הלמידה והשלמתי את הפערים.

***** לא צריך סמים *****

היום אני בן 37 ובעקבות הבן שלי התחלתי גם כן להשתמש. אם הייתי מקבל את הכדור לפני שלושים שנה מסלול חיי היה שונה לחלוטין והיום הייתי טייס קרב.

מי שאין לו פשוט לא יבין איך עם כל האינטיליגנציה בעולם - יושבים בכיתה שעות ולא מצליחים לשמוע שום דבר! נסו לבלות ככה יותר מעשר שנים

אומרת אמן על כל אות.
כאמא לארבעה ילדים 'כאלו' וכאחת שנשואה לאחד כזה, וברוב עוונותיי גם בעצמי כזו- אני מרשה לעצמי לומר "שאפו".

לכל אלו שיש להם נגיעה כזו או אחרת בנושא, אני ממליצה להיכנס ולקרוא את הבלוג של מרינה גולדשטיין "שגיאות".
http://www.shgiot.com/
מבחינתי היא הכוהנת הגדולה של ה- ADHD.

נו באמת? את לא חושבת שזה מיותר? אחרי שכל כך הרבה אנשים אומרים דברים רעים שלא לקחת אז מישהו אומר משוהו טוב מנסיונו האישי.. שמאוד דומה לנסיוני.. ואני גם אדם בוגר,, יש עוד הרבה כמונו!

אף אחד לא אומר שצריך לרוץ ולתת לילד טבליה, אך סוף סוף משיהו אומר את מה הוא חש ומתאר רגשות של רבים מאיתנו שסבלו בילדותם.

אז אולי לא לרוץ לקחת אבל גם לא לזלזל!! אם את רוצה ילד דיכאוניף שסובל מחוסר ביטחון עצמי, טטפםלי בו רק אלטרנטיבית נראה אותך שיתבגר ויהיה חסר ביטחון מגיבה אז.. אז די כבר די.. נשבר מהטורניות .. תלמדו להקשיב. ואנחנו אלא שסובלים ..

כל מי שמדבר נגד רטלין, נותן דוגמאות של אנשים פעילים ויצרתיים כמו אמינם ואברי גלעד שהגיעו מאוד גבוה בלי רטלין.

 

האנשים האילו שוכחים את כל אילו שלא הגיעו לשום מקום ויש המון כאילו. ילדים חכמים שלא הצליחו לגמור תיכון ועברו לבית ספר מקצועי וגם ממנו נשרו, שסיימו בתוך מכונאים זוטרים ונהגי מוניות, למרות שמבחינה שכלית יכלו להיות פיזקאים מבריקים, אנשי עסקים או מנתחי מוח. את כל אילו שבילו שנים על גבי שנים מסוממים או אלכוהליסטים, כי מה לעשות כאשר למוח חסר איזו שהוא חומר הוא מחפש אותו איפה שניתן ורטלין היא לכל הפחות דרך מבוקרת.

 

את כל המוערבים ללא לצורך בתאונות הדרכים.

 

אני לא יודעת אם אמינם היה נהיה אמינם עם רטלין, יכול להיות מאוד שכן, כישרון לא ניתן לקחת מבן אדם, אולי הוא היה נותר אמן אדיר אך פחות אומלל, זה הימור מסוכן. יכול להיות שהמקביל הישראלי שלו, היה נהיה הולמס מסומם בלי רטלין רק עם אותו הכישרון, לפעמים נקודת המפנה היא שבריר שניה של מזל.

 

רטלין היא תרופה מוגבלת בזמן בין 4 - 12 שעות שבדרך כלל לא ניתנת לילדים ליותר מ- 8 שעות, קרי הזמן שצריך להתרכז בבית ספר וקצת להכין שעורים. היא לא משנה אישיות, שום תרופה לא משנה אישיות. כאשר עובר זמן ההשפעה של התרופה עוברות השפעותיה. ניתן לא לתת רטלין בשישי שבת, ניתן לא לתת רטלין בחופשים.

 

עם הילד יצרתי, אני לא מאמינה שניתן לכבות את זה, אחרי שיעברו 4 או 8  השעות של התרופה, הוא חוזר להיות בדיוק מה שהיה לפני התרופה, עם אותן התמודדיות, רק עם הצלחות וחויות חיוביות. גם לילדים מגיע להצליח חלק מהזמן. אם עוברות השנים והילד מתמתן אפשר בחלק מהמקרים לוותר על התרופה ולשמור אותה רק לפני בחינות או ראיון עבודה חשוב.

 

בניגוד למקובל בעיית קשב וריכוז היא בעייה נורולגית אמיתית וגנטית, שפחות מושפעת מחינוך, בקיצור אם לא תטפל עם רטלין סביר להניח שאתה לא מטפל בכלל ונותן לילד שלך לקחת את כל הסיכונים המפורטים לעיל, הסיכויים כאמור נגדו. אני לא מסוגלת להבין את זה, בבעיות פיזיות אחרות, אותם אנשים כן מטפלים בתרופות, כן מורידים לחץ דם גבוה, כן מזריקים תרופות נגד קרשיות יתר וסוכרת, אז למה בעניין הזה שואפים לחזור לתקופות שבהן באמת לא ידעו. 

הזכרת לי את כאב הבטן שעולה לגרון .... שכחתי כל כך הרבה שנים עברו ןעכשיו אני אמא וילדתי מספרת לי על כאב הבטן המןכר הזה , ןאני שכחתי על מה היא מדברת .כל כך מוכרות המילים שלך הרגשות , התחושות חשבתי שאני לבד שם .... היום אני כבר יןדעת להצביע על התופעות ואני חיה עם בן זוג שלוקח רטלין , אני מתפרנסת מהפרעת הקשב שלי , אומנם לא במחול , אבל שכתבת על התלמידה החולמנית שצריך לאפשר לה לרקוד רציתי לצעוק זאת אני זאת אני , סליחה שיצא לי מבולבל ולא מסודר אבל הי הרי זה חלק מבעית הקשב לא ????? בקיצור , ריגשת ודייקת במילותיך , אשריך , רואים שעשית כברת דרך עמוקה

נשלח מהסלולארי שלי

וידאו - http://ymedia.usa.cc/?newsid=1004

כול מקרי צריך להיבחן בקפדנות זהירה
אני שהיתי ילד קיבלתי ריטלין וזה רק עשה לי רע
זה היה מרדים אותי ומעיף אותי
אם הזמן פחדתי להיתקרב לתרופה והזנחתי את הטיפול בהפרעות קשב שלי
למזלי נפל בחלקי ללמוד עוד על ההפרעה
והתאמתי לעצמי דרך שתתאים(כמובן על ידי טיפול)
מבלי לקבל טיפול תרופתי
ליכולות שלי
היום אני איש עסקים מצליח
מקפיד לטפל בעצמי על סמך שיטות
שקיבלתי מיעוץ מקצועי
בעיקר פריקט אנרגיה על ידי ספורט מסיבי(זה אפילו כייף עם הזמן)

והמסר הוא פשוט שיש סובלים מהפרעות והכדור לא עוזר להם
יש עוד דרכים לטפל בזה
לא להיכנע להמשיך
כי זה כן מפריע לחיות עם ההפרעה

אני למדת בכיתה מדעית, שבה ליותר משתי שליש מהכיתה יש "הקלות"...
וכשאני אומר הקלות - אני מתכוון להארכת זמן במבחנים ובחנים.

כל מי שניגש ליועצת וביקש איבחון, קיבל את ההקלות ובעצם נוצר מצב אבסורדי שבו כל מי שיכול לשלם על האיבחון (היקר להחריד) קיבל תוספת זמן, ציונים גבוהים יותר.

ניתן לעשות גוגל על ריטלין תופעות לואי באנגלית ותראו אתרים שלמים וקבוצות הורים בארהב שנפגעו קשות מהסם ריטלין. אנשים שהילדים שלהם התאבדו או פיתחו תופעות לואי קשות. ריטלין בארצות הברית כבר מזמן אינו להיט וכמעט ולא משתמשים בו. רק אנחנו כרגיל נשארים מאחור ומתלהבים מסם שהוא כבר מזמן פאסה

נשלח מהסלולארי שלי