אני רואה שמעכשיו בכל חג כולל כנראה ט"ו בשבט והיאהרצייט של מוישה רבינו, תבוא להקת המחוללות ותפזז לנו שמאלץיוני (שזה משחק מילים יפה תודו, גם שמאל וגם שמאלץ וגם יוני וגם ציוני, בקיצור תערובת אמריקנו ישראלית של להיות ציונים אבל גם ליברלים אבל גם פטריוטים אבל גם מודרניסטים אבל גם מתנחלים אבל גם דתיים). היות שכך, אין לי ברירה למרות אי-רצוני המופגן, אלא לקלקל במעט את שביעות הרצון וכן את עליצות הטוקבקיסטים מלאי ההיסטריה הלאומית ומוצפי האמוציות הלאומניות, בקיצור את חגיגת או חינגת החנוכריסמס הזאת.
אז ככה.
שמתם לב שהאנשים האלה לומדים במקום שנקרא עין פרת?
אתם יודעים איפה זה?
אני אגיד לכם איפה.
זה בשטח הכבוש מאז מלחמת 1967.
זה בשטח שנתון במחלוקת בינלאומית, ולפחות לפי החלטות או"ם וכן הסכמי ביניים מצוי באיזור בריבונות חלקית של הרשות הפלשתינית.
הריקודים והמחולות, ומפגן הציונות והיידישקייט המרהיב, נעשים כולם על חשבון השכן הפלשתיני הכבוש, המעונה והמושפל.
מי שאוהב לרקוד כששכנו משמש לו כריצפת הריקודים, שיערב לו. כשאני טועם את הסופגניה הזאת, נהיית לי צרבת בגרון.
בכוונתי לתרגם תגובה זו לשפה האנגלית ולהציבה באתרים רבים ככל האפשר במרחבי האינטרנט האמריקני-יהודי.
שאר הטוקבקיסטים המקומיים מוזמנים כמובן לפתוח במתקפת השמצה צרחנית ולפרוץ בזעקות שבר כנגד כביכול חוסר-פטריוטיות.
תרבות 
