נאורות זה חוזה שאומר, כאשר רוצים להתגרש, ללא קשר לעניין הכלכלי, הגרושים נכנסים לידי תוקף על ידי כך שאחד הצדדים או שנייהם רוצים בכך.
הרצון לחופש ולהמשך החיים חדשים, אינם תלויים ברצונו הטוב של בן הזוג.
הדת נותנת לגבר את זכות וטו לגרושים, ואם ממנו נשלל הגט, לו יש היתר להמשיך בחייו ולהנשא שנית וללדת ילדים נוספים.
ושום סנקציה לא תחייב לחתום, רק תרתיע אין שום חובה תחת הסנקציה.
ומי קבע את זה? בני אדם על בני אדם בשם אמונה דתית.
לזה קוראים נאורות?
רק אין הבנה למה אשה היא זו שמוכנה לחתום על חוזה כזה...הזוי
הרי אם תתבקש לחתום על חוזה שכירות דירה למשל עם תנאי כזה, ברור שלא תסכים [ או בעלה יסכים ] או ההורים שלה ייתנו יד לחוזה כזה
יש למישהו תשובה, למה חותמים מרצון על חוזה משפטי שכזה?
האמונה עד כדי כך מטמטמת את ההגיון?
יש אשה שהתחתנה ברבנות שיכולה לענות על כך?