על כמה דברים חשובים מדלגים בבי"ס בגלל שאין זמן.

לומדים כמו תוכים לבגרות כדי להספיק את כל החומר ובסוף רק יומיים לפני הבגרות מסיימים את החומר אם בכלל, וכל דבר לומדים על קצה המזלג.

משרד החינוך צריך לצמצם את היקפי החומר כדי שהמורים יוכלו ללמד יותר טוב את החומר.

אחרת, דבר שמורה ילמד ישכח אחרי זמן מועט אבל אם ילמדו בצורה מעמיקה החומר יכנס לראשם של התלמידים ובאמת הiq של האנשים ישתפר

מה שחסר לנו באמת, הנוער החסר ערכים לחלוטין, שפה תרבותית, לבוש נאות, תספורת אחידה, אהבת המולדת ועוד ועוד מה שלימדו אותנו בדור אחר שחסר כאן לחלוטין וזה כואב מאד מאד מאד,

איזה חופר

נשלח מהסלולארי שלי

בזבזתי שנה שלמה מהתואר על ללמוד איך ללמוד. לא ידעתי לחשוב מחוץ לקופסא, ללמוד לבד או לכתוב עבודות/דוחות מעבדה.

אז מה בעצם עשיתי כל הזמן הזה במערכת החינוך אם לא היו לי כלים?
איפה סף הידע המינימלי שהבגרויות אמורות להגדיר בשביל שאני לא אהיה "בור", כשאפילו את הזכויות שלי כששוטר עוצר אותי אני לא יודע או ההיסטוריה היחידה שלמדתי היא זאת של היהודים והיהודים בלבד.

מערכת החינוך נכשלת בהקניית כלים, ערכים וידע.

נשלח מהאייפד שלי

כל הכבוד, כתבה מרתקת אדוני המורה.
מסכים בהחלט עם הרעיון שלך מקווה שמשהו שם יקרא ויישם אותו.

הייתי עסוק בלחלק את זמני בין סרטי מתח, סרטי מדע בדיוני וסרטים כחולים.

בזמן הנותר הייתי מחפש בחורות.

זה הכי מסקרן.

 

בגלל ההאצה המעריכית של החידושים בעולמנו, אין סיכוי לאף שיטת שינון להכין אדם להתמודדות עם השינויים ההולכים ומואצים בתקופה היצרנית של חייו. לכן מוטב להכינו כמעט לדבר בסיסי אחד: ללמוד כיצד ללמוד. מזה הוא יצטרך הרבה ובלי עידוד הסקרנות זה אכן לא ילך. שינון זה קופי-פייסט, השאירו זאת למחשבים ושחררו את האדם כדי לחקור ולחשוב: את אלו לא יקחו המחשבים בזמן הקרוב

איך כפר דייגם קטן בחיפה, הפך לעיר ערבית תוך עשר שנים? תהיו סקרנים, זה לא כתוב באף ספר היסטוריה. בקושי כתוב שהבריטים הקימו את נמל חיפה, גם לא מציינים באיזה ידיים עובדות השתמשו הבריטים לפרוייקטים המגלומניים שלהם, איך הבריטים סללו כבישים על פני כל הארץ, ורק חלק זעיר מכך עשו הפועלים העבריים של תנועת העבודה. וכל זאת בטרם הומצאה האנטיביוטיקה. תהיו סקרנים, ותשאלו את עצמכם בעצם על כל כפר שנעלם בנכבה הערבית, מה מקורו. אל תבלעו את תעמולת השמאל, תהיו סקרנים, תחקרו, ותסיקו מסקנות בעצמכם, ללא עזרת המורים, כי הם לא יספרו לכם את מה שהשמאל דאג להעלים מהספרים.

לענות נכון על שאלות סימן שהבנת אותו.

אני עובדת בבי"ס, המציאות היא עגומה, ואכן נדרש שינוי ומהר.

השינוי הזה כבר הפך לחלום וכנראה לא יתגשם בישראל.
הכתבה הייתה סבירה, קצת נשנית.
בקשר לחומר ה"עצום" לדעתי זה ממש לא הרבה, תסתכלו על לימודים אקדמיים לאחר התיכון/צבא..
אני כתלמיד תיכון הייתי מעדיף ללמוד לימוד עצמי בבית.

חבל שאין שום דבר שביכולתנו לעשות איתו... משרד החינוך לא מתייחס לגורמים כאלו ,לא מזיז להם שקשה לנו. רק כאשר הם רואים שהרבה נכשלים במקצוע מסוים הם משנים את התוכנית הלימודית -בדיוק כמו בתנ"ך שעד עכשיו הייתה תוכנית בלתי ניתנת להבנה,למידה ולזכירה ,ראו שנכשלו המון תלמידים אז פיתחו תוכנית לימודים חדשה שקלה בקצת מהישנה..

נלמד איך לעשות בגרות במתמטיקה, אנגלית והבנת הנקרא בלבד.

שם הם לומדים הכל בצורה מעניינת ונתונה לבחירה. בלי מבחנים.

הוכחה שלפי מבחני פיזה ומיצבים למיניהם הם מקום ראשון, תמיד...

שינון חומר הינו מיומנות חסרת חשיבות בימינו. ניתן להגיע לכל מידע שרוצים בתוך שניות. אפשר להתמקד בעיקרי הדברים, להקנות קצת פחות ידע והרבה יותר חשיבה. זה מה שחסר לתלמידים. החומר שמשננים לבגרות נשכח למחרת הבחינה. את הסקרנות ויצירתיות הורגים לצערי כבר בבית הספר היסודי.
מהפה שלך הישר למשרד החינוך.
אמא לילדה בת 8 שמשתעממת עד מוות בכיתה ג' וילדה בת 16 שאוהבת ללמוד אך סובלת עד מאוד מהשינון המיגע לבגרויות.....

הייתה תקופה בה התקבלו קיבוצניקים לטכניון ללא תעודת בגרות. חבל, הלימוד החופשי עבר כמו שעברה המקלחת המשותפת: אף ששניהם עוררו את הרצון להמשיך ולחקור..

כבוגר חופש זה ראיתי כיצד ילדי בית הספר דהיום דוחים בפחד ובבוז כל אפשרות ללמוד ולתת פתרונות מכמה דרכים. זה הרי מבלבל את המורה ואולי אף מכעיס, כי מזמן הוא לא יותר ממחלק הדפים בלול של ארבעים אפרוחים

זה מאד יפה ללמד באופן רגשי, חווייתי, מחוץ לקופסה, מעל הקופסה, אבל ללמוד זה ללמוד. עם זיעה על המצח. מורה שיחייב לקרוא מספרים יקבל מכות ויאשימו אותו בהתעללות. אז צריך לסמוך על המזל שהילד יפול על מורה שהוא קודם כל משכיל/ה, אוהב ידע,וזה עובד על ילדים.ובלי אלקטרוניקה שעושה מהכל כאילו כזה.

במדינה מתוקנת בחינת הבגרות אמורה להגדיר ולמדוד רמת ידע במקצועות הלימוד השונים. אך בישראל בחינות הבגרות הן כלי שנועד למדוד הצלחה של בתי הספר ומכאן הצלחה של משרד החינוך לגבי נתון כלשהו שקרוב לוודאי מסתדר עם הערכה ומדידה עולמית השד יודע למה.
האם משהו מאיתנו מכיר מרצה באוניברסיטה שנותן למרצה אחר לחבר את הבחינה על הקורס אותו הוא מעביר ולמרצה נוסף לבדוק את הבחינה.
אם משרד החינוך אינו יכול לתת אמון במורים המלמדים שיעשו את עבודתם נאמנה אז הפיתרון הוא בחינה שבינה לבין ידע יש קשר מועט.
כולנו מכירים את הדרך בה ניתן הציון הסופי עימו ניגשים תלמידים לבחינת הבגרות.
כולנו מכירים את התחושה שתלמיד יכול לא להגיע שנה שלמה ולעבור את בחינת הבגרו,ת בקלות.
יש להחזיר את המונופול על תעודת הבגרות למורים המלמדים.
הגיע הזמן לחזור וללמד את התלמידים לחשוב ולא כיצד לעבור את בחינת הבגרות.

כ"כ נכון שזה עצוב.
יוצא שאנו מגדלים דור שאינו יודע לשאול, לחקור, לחשוב. וכבר אמר החכם באדם-"מותר האדם מן הבהמה אין?".
כאמור, כבוגרת של מערכת החינוך בארץ אני מסכימה בפה מלא עם אמנון. המערכת דורשת מהתלמידים לבזבז אנרגיה רבה על שינון שאינו שווה דבר או חצי דבר. למידה אמיתית, משמעותית וכזו שתישאר איתך לכל החיים היא למידה שמלווה בשאלות, בחקירה ובעיקר בעניין. כמובן שגם לאדם המלמד יש מהות קריטית עבור התהליך הזה. שכן, עם יד על הדופק יש להודות שמקצוע ההוראה (שלעניות דעתי הוא בין שלושת המקצועות החשובים ביותר) הוזל בצורה משמעותית. כך שאנו מוצאים אנשים שהגיעו להוראה מלית ברירה או מנוחות נטו בלי חשיבה על השחיקה, החשיבות והשליחות שבמקצוע. וזה גם המקום לציין את התפעלותי מאמנון. בתקווה שמערכת החינוך תמשיך להוסיף אנשים כמוך למערכת, כדי שיהיה אפשר לתקן.
עם זאת, אני כן חושבת שאת "הקרדיט" אי אפשר להעניק רק למשרד החינוך, שכן לדעתי גם לחברה שלנו יש חלק בעניין. אין זה סוד שאנו חיים בחברה נורא מערבית, חברה שאוהבת תוצאות מהירות, שסף הריגוש בה הוא גבוה, ומעטים הם הדברים שמעוררים מהאפטיות שכאילו אופפות אותנו.
יוצא מכך, שלדעתי השינוי צריך להיות בשני מישורים. אם לא נגדל עוד דור בינוני ומטה.שסקרנות ורצון לדעת היא לא מנת חלקו.

אני לומדת להיות מורה (חינוך מיוחד) וזה נכון מה שאמנון אמר. אני בת 22 ועדיין זוכרת היטב את הלך הרוח שהיה בתיכון. זה פשוט מתסכל שלא מעודדים אותנו ללמוד, שלא מעודדים את התלמידים לחשוב ולפעול, ולהבין איזה כוח יש להם בידיים. דיי חלאס, ללמוד אפשר בכל מקום, כמו שנאמר, מהאייפון ומהויקיפדיה, אבל לחשוב... מי מבקש מאיתנו לחשוב באמת?

אגב, אם תשאלו אותי שאלות בהיסטוריה אני לא אענה לכם כי אני לא זוכרת כלום, וזה לא משנה שבבגרות קיבלתי 100 בכלל.... אחח השינון, איזה טוב הוא עושה לחיים הא?

אילון היקר גם כן,
השאלה העיקרית שאני מבקש להעלות כאן היא מהי מדיניות משרד החינוך. זה שיש לנו במדינה מורים מדהימים שיכולים, על אף הקשיים האלו, לעשות עבודה מדהימה עם הילדים, לסקרן אותם, לגרום להם להיות אקטיביים ואכפתיים - אני הראשון שאסכים איתך. הבעייה היא שמדיניות משרד החינוך היא בדיוק הפוכה. הרצון להוכיח שיש שיפור בציוני הבגרות והמרדף הבלתי פוסק אחרי ציונים מקשה מאוד לייצר חינוך למשמעות, לפיתוח זהות ערכית ולאפשר לתלמידים להיות אקטיביים בלמידה וליצור בעצמם. בהיסטוריה הדבר בולט במיוחד שהמבחן כולו מתמקד בעיקר במיומנויות שינון ולא במיומנויות מורכבות יותר. הבגרות בפיסיקה אגב מחייבת שליטה במיומנויות חשיבה גבוהות, לוגיקה ושימוש ביכולות מתמטיות ובמובן הזה היא שונה לחלוטין מהבגרות בהיסטוריה. יחד עם זאת, אני מסכים איתך לחלוטין שמושגים וידע הם הכרחיים ללמידה. כל מה שאני מבקש לטעון הוא שהם לא מספיקים - חינוך במהותו חייב לעסוק במשמעות ובפיתוח זהות ערכית ועומס החומר, הכיתות הגדולות, העדר מערכת טיפולית וכו' - מקשים מאוד על המורות והמורים לעשות את עבודתם. תודה על התגובה. אמנון

הרבה מהדברים שאתה כותב עליהם נכונים וצודקים, אבל החזרה על המנטרה לפיה ילדים שמעתיקים משהו מהלוח עושים מה שאייפון יכול לעשות היא לא נכונה ואף מקוממת.
שינון הוא כן דבר חשוב, מילה שמועתקת על ידי ילד ועוברת אל מערת הזיכרון שלו בונה שם הקשרים וסכמות וכל מיני דברים אחרים והיא לא כמו עוד מילה שמקודדת לתוך מכשיר שאינו מכיר במשמעויות.
ואנשים שאין להם בסיס ידע אינם יכולים להשתמש בידע!
התואנה כאילו הידע זמין לכולם היא לא נכונה- מי שאין לו בסיס ידע לא יודע מה לחפש וכל הזמינות הקיימת לא תסייע לו בכך. אז נכון צריך להקטין את מספר הבגרויות אבל צריך גם לשנן וללמוד להתאמץ ולתרגל מיומנויות. השאיפה החינוכית דורשת גם התגברות ולא רק דיונים פתוחים ומלאי השראה ככל שהם חשובים.